שאנגחאי, המטרופולין הגדול והמרשים של סין מצליח למזג באופן מושלם בין מזרח למערב ובין עבר לעתיד. לעיר התוססת והמיוחדת הזו יש מוקדי עניין מגוונים שעשויים לספק תעסוקה לזמן רב, החל ממקדשים ואתרים היסטוריים, דרך פארקים שקטים, מוזיאונים וגלריות, וכלה בנופים עירוניים מפותחים – וזאת עוד מבלי להזכיר את סצנת המסעדות, המועדונים והברים. מטיילים רבים בוחרים להשתקע בשאנגחאי למספר ימים ולצאת ממנה למקומות כמו חאנגדז'ואו וסודז'ואו, בעוד אחרים יעדיפו לחלוף בה בדרכם למקומות אחרים בסין. להלן המלצה ליום טיול למי שזמנו קצוב ורוצה להוציא את המירב מהעיר.
התחילו את הבוקר בארוחת בוקר מפנקת ושיטוט בין החנויות והגלריות בטיאן-דזה-פנג (Tiánzǐfāng, 田子坊). זהו אזור מקסים בתוך הרובע הצרפתי של שאנגחאי – רובע שהיה בשליטה צרפתית בין 1849-1943, ולאחר מכן הועבר על ידי ממשלת וישי לידי ממשלת הבובות הפרו-יפנית שישבה בעיר נאנג'ינג. בנייני הרובע בנויים בסגנון אירופאי ובעבר היו להם ולרחובות הרובע שמות צרפתיים. אזור טיאן-דזה-פנג משמר את בתי השה-קומן – סגנון אדריכלי מסורתי האופייני לשאנגחאי מהמאה ה-19 ואילך ומתבטא בבתים בעלי שתים-שלוש קומות ומסגרת אבן גדולה לדלת. החל משנת 2006 האזור הפך בהדרגה לרובע אמנים ססגוני ושוקק חיים, והיום הוא גדוש בעשרות גלריות, חנויות, ומסעדות סיניות ומערביות. האזור קרוי על שם הצייר הראשון שמתועד בהיסטוריה הסינית, טיאן דזה-פנג (田子方), בשינוי הסימנייה האחרונה ל-坊 שמשמעותה "שדרה" או "שכונה", ובהגייה אחרת גם "סדנא".
הגעה: קו 9 של הרכבת התחתית לתחנת דה-פו-צ'יאו (Dǎpǔqiáo, 打浦桥), יציאה מס' 1.
שער הכניסה לטיאן-דזה-פנג (צילום: טל ניצן)
דלת של בית שה-קו-מן (צילום: טל ניצן)
משם חזרו למטרו וסעו למקדש ג'ינג-אן (Jing an Temple, Jìng'ān Sì, 静安寺). למקדש ג'ינג-אן העצום שורשים עוד משנת 247, והוא נבנה מאז מחדש מספר פעמים. המקדש היפייפה מספק היום פינה של רוגע ושלווה בתוך העיר השוקקת, והוא הצליח לשמור על יופיו ועל יראת הקודש שבו גם בעידן המודרני.
הגעה: תחנת מקדש ג'ינג-אן (Jìng'ān Sì, 静安寺) בקו 2 ו-7 של המטרו. שעות פתיחה: 7:30-17:00.
מקדש ג'ינג-אן – פנינת רוגע בים של גורדי-שחקים (צילום: נוגה פייגה)
מהמקדש קחו שתי תחנות מזרחה על קו 2 לתחנת "כיכר העם" (Rénmín guǎngchǎng, 人民广场) שברחוב נאנג'ינג (Nanjing Street, Nánjīng lù, 南京路). הרחוב נחשב על ידי רבים לרחוב הקניות המוביל בשאנגחאי, ואף בסין כולה. הוא מחולק לשני קטעים: האחד – רחוב נאנג'ינג מזרח, מדרחוב הנמתח על פני קילומטר מכיכר העם ועד לבונד, ומאכלס חנויות מזכרות, בגדים ואוכל מכל רחבי סין והעולם; השני – רחוב נאנג'ינג מערב, היוצא מכיכר העם לכיוון מקדש ג'ינג-אן, ומהווה בית לחנויות מותגים בינלאומיות (קחו בחשבון שהמחירים בהן לא שונים בהרבה מאירופה או ארה"ב).
גם אם אתם לא חובבי קניות גדולים שווה להגיע לרחוב ולהתרשם מהאווירה הסואנת, ממופעי הרחוב ומהקניונים המעוצבים שמעטרים את השדרה. הרחוב מומלץ במיוחד בלילה, אז אורות הניאון הרבים בשלטי החנויות יוצרים מחזה מרהיב למדי.
הגעה: תחנת "כיכר העם", Rénmín guǎngchǎng, 人民广场, על קו 2, 1 ו-8.
רחוב נאנג'ינג נדלק בלילה (צילום: נוגה פייגה)
דרך רחוב נאנג'ינג לכו אל אזור הבונד (The bund, Wàitān, 外滩) הנמצא על הגדה המערבית של נהר חואנגפו החוצה את העיר, ונחשב לאחד מסמליה הבולטים של שאנגחאי כבר למעלה מ-100 שנים. באזור, שנמצא בלב המושבה הבינלאומית בשאנגחאי לשעבר, יש מעל 20 בניינים אשר כל אחד מהם בנוי בסגנון ארכיטקטוני אירופאי שונה ובהם גותי, בארוק, קלאסי, רנסנס ועוד. בלילה הבניינים היפים מוארים מבחוץ ויוצרים מראה רומנטי להפליא. על שפת הנהר יש טיילת מסודרת המשקיפה לכל אורכה על נוף הבניינים האייקוניים של אזור הסחר והפיננסים של שאנגחאי, או בשמו הידוע: פודונג.
בנייני הבונד בשעות היום (צילום: טל ניצן)
בנייני הבונד מוארים בלילה (צילום: טל ניצן)
רובע פודונג (Pǔdōng, 浦东) המשתקף מהבונד ידוע בזכות קו הנוף הכמו-עתידני שלו, וגורדי השחקים שלו לא נופלים מאלו של הונג-קונג וניו-יורק. האזור נמצא ממזרח לנהר חואנגפו החוצה את העיר, ועד לפני פחות משלושה עשורים הוא היה בכלל אזור חקלאי ברובו. בתחילת שנות ה-90 החליט הממשל הקומוניסטי להפוך את המקום לאזור פיתוח מיוחד, ובחזיתו הצמודה לנהר נבנו מספר מבנים אייקוניים – הידועים בהם הם מגדל הפנינה האוריינטלי, מגדל ג'ין מאו ומרכז הפיננסים העולמי הצמודים. לאלו נוסף מגדל שאנגחאי, המגדל השני בגובהו בעולם והראשון בגובהו בסין. פודונג והבונד הניצבים זה מול זה משני צידי הנהר מהווים עבור סינים רבים סמל למהפך שעברה סין – מארץ שנשלטה על ידי המעצמות הזרות למעצמה כלכלית בפני עצמה.
רבים בוחרים להגיע לבונד בלילה בזכות המראה המואר והמהפנט שלו – ובצדק. עם זאת, מומלץ ביותר להגיע ולראות את התצפית לעבר פודונג גם בשעות היום. לכן, קצרו את זמן הקניות שלכם ברחוב נאנג'ינג והגיעו לבונד לפני השקיעה – כך תרוויחו את שתי המראות בסיבוב אחד.
קו הרקיע של פודונג ביום (צילום: טל ניצן)
קו הרקיע של פודונג בלילה (צילום: טל ניצן)
הגעה: קווי 1, 2, 8 או 10 של הרכבת התחתית לתחנות כיכר העם (People’s Square, 人民广场), רחוב נאנג'ינג מזרח (East Nanjing road, 南京东路) או רחוב נאנג'ינג מערב (West Nanjing road, 南京西路). כדי להגיע לבונד בדרך המהירה ביותר – רדו בנאנג'ינג מזרח, ולכו כ-10 דקות לכיוון הנהר.
שעות פתיחה: כל שעות היום, אך סביב 22:00 בלילה החנויות באזור נסגרות והאורות מתחילים להיכבות.
היזהרו מכייסים ומנוכלים למיניהם שנמצאים בשפע באזור זה של העיר!
עם רדת החשכה ואחרי יום שלם על הרגליים, פנקו את עצמכם באחד מסודותיה הכמוסים ביותר של שאנגחאי: מלון ההאייט פתח בר אופנתי בקומה הגבוהה ביותר, הכולל מיטות מפנקות, ג'קוזי מענג לרגליים ונוף יפהפה על העיר. תמורת 110 יואן לאדם תוכלו להנות מכל זה, פלוס כוס יין ביד.
שעות פתיחה: ראשון-רביעי, 17:30-1:30 בלילה; חמישי-שבת ובחגים, 17:30-2:30 בלילה. לעיתים נפתח הבר בשבת ובראשון מ-14:30 בצהריים.
פינוק על גג מלון ההאייט (צילום: נוגה פייגה)