גיל טובול

כתב

מאמן תזונה וכושר. מקים ומנהל קבוצת "תרמילאים באסיה - המזרח הרחוק" בפייסבוק. אוהב מאוד את ארצות המזרח ובמיוחד את סין וטיבט, בהן טייל למעלה מחצי שנה.

האדמה האדומה של דונגצ'ואן

כשיורדים ממסלול התיירים השחוק של יונאן, "פלטת הצבעים של אלוהים" מתגלה במלוא הדרה

בקצה הצפוני של יונאן ממש על גבול סצ'ואן מתחבא מחוז דונג-צ'ואן האלמוני, שאדמות שדותיו צבועות בצבע אדום בוהק. זהו אזור יפה, מעניין, מפתיע ושונה מהנוף התיירותי הממוצע בסין. רק בשנים האחרונות שמו של האזור החל לעבור מפה לאוזן כאופציה תיירותית והוא זכה לשם התיירותי – האדמה האדומה של דונג-צ'ואן (Dongchuan Red Land, Dōngchuān hóngtǔdì, 东川红土地). ועדיין רוב מי שמגיע הנה הם צלמים סינים חובבים, לא תמצאו כאן חנויות מזכרות ואוטובוסים עמוסי מטיילים ואפילו בהוסטלים אין דוברי אנגלית – רק טבע, טבע פראי וקסום וטבע אנושי אותנטי.

הטבע הפראי של דונגצ'ואן (צילום:טל ניצן)

הטבע הפראי של דונג-צ'ואן (צילום:טל ניצן)

הטבע הפראי של דונגצ'ואן (צילום: גיל טובול)

הטבע הפראי של דונג-צ'ואן (צילום: גיל טובול)

האדמה האדומה היא לא טריק תיירותי, אלא תוצאה של ריכוז מתכות ייחודי, ולמעשה ניתן לראות עדויות לתופעה הזו לאורכה ולרוחבה של פרובינציית יונאן. אך הודות לדרך עיבוד האדמה במקום, בדונג-צ'ואן המראה הזה נחשף במלוא הדרו. לצבע האדום משתדכים בכל עונות השנה גידולי השדה הירוקים ובעונות מסוימות חלק משטחי הגידול נצבעים גם בפרחים לבנים או צהובים.

האדמה האדומה נחשפת במלוא הדרה (צילום: טל ניצן)

האדמה האדומה נחשפת במלוא הדרה (צילום: טל ניצן)

לצבע האדום משתדך הצבע הירוק של גידולי השדה (צילום: גיל טובול)

לצבע האדום משתדך הצבע הירוק של גידולי השדה (צילום: גיל טובול)

כיאה ליונאן, מחוז שמחזיק במספר שיא של מיעוטים בתחומו, תושבי הכפרים באזור משתייכים למיעוטים שונים ומעניינים כל אחד בדרכו. המיעוטים הנפוצים ביותר באזור הם בני האי (Yí, 彝), החוי (Hui, 回), הבו-אי (Bùyī, 布依) והמיאו (Miáo, 苗). אם תרצו להכיר אותם מקרוב הגיעו מוכנים מראש (שיחון, אפליקציית תרגום), אחרת לא תוכלו לתקשר מעבר לכמה מילים באנגלית, במקרה הטובה. אך הכנסת האורחים של תושבי האזור, שעוד לא התרגלו לגלי תיירים, היא עדיין חמה מאוד – דבר שניתן להרגיש גם בלי מילים.

ילדות חברותיות באחד מכפרי הסביבה (צילום: טל ניצן)

ילדות חברותיות באחד מכפרי הסביבה (צילום: טל ניצן)

בין נקודות התצפית המועדפות בסביבה תוכלו למצוא את "עמק השקיעה" (Luòxiá gōu, 落霞沟), שלפי שמו ניתן לנחש שמומלץ להגיע אליו לקראת רדת השמש, אך למעשה הוא מקסים לא פחות גם באור מלא. נקודות תצפית מועדפות נוספות לשקיעה הן ווה-פאנג ליאנג-דזה (Wǎfáng Liángzǐ, 瓦房梁子) ויואה-פו-אוו (Yuèpǔ āo, 乐谱凹). אם אתם רוצים לצפות בזריחה סעו לדה-מה-קאן (Dǎmǎkǎn, 打马坎), אך צפו לתחרות אינטנסיבית עם הצלמים הסינים החרוצים על מקומות הצילום הטובים ביותר. ומי שרוצה להתחמק אפילו עוד יותר ממטיילים נוספים, יכול להרחיק ולנסוע לכפר הנהר הצפוני (Běihé cūn, 北河村), שם מתקבל מחזה דרמטי של השדות מלמעלה.

"עמק השקיעה" - יפה בכל שעות היום (צילום: טל ניצן)

"עמק השקיעה" – יפה בכל שעות היום (צילום: טל ניצן)

יואה-פו-אוו - נקודת תצפית טובה לשקיעה (צילום: גיל טובול)

יואה-פו-אוו – נקודת תצפית טובה לשקיעה (צילום: גיל טובול)

דה-מה-קאן מעט אחרי זריחת השמש (צילום: טל ניצן)

דה-מה-קאן מעט אחרי זריחת השמש (צילום: טל ניצן)

מידע שימושי

 

הגעה: שני אוטובוסים ישירים יוצאים בבוקר (7:50, 8:30) מהתחנה הצפונית של קונמינג (běibù qìchē kèyùnzhàn,北部汽车客运站) לכיוון פה-דז'ה (Fǎzhě, 法者), שהיום ידועה גם כעיירת האדמה האדומה (Hóngtǔdì zhèn, 红土地镇) – מחיר כרטיס כ-35 יואן. למרות שהמקום נמצא כשלוש שעות נסיעה מקונמינג, האוטובוסים נוסעים לאט למדי והדרך עשויה להימשך 4-5 שעות. ניתן גם לשכור רכב שיסיע אתכם לשם – מיניוואן אמור לעלות 200-300 יואן ל-4-6 אנשים (כל כיוון). בשני המקרים אמרו שאתם רוצים לרדת בכפר חואה-גואו (Huāgōu, 花沟) או בכפר חואה-שה-טואו (Huāshítou, 花石头), בשני המקומות תוכלו למצוא הוסטלים.
האוטובוס חזרה לקונמינג עובר ב9:50 בערך באזור האדמה האדומה כשהוא עמוס לגמרי, לכן מומלץ ביותר להזמין מקום עם הגעתכם לאזור בעזרת האכסניה.
שימו לב! ישנם אוטובוסים הנוסעים לעיר דונג-צ'ואן (Dōngchuān, 东川), אוטובוסים אלו לא עוצרים במקום הרצוי.

ההתניידות בתוך האזור אינה פשוטה, אין כאן ממש אוטובוסים הנוסעים בין הכפרים ודרך ההתניידות העיקרית היא הליכה ברגל או טרמפים. יש בחלק מהחנויות בכפרים וכן במספר אכסניות מפות של האזור (רדיוס של 45-50 ק"מ), בעזרתן תוכלו להגיע לכל נקודות התצפית החשובות. השכרת רכב ל-4 אנשים, שייקח אתכם לכל נקודות התצפית כולל בזמן הזריחה תעלה כ-200 יואן.

מחיר כניסה: חינם.

שעות פתיחה: כל היום.

משך ביקור מומלץ: יומיים (לילה אחד). לצלמים מקצועיים – לפחות שלושה ימים.

עונה: מאי-יוני, וספטמבר-נובמבר נחשבים לחודשים הטובים ביותר, מומלץ מאוד להגיע בתקופות אלו כאשר הפרחים עדיין לא נקטפו והשדות עוד לא עובדו מחדש, אך ניתן להגיע בכל חודשי השנה. בחורף קר כאן מאוד ואין בהכרח חימום בחדרים – הביאו בגדים חמים.

לינה: בכפר חואה-שה-טואו נמצאת האכסנייה חונג-טו צ'ינג-יואן (Hóngtǔ Qíngyuán, 红土情缘), המציעה חדרים פרטיים ברמות שונות (החל מ-80 יואן לחדר עם שתי מיטות יחיד). בעלת המלון אמנם לא יודעת אנגלית, אבל היא מפצה על כך בהמון המון רצון טוב ויכולות בישול נהדרות – אין כאן תפריט, פשוט היכנסו למטבח והצביעו על מה שאתם רוצים לאכול. תוכלו גם לקבל כאן עזרה בנושא תחבורה –  בין אם בהשכרת רכב עם נהג להתניידות באזור ובין אם בהזמנת מקום באוטובוס חזרה לקונמינג.

 

גיל טובול
 
מאמן תזונה וכושר. מקים ומנהל קבוצת "תרמילאים באסיה - המזרח הרחוק" בפייסבוק. אוהב מאוד את ארצות המזרח ובמיוחד את סין וטיבט, בהן טייל למעלה מחצי שנה.