מקדש השמיים (צילום: טל ניצן)

מקדש השמיים (Temple of Heaven, Tiāntán, 天坛), אחד האתרים המפורסמים ביותר של בייג'ינג ושל סין כולה, מהווה מזה שנים מוקד עלייה לרגל עבור תיירים סינים וזרים כאחד. הפארק הגדול חולש על שטח של יותר מפעמיים שטחה של העיר האסורה, ומשלב בתוכו מדשאות מוריקות רחבות ידיים, חורשות ברושים גדולות וכמובן מבנים מרשימים בעלי חשיבות היסטורית רבה. הארכיטקטורה המופתית של המקדש השפיעה רבות על האדריכלות בסין בפרט ובמזרח הרחוק בכלל, דבר שזיכה אותו בהכרה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

היסטוריה

היכל התפילה ליבולים טובים - נבנה מבלי להשתמש במסמר אחד אפילו (צילום: נוגה פייגה)

היכל התפילה ליבולים טובים – נבנה מבלי להשתמש במסמר אחד אפילו (צילום: נוגה פייגה)

משחר ההיסטוריה הסינית ערכו קיסרי הממלכה התיכונה, הלוא היא סין, טקסי פולחן לשמיים ולארץ. בתקופה הקלאסית התקיימו פולחנים אלו באופן בלעדי בהר טאי (Tài Shān, 泰山), אך הדבר השתנה עת עלה לשלטון יונג לה, הקיסר השלישי של שושלת מינג (1403-1424). עם עלייתו לשלטון העביר הקיסר את בירתו מהעיר נאנג'ינג לבירת סין כיום, בייג'ינג. יונג לה ניצח על מספר פרוייקטי בנייה בעיר, המפורסמת שבהם היא כמובן העיר האסורה. בהוראתו של יונג לה, ב- 1406 החלה הבנייה של מקום פולחן חלופי להר טאי מדרום לעיר הבירה, מקום שנקרא בזמנו – מקדש השמיים והארץ. בניית המקדש הושלמה ב-1420, ושימשה את קיסרי מינג לפולחן אלים.

לאחר כמאה שנים עלה לשלטון הקיסר ג'יה-ג'ינג (1521-1567). ג'יה-ג'ינג עסק גם הוא בהרחבת מפעלי הבנייה בבירה, ותחת שלטונו הורחב ושופץ מקדש השמיים והארץ. הקיסר ביקש לייחד את הפולחן המתבצע במקום עבור השמיים בלבד – בקוסמולוגיה הסינית עיגול מסמל שמיים וריבוע את הארץ, ועל כן הוא פירק את הבניין המרובע שניצב באתר במקור ותחתיו בנה את הבניין העגול המוכר לנו כיום. בהתאם שונה שם המקום ומאז הוא ידוע לכל כמקדש השמיים. במקביל, נבנו בסמוך לעיר שלושה מקדשים משלימים: מקדש הארץ או מקדש האדמה (Dìtán, 地坛) בצפון, מקדש השמש (Rìtán, 日坛) במזרח ומקדש הירח (Yuètán, 月坛) במערב. 

 

מקדש השמיים - אתר פופולארי גם לצילומי חתונה (צילום: נוגה פייגה)

מקדש השמיים – אתר פופולארי גם לצילומי חתונה (צילום: נוגה פייגה)

 

מאז, במשך שנים רבות שימש המקדש כמקום פולחן בו התפללו הקיסרים ליבולים רבים וטובים. הקיסר היה מגיע למקדש פעמיים בשנה, לובש בגדים מיוחדים ומתפלל באופן אישי לשמיים שיעניקו ייבול טוב לעם. טקסי תפילה אלו היו חשובים במיוחד ותוכננו בדקדוק, וכל טעות בטקס נחשבה למבשרת רעה לעתיד העם. בדומה לעיר האסורה, רק הקיסר ופמליתו הורשו להכנס למתחם המקדש, והמקדש היה למעשה סגור לציבור עד תחילת המאה ה-20. 

המהפכות של סין בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 בישרו רעות למקדש החשוב. "היכל התפילה ליבולים טובים", המבנה המרכזי והידוע בתחומיו העשוי בכללותו מעץ, נשרף עד היסוד ב-1889 בשריפה שפשטה כתוצאה מפגיעת ברק. במהלך מרד הבוקסרים (1900) השתלטו המעצמות המערביות על שטח המקדש, בזזו אותו ופגעו במבניו; חלקים מהמקדש, ובהם "היכל התפילה ליבולים טובים", שופצו מחדש, רק כדי להזנח בשנית עם נפילתה של הקיסרות בשנת 1911. הרפובליקה של סין אסרה על הפולחן במקום, וב-1918 נפתח הפארק של מקדש השמיים לשימוש הציבור. אך הפארק המשיך לסבול מהזנחה חמורה תחת הכיבוש היפני (1937-1945) של סין, ובמהפכת התרבות (1966-1976) ספג פגיעות נוספות.

הצעת מסלול

הצטרפו אל קיסרי סין לדורותיהם והיכנסו אל הפארק מהשער הדרומי, שער דז'אוחנג (Zhāohēng mén, 昭亨门), המהווה את הכניסה הראשית וההיסטורית של האתר. בארכיטקטורה הסינית הקלאסית נקבעו השערים מדרום, כאשר בצפון הוצב המבנה החשוב ביותר במתחם. להליכה זו מדרום לצפון יש שורשים ארוכים המסתעפים עד לתקופה הניאוליתית בסין. קיסרי השושלות מינג וצ'ינג אשר הפכו את בייג'ינג לבירתם, הלכו בעקבות אבות-אבותיהם ובתכנון ארמונותיהם ומקדשיהם קבעו את הכניסות הראשיות בדרום – כפי שניתן לראות במקדש השמיים, בעיר האסורה וכן הלאה.

שער דז'אוחנג (צילום: נוגה פייגה)

שער דז'אוחנג (צילום: נוגה פייגה)

המשיכו צפונה לעבר המזבח העגול (Yuánqiū, 圆丘) – זהו למעשה "מקדש השמיים" האמיתי. למזבח זה, שנבנה ב-1530, היה מגיע הקיסר בכל שנה ביום ההיפוך החורפי (היום הראשון של החורף והיום הקצר בשנה) ומציע מנחות לשמיים, ובשנות בצורת היו מתפללים בו במיוחד לגשם. שמו של מקדש השמיים דבק בפארק כולו ובחלוף השנים התפרסמה מאוד דווקא דמותו האייקונית של "היכל התפילה ליבולים טובים" השוכן בפארק – אשר היום מזוהה על ידי רבים בטעות כמקדש השמיים. את המזבח מקיפות שתי חומות אדומות עם רעפים כחולים – הפנימית עגולה ומסמלת את השמיים, ואילו החיצונית מרובעת ומסמלת את האדמה.

שערי המזבח העגול (צילום: נוגה פייגה)

שערי המזבח העגול (צילום: נוגה פייגה)

המזבח העגול (צילום: שאטרסטוק)

המזבח העגול (צילום: שאטרסטוק)

למזבח העגול ארכיטקטורה ייחודית וסימבולית. המזבח הינו במה עגולה משיש לבן בעלת שלושה מפלסים – התחתון מייצג את הגיהנום, האמצעי את עולם האדם, והשלישי את גן העדן או השמיים. בניית המזבח נעשתה סביב הספרה 9, אשר מסמלת הן את הקיסר והן את השמיים. בלב המפלס העליון של המזבח ניצבת אבן לב השמיים (Tiānxīn shí, 天心石) העגולה ומקיפים אותה 9 מעגלים, כאשר הראשון מורכב מ-9 אבנים, השני מ-18 (9X2), השלישי מ-27 (9X3) וכן הלאה. בכל אחד מהמפלסים התחתונים גם יש 9 מעגלי אבנים. לבסוף, למזבח ארבע כניסות עם 9 מדרגות בכל מפלס, והגדר של המפלס העליון מורכבת מ-9 חלקים בין כל שתי כניסות.

אם תצליחו למצוא אותה פנויה, עמדו על "אבן לב השמיים" ונסו לדבר – הארכיטקטורה המיוחדת של המזבח מגבירה את קול הדובר העומד במרכזו. כשעמד הקיסר בלב המזבח וביצע את פולחן השמיים, שימש לו העיצוב המיוחד של המבנה כמערכת הגברה קדומה אשר הדהדה והכפילה כמעט את עוצמת קולו, שיכול היה להגיע הן לכל הנוכחים בטקס והן, על פי האמונה, לשמיים.

אם תצליחו למצוא אותה פנויה, עמדו על "אבן לב השמיים" ונסו לדבר (צילום: נוגה פייגה)

אם תצליחו למצוא אותה פנויה, עמדו על "אבן לב השמיים" ונסו לדבר (צילום: נוגה פייגה)

אם תצליחו למצוא אותה פנויה, עמדו על "אבן לב השמיים" ונסו לדבר (צילום: נוגה פייגה)

אם תצליחו למצוא אותה פנויה, עמדו על "אבן לב השמיים" ונסו לדבר (צילום: נוגה פייגה)

מכאן המשיכו צפונה אל חדר האוצר הקיסרי של השמיים (Huáng qióngyǔ, 皇穹宇) – זהו בניין עגול בעל גמלון אחד אשר מרחוק נראה כגרסה מוקטנת של אחיו הגדול, "היכל התפילה ליבולים טובים". במבנה זה היו מאחסנים את לוח אל השמיים וכן את לוחותיהם של 8 אבות הקיסר במשך השנה, ביום ההיפוך החורפי היו נישאים הלוחות אל המזבח העגול לצורך פולחן השמיים ולאחר מכן מוחזרים למקומם.

חדר האוצר הקיסרי של השמיים (צילום: טל ניצן)

חדר האוצר הקיסרי של השמיים (צילום: טל ניצן)

אם תלכו במדויק על ציר דרום-צפון בין השער של חדר האוצר הקיסרי של השמיים לחדר עצמו, תעברו דרך אבני שלושת ההדים (Sānyīn shí, 三音石).  עמדו על האבן הראשונה והשמיעו קול כלשהו – הוא יהדהד פעם אחת, התקדמו אל האבן השנייה והשמיעו את הקול שוב – הפעם תשמעו שני הדים, ואילו כשתחזרו על הקול מעל לאבן השלישית – הקול יהדהד שלוש פעמים.

חדר האוצר הקיסרי של השמיים מוכר במיוחד בזכות קיר ההד (Huíyīn qiáng, 回音墙) המקיף אותו. הקיר נושא למרחקים את קולו של אדם העומד מצד אחד של הקיר ומדבר לכיוונו, וכך יכול אדם העומד מן הצד השני לשמוע אותו גם כשהוא לוחש (בהנחה כמובן שאין יותר מדי מבקרים מרעישים במקום). האטרקציה הזו מוצלחת במיוחד בקרב ילדים, אך ממש לא רק בשבילם!

קיר ההד (צילום: שאטרסטוק)

קיר ההד (צילום: שאטרסטוק)

מכאן, עלו על גשר דאנבי (Dānbì qiáo, 丹陛桥), הידוע גם כ"גשר המדרגות האדומות" והמשיכו עליו במסע צפונה. הגשר, המחבר בין חדר האוצר הקיסרי של השמיים לבין "היכל התפילה ליבולים טובים", אינו נראה כמו גשר כי אם כשביל רחב ידיים. אך למעשה ישנו מעבר תחתיו, בו היו מוליכים את בהמות הקורבן אל עבר המזבחות. על הגשר ניתן לראות בבירור שלושה נתיבים: כמו בעיר האסורה, הנתיב המרכזי נועד ליישות החשובה ביותר – אך במקרה הזה לא היה מדובר בקיסר, כי אם באל השמיים. הקיסר נהג ללכת בנתיב השמאלי (המערבי), ואילו הימני נועד לשרים ולפקידים.

בקצה הגשר יחכה לכם סוף סוף היכל התפילה ליבולים טובים (Qínniándiàn, 祈年殿) – המבנה המרשים שהפך לסמל של הפארק רחב ההיקף, ואף לסמל מרכזי של סין כולה. להיכל גג כחול בעל שלושה גמלונים ובראשם כדור מוזהב, ובחזיתו שלט ממוסגר עם שמו של ההיכל בקליגרפיה. כיאה לשיטות האדריכלות המתקדמות של סין הקיסרית, מבנה ההיכל נבנה בשלמותו ממערכת קורות מעץ בעלות איזון מושלם, ובבנייתו לא השתמשו בדבק ואף לא במסמר אחד. ההיכל נשען על 28 עמודים וקורות תמך, המקושטים כולם בצבעים בוהקים – אדום, כחול וירוק, ומעוטרים בציורי זהב הכוללים דרקונים ועופות חול לרוב – סמל לחיבור בין הקיסר (הדרקון) לקיסרית (עוף החול). ההיכל עומד על פלטפורמה בעלת שלושה מפלסים מאבן שיש לבנה, הדומה למזבח העגול. שימו לב לחזרתם של האלמנטים של עיגול וריבוע – ההיכל העגול ניצב על רחבה מרובעת, ויחדיו הם מסמלים שוב את הקשר בין השמיים והאדמה בהתאמה. במקום יש מספר מבנים קטנים נוספים, כולל מוזיאון צנוע המסביר את ההיסטוריה של המקום ומציג דגם מוקטן של המקדש.

היכל התפילה ליבולים טובים (צילום: טל ניצן)

היכל התפילה ליבולים טובים (צילום: טל ניצן)

העמודים קורות התמך מקושטים בצבעים בוהקים ומעוטרים בציורי זהב (צילום: טל ניצן)

העמודים קורות התמך מקושטים בצבעים בוהקים ומעוטרים בציורי זהב (צילום: טל ניצן)

לאחר שהתרשמתם מהמבנה המפואר, פנו מזרחה אל עבר המסדרון הארוך (Cháng láng, 长廊) – מסדרון פתוח מעץ המזכיר את המסדרון הארוך של ארמון הקיץ. בעבר שימש המסדרון להובלת הקורבנות והמנחות אל היכל התפילה ליבולים טובים, אך כיום יותר סביר שתמצאו כאן פנסיונרים בייג'ינאים הבאים להנות מהאוויר הצח של הפארק. זו הזדמנות נהדרת לראות את התרבות הנינוחה של הפנסיונרים בסין הנפגשים בפארקים לשחק משחקי לוח כמו מהג'ונג, גו (דמקה סינית) או משחקי קלפים שונים ולפטפט זה עם זה. המסדרון יוביל אתכם בסופו אל עבר השער המזרחי של הפארק ממנו תוכלו לצאת.

המסדרון הארוך (צילום: נוגה פייגה)

המסדרון הארוך (צילום: נוגה פייגה)

פנסיונרים משחקים דמקה סינית בפארק מקדש השמיים (צילום: נוגה פייגה)

פנסיונרים משחקים דמקה סינית בפארק מקדש השמיים (צילום: נוגה פייגה)

tipanda_small

  1. הגיעו מוקדם! בשעות הבוקר תוכלו למצוא על המדשאות השונות בפארק סינים רבים מתרגלים טאי-צ'י, וכמובן תהנו מפארק ריק יחסית עם מעט מטיילים.
  2. בכל אחד מארבעת השערים משכירים מדריכים אלקטרוניים באנגלית ושפות נוספות בעלות של 40 יואן (+100 יואן פיקדון).

מידע שימושי

הגעה: קווי אוטובוס מס' 36, 53, 120, 122, 208, 525, 610, 614, 958, 特11, 特3  ו-特12 לתחנת השער הדרומי של מקדש השמיים (Tiāntán nánmén, 天坛南门).

חזרה מהשער המזרחי: בשער המזרחי יש תחנת מטרו (Tiāntán don̄gmén, 天坛东门), ממנה תוכלו לקחת את קו 5 ואחר כך להמשיך ליעדכם.

מחיר כניסה: כרטיס כניסה "הכל כלול" – נובמבר עד מרץ: 30 יואן; אפריל עד אוקטובר: 35 יואן. כרטיס כניסה – נובמבר עד מרץ: 10 יואן; אפריל עד אוקטובר: 15 יואן. כרטיס להיכל התפילה ליבולים טובים, המזבח העגול וקיר ההד: 20 יואן.

שעות פתיחה: הפארק – 6:00-22:00; ההיכלים השונים – נובמבר עד מרץ: 8:00-17:00; אפריל עד אוקטובר: 8:00-17:30.

טל ניצן
תלמידת תואר שני לפוליטיקה וכלכלה סינית באוניברסיטת ג'יאו טונג בשאנגחאי. למדה סינית באוניברסיטת דז'ה-ג'יאנג בחאנגדז'ואו, ובעלת תואר ראשון בלימודי אסיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית. מתעניינת בהיסטוריה ופולקלור סינים וחולמת לטייל בסין למחייתה.

תגובות לכתבה