נוגה פייגה

מייסדת ועורכת

עורכת ועיתונאית, גרה בשאנגחאי. בעלת תואר ראשון ללימודי אסיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית. כתבת לשעבר ב"ידיעות תקשורת", ב"קשת" ובמגוון אתרים נוספים. מרצה על תרבות וחברה בסין המודרנית.

סודות העיר האסורה

איפה ישנו הקיסרים, היכן הושלכה פילגש למותה ומה המספר הקוסמולוגי שמתחבא בכל מבניה: כל הסודות מאחורי העיר האסורה וכל האתרים שאסור להחמיץ בה

העיר האסורה היא ללא ספק אחד מסמליה הידועים והחשובים של סין: המרכז העצום, על המבנים הארכיטקטוניים המרשימים שלו, היווה במשך 500 שנים המוקד הסמלי והשלטוני של כל סין, וחומותיו שמרו בקנאות על סודותיה הכמוסים ביותר של הקיסרות. 24 קיסרים העבירו את חייהם בתוך המתחם, ולצידם הקיסריות, הפילגשים, הסריסים, הפקידים ושאר עובדי הקיסרות. בזמן שתושבי בייג'ינג עסקו בשגרת חייהם הצנועה מחוץ למתחם, בתוך העיר האסורה על אין-ספור חדריה, נרקמו תככים ומזימות שקבעו את פני הקיסרות, נחקקו חוקים שעיצבו את סין, קמו ונפלו קיסרים ששינו את ההיסטוריה. הכניסה אל העיר או עזיבתה היו אסורים ללא אישורו של הקיסר – ומכאן דבק בה הכינוי "העיר האסורה". רבים מהאירועים שקרו בעיר האסורה תועדו בספרי ההיסטוריה, אחרים הפכו לאגדות פולקלור שהועברו מפה לאוזן ומדור לדור, אך רוב תולדותיה של העיר נקבר עם תושביה לאורך השנים.

בנייתה של העיר האסורה החלה ב-1406, לאחר שהקיסר יונג-לה משושלת מינג העביר את בירתה של השושלת מהעיר נאנג'ינג לבייג'ינג. לפי הרישומים, בבניית העיר השתתפו כמיליון עובדים, שבנו את העיר מרכיבים שהובאו מכל רחבי המדינה. תוך 14 שנים הושלמה הבנייה של קומפלקס מבנים שאין שני לו: קרוב לאלף בניינים ו-8,700 חדרים נבנו במתחם שאורכו כקילומטר ורוחבו כ-800 מטרים. העיר הייתה למרכז השלטוני של שושלת מינג ושל צ'ינג אחריה, ואכלסה 14 קיסרים של שושלת מינג ועשרה קיסרים של שושלת צ'ינג. בשנת 1912, עם תום התקופה הקיסרית בסין, סיימה העיר את תפקידה כמרכז השלטוני – חלקה החיצוני נפתח לציבור, בעוד החצר הפנימית נותרה לשרת את הקיסר האחרון של סין, פו-יי. כעבור עשור בלבד סולק גם פו-יי מהעיר, וב-1925 נפתחה העיר לציבור תחת השם "העיר האסורה" (או כפי שהיא מכונה בסין, "הארמון הישן"). מאז ספגה העיר פגיעות קשות הן בידי המעצמות האירופאיות והן בידי המפלגה המתחרה למפלגה הקומוניסטית, "מפלגת האומה" (Guomindang), שאף בזזה חלק נרחב מאוצרותיה כשנסוגה לטאיוואן. עם עליית השלטון הקומוניסטי החל מבצע נרחב של שיפוצים והפיכת הארמון למוזיאון המתויר ביותר בסין, ואחד מסמלי המדינה, אך חלקים נרחבים מהעיר עדיין בשיפוצים, והם נפתחים בהדרגה כל כמה שנים.

 

מערכת TravelChina מודה לפרופסור גידי שלח על עזרתו בהכנת הכתבה.

 

מה הופך את העיר האסורה לכל כך חשובה?

 

ארכיטקטורה

 

מלבד חשיבותה הברורה כמרכז השלטוני של סין, העיר האסורה מהווה מופת של מודל ארכיטקטוני סיני, והיא נחשבת לקומפלקס העתיק והמשומר ביותר של מבני עץ בכל סין. העיר האסורה מחולקת לחצר הפנימית  (Nèitíng, 内廷), המהווה את חלקה הצפוני של העיר וכוללת את מגורי הקיסרים ואת הגן הקיסרי; ולחצר החיצונית (Wàicháo, 外朝), הכוללת את המבנים המרכזיים בדרום העיר בהם בוצעו הפעילויות הרשמיות של הקיסרים. העיר כולה מוקפת חומה וחפיר, שנועדו להגן על העיר מפולשים אך גם לבדל אותה משאר העם.  העיר מוקפת בגנים, הכוללים הרים ואגמים מעשה ידי אדם, שגם הם היו בעבר חלק מן המתחם הקיסרי.

היכל הטוהר השמיימי - דוגמא למופת הארכיטקטונית של העיר האסורה (צילום: נוגה פייגה)

היכל הטוהר השמימי – דוגמה למופת הארכיטקטונית של העיר האסורה (צילום: נוגה פייגה)

המבנים המרכזיים בעיר האסורה נבנו לפי העקרונות המורכבים והעתיקים של הבנייה בסין. שלד הבניין נבנה מעץ: עמודי עץ ענקים היוו את בסיס הבניינים וחוברו ביניהם בקורות עץ אנכיות – קונסטרוקציה מורכבת זו תמכה בגגות הרעפים המרשימים. הרכבתו של הגג הסיני דורשת מומחיות גדולה ונעשית באמצעות אריחים גדולים וכבדים, ומשקלו עשוי להגיע ל-300-400 קילוגרם למטר רבוע. הגגות עוצבו כך שיהיו מעוקלים ויסתיימו במרחק-מה מהבניין – טכניקה שנועדה כדי למנוע מהגשם לטפטף ישירות על עמודי העץ, ובכך למנוע ריקבון והתמוטטות של הבניין. הפינות של הגג ארוכות במיוחד – אלמנט עיצובי שנובע מהאמונה כי פינות הבניין הן הרגישות ביותר (מבחינה פיזית ורוחנית), ועל כן יש להגן עליהן ולחזקן. הצורך בהגנה על הפינות הוביל גם למנהג לפיו הוצבו על פינות הגג שורות של חיות שנועדו להגן על הבית – בעיר האסורה הן מעטרות כמעט את כל הבניינים.

הכובד של הגגות הציב אתגר בפני האדריכלים הקדומים, שביקשו לייצב את הגג תוך שימוש בקורות ובקירות מעץ בלבד. לשם כך פותחה שיטה ייחודית בה קורות קצרות מעץ חוברו לקורות הבית כדי לתמוך במשקל הרעפים. מערכת זו נצבעת לרוב בשלל צבעים וציורים, ההופכים אותה לאלמנט עיצובי מרשים. קורות התמיכה ומערכת המחברים שמקשרת בין הקורות לבין הגג נבנו מעץ בלבד ולא חוברו במסמרים או בדבק. הן הצליחו להחזיק את הגג הכבד בזכות איזון מושלם של שיווי משקל בין הגג לקורות עצמן והעניקו לבניין את הגמישות שאפשרה לו לשרוד אפילו ברוחות חזקות וברעידות אדמה.

חיות מגינות על הגג מלמעלה, בעוד קורות עץ מסודרות בקפידה תומכות בו מלמטה (צילום: נוגה פייגה)

חיות מגינות על הגג מלמעלה, בעוד קורות עץ מסודרות בקפידה תומכות בו מלמטה (צילום: נוגה פייגה)

 

דת ואלמנטים קוסמולוגיים

 

לצד אלמנטים ארכיטקטוניים, העיר האסורה שופעת בדוגמאות לאמונות עממיות ואלמנטים קוסמולוגיים שהיו נפוצים בסין לאורך השנים. כך למשל, גגות העיר צבועים בצהוב, שהיה במשך מאות שנים הצבע הקיסרי. בנוסף, המבנים המרכזיים מוצבים מעל פלטפורמה בעלת שלוש מדרגות – סמל לחשיבות הקיסר בחיבור בין השמיים, הארץ ובני האדם. את הפלטפורמה חוצה רמפה משיש שעולה בשיפוע את שלוש המדרגות הגדולות של בסיסי הבניינים ומעוטרת לרוב בדמויות של דרקון ופניקס – סמלי הקיסר והקיסרית – כשהם מחברים בגופם בין שמים לארץ.

סקירה נרחבת שנעשתה לעיר בשנים האחרונות מגלה נתונים מדהימים על הבנייה של העיר, וכוללת מוטיב חוזר של הספרות חמש ותשע – ספרות אי-זוגיות המתחברות ליין ויאנג. הספרה 9 הייתה חשובה מאוד בהיסטוריה הסינית וסימלה את השמיים והגבריות האולטימטיבית, המקושרים ליאנג. ספרה זו סמלה גם, החל בעידן הטרום קיסרי בסין, את השליט האידאלי. הספרה 5 סימלה את המרכז של הספרות האי-זוגיות, וכן את "חמשת האלמנטים" הסיניים. כסמל חשוב לכוח הגבריות והשלטון של הקיסר, ספרות אלו הוטמעו בעיר האסורה באינספור דרכים. כך למשל, אורכם של המבנים המרכזיים במתחם נמדד בתשעה "מפרצים" (Bay – מרווח בין ארבעה עמודי תווך) ורוחבם בחמישה מפרצים; על מרבית הגגות בעיר מוצבות 9 חיות לשמירה על הבניין; כל שער מרכזי בעיר מכיל 81 מסמרים – כפל של הספרה 9 בעצמה; החזרה על מספר חמש מתרחשת גם בשער מרידיאן ובמסך הדרקונים מככבת שוב הספרה 9 (ראו למטה). לסיום, ארבעת המגדלים המעטרים את זוויות העיר מצוידים כל אחד ב-9 קורות גג, 18 עמודי תווך ו-72 קורות תמיכה לגג (כולם כפולות של 9), שהסכום שלהם הוא…. 99.

היכל ההרמוניה העילאית - המבנה החשוב ביותר בעיר (צילום: נוגה פייגה)

היכל ההרמוניה העילאית – המבנה החשוב ביותר בעיר (צילום: נוגה פייגה)

האמונה העממית עד היום גרסה כי בעיר האסורה יש 9,999.5 חדרים – כיאה למעמדם של המספרים החשובים. לצערם של חובבי המספר הקוסמי, טענה זו הוכחה זה מכבר כלא נכונה, ונמצא כי לעיר "רק" 8,707 חדרים. מאחר ולא יהיה לכם את הזמן או את היכולת לטייל בכולם, להלן הצעת מסלול לטיול של מספר שעות במתחם, המאפשר להנות ממוקדי העניין המרכזיים של העיר בלי לשבור את הרגליים.

 

הצעת מסלול בעיר האסורה

 

שער טיאן-אן-מן בבייג'ינג (צילום: טל ניצן)

בלתי אפשרי לפספס את הכניסה המרכזית – והיחידה – לעיר האסורה: היא נמצאת מעבר לשער המפורסם ביותר של סין, שער השלום השמיימי (או טיאן-אן-מן, Tiān'ānmén,天安门), עליו מתנוסס דיוקנו הידוע של מאו דזה-דונג. אחרי שתכנסו בשער ותשלמו על הכרטיסים (ראו פרטים למטה), תגיעו לשער מרידיאן (Meridian Gate, Wǔmén, 午门). שער מרשים זה, המכיל חמישה מבנים וחמש קשתות, היווה את השער מרכזי לעיר הקיסרית והוא הכניסה הרשמית אליה עד היום. שימו לב לקשת המרכזית – דרך קשת זו רק הקיסר היה רשאי לעבור, ואפילו הקיסרית זכתה לתענוג רק ביום חתונתה. המבנה מעל הקשתות שימש את קיסרי מינג וצ'ינג לסקור את כוחות הצבא של הממלכה.

שער מרידיאן - מבט מתוך העיר האסורה (צילום: נוגה פייגה)

שער מרידיאן – מבט מתוך העיר האסורה (צילום: נוגה פייגה)

אחרי השער יש חמישה גשרים המקשרים לרחבה מרכזית, וממולה תראו את שער ההרמוניה העילאית (Gate of Supreme Harmony, Tàihé mén, 太和门). מכאן מתחיל המסע לנבכי העיר האסורה, כאשר מבני הממשל המרכזיים ממוקמים בקו ישר מדרום לצפון, ומבנים נוספים (כולל מגורים, גלריות ומקדשים) ממוקמים בשני צידי הציר המרכזי. אחרי השער ניצבים בזה אחר זה שלושת ההיכלים החשובים ביותר של העיר האסורה – שלושתם מתהדרים בכס מלכות מפואר ורהיטים מקוריים, שניתן להציץ בהם מבעד לחלונות ההיכלים. היכלים אלו הם חלק מהחצר החיצונית של העיר, ונועדו לטקסים הרשמיים של הקיסרים.

המבנה הראשון שתראו הוא היכל ההרמוניה העילאית (Hall of Supreme Harmony, Tàihé diàn, 太和殿) הוא המבנה החשוב ביותר במתחם מבחינה פוליטית ודתית, ולפיכך גם הצפוף ביותר מבחינת תיירים. מבנה זה שימש את קיסרי מינג כמקום התכנסות לדיון על עניינים מדיניים מהמעלה הראשונה. בתקופת שושלת צ'ינג הפך ההיכל למקום בו מתבצעים הטקסים החשובים ביותר, כולל הכתרה של קיסר, חתונות מלכותיות ועוד. הסתכלו למעלה על הגג – מבנה זה הוא היחידי בכל סין עליו יש 10 חיות מגנות על פינות הגג – סמל לחשיבותו האדירה על פני המבנים האחרים.

אם תמשיכו בקו ישר צפונה, תגיעו לאחר מכן אל היכל ההרמוניה האמצעי (Hall of Central Harmony, Zhōnghé diàn, 中和殿). מבנה זה, הקטן משני ההיכלים האחרים, היווה את מקום המנוחה וההתארגנות של הקיסר לפני הטקסים הגדולים. המבנה הגדול שאחריו, היכל שימור ההרמוניה (Hall of Preserving Harmony Bǎohé diàn, 保和殿), שימש את הקיסר להתאמן על טקסים, וכן היווה את מקום הבחינה הסופית של מערכת הבחינות הקיסרית. למבנה זה הגיעו אחת לשלוש שנים מועמדים מבריקים מכל רחבי הממלכה הסינית, בתקווה לצלוח את הבחינה הקשה ולזכות בתפקיד במערך הפקידות של הקיסרות. שימו לב לגילוף האבן הנמצא למרגלות המבנה בחלקו האחורי: גילוף זה, המראה דרקונים עם פנינים, גולף מחתיכת אבן שלמה, והוא הגדול והמרשים מסוגו בכל סין. אורכו של הגילוף 17 מטרים ומשקלו 200 טון, והוא הובא רגלית ממרחק של 70 קילומטרים!

כס המלוכה בהיכל שימור ההרמוניה (צילום: נוגה פייגה)

כס המלוכה בהיכל שימור ההרמוניה (צילום: נוגה פייגה)

לאחר היכל שימור ההרמוניה, פנו ימינה וכנסו לאחד החדרים היפים ביותר בעיר: היכל השעונים (Hall of Clocks and Watches, Zhōngbiǎo guǎn, 钟表馆). ההיכל מאכלס עשרות שעונים מפוארים שניתנו במתנה לקיסרי שושלת צ'ינג מאנגליה, צרפת, שוויץ ועוד, וכן שעונים שנבנו על ידי בתי המלאכה הקיסריים. השעונים הייחודיים נעים בין שעוני שולחן קטנים לשעונים בגובה של כמה מטרים, ולחלקם יש מנגנון מכאני מיוחד שגורם להם לקום לחיים בתצוגת תנועה מרהיבה, המופעלת בחלקם בכל יום ב-11:00 וב-14:00 לשלושה סבבים כל פעם האורכים כמה דקות. מומלץ ביותר לתכנן את הטיול בעיר בקפידה כך שתגיעו לראות את התצוגה הצבעונית. שימו לב גם לקירות והתקרה של ההיכל – זהו אחד המבנים הבודדים שלא עבר צביעה מחודשת בשנים האחרונות.

צאו מהיכל השעונים, וכשגבכם להיכל פנו שמאלה (מזרחה) לתוך ארמון אריכות הימים השלווה (Palace of Tranquil Longevity, Níng shòu gōng, 宁寿宫), שבנה הקיסר הידוע צ'יאן-לונג (1736-1795) כמקום פרישה. הארמון מכיל שלל מבנים ותערוכות, והוסב היום לגלריית האוצרות (Treasure Gallery, Zhēnbǎo guǎn, 珍宝馆) של העיר. בעת הכניסה תראו מימינכם את מסך תשעת הדרקונים (Nine dragon screen, Jiǔlóngbì, 九龙壁) – מסך המציג תשעה דרקונים עשויים אריחים צבעוניים שנבנה ב-1772. המסך, באורך 30 מטרים, מציג דרקונים המשחקים עם פנינים, כאשר ברקע מוצגים השמיים והים. הדרקון האמצעי מתהדר בצבע צהוב – הצבע הקיסרי. כיאה לאלמנטים הקוסמיים בעיר, המסך הורכב מ- 270 אריחים צבעוניים- מספר המתחלק גם ב-9 וגם ב-5. 

מסך תשעת הדרקונים (צילום: נוגה פייגה)

מסך תשעת הדרקונים (צילום: נוגה פייגה)

גלריית האוצרות של העיר מורכבת משלושה חדרים גדולים והיא בהחלט שווה ביקור. ניתן לראות בה תכשיטים, בגדים, פריטי קרמיקה ושאר חפצים שהיו בשימוש הקיסרים. מעניינים במיוחד הם כתר הפניקס המרשים של הקיסרית ש'יאו-דואן (1573-1620) משושלת מינג, ולצידו שני כתרים של קיסריות משושלת צ'ינג. אם תמשיכו צפונה תגיעו לגן קטן הנקרא על שם הקיסר צ'יאן-לונג, ובו מספר מבנים יפים וכן באר הפילגש דז'ן (Well of Concubine Zhen, Zhēnfēi jǐng, 珍妃井), אליה השליכה הקיסרית האם צה-ש'י (חיה בין 1835-1908) את הפילגש האהובה של אחיינה, הקיסר גואנגש'ו.

צאו מארמון אריכות הימים השלווה וחיזרו על עקבותיכם לאזור הרחבה המרכזית, מאחורי ההיכל לשימור ההרמוניה. כאשר תמשיכו צפונה, תכנסו לחצר הפנימית של העיר האסורה, שהיוותה את אזור המגורים של הקיסרים ומשפחותיהם. אזור זה בנוי, בדומה לחצר החיצונית, משלושה מבנים גדולים הבנויים בשורה. הראשון שבהם הוא ארמון הטוהר-השמיימי (Palace of Heavenly Purity, Qiánqīng gōng, 乾清宮). מבנה מרשים זה שימש כמקום משכנם של הקיסרים, ובתקופת שושלת צ'ינג אף קיבל פה הקיסר את פניהם של נציגים ממדינות זרות. להיכל זה חשיבות מיוחדת לקיסרות: כדי למנוע מלחמות ירושה, הנהיג הקיסר יונג-דז'ן (שלט בשנים 1722-1735) של שושלת צ'ינג את שיטת "קופסאת היורש", לפיה הקיסר המכהן היה ממנה את יורשו, כותב זאת במספר מגילות ואחת מהן היה מחביא בקופסא ומאחסן אותה במקום שמור. לאחר מותו היו משרתיו פותחים את הקופסא, ואם השם תאם לשאר כתביו של הקיסר – אדם זה היה מתמנה לקיסר. הסתכלו על השלט התלוי מעל כס המלכות בארמון הטוהר השמיימי – מאחורי שלט זה החביא הקיסר יונג-דז'ן לראשונה את הקופסא שהובילה להכתרתו של הקיסר צ'יאן-לונג, אחד הקיסרים הגדולים של שושלת צ'ינג.

ארמון הטוהר השמיימי - מאחורי השלט נהגו להחביא את שמו של יורש העצר (צילום: נוגה פייגה)

ארמון הטוהר השמיימי – מאחורי השלט נהגו להחביא את שמו של יורש העצר (צילום: נוגה פייגה)

המבנה הבא שתראו הינו היכל האיחוד (Hall of Union, Jiāotài diàn, 交泰殿), האוצר בתוכו מספר פריטים טקסיים מכוסים בגלימה צהובה של הקיסרות, וכן פעמון ושעון מים סיני. המבנה האחרון בסדרה, ארמון השלווה-הארצית (Palace of Earthly Tranquility, Kūn níng Gōng, 坤宁宫) היה מקום משכנן של הקיסריות בתקופת שושלת מינג. בתקופת צ'ינג החלו לבצע פה טקסים פגאניים לאלים מנצ'ורים, והמבנה היום הינו שילוב מעניין בין מקדש פגאני למבנה מגורים. שימו לב לחדרי המגורים מימין – בחדרים אלו ניצבו מיטות הכלולות של הקיסריות, וארבעה קיסרים חיו פה עם נשותיהן בימים שלאחר החתונה. על המצעים רקומים דרקון ופניקס – סמל ידוע בסין לקיסר ולקיסרית בהתאמה – ובאמצע רקומה הסימנייה הסינית ש'י (, 囍), המשמשת עד היום לברכות של מזל טוב בנישואין.

המשיכו צפונה לחלקה הצפוני ביותר של העיר – הגן הקיסרי. על אף גודלו המצומצם יחסית, מכיל הגן כמה פביליונים מרשימים ועצים מיוחדים, והוא נבנה לפי עקרונות הגינון הסיני הקלאסי (המוסברים כאן). שימו לב לאבנים הייחודיות המעטרות את כל הגן – אבנים אלו הן תוצר של מיליוני שנים של שחיקת מים, והן נחשבות לאורחות של כבוד בכל גן סיני איכותי. אל תפספסו את גבעת האלגנטיות המצטברת (Hill of Accumulated Elegance, Duī xiù shān, 堆秀山), המכילה פביליון המתנשא מעל עשרה מטרים של אבנים מתפתלות. הקיסר, הקיסרית והפילגשים היו מטפסים על גבעה זו פעם בשנה כדי להנות מהנוף שלה.

עם סיום הטיול בגן הקיסרי היפרדו לשלום מהעיר האסורה וצאו משער העוצמה העילאית (Gate of Divine Might, Shénwǔmén, 神武门). מכאן יש לכם מספר אפשרויות: במידה והתעייפתם, אתם יכולים לקחת את אחד מעשרות הטוק-טוקים המחכים לכם ביציאה (התמקחו על מחיר!). במידה ותרצו להתרשם מהעיר מבחוץ, פנו ימינה או שמאלה ולכו לאורך התעלה עד לפינה הימנית או השמאלית של העיר. בפינות אלו תוכלו לחזות במגדלים המרשימים, שהוצב בכל אחת מפינות העיר. מגדלים הלו היו הדבר היחידי שיכלו תושבי בייג'ינג לראות מהעיר האסורה, והמראה המאיים שלהם ושל החומה רק הגבירו את הפולקלור סביב העיר המסתורית.

המגדל המזרחי, כפי שנראה מחוץ לעיר האסורה (צילום: נוגה פייגה)

המגדל המזרחי, כפי שנראה מחוץ לעיר האסורה (צילום: נוגה פייגה)

במקרה ונשאר לכם מעט כוח, צאו משער העוצמה העילאית וחצו את הכביש לפארק ג'ינגשאן (Jǐngshān gōngyuán, 景山公园). הגבעה המלאכותית, בגובה 45 מטרים, נבנתה מהאדמה שהוצאה כדי ליצור את החפיר סביב לעיר האסורה ואת התעלות שבתוכו, והיא הוצבה מצפון לעיר האסורה כדי להגן עליה מרוחות רעות. עד שנת 1928 הייתה הגבעה חלק בלתי-נפרד מהעיר האסורה ומההיסטוריה שלה – הקיסר האחרון של שושלת מינג, הקיסר צ'ונג-דז'ן, התאבד פה בעקבות שמועות על פלישה של מורדים דרך מעבר ג'ויונג (Juyong Pass, Jūyōng guān, 居庸关) של החומה הגדולה. הגבעה מעוטרת בחמש פסגות, כשבכל אחת הוצב פביליון בו ניתן לנוח ולהנות מהנוף. טיפוס מעט מפרך יוביל אתכם לנקודת התצפית האמצעית והמרשימה ביותר, "פביליון עשרת אלפים האביבים" (Ten Thousand Spring Pavilion, Wànchūn tíng, 万春亭). ממערב תוכלו לראות את פארק בייחאי היפה, ומדרום תיפרש העיר האסורה במלוא הדרה. זהו סיום מושלם לטיול ארוך בנבכי ההיסטוריה של שליטי סין לדורותיהם.

העיר האסורה נפרשת מדרום לפביליון עשרת אלפים האביבים (צילום: טל ניצן)

העיר האסורה נפרשת מדרום לפביליון עשרת אלפים האביבים (צילום: טל ניצן)

tipanda_small

 

 

 

  • כל קניית כרטיס בעיר האסורה דורשת הצגת דרכון, אז שימו לב כי אתם ומשפחתכם מצוידים בדרכונים ביום הטיול.
  • בשער ההרמוניה העילאית מספקים מפות טובות בחינם – בקשו מפה באנגלית.
  • הגיעו לעיר עם נעלי הליכה נוחות וכובע – העיר דורשת הרבה הליכה ומקומות הישיבה מעטים.
  • בתוך העיר ניתן לקנות מים ואוכל במחירים סבירים, אך בשל תורים ארוכים מומלץ להצטייד במים וחטיפים מבעוד מועד.

 

מידע שימושי

 

העיר האסורה:

הגעה: קו 1 של הרכבת התחתית לתחנת טיאן-אן-מן מערב (Tiān'ānmén xī, 天安门西) או טיאן-אן-מן מזרח (Tiān'ānmén dōng, 天安门东).

מחיר כניסה: נובמבר-מרץ: 40 יואן; אפריל-אוקטובר: 60 יואן; להיכל השעונים ולגלריית האוצרות יש לשלם עוד 10 יואן כניסה לכל אחד במשרדים הצמודים להן.

שעות פתיחה: נובמבר-מרץ: 8:30 – 16:30, החל מ-15:30 אי אפשר כבר להיכנס; אפריל-אוקטובר: 8:30- 17:00, החל מ-16:00 אי אפשר כבר להיכנס.

 

פארק ג'ינגשאן:

הגעה: לפארק ארבע כניסות הממוקמות מכל צדדיו, כאשר הכניסה הפופולרית ביותר היא הדרומית הממוקמת ממול לשער הצפוני של העיר האסורה. קווי אוטובוס 101, 103, 109 ועוד רבים מגיעים לכניסה הדרומית, רדו בתחנת הארמו הישן (Gùgōng, 故宫). גישה נוחה נוספת לפארק היא דרך השער המערבי, הממוקם מול הכניסה המזרחית לפארק בייחאיי, קווי אוטובוס 5 ו-58 עוצרים בתחנת גשר העץ המערבי (Xī bǎnqiáo, 西板桥).

מחיר כניסה: 2 יואן.

שעות פתיחה: נובמבר-מרץ: 6:30-20:00, כרטיסים אחרונים נמכרים ב-19:30; אפריל-אוקטובר: 6:00-21:00, כרטיסים אחרונים נמכרים ב-20:30.

 

נוגה פייגה
 
עורכת ועיתונאית, גרה בשאנגחאי. בעלת תואר ראשון ללימודי אסיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית. כתבת לשעבר ב"ידיעות תקשורת", ב"קשת" ובמגוון אתרים נוספים. מרצה על תרבות וחברה בסין המודרנית.