טל ניצן

מייסדת ועורכת

רכזת אדמניסטרטיבית במכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית. למדה באוניברסיטאות ג'יאו טונג בשאנגחאי ובדז'ה-ג'יאנג בחאנגדז'ואו. בעלת תואר ראשון בלימודי אסיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית.

ג'יאנשווי

העיירה הציורית של יונאן שומרת באדיקות על מבניה העתיקים, ובראשם גשר תאומי הדרקון הקסום

בדרום פרובינציית יונאן, ארבע שעות נסיעה בלבד מקונמינג יושבת ג'יאנשווי (Jiànshuǐ, 建水) המקסימה, בערך באמצע הדרך לטראסות האורז של יואן-יאנג. העיר העתיקה שלה עומדת על תילה כבר כ-1,200 שנה והצליחה לשמר בצורה יוצאת מן הכלל את האדריכלות הקלאסית משושלות מינג (1368-1644) וצ'ינג (1644-1912), דבר שהקנה לה מוניטין של "מוזיאון לבתים ומבני ציבור עתיקים".

אך הסיבה המרכזית שתיירים מערביים מגיעים לג'יאנשווי היא גשר תאומי הדרקון (Shuānglóng qiáo, 双龙桥) הנמצא כ-4 קילומטר ממרכז העיר העתיקה. הגשר בעל 17 הקשתות עובר מעל שני נחלים שאפיקיהם מתפתלים כמו גוף הדרקון, ומכאן שמו של הגשר. הגשר נבנה בתקופת שושלת צ'ינג, ובתחילה היו לו 3 קשתות בלבד בחלקו הצפוני, כששינה אחד הנחלים את מסלולו הוארך הגשר ב-14 קשתות נוספות.

גשר תאומי הדרקון - מקסים בכל שעה (צילום: טל ניצן)

גשר תאומי הדרקון – מקסים בכל שעה (צילום: טל ניצן)

הגשר העתיק נודע בסין כמופת של בניית הגשרים הסינית. המראה שלו מקסים ומרשים בכל שעה, אך בשעת השקיעה הוא זוכה לזוהר מיוחד, וזוהי בהחלט השעה המומלצת ביותר לביקור. למרות שהגשר ידוע בסין, הוא עדיין לא הפך לאטרקציה תיירותית מצועצעת, וביקור בו אינו עולה כסף ואינו דורש הצטופפות עם מיליון תיירים מקומיים. 

הגשר בשעת שקיעה (צילום: טל ניצן)

הגשר בשעת שקיעה (צילום: טל ניצן)

דרכי הגעה: מיניבוסים צהובים בעלות של יואנים בודדים יוצאים לכיוון הגשר מתחנת האוטובוסים הסמוכה לשער הצפוני של העיר העתיקה. עלו על המיניבוסים הנוסעים למקדש חואנגלונג (Huánglóng sì, 黄龙寺) ובקשו מהנהג לרדת בגשר, ולהצביע לכיוון אליו יש ללכת (2-3 דקות הליכה).

 

העיר העתיקה ג'יאנשווי

 

ברגע הראשון שתרדו מהאוטובוס בתחנה המרכזית של ג'יאנשווי אולי לא תבינו בדיוק לאן הגעתם ולמה, אבל נסיעה קצרה לכיוון העיר העתיקה והכל יתבהר. במהרה יתחילו להתחלף הבניינים האפרוריים וחסרי הייחוד המאפיינים עיירות סיניות רבות בבתי אבן ועץ עתיקים – ואתם תחזרו בזמן לסין של פעם. בתיה של העיר העתיקה עשויים אבן ועץ, על ראשיהם גגות רעפים שחורים אשר על חלקם צומחים פרחים אדומים, וקירותיהם של לא מעט בתים מעוטרים בציורים סינים קלאסיים. למרות התייחסות נרחבת יחסית במדריכי מטיילים שונים, התיירות בג'יאנשווי נמצאת בחיתוליה – לא תפגשו כאן תיירים רבים מדי, ובוודאי שמעט מאוד תיירים מערביים.

מימין - בתים מעוטרים בציורים קלאסיים; משמאל - על גגות הרעפים השחורים צומחים פרחים אדומים (צילום: טל ניצן)

מימין – בתים מעוטרים בציורים קלאסיים; משמאל – על גגות הרעפים השחורים צומחים פרחים אדומים (צילום: טל ניצן)

לעיר 4 שערים, והמזרחי הוא החשוב והגדול מבניהם, וגם זה שיקדם את פניכם בברכה אם תגיעו מתחנת האוטובוסים. למעשה שער זה מילה קצת קטנה מדי כדי לתאר את מה שתראו – מדובר בבניין מפואר ומרשים הניצב בלב כיכר גדולה. השער הזה נקרא בסינית מגדל צ'או-יאנג (Cháoyáng lóu, 朝阳楼), ומשמעותו הציורית של השם היא "המגדל הפונה אל השמש". הכיכר הסובבת את המגדל מהווה מקום מפגש עבור תושבי העיירה בשעות אחר הצהריים, וממנה יוצא עורק החיים הראשי של העיירה קטנה – רחוב לין-אן (Lín'ān lù, 临安路), שנמתח עד לשער המערבי.

השער המזרחי - מגדל צ'אויאנג (צילום: טל ניצן)

השער המזרחי – מגדל צ'אויאנג (צילום: טל ניצן)

רחוב לין-אן עבר מתיחת פנים מקיפה, הורחב ורוצף מחדש, וברבים מבתיו נפתחו חנויות הפונות במובהק לקהל תיירותי – ונראה כי מישהו מתכנן לעיירה עתיד מזהיר בדוגמת עיירות עתיקות אחרות כליג'יאנג ודאלי. עם זאת, עוד ניתן למצוא ברחוב לא מעט בתים שהוכרזו כמבנים לשימור ומשמרים את ההיסטוריה והאופי המיוחד של העיירה.

רחוב לין-אן המשופץ (צילום: טל ניצן)

רחוב לין-אן המשופץ (צילום: טל ניצן)

מעניינים מרחוב לין-אן הם החלקים הפחות משופצים של העיירה, אשר מצליחים לשמור כנגד כל הסיכויים על מידה גבוהה של אותנטיות. הרשו לעצמכם לשוטט בעיר הרחק מהרחוב הראשי ואפילו מחוץ לחומות, שם תמצאו את הבניינים היפים והמיוחדים ביותר.

בניינים לא משופצים הרחק מהרחוב הראשי (צילום: טל ניצן)

בניינים לא משופצים הרחק מהרחוב הראשי (צילום: טל ניצן)

(צילום: טל ניצן)

(צילום: טל ניצן)

נסו לחפש באזורים האלו גם בארות מים – ג'יאנשווי נודעה במספר בארות המים המדהים שבתחומיה. המים הטובים של הבארות בג'יאנשווי נחשבים למרכיב הסודי של מנות ייחודית לעיירה כמו אטריות האורז והטופו (ראו למטה). לחלק מהבארות שנחפרו בעיר מספר פתחים, אחרות גדולות ורחבות. אחדות מהן מיועדות לשימוש ספציפי אחד בלבד, למשל שטיפת בגדים או הכנת תה. ליד רבות מהבארות יש מזבח קטן – זהו "ארמון מי הבדולח" (Shuǐjīnggōng, 水晶宫), המוקדש למלך הדרקון, השליט הקדוש של המים במיתולוגיה הסינית.

מימין - באר דאבאן; משמאל - "ארמון מי הבדולח" (צילום: טל ניצן)

מימין – באר דאבאן; משמאל – "ארמון מי הבדולח" (צילום: טל ניצן)

הבאר המפורסמת ביותר של ג'יאנשווי היא באר דאבאן (Dàbǎn jǐng, 大板井), שנמצאת מחוץ לשער המערבי של העיר העתיקה ולכן נקראת גם הבאר העתיקה של השער המערבי (Xīmén gǔ jǐng, 西门古井). תושבי העיירה מגיעים לבאר עד היום לשאוב ממימיה לשתייה. לא רחוק מהבאר מתחבא גם מפעל קטנטן המייצר את הטופו המיוחד של ג'יאנשווי (ראו למטה).

הטופו של ג'יאנשווי לפני צלייה (צילום: טל ניצן)

הטופו של ג'יאנשווי לפני צלייה (צילום: טל ניצן)

 

אטרקציות נוספות בעיר

 

מקדש קונפוציוס (Wénmiào, 文庙) – המקדש שנבנה במאה ה-13 בתקופת שושלת יואן המונגולית, הוא ללא ספק המבנה החשוב בעיר מבחינה תרבותית והיסטורית. מדובר במקדש קונפוציוס השני בגודלו במדינה, שנבנה בדמותו של המקדש המפורסם בצ'ופו, עיר הולדתו של המלומד והפילוסוף הדגול ביותר בהיסטוריה הסינית, הנמצאת בפרובינציית שאנדונג המזרחית. כל שנה בפסטיבל הפנסים מתקיימות כאן חגיגות גדולות במיוחד.

מחיר כניסה: 60 יואן.
שעות פתיחה: 8:00-18:30.

מקדש קונפוציוס (צילום: טל ניצן)

מקדש קונפוציוס (צילום: טל ניצן)

גני משפחת דז'ו (Zhūjiā huāyuán, 朱家花园) – גנים אלו הוקמו בתקופת שושלת צ'ינג על ידי בני משפחת דז'ו בהשראת התפאורה לרומן הסיני הידוע "חלום ההיכלות האדומים". כמו הגנים הקלאסיים של העיר סודז'ואו, גם גנים אלו הם למעשה קומפלקס של מבנים וחצרות פנימיות הבנויים כמבוך ליצירת אשליית חלל גדול. התצוגות במבני הגן כוללות רהיטים מתקופת שושלת צ'ינג והסברים על ההיסטוריה של המשפחה והעיירה, ובחצרות מגדלים עצים ופרחים שונים במפגן צבעוני של אסתטיקה.

מחיר כניסה: 50 יואן.
שעות פתיחה: 8:00-18:00.

מבנה עתיק בגני משפחת דז'ו (צילום: טל ניצן)

מבנה עתיק בגני משפחת דז'ו (צילום: טל ניצן)

פרחים ועצי בונזאי בגני משפחת דז'ו (צילום: טל ניצן)

פרחים ועצי בונזאי בגני משפחת דז'ו (צילום: טל ניצן)

מקדש דז'ה-לין (Zhǐlín sì, 指林寺) – המקדש הדי אלמוני הזה עומד על תילו כבר למעלה מ-700 שנה מה שהופך אותו לאחד המקדשים הבודהיסטים המוקדמים ביותר ביונאן. לפי כתבים עתיקים ידוע כי בעבר היה המקדש גדול בהרבה אך היום נותרו בו רק היכל אחד ושער הכניסה. השער הזה הוא לא פחות מיצירת מופת של עבודת עץ סינית קלאסית, ושווה לקפוץ לבקר כאן רק כדי לראות אותו.

מחיר כניסה: חינם.
שעות פתיחה: 8:00-18:00.

השער למקדש דז'ה-לין (צילום: טל ניצן)

השער למקדש דז'ה-לין (צילום: טל ניצן)

 

אוכל בג'יאנשווי

 

ג'יאנשווי, כמו מקומות רבים אחרים בסין, היא עיירה מסקרנת מאוד מבחינה קולינארית, וניתן למצוא בה מגוון רחב של מאכלים ייחודיים. מסעדות ודוכני מזון רבים אפשר למצוא ברחוב חאנלין (Hànlín jiē, 翰林街) המתפצל מרחוב לין-אן.

עגלות של דוכני ברביקיו (Shāokǎo, 烧烤) הן מראה נפוץ ברחובות העיירה, ככל הנראה הודות לקהילה מוסלמית גדולה. בחלק מהמסעדות בין מגוון שיפודי הירקות והבשרים תמצאו גם טופו צלוי בסגנון לין-אן (Lín'ān shāo dòufu, 临安烧豆腐) – זוהי מנת הדגל של העיירה אשר מתמחה בהכנתה. למעשה זוהי וריאציה של ה"סטינקי טופו" הידוע לשמצה, אך היא איננה מסריח כמותו. הטופו הלבן נחתך לקוביות קטנות וצלייתו על האש הופכת את צבעו לצהוב-חום, אך מרקמו נותר רך.

אטריות אורז (Mǐxiàn, 米线) נפוצות מאוד גם הן בג'יאנשווי, ויש הטוענים כי ג'יאנשווי, היא ולא אחרת, המקור לאטריות המפורסמות של יונאן – "אטריות מעבר לגשר" (Guòqiáo mǐxiàn, 过桥米线) –  מדובר במעין הוט-פוט פרטי, שמהווה ארוחה מלאה במרכזה ציר עוף לוהט עם שכבה עבה של שומן. כל שאר מרכיבי המנה: לרוב בשר חזיר או עוף, ירקות ולבסוף אטריות אורז, מגיעים בנפרד, והסועד צריך להכניס את החלקים למרק בשיטת עשה-זאת-בעצמך ולחכות מספר דקות עד שיתבשלו.

אטריות אורז (צילום: טל ניצן)

אטריות אורז (צילום: טל ניצן)

ניצני סוף (Cǎoyá, 草芽) הם ירק שנוצר כתוצאה מהכלאה מלאכותית וגדל אך ורק בג'יאנשווי וסביבתה. לכן הפכו ניצני הסוף לאחד מהסמלי המטבח של האזור והם מבושלים בצורות שונות ומשולבים באין ספור מנות במסעדות ג'יאנשווי – בסלטים למיניהם וגם כתוספת לאטריות אורז. לירק עצמו אין טעם דומיננטי והוא סופג אליו את הטעמים של המרכיבים המשתדכים אליו אבל הוא נחשב למזין במיוחד.

ניצני הסוף של ג'יאנשווי (צילום: טל ניצן)

ניצני הסוף של ג'יאנשווי (צילום: טל ניצן)

בשל הקרבה לגבול, תמצאו בעיר גם מסעדות המציעות מנות וייטנאמיות, ובכללן הספרינג-רולס הווייטנאמיים (Yuènán juànfěn, 越南卷粉) המעולים. הגלילות עשויות בצק אורז, ממולאות בבשר או בירקות ומוגשות לצד רוטב סויה או חומץ.

ספרינג רולס ווייטנאמיים (צילום: טל ניצן)

ספרינג רולס ווייטנאמיים (צילום: טל ניצן)

 

מידע שימושי

 

הגעה: ארבע רכבות ביום יוצאות מתחנת הרכבת של קונמינג לג'יאנשווי (שלוש וחצי-ארבע שעות, 44-140 יואן). אוטובוסים יוצאים בין 7:30 ל-18:00 בערך כל חצי שעה מתחנת האוטובוסים הדרומית של קונמינג (Nánbù qìchē kèyùn zhàn, 南部汽车客运站, ארבע שעות, 85 יואן).

מחיר כניסה: חינם.

שעות פתיחה: כל היום.

לינה: יש לא מעט אופציות לינה בג'יאנשווי, ולאחרונה אף מתחילים להופיע בה הוסטלים. נסו את הוסטל ניצני הסוף (Typha International Hostel, Cǎoyá guójì lǚshè, 草芽国际旅舍)ההוסטל שוכן בתוך אחד מבתיה העתיקים של ג'יאנשווי, במיקום נוח על רחוב לין-אן, דקה הליכה ממקדש קונפוציוס. יש כאן אזור משותף נעים ואפשר גם לעלות לגג הבניין שם יש תצפית על העיר העתיקה. הצוות דובר אנגלית, דבר לא מובן מאליו בג'יאנשווי. תוכלו גם להשכיר כאן אופניים להסתובב בעיר או לנסוע לגשר תאומי הדרקון. למידע נוסף ולהזמנות לחצו כאן.
מחירי חדרים: 30-40 יואן למיטה בדורמס; 50-80 לאדם בחדר יחיד/זוגי/משפחתי.
כתובת: Lín'ān lù rúyì xiàng 89 hào, 临安路如意巷89号.

 

טל ניצן
 
רכזת אדמניסטרטיבית במכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית. למדה באוניברסיטאות ג'יאו טונג בשאנגחאי ובדז'ה-ג'יאנג בחאנגדז'ואו. בעלת תואר ראשון בלימודי אסיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית.