סין היא מדינה מלאת קונפליקטים: היא עתיקה וחדישה, מדשדשת ומתקדמת, מדהימה ומצחיקה. טיול בסין ייקח אתכם בין גורדי השחקים החדישים ביותר של הערים לבתי אבן עתיקים של הכפר, ובין מלונות חמישה כוכבים לשירותים מטונפים; אוכל באזור אחד מתוק ובצקי, בזמן שבשני הוא כל כך חריף שהוא יגרום לכם להתכווץ בכיסא; וסינים באזורים מסוימים ידברו אתכם אנגלית רהוטה, בזמן שאחרים לא יידעו אפילו מנדרינית. המעבר בין חיים מדושנים לתרנגולים מדושנות המתרוצצות בין הרגליים מתבצע לעיתים במעבר בין ערים או מחוזות, אך לעיתים קרובות מדובר במרחק של מספר שעות נסיעה באוטובוס מטלטל, או אפילו בפנייה אחת לרחוב צדדי.

אז איך מסתדרים בטיול עצמאי במדינה המורכבת הזאת? איך מנווטים בה ללא שפה? איך מוצאים אוכל טעים ואפילו כשר? ואיך יוצאים מכל זה עם חוויות מדהימות? קיבצנו עבורכם את כל הטיפים המוצלחים ביותר לשורד האמיץ בסין, כדי שתוכלו להתחיל ולתכנן את המסע הגדול הבא.

 1. נסו לתקשר ללא שפה

tibet ppl

טיבטים נחים בצהרי היום. באיזורים רבים בסין המקומיים לא דוברים אפילו מנדרינית (צילום: נוגה פייגה)

סוגיית השפה היא, ללא ספק, החשש הגדול ביותר של כל מטייל בסין: ללכת לאיבוד במדינה העצומה ללא מקומיים דוברי אנגלית. הפחד מהתמודדות עם השפה מביא הרבה מטיילים להצטרף לטיולים מאורגנים מהארץ, ולעיתים אף להימנע מנסיעה לסין לחלוטין.

עד כמה מוצדק החשש מתקשורת בסין? ברמה היום-יומית, הוא ללא ספק לא מופרך – השלטים ברחבי המדינה מכילים מעט מאוד אנגלית, והרבה סינים מדברים רק מנדרינית או את אחד מהניבים המקומיים. גם תקשורת דרך שפת גוף לא תמיד צולחת בסין, שכן סימנים רבים הנראים למערביים כטבעיים משנים את משמעותם במדינה. כל אלו מציבים בעיה עבור מטיילים רבים ובעיקר תרמילאים, המבקשים לברוח מהערים הסיניות הסואנות ולטייל באזורים הכפריים של סין.

מצד שני, מצב האנגלית השתפר משמעותית בשנים האחרונות, ויותר ויותר צעירים סינים משקיעים בלמידת אנגלית לצרכי עבודה ותקשורת עם זרים. אי אפשר ממש לחזות עם מי אפשר לתקשר באנגלית, אבל באופן כללי ניתן לומר כי ככל שמתרחקים מהערים ומאתרי התיירות המרכזיים כך יורדת גם רמת האנגלית, וכך גם ככל שהגיל עולה והמעמד הסוציו-אקונומי יורד.

אז מה עושים? קודם כל, אתם תמיד יכולים לנסות את מזלכם עם אנגלית. במקרים בהם אנגלית לא מהווה אופציה קבילה, נסו להיות יצירתיים: הרבה תרמילאים מתארים בהתלהבות כיצד החיסרון השפתי הפך דווקא ליתרון – במקום לנסות לדבר, הם מנסים לתקשר עם המקומיים דרך ציורים, פנטומימה וכל דרך אחרת שתעביר את המטרה. אם רק תשקיעו קצת זמן ויצירתיות, תגלו שאפשר להעביר הרבה מאוד אינפורמציה בלי להוציא ולו מילה אחת.

ולבסוף, לימים בהם אתם קצרים בזמן או בסבלנות, מומלץ בחום להוריד את מילון העברית-סינית שלנו, ולעקוב אחר ההמלצות להתנהלות ללא שפה כפי שהן כתובות בעמוד מידע שימושי – כללי.

 2. סעו ברכבת לטווח ארוך לפחות פעם אחת

רכבת מהירה בסין. מערכת יעילה ונוחה (צילום: נוגה פייגה)

רכבת מהירה בסין. מערכת יעילה ונוחה (צילום: נוגה פייגה)

אין עוררין שסין היא מדינה ענקית, וכל טיול רציני בה דורש נסיעה למרחקים ארוכים. למזלנו, סין מרושתת במערכת תחבורה נוחה ויעילה בצורה יוצאת דופן, הכוללת עשרות אלפי טיסות פנימיות, רכבות מהירות ואוטובוסים המגיעים לכל פינה בסין. מבין אלו מצטיינת מערכת הרכבות המהירות של סין, החוצות את המדינה לכל אורכה ומצוידות בשירותים רבים הכוללים מכלי מים חמים, שירותים ושירותי מכירת אוכל. הרכבות המהירות לטווח קצר מציעות כיסאות מפנקים ומרווחים, בעוד הרכבות לטווח ארוך מצוידות בתאי שינה ושולחנות לנוחות הנוסעים. אך בעוד הרכבות בסין מציעות נסיעה נוחה וחלקה להפליא, זמני הנסיעה הארוכים מרחיקים מהם הרבה מטיילים המבקשים לחסוך בזמן הטיול. נסיעות רכבת ארוכות כמו הנסיעה מקונמינג לצ'נגדו, שאורכת 18 שעות בממוצע, מפחידות מטיילים רבים, שמעדיפים להוציא סכומים גבוהים יותר ולעלות על טיסה במקום.

למעשה, ויתור על נסיעה ברכבת בסין משמעו ויתור על חוויה תרבותית וחברתית שאין שנייה לה: ראשית, סין היא מדינה שופעת בנופים עוצרי-נשימה, ורק נסיעה ברכבת מאפשרת באמת לחזות בגיוון הרב של נופיה; שנית, תחנות הרכבת ממוקמות לרוב במרכז העיר או קרוב אליה, מה שמאפשר גישה מהירה ונוחה בהרבה לתחנות הרכבת מאשר לשדות התעופה; לבסוף – והחשוב מכולם –  מדובר במקום הטוב ביותר לפגוש ולדבר עם האוכלוסייה המקומית, בין אם מדובר בפועלים עניים או בבכירים ובמנהלי חברות. הסינים מתרגשים מאוד מההזדמנות להעביר את הנסיעה בשיחה עם מערביים, ואם תיסעו באזורי הספר של סין אתם תגלו מהר מאוד שאתם האטרקציה הגדולה ביותר של הרכבת.

אז מה עושים? אם יש לכם יותר משבוע בסין, או אם אתם מתכננים לנסוע ליעד רחוק, נסו לתכנן שתהיה לכם לפחות נסיעה אחת ברכבת. מובטחת לכם גם חוויה מעניינת וגם חיסכון משמעותי בכסף. לקריאה נוספת על סוגי הרכבות השונים וסוגי המושבים ברכבת כנסו לעמוד מידע שימושי – תחבורה.

 3. הביאו כרטיס סטודנט, כל כרטיס סטודנט

סין מפתיעה את רוב המטיילים באיכות הגבוהה של השירותים לתרמילאים – המדינה מרושתת באכסניות איכותיות למדי במחירים נמוכים מאוד (10-30 שקלים ללילה בדורמס), ומסעדות הפועלים בסין מספקות אוכל מגוון וזול, עד כי ניתן לאכול מנה עשירה ומשביעה ב- 5-15 שקלים. הטיול במדינה היה כמעט בחינם אם לא היו שני אלמנטים שמעלים את מחיר הטיול: נסיעות, וכניסה לאתרים.

בעוד שבנסיעות ארוכות ניתן להבין את העלות הגבוהה של ההוצאות – מה גם שיש לעיתים הנחות – הרי שעלות הכניסה לאתרים בסין נדמית שרירותית לחלוטין. איך יכול להיות שכניסה לעיר האסורה, אולי האטרקציה המפורסמת ביותר בסין, עולה 60 יואן (כ-35 שקלים), בעוד בצד השני של סין כניסה לשלושת הפגודות של דאלי ביונאן עולה 120 יואן? הסיבה הרשמית היא שמחירי אטרקציות נקבעים על-ידי הפרובינציות בהן הן נמצאות, ואלו מצידן מבקשות למקסם רווחים על ידי כרטיסי כניסה יקרים לאתרי תיירות. הדבר מביא באופן טבעי לכך שמטיילים רבים נאלצים לוותר על אטרקציות מסוימות – כדי לשמור כסף להמשך הטיול.

עד שהממשל הסיני יחליט להגביל את מחירי הכניסה למוקדי העניין במדינה, הדרך היחידה להוריד משמעותית את עלות הכניסה לאתרים היא להציג כרטיס סטודנט: אחוז נכבד מהאתרים במדינה מעניק הנחה של 50% לסטודנטים, המגיעה במקרים מסוימים להנחה של 60-70 שקלים לאטרקציה בודדת. בעוד חלק מהאתרים יסרבו לתת הנחה לסטודנטים זרים, הרוב ישמחו לתת לכם כרטיס מוזל אחרי שתציגו כרטיס סטודנט.

אז מה עושים? אם אתם סטודנטים בהווה או עומדים להיכנס ללימודים – הביאו את כרטיס הסטודנט שלכם לסין ושמרו אותו עליכם. אם אינכם סטודנטים ואתם עומדים לפני טיול ארוך בסין, מומלץ להגדיל ולחשוב על רישום לתוכנית לימודים כלשהי – אז תוכלו להוציא בקלות כרטיס סטודנט בינלאומי דרך חברת איסתא בעלות של 50 שקלים. זה אמנם נשמע כמו טירטור, אבל החיסכון בכסף יהיה משמעותי.

שימו לב כי לא מומלץ לנסות ולרמות עם כרטיס אחר – מטיילים רבים מנסים לנצל את איכות האנגלית הירודה בפריפריה בסין כדי להציג כרטיס ספרייה או כרטיס של חדר כושר בתואנה כי מדובר בכרטיס סטודנט. בעוד זה אכן עובד במקרים מסוימים, אתרים מרכזיים בסין כבר למדו את הטריקים האלו, והם דואגים לבייש את המטיילים ולשלוח אותם לשלם מחיר מלא.

 4. הימנעו מטיולים מאורגנים זולים

צמידי ג'ייד שנמכרים ב"מפעל" אבני ירקן. אחת התרמיות הנפוצות בטיולי יום מאורגנים בסין (צילום: נוגה פייגה)

צמידי ג'ייד שנמכרים ב"מפעל" אבני ירקן. אחת התרמיות הנפוצות בטיולי יום מאורגנים בסין (צילום: נוגה פייגה)

כל מטייל שהגיע לסין מכיר את התרחיש הבא – אתה מגיע לבייג'ינג לראשונה, הלום קרב מהרעש והזיהום, מנסה להבין מי נגד מי. אמרו לך שיש כמה אטרקציות גדולות שחובה לראות בבייג'ינג, כמו העיר האסורה, ארמון הקיץ ומקדש השמיים. אבל הבעיה מתחילה עם האתרים החשובים שנמצאים מחוץ לעיר – בעיקר החומה הגדולה וקברי מינג. איפה הם נמצאים ואיך מגיעים אליהם?

בשלב הזה מופיעה מלכודת הדבש הגדולה ביותר של בייג'ינג – הטיולים היומיים המאורגנים. אלפי חברות קטנות המפוזרות ברחבי העיר מציעות יום טיול הכולל את החומה הגדולה, קברי מינג ועוד אתר או שניים – במחיר רצפה של 180 יואן (100 שקלים) כולל נהג, מדריך וכניסה לאתרים. בנוסף הטיולים כוללים לרוב גם עצירות באתרים הנשמעים חווייתיים כמו "מפעל לייצור משי", "מוזיאון ג'ייד" ו"בית תה".

במציאות, הטיולים האלו הם טיולי שופינג אינסופיים, כאשר המטיילים מקבלים זמן קצר עד אפסי באתרי התיירות אליהם הם מגיעים – ובתמורה נאלצים "לבלות" זמן רב ב"מפעלים" וב"מוזיאונים" למיניהם, שהם למעשה חנויות ענקיות ויקרות. בעוד שבחנויות נוהגים לעשות הדגמות ולהסביר על המיצגים בצורה היוצרת עניין מסוים, הרי שהזמן הרב שתאלצו לבלות שם לעומת הזמן שיהיה לכם באתרי התיירות יחמם את דמכם. בנוסף, המדריכים שמצטרפים לטיול נוטים להיות חסרי סבלנות ובעלי מידע מועט ביותר על האתרים אותם הם מציגים, והם יעשו הכל כדי לקצר את יום הטיול – כולל לשקר על כך שהאטרקציות ששילמתם עליהן סגורות ואי אפשר לנסוע אליהן. בקיצור – מפח נפש אחד גדול.

אז מה עושים? קודם כל, נסו להיפרד מהפחד של נסיעות בתוך סין ולהגיע למקומות האלו לבד. כפי שכבר הזכרנו, התחבורה הציבורית בסין נוחה ויעילה מאוד, וגם מטיילים שלא דוברים את השפה יכולים להסתדר בה. עובדים במלונות ובהוסטלים ישמחו לעזור ולהסביר לכם את דרכי ההגעה לאטרקציות השונות.

אם אתם מעדיפים טיול מסודר ומוכנים להוציא קצת יותר כסף, נסו להצטרף לטיול עם אחד ההוסטלים בעיר. אלו לרוב מוציאים טיולים יומיים לאזורים רחוקים יותר של החומה, ולפיכך עולים יותר כסף – אך לפחות הם מציעים טיול נקי מחנויות ועם מדריכים טובים וחברה צעירה ונחמדה.

 5. התרגלו לאכול מוקדם, מאוד מוקדם.

זוכרים את הפעם האחרונה שביקרתם את סבתא בקיבוץ והצטרפתם אליה לארוחת צהריים ב-11:30? אז אנחנו מקווים שיש לכם תיאבון, כי הסינים אוכלים מוקדם, מאוד מוקדם. אחרי שנים של חינוך ממושמע, הסינים כולם צובאים על המסעדות בין 11:00-13:00 לארוחת צהריים ובין 17:00-19:00 לארוחת ערב – ומשאירים אותן ריקות בשאר שעות היום. אם אתם חושבים שהדבר ההגיוני לעשות זה להימנע מללכת למסעדות בשעות האלו, אתם צודקים – זה אכן הדבר ההגיוני לעשות, אבל לא החכם.

נתחיל מההתחלה – סין מלאה מסעדות פועלים. חלק מגישות אוכל מקומי, אחרות מתמחות באוכל ממחוזות שונים. אבל איך יודעים באיזו מסעדה לבחור? החוק בסין אומר ללכת עם הזרם ולשבת במקום בו הרבה מקומיים אוכלים – ואת זה תוכלו לעשות רק בתוך טווח שעות הארוחה שלהם. בנוסף, הרבה מסעדות קונות מצרכים טריים לכל ארוחה, ואם תגיעו מאוחר מדי אתם עשויים להישאר עם מצרכים מפוקפקים – או בלי מצרכים בכלל. לכן הזמן הטוב ביותר לאכול בסין הוא בשעת השיא של המסעדות – מוקדם ככל שיהיה.

אז מה עושים? שנסו מותניים והתחילו לאכול בשעות מוקדמות. בסופו של דבר, מה שטוב למיליארד וחצי סינים לא יכול להיות רע נכון?

 6. חפשו את שלט "חלאל" במסעדות

חפשו את הסמל של ה"חלאל" (צילום: טל ניצן)

חפשו את הסמל של ה"חלאל" (צילום: טל ניצן)

קל להבין למה תיירים ישראלים רבים רואים את האוכל בסין כנקודת תורפה של הטיול: האוכל נוטה להיות שמנוני, חריף, ואיך נאמר זאת –לא בדיוק כשר. מרבית המסעדות בסין הן מסעדות משפחתיות קטנות, שהצצה במטבח שלהן יצליח להבריח גם את המטייל המנוסה ביותר. ירקות ופירות טריים הם עניין נדיר ברוב המסעדות, וכך גם בשר איכותי. אבל האוכל הסיני הוא גם אוצר קולינרי ותרבותי שאין שני לו בעולם: המטבח הסיני מורכב מעולם אינסופי של ריחות, טעמים וטקסטורות, עם אלפי מנות המורכבות מכל סוג של בשר, דגן או ירק שתוכלו לדמיין. האוכל הסיני מהווה את המרכז העסקי והחברתי של הסינים מזה אלפי שנים, והסינים לא פחות מאובססיביים לגבי האוכל שלהם. לוותר על אכילה במסעדות סיניות משמע לוותר על נתח מרכזי מהתרבות הסינית העממית.

אז איך אפשר לחוות את המטבח הסיני בצורה בטוחה יחסית, ובמיוחד למי שרוצה להימנע מאכילת בשר חזיר? האפשרות הברורה ביותר היא ללכת לבתי חב"ד, הנמצאים במספר ערים בסין (כפי שניתן לראות ברשימת בתי חב"ד והנציגויות הישראליות). גם מסעדות בודהיסטיות מהוות פיתרון מצויין, שכן הן מגישות אוכל צמחוני בלבד. אך גם אלו וגם אלו נדירות יחסית בנוף הסיני, וקשה למצוא אותן. אז מה עושים במהלך היום?

הדבר הפשוט ביותר הוא ללכת למסעדות מוסלמיות – כלומר כאלו המסומנות עם סמל "חלאל" על השלט. המסעדות המוסלמיות נולדו כדי לשרת את קהילת החווי המוסלמית הגדולה בסין, אך האוכל המשובח והזול שלהן הפך אותן להצלחה מסחררת בסין, וכעת הן מהוות אחוז נכבד מהמסעדות בסין. למרות שהן לעיתים נראות קטנות ומוזנחות, המסעדות המוסלמיות מציעות אוכל נקי וטעים, ומעל הכל – ללא בשר חזיר. בנוסף,להרבה מהמסעדות יש תמונות של המנות השונות, כך שתהליך ההזמנה מעט פשוט יותר. בסופו של יום, גם אם נפלתם על מנה לא מוצלחת – רוב המסעדות המוסלמיות כל כך זולות שתוכלו פשוט להזמין מנה חלופית.

אז מה עושים? חפשו את סמל "חלאל" ותתחילו לאכול. לטיפים נוספים על הסתדרות עם אוכל בסין – ולמנות מומלצות – כנסו לעמוד מידע שימושי – אוכל.

 7. מצאו "סיני מגן" כשאתם חוצים את הכביש

חציית כביש בסין. חוויה מפחידה המדמה משחק מחשב (צילום: נוגה פייגה)

חציית כביש בסין. חוויה מפחידה המדמה משחק מחשב (צילום: נוגה פייגה)

אתם בטח חושבים שאתם די שולטים באמנות חציית הכבישים, נכון? סומכים על ההורים שהכשירו אתכם לחיים עירוניים סואנים? זה בגלל שלא חציתם כביש בסין בחייכם. הנהגים בסין נוסעים בצורה פראית וחסרת מעצורים, ונראה כי החוק השולט בכביש הוא שאין חוקים. הולכי הרגל המסכנים צריכים לנוס על נפשם גם כשהם עוברים בירוק, ואם הצלחתם לעבור את המכוניות הנוהרות בהצלחה על חמישה נתיבים שונים – מחכים לכם האופנועים, הקטנועים והאופניים הממונעים מעבר לסיבוב. חציית הכביש בסין נדמית כמו משחק מחשב מסוכן במיוחד, בו המכוניות למעשה מאיצות כשהן רואות עוברי אורח, ודריסה של מערביים "מזכה" בניקוד נוסף.

הומור בצד, חציית כביש בסין היא חוויה מפחידה ומסוכנת, ואירועים של דריסת הולכי רגל הינם עניין שבשגרה בסין. גם רוכבי אופניים נמצאים בסכנה מהנהגים הנוסעים בפראות, במיוחד מאחר והשימוש בקסדות לא נפוץ במדינה.

אז מה עושים? קודם כל. חצו את הכביש בזהירות. אל תצפו שמכונית תעצור רק כי היא רואה אתכם, ואל תחשבו שרמזור ירוק ומעבר חצייה נותנים לכם זכות קדימה כלשהי. שנית, מומלץ לאמץ את הטריק של המערבים החיים בסין ולהיצמד ל"סיני מגן" – מקומי שבדיוק חוצה את הכביש ויוביל אתכם – גם אם ללא ידיעתו – לצד השני בבטחה.

 8. תחגגו את היהדות שלכם

גם לכם נמאס שאומרים לכם להצניע סממנים יהודים בחו"ל? להחביא כתובות בעברית ולדבר באנגלית ברחוב? אז שלפו את הכיפה וארזו את הטלית, כי הסינים לא פחות ממעריצים את היהודים. כן כן, שנים של חינוך למדע וקפיטליזם הפכו את היהודים לסלבריטאים בסין. הסינים מתרגשים מאוד לפגוש יהודים, מרעיפים עליהם מחמאות ונותנים להם יחס מועדף מובהק. הדבר גם השפיע על תפיסת הסינים את הישראלים, ולמרות שאינם בקיאים בסכסוך הישראלי-פלסטיני, הם נוטים לצדד בצד הישראלי.

האהבה של סינים לישראלים וליהודים לא אומרת שהסטריאוטיפים על היהודים לא תפסו בסין, ההפך – התפיסה שיהודים טובים עם כסף נפוצה בסין יותר מכל מקום אחר בעולם. אבל במדינה בה כסף הפך לערך עליון, הדימוי של היהודים כאנשי עסקים תחמנים קיבל תפנית חיובית. לזה נוספת ההערכה הסינית לעמים בעלי היסטוריה ארוכה, הגורמת להם לזלזל באמריקאים ולהעריץ את היהודים. לבסוף, הצלחתם של היהודים בתחומי המדע והיזמות זיכו אותם בהערצה גורפת בסין, כפי שניתן לראות בהצלחתו של הספר "ישראל: מדינת הסטארט-אפ" בסין. כמעט כל סיני יידע לדקלם לכם שהיהודים חכמים, מוכשרים וטובים עם כסף.

אז מה עושים? ארזו מזוודות והתחילו לדקלם את המשפטים הבאים: אני ישראלי (Wǒ shì Yǐsèliè rén, 我是以色列人) ו"אני יהודי" (Wǒ shì yóutàirén, 我是犹太人).

 9. הורידו שירות VPN לפני הנסיעה

אולי כבר שמעתם שסין לא חברותית יותר מדי עם גוגל, פייסבוק, יו טיוב ועוד. אז כן, האתרים הפופולריים ביותר במערב חסומים לגישה בסין זה מספר שנים, מכל מיני סיבות שהיריעה קצרה מלהסביר. עשרות אתרים חלופיים של מדיה חברתית והצגת סרטונים קיימים בסין, והופכים את חסימת האתרים המערבית לחסרת עניין עבור המקומיים. עם זאת, למערביים המטיילים במדינה מדובר בכאב ראש לא קטן, כאשר כל דרכי התקשורת הפופולריים (ג'ימייל ופייסבוק בעיקר) חסומים לגישה.

הדרך היחידה לעקוף את החסימות היא להוריד שירות VPN למחשב ו/או לטלפון הנייד. VPN הינו שירות המעביר את חיבור האינטרנט שלכם דרך שרת נוסף, ובכך מסווה את החיבור ומאפשר לגשת לאתרים חסומים. שירותי VPN קלים להורדה ולתפעול, והם יביאו להקלה משמעותית בחווית הגלישה שלכם.

עד כאן רוב המטיילים לסין יודעים מה לעשות. הטעות מתחילה כאשר הרוב מחכים עד שגוגל יפסיק להתחבר להם כדי לעשות מעשה, או בפשטות – מחכים עד שהם יגיעו לסין כדי להוריד VPN. אך הממשל הסיני לא פראייר, ואתרי ההורדה של שירותי ה-VPN הצטרפו כבר מזמן לרשימת האתרים המצונזרים.

אז מה עושים? טוב תעשו אם תורידו את השירות עוד בארץ. שירותים מומלצים הם Astril ו- VPN.acד(5-10 דולרים לחודש), או השירות החינמי Betternet. זה אמנם נשמעת כמו הוצאה כספית, אבל בואו רק נאמר שלא הערכתם כמה החיפוש והמפות של גוגל הפכו לחלק אינטגרלי מחייכם עד שהגעתם לסין.

 10. התמכרו ל- Wechat

וויצ'ט. תוכנת התקשורת המושלמת (צילום: נוגה פייגה)

וויצ'ט. תוכנת התקשורת המושלמת (צילום: נוגה פייגה)

אז כפי שנאמר – לסינים יש אלטרנטיבות לכל אתר מוצלח שיצא מהמערב. אבל חוץ מחיקויים מוצלחים ליו-טיוב ולפייסבוק, הסינים פיתחו כמה אתרים מצוינים העומדים בפני עצמם. סין זורחת במיוחד כשמדובר באפליקציות למכשירים הסלולריים, שם הם לוקחים את הפונקציונאליות כמה צעדים קדימה. אחת מהאפליקציות האלו היא וויצ'ט (Wechat), או בשמה הסיני – Weixin.

וויצ'ט היא מה שנקרא "אפליקציית תקשורת מושלמת" – היא משלבת את כל הפונקציות המוצלחות ביותר של אפליקציות ההודעות ואתרי המדיה החברתית, ומוסיפה עוד אלמנטים משובחים משלה. כך למשל, לוויצ'ט יש את כל יכולות שליחת ההודעות של וואטסאפ, לצד "קיר" בו ניתן להעלות פוסטים כמו בפייסבוק. דרך האפליקציה ניתן לשלוח הודעות קוליות ולנהל שיחות ושיחות וידיאו חינם, כמו גם לשלוח קבצים בין משתמשים או לעצמך. אחד התוספים החשובים ביותר עבורכם הוא האפשרות לתרגם הודעות שנשלחות – כך שאם אתם מקבלים הודעה בסינית אתם יכולים לתרגם אותה לאנגלית.

ואלו רק הפונקציות הבסיסיות – מי שמשתמש בוויצ'ט בסין ומחזיק בחשבון בנק סיני יכול לעשות שלל דברים עם האפליקציה, החל מהזמנת כרטיסי קולנוע ועד תשלום בחנויות העברות כספיות בין חשבונות. זה פחות רלוונטי למטיילים, אבל מעיד על הפונקציות המדהימות של האפליקציה הזאת.

אז מה עושים? כנסו לחנות של הסלולר, תורידו את האפליקציה – באנגלית ובחינם – והתחילו להתמכר. ואם כל הדברים לעיל לא שכנעו אתכם שזו תוכנת התקשורת הטובה בעולם, תסתפקו בכך שמדובר בתוכנת ההודעות הפופולרית ביותר בסין, וכל סיני שתדברו איתו ירצה "להחליף וויצ'ט" איתכם כדי לשמור על קשר.

 

וטיפ אחרון לסיום – שמרו על סבלנות

סין היא מדינה לא קלה למטיילים. היא מאתגרת, מעייפת ודורשת רמה אינסופית של סבלנות. רוב המטיילים בסין יאמרו לכם שאחרי כל כמה ימי טיול מדהימים מגיע יום בו פשוט שום דבר לא מסתדר – אם אתם לא נאבקים על תקשורת עם הסיני לידכם אז אתם מזמינים מנה לא מזוהה במסעדה, ואם אתם לא נאבקים לקחת אוויר לנשימה אז אתם הולכים לאיבוד ברחובות העיר. אם תאילנד היא חופשה, סין היא טיול – במלוא מובן המילה.

מטיילים ישראלים רבים נוטים לחשוב שהם פתוחים לחוויות חדשות, אך למעשה גם אנחנו חוטאים לעיתים בלשפוט תרבויות שונות מאיתנו. בעוד הסינים נוטים לרוב להיות לבביים ומסבירי פנים מאוד, כל המטיילים נתקלים מעת לעת בקיר אטימות או בירוקרטיה הזויה, שגורם להם למרוט שערות מעצבים. מצבים אלו, בשילוב עם חוסר התקשורת והרגלי האכילה השונים מהמערב, עשויים לגרום גם למטייל המנוסה ביותר לאבד את העשתונות. אלו בתגובה גורמים למטיילים רבים לנדוד למחוזות של הומור שחור והתבדחויות, לעיתים קרובות על חשבון הסינים.

אז מה עושים? קודם כל, הומור זה דרך טובה ובריאה לשחרר קיטור, ואין בו כל רע – כל עוד הוא לא פוגע במישהו אחר. אם אתם עצבניים בעקבות יום קשה או תקרית לא נעימה, נסו להימנע מלהפנות את הכעס כלפי הסינים, כי במקרה הטוב הם פשוט לא יבינו – ובמקרה הרע הם יעלבו מאוד.

שנית, זכרו שבסופו של דבר אתם נמצאים במדינה מיוחדת, מרתקת ומאוד שונה, וככזו היא פועלת בצורה שנדמת לנו לעיתים מוזרה. נסו לגלות סבלנות לסביבה שלכם ולהנות מהחוויות השונות, הזויות ככל שיהיו. בסופו של יום, לא הוצאתם את כל הכסף הזה כדי להגיע לתרבות דומה לשלכם, נכון?

 

נוגה פייגה
גרה בשאנגחאי ועובדת בקונסוליה הישראלית. בעלת תואר ראשון ללימודי אסיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית. כתבת לשעבר ב"ידיעות תקשורת", ב"קשת" ובמגוון אתרים נוספים. בעלת ניסיון עשיר בטיולים בסין ובייעוץ טיולים.

תגובות לכתבה