הפרחים הצהובים של לואופינג (צילום: טל ניצן)

העיירה לואופינג (Luoping, Luópíng, 罗平) יושבת במזרח יונאן, בצמוד לגבול הפרובינציה עם גווידז'ואו וגואנגש'י. מדי שנה בתחילת האביב פורחים באזור לואופינג פרחי הלפתית הצהובים, מהם מכינים שמן קנולה, ולמשך תקופה קצרה הנעה בין שבועיים לחודשיים מתמלא האזור במרבדים צהובים אינסופיים. העיירה נהנתה מאנונימיות כמעט מוחלטת במשך זמן רב, אך בשנים האחרונות יופיים המרהיב של הפרחים וקירבתה של לואופינג לעיר קונמינג הפכו אותה לאבן שואבת לצלמים ולתיירים סינים בתקופת הפריחה. תיירים מערביים לעומת זאת, עוד נדירים מאוד בנוף של לואופינג.

שדות צהובים בלואופינג (צילום: טל ניצן)

שדות צהובים בלואופינג (צילום: טל ניצן)

שדות צהובים בלואופינג (צילום: טל ניצן)

שדות צהובים בלואופינג (צילום: טל ניצן)

אז מתי כדאי להגיע? הפרחים נוטים להיפתח בחודשי פברואר-מרץ, אך לטבע חוקים משלו והתאריך המדוייק משתנה בכל שנה בהתאם לתנאי המשקעים ומזג האוויר. כתוצאה מכך קשה מאוד לתזמן ביקור במועד הפריחה, אבל הבשורה הטובה היא שאזור לואופינג ניחן בנוף מדהים גם בלי הפריחה המפורסמת.

מקומות רבים בסין מושווים בהתיימרות לנופים האגדיים של גווילין ויאנגשואו, אך דווקא לואופינג שאולי ראויה להשוואה זאת יותר מכל – לא זכתה לה. מקבץ אדיר של גבעות קארסט מחודדות מעטר את האזור, ומהווה הזדמנות עבור אלו שלא יתמזל מזלם לבקר בגווילין ויאנגשואו, לטעום מתצורת הנוף הייחודית הזו. בנוסף ניתן למצוא בלואופינג נחלים ומפלים לטייל בהם וכן את בני מיעוט בו-יי המהווים חלק גדול מתושבי האזור.

נופי קארסט בלואופינג (צילום: טל ניצן)

הביקור בלואופינג הוא גם הזדמנות לחוות את סין בצורה אותנטית, שכן האזור שרואה מעט מאוד מבקרים בשנה לא עבר שיפוצים למיניהם ואינו מתחנף למטיילים. העיירה המרכזית לואופינג היא עיירה סינית טיפוסית, אפרורית וחסרת חן שלא התיישרה לתכתיבי התיירות, דבר שעשוי להפוך אותה לפחות נוחה ונעימה לתיירים – אך לכזו המייצגת נאמנה את סין. גם בכפרים הסובבים את לואופינג נמשכים החיים כסדרם, ותושבי המקום עוד מבססים את חייהם על חקלאות ולא על תיירות.

העיירה לואופינג - לא מתחנפת לתיירים (צילום: טל ניצן)

העיירה לואופינג. עיירה אפרורית שלא מתחנפת לתיירים (צילום: טל ניצן)

במידה ותצליחו להגיע ללואופינג בשיא העונה, לא תוכלו לפספס את פרחי הלפתית הצהובים בכל אשר תלכו (מחוץ לעיירה כמובן), אך מספר נקודות תצפית ידועות כמוצלחות במיוחד:

גבעת תרנגול הזהב (Jīnjī fēng, 金鸡峰) – כפר תרנגול הזהב ממוקם כ-10 קילומטרים מלואופינג וצופה על שדה רחב ידיים במיוחד של פרחי לפתית, רצוף בצביר צוקי קארסט הבוקעים מן האדמה. מאחורי הכפר גבעה גבוהה ועליה במה המספקת תצפית עוצרת נשימה של השדה, וכן מקדש קטן ואותנטי. מרבית המטיילים מסתפקים בתצפית זו, אך מומלץ גם לחצות את הכביש וללכת לאורך השביל המרכזי שחוצה את השדה, וכן להיכנס לתוך השדות ולטפס על חלק מהגבעות הקטנות.  

הגעה: מיניבוסים (5 יואן) יוצאים מתחנת האוטובוסים של לואופינג באופן שוטף. המיניבוסים עוזבים את התחנה כשהם מתמלאים.

מחיר כניסה: 10 יואן.

מבט פנורמי מגבעת תרנגול הזהב - תצפית עוצרת נשימה (צילום: טל ניצן)

מבט פנורמי מגבעת תרנגול הזהב – תצפית עוצרת נשימה (צילום: טל ניצן)

שדות השבלול (Luósi tián, 螺蛳田) – בסמוך לכפר ניוג'יה (Niújiē, 牛街) נמצאת נקודת תצפית פופולארית נוספת ממנה תקבלו מבט רחב על השדות. התצפית כאן אולי לא מרשימה כמו זו של גבעת תרנגול הזהב אך נשקפות ממנה חלקות שדה המתפתלות בצורות מיוחדות המזכירות שבלול, ומכאן שמה.

הגעה: מיניבוסים (5 יואן) יוצאים מתחנת האוטובוסים של לואופינג באופן שוטף אל הכפר ניוג'יה, ממנו יש ללכת ברגל. אפשר גם לקחת מונית (כ-30 יואן) ישירות לנקודת התצפית.

מחיר כניסה: חינם.

 

מאה אלף ההרים (Shíwàn dàshān, 十万大山) – בנקודת תצפית זו נשקפים לא רק שדות הלפתית, אלא גם ברקע שלהם אין ספור הרים המתמזגים עם האופק הרחוק. עבור החרוצים שישכימו קום, זהו מיקום מושלם לצפות בזריחה. שימו לב שמדובר בנקודה גבוהה יחסית, ולכן יש בה סיכוי גבוה לערפל כבד.

הגעה: מיניבוסים (15 יואן) יוצאים מתחנת האוטובוסים של לואופינג באופן שוטף אל נחל דואו-יי (ראו מטה), בקשו לרדת בנקודת התצפית.

מחיר כניסה: חינם.

בדרך למפלי תשעת הדרקונים (צילום: טל ניצן)

מלבד שדות הלפתית יש עוד שני מוקדי עניין עיקריים בלואופינג:

מפלי תשעת הדרקונים (Jiǔlóng pùbù, 九龙瀑布) – המפלים, הנקראים גם מפלי ג'יולונג, שמורים כמעט בסוד ומחוץ לעונת השיא הם רואים מבקרים מעטים בלבד. מספר מפלים מרשימים משובצים בשמורה לאורך רצועה בת שני קילומטרים של נהר תשעת הדרקונים בעל המים התכולים. המפל הגדול והיפה מכולם, יחכה לכם כמעט בכניסה כבר – "מפל שנלונג" –  56 מטרים גובהו ו-112 מטרים רוחבו, ומימיו השוצפים והגועשים מעלים ערפילים לבנים. המפלים אחריו מרשימים גם הם, אך מחווירים לעומתו. בקצה השמורה פרושים שדות לפתית וביניהם מבצבצות בריכות ואף מספר מפלים קטנים. ניתן לטפס לרחבת תצפית הנמצאת על צלע ההר או לעלות אליה ברכבל, שם תזכו למבט פנורמי על סדרת המפלים המקסימה.

הגעה: מיניבוסים (7 יואן) יוצאים מתחנת האוטובוסים של לואופינג באופן שוטף אל באן-צ'יאו (Bǎnqiáo, 板桥). משם קחו מיניבוס נוסף (7 יואן) למפלים.
מחיר כניסה: 70 יואן; רכבל – 30 יואן לכיוון, 50 יואן הלוך-חזור.

שעות פתיחה: 7:00-19:00.

מפל שנלונג (צילום: טל ניצן)

מפל שנלונג (צילום: טל ניצן)

נהר דואו-יי (Duōyī hé, 多依河) – נהר דואו-יי הוא לא מהנופים המרשימים ביותר שתראו בסין, אך הוא מקום נעים להעביר אחר צהריים שלווים. למי הנהר צבע טורקיז מדהים ולאורכו שזורים גלגלי מים ומפלים קטנים. בכניסה לפארק מתכנסים בני מיעוט בו-יי הגרים באזור למפגש חברתי, ובכפר מעבר לכביש מתקיים שוק מעניין. לא פחות חשוב מהנהר עצמו היא הנסיעה אליו, העוברת בכביש משובש ופתלתל בין הרי האזור ושדות הלפתית וחוצה מספר כפרים שהזמן עצר בהם מלכת.

הגעה: מיניבוסים (15 יואן) יוצאים מתחנת האוטובוסים של לואופינג.
מחיר כניסה: 40 יואן; אוטובוס פנימי – 20 יואן.

שעות פתיחה: 7:00-18:00.

גלגל מים בנחל דואו-יי (צילום: טל ניצן)

גלגל מים בנחל דואו-יי (צילום: טל ניצן)

מי הטורקיז של נחל דואו-יי ((צילום: טל ניצן)

מי הטורקיז של נחל דואו-יי ((צילום: טל ניצן)

מידע שימושי

הגעה: 6 רכבות ביום יוצאות מקונמינג ומתחנת הרכבת של יער האבנים ועוצרות בלואופינג (שלוש-שש שעות, 20-40 יואן למושב קשה), רכבות יוצאות גם מגווילין, נאנינג וגואנגדז'ואו. בנוסף אוטובוסים תדירים יוצאים מתחנת האוטובוסים המזרחית (Dōngbù qìchē kèyùnzhàn, 东部汽车客运站) של קונמינג ללואופינג.

לינה: ברחוב ג'יולונג (Jiǔlóng dàdào, 九龙大道) מספר בתי הארחה – שימו לב כי בשיא עונת הפריחה מחירי הלינה קופצים.

שימו לב! הטיול אינו מומלץ לאלרגים לדבורים, ובמיוחד בעונת הפריחה שכן בלואופינג מגדלים דבורי דבש רבות הנמשכות אל פרחי הלפתית.

טל ניצן
תלמידת תואר שני לפוליטיקה וכלכלה סינית באוניברסיטת ג'יאו טונג בשאנגחאי. למדה סינית באוניברסיטת דז'ה-ג'יאנג בחאנגדז'ואו, ובעלת תואר ראשון בלימודי אסיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית. מתעניינת בהיסטוריה ופולקלור סינים וחולמת לטייל בסין למחייתה.

תגובות לכתבה