אמיי שאן (צילום: טל דרניצקי)

מבין האטרקציות הרבות והמגוונות שמציע מחוז סצ'ואן, אמיי שאן (Emei Mountain, Éméi shān, 峨眉山) הוא אחד המקומות היפים והייחודיים ביותר שניתן לבקר בהם. הטיפוס התלול במעלה ההר הגבוה אל מעל העננים, נותן למבקרים בו תחושת קדושה אמיתית של עלייה לגן העדן. קדושתו הרבה של ההר מושכת אליו עולי רגל ומטיילים רבים בכל שנה, ולעיתים קרובות קשה למצוא בו שלווה רוחנית של ממש – ועדיין ההר הוא מקום טיול מרתק ומפלט מצוין מהחום והלחות המשתקים את צ'נגדו וסביבתה בקיץ.

ערפילים מכסים את אמיישאן (צילום: טל דרניצקי)

ערפילים מכסים את אמיי שאן (צילום: טל דרניצקי)

ערפילים מכסים את אמיישאן (צילום: יוני טיירי)

ערפילים מכסים את אמיי שאן (צילום: יוני טיירי)

אמיי שאן, שפסגתו הגבוהה ביותר נישאת לגובה 3,099 מטר, הוא הגבוה מבין ארבעת ההרים הקדושים לבודהיזם בסין. עם כניסת הדת הבודהיסטית לסין הפך ההר למרכז רוחני, לאחר שנבנה בו אחד המקדשים הבודהיסטיים הראשונים בסין (ולפי טענות מסוימות, הראשון) במאה הראשונה לספירה. ברבות השנים נבנו על צלעותיו ופסגתו מעל מאה מקדשים ומנזרים ומעמדו עלה בהדרגה. רוב המקדשים שתראו כיום הם אמנם שחזורים של מקדשים שנהרסו, נשרפו או נבזזו לאורך ההיסטוריה, אך אחדים עוד שומרים על המבנה המקורי שלהם והם בני מאות שנים.

אמיי שאן (צילום: טל דרניצקי)

אמיי שאן (צילום: טל דרניצקי)

החל מהמאה ה-3 לספירה החל להיקשר אמיי שאן בשמו של הבודהיסאטווה סמנטבהדרה (Samantabhadra), המייצג את החוכמה האוניברסאלית. בתקופה זו נבנה על צלע ההר מקדש וואן-ניאן לכבוד הבודהיסטווה, ועל פי האמונה היה זה גם מקום ההארה שלו. שמו של הבודהיסאטווה בסינית הוא פוש'יאן (Pǔxián, 普贤), והפסל המוזהב של דמותו היושבת על גב פיל בפסגת ההר הפך לאחד מסמלי אמיי שאן. כאשר השמש זורחת הפסל מנצנץ לאורה, אך ברוב ימות השנה הוא מתחבא בין הערפילים המכסים את ההר. בריכת רחצת-הפיל, אחד המנזרים הידועים הנמצאים באמיי שאן, נחשב למקום בו נחת פוש'יאן עם פילו המעופף.

פסלו המפורסם של פוש'יאן (צילום: טל דרניצקי)

פסלו המפורסם של פוש'יאן (צילום: טל דרניצקי)

בין היתר ידוע אמיי שאן כבית למינים רבים ומגוונים של צמחים ובעלי חיים, אך ידועים מכולם הם קופי המקוק השובבים החיים בו. קחו בחשבון שהקופים היפים אמנם נראים חביבים אך הם עשויים להיות תוקפניים, לכן מומלץ לא להגיע עם הרבה אוכל או שקיות פתוחות שיכולות למשוך את תשומת ליבם וכן להימנע מקשר עין. מקל הליכה או מטריה ארוכה עשויים להיות יעילים גם בהרחקת הקופים מעליכם. מבקרים רבים נוטים להתעלם מהוראות ההתנהגות בשמורה וכתוצאה ננשכים על-ידי הקופים – שמרו על עצמכם ואל תתקרבו אל הקופים. במקום פקחים שכבר מתורגלים בהתמודדות עם המצב ומנסים להרחיק את החיות מהמטיילים.

קופי המקוק היפים והשובבים (צילום מימין: אלה זומר, צילום משמאל: מיקי בלנגה)

קופי המקוק היפים והשובבים (צילום מימין: אלה זומר, צילום משמאל: מיקי בלנגה)

אטרקציה נוספת חשובה באמיי שאן היא המבקרים המערביים. מי שכבר היה בסין יודע – פעמים רבות הסינים מתלהבים יותר מהאורחים הזרים מאשר מהמקום שבו הם מבקרים. באמיי שאן נראה שהדבר בולט במיוחד, כנראה בגלל שרבים מהמבקרים מגיעים מאזורים ומכפרים נידחים יותר. אז התאזרו בהרבה סבלנות, כי אתם הולכים לעבוד שעות נוספות בהצטלמות.

באמיישאן המבקרים המערביים הם חלק מהאטרקציות (צילום: אלה זומר)

באמיישאן המבקרים המערביים הם חלק מהאטרקציות (צילום: אלה זומר)

הצעת מסלול

שמורת ההר ענקית, וניתן לטייל בה מספר ימים וללון במקדשי ההר במספר מסלולים שונים העולים אל ההר ויורדים ממנו – אך קחו בחשבון שרובם ככולם מורכבים מאין ספור מדרגות. מטיילים רבים בוחרים במסלולים של יומיים או יותר, המאפשרים לראות יותר חלקים של ההר, אך דורשים לינה יקרה או בתנאים פחותים וכן סחיבה של הציוד על גבכם. למטיילים בעלי זמן קצוב או כאלו שמעדיפים להימנע מהעלויות ומהטיפוס המפרך מומלץ לעשות מסלול יומי. קחו את האוטובוס (שעתיים) ממקדש באוגואו אל ליי-דונג-פינג (Léidòng píng, 雷洞坪) ומשם העפילו בעזרת הרכבל אל פסגת ההר. את החזרה אל ליי-דונג-פינג תוכלו לעשות ברגל ולעבור גם באזורי הגידול של הקופים. אם תרצו לטפס קצת יותר ברגל ועדיין להישאר במסגרת של טיול יום, התחילו מוקדם ורדו מהאוטובוס בתחנה של מקדש וואן-ניאן (Wànnián sì, 万年寺), אחרי כשעה נסיעה. מהמקדש תוכלו לשלב טיפוס רגלי ונסיעה ברכבל במסלול שייקח כ-4 שעות עד הפסגה.

tipanda_smallהנסיעה הארוכה באוטובוס כוללת סיבובים עקלקלים במעלה ההר, והנהגים מסמנים על הגעתם לכל עיקול בשיטה הסינית – צפירה בלתי פוסקת. מומלץ להביא מוזיקה או אטמי אוזניים.     

 

מידע שימושי

הגעה: רכבות יוצאות מצ'נגדו (שעה-שעה וחצי, 60-80 יואן) ומלשאן (רבע שעה, 10-15 יואן) אל אמיי שאן. תחנת הרכבת קרובה מאוד לכניסה לפארק – תפסו ממנה אוטובוס למקדש באוגואו (Bàoguó sì, 报国寺), נקודת ההתחלה של המסלול בהר. שלושה אוטובוסים ישירים (שעתיים וחצי, 40 יואן) אל מקדש באוגואו יוצאים מתחנת האוטובוס של השער הדרומי החדש בצ'נגדו (Xīnnánmén qìchēzhàn, 新南门汽车站), בכל שעה עגולה בין 9:00-11:00. אוטובוס ישיר אחד (שעה, 11 יואן) אל המקדש יוצא ב-17:00 מלשאן, ויכול לחסוך לינה בלשאן.

מחיר כניסה: 185 יואן (כניסה לחלק מהמקדשים כרוכה בתשלום נוסף, לרוב 10 יואן). הרכבל עולה 65 יואן בעלייה ו-50 יואן בירידה.

שעות פתיחה: הקופות פתוחות בין 6:00-18:30.

גבהים: אין בהר סכנה של מחלת גבהים, אך דלילות החמצן במעלה ההר בהחלט משפיעה על קושי ההליכה וכדאי לקחת זאת בחשבון כשבוחרים מסלול.

עונה: מומלץ לבקר בין מאי לאוקטובר, אך שימו לב שגם בשיא הקיץ עשוי להיות קריר על הפסגה והצטיידו בהתאם. גם גשם עשוי לפקוד את האזור בכל רגע, ועל כך יעידו מעילי הגשם הנמכרים בכל פינה למרגלות ההר.

לינה: מומלץ ללון במקדש באוגואו – העיירה הצמודה לכניסה אל ההר. העיירה עצמה נחמדה מאוד ויש בה רחוב ראשי עם הרבה הוסטלים, מסעדות וחנויות – שימו לב המחירים כאן עשויים להיות גבוהים מהרגיל. ההוסטל המפורסם ביותר הוא הטדי בר (Teddy Bear Hostel, Wánjùxióng Jiǔdiàn, 玩具熊酒店), המנוהל על ידי משפחה סינית דוברת אנגלית ומציע גם אוכל מצוין. אך השירות והמתקנים בהוסטל טעוני שיפור ואם אתם מחפשים חדרים ברמה גבוהה יותר וצוות חייכני ושירותי (אם כי לא דובר אנגלית), תמצאו זאת בהוסטל הצמוד אליו משמאל. שני ההוסטלים צמודים לתחנת האוטובוסים ממנה יוצאים אוטובוסים אל ההר.

 

אלה זומר
בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ומזרח תיכון מאוניברסיטת בן גוריון. כששמעה שסין היא מקום מאתגר לטייל בו, החליטה לבדוק בעצמה ובדרך גילתה מדינה מרתקת ומיוחדת.

תגובות לכתבה