אי שם בשנת 624 לספירה נראה ליקוי חמה מלא בסין – אירוע תמים לכאורה, אך באמונה הסינית היו לאירועים אלו משמעות קוסמית. בין אם מדובר בהתערבות שמיימית או בצירוף מקרים, בשנה זו בהחלט ארע אירוע חשוב אחר: זו השנה בה נולדה וו דזה-טיאן (Wu Zetian), הצעירה השאפתנית שתהפוך להיות האישה היחידה שתשלוט בסין.

מי הייתה הקיסרית וו ואיך היא הצליחה להגיע להישג שאף אישה לא הגיעה לפניה או אחריה? סיפור חייה יוצא הדופן מעיד על אישה חריפה, מבריקה, אלימה ובעיקר – חדורת מטרה. להלן סיפורה של האישה ששלטה בכל אשר מתחת לשמיים.

ילדות מיוחסת וקירבה לקיסר: וו דזה-טיאן הצעירה

וו דזה-טיאן נולדה למשפחה עשירה במחוז שאנש'י, שנים ספורות אחרי ששושלת טאנג (618-907) האדירה החלה לבסס את שלטונה במדינה. אימה הייתה נצר למשפחה מכובדת ואביה עסק בחטיבת עצים. שנים לפני לידתה נהג הקיסר הראשון של שושלת טאנג, אז מהפכן בשם לי יואן, לפקוד את בית המשפחה לעיתים תכופות. עם הקמת שושלת טאנג הפכה המשפחה למקורבת לצלחת, והקיסר דאג לשלוח מתנות למשפחה ואף הפך את אביה של וו למושל מחוז. האב האמין בשיוויון הזדמנויות לשני המינים, ובתקופה בה נשים נחשבו לרכושו של האב ואז של הבעל, דאג אביה של וו להעניק לה חינוך שווה לזה של הגברים. הצעירה העבירה את ילדותה בלמידת נושאים מגוונים, כולל פוליטיקה, היסטוריה, ספרות ושירה, וגדלה להיות אישה חריפה ואינטליגנטית. עם התבגרותה ניכר שמלבד יכולותיה, ניחנה וו גם ביופי יוצא דופן.

שילוב זה תפס במהרה את עינו של השליט באותו הזמן, הקיסר טאי-דזונג המפורסם, שהיה בנו של מקים השושלת. כשהייתה וו בת 14 ביקר הקיסר בבית המשפחה, וביקש להפוך את הצעירה לפילגש בארמונו. הדבר אמר כמובן שהבת תעזוב את בית משפחה ותתמסר לחיים מלאי תככים וסכנה בארמון. האגדה מספרת שכאשר עמדה הצעירה לעזוב את ביתה לטובת הארמון המלכותי, פרצה אימה בבכי על הפרידה הקשה. וו הצעירה הביטה באם העצובה וענתה בקול רגוע "איך את יודעת שזה לא הגורל שלי לפגוש את בן השמיים?". אז הבינה האם כי ביתה הצעירה לא מתכננת להיות פילגש רגילה.

חלומה של וו דזה-טיאן לגדולה כמעט ונקטע כשהגיעה לגיל 25. הקיסר טאי-דזונג נפטר, וכיאה למסורת הסינית נדרשו כל פילגשי הקיסר שלא ילדו ילדים להישלח למנזר ולהעביר את שארית חייהן כנזירות. גורלה של וו היה חתום, אך הצעירה לא תכננה לתת למסורת לעצור אותה: לפני מות הקיסר היא כבר החלה לפתח קשרים רומנטיים עם יורשו העתידי, בנו הצעיר וקל ההשפעה גאו-דזונג. היורש הצעיר התאהב בבחורה היפיפייה והמבריקה, וכאשר היא נשלחה למנזר הוא נסע במיוחד כדי להחזירה לארמון – והעלה את חמתם של פקידי הממשל. וו הייתה כעת חזרה בבירה, עם הבנה מעמיקה של נבכי הפוליטיקה הפנימית בארמון ורעב לכוח אמיתי.

הקיסרית וו, כפי שהיא מוצגת בסדרה "הקיסרית של סין" (צילום מסך)

הקיסרית וו, כפי שהיא מוצגת בסדרה "הקיסרית של סין" (צילום מסך)

המרוץ לשלטון

אך אהבתו של הקיסר לא הספיקה, ועם חזרתה של וו לארמון החל מרובע רומנטי סוער: בצלע אחת ניצבה הקיסרית ואנג, שהייתה אישתו החוקית של הקיסר אך זכתה למעט תשומת לב ממנו והייתה חשוכת ילדים; הצלע השנייה הייתה הפילגש ש'יאו, שמעמדה היה נחות משל הקיסרית אך הייתה חביבת הקיסר, ואף ילדה לו בן ושתי בנות; ובצלע השלישית ניצבה וו דזה-טיאן, הפילגש הנחותה שחזרה מגלות ללא ילדים. שלושת הנשים נכנסו למערבולת של מלחמות ובריתות במטרה לזכות בחיבתו של הקיסר, כאשר בהתחלה נראה היה כי ידה של הפילגש ש'יאו על העליונה. הקיסרית ואנג, מיואשת וחוששת למעמדה, קיוותה להשתמש בפילגש הצעירה וו כדי להרחיק את הקיסר מש'יאו. אך תחמנותה של הקיסרית התגלתה במהרה כחרב פיפיות, כאשר וו המבריקה הצליחה תוך זמן קצר להטות את הכף ולזכות בחיבתו של הקיסר. השליט הצעיר החל לשמוע לעצותיה של הפילגש הצעירה, ולאחר שילדה לו שני בנים – אחד בשנת 652 ואחד ב-653 – היא הפכה באופן רשמי לחביבת הקיסר. אז היתה זו ש'יאו שחברה לקיסרית ואנג כדי לחסל את המתחרה, אבל גורלן כבר היה חתום.

וו ידעה כי כל עוד היא ממשיכה להיות פילגש, מעמדה יישאר נמוך מזה של הקיסרית. היא החלה לטפטף לקיסר כי אישתו והפילגש ש'יאו עוסקות בעבודות כישוף, דבר שהיה מחוץ לחוק. הקיסר שמע לעצת אהובתו והתרחק מהנשים האחרות, אבל מעמדה של הקיסרית היה גבוה ויועציו דחקו בו לשמור על יחסים טובים איתה. וו הייתה צריכה לקחת את התוכנית צעד אחד קדימה.

שנה אחרי, הגיעה ההזדמנות – וו ילדה פעם שלישית, הפעם בת. פרטי האירוע לא ברורים, אך לאחר הלידה נמצאה הפעוטה מתה עם סימני חניקה – וו דזה-טיאן האשימה מיד את הקיסרית העקרה. ההיסטוריונים נוטים להאמין שהפילגש רצחה את ביתה שלה כדי להפליל את הקיסרית, או שהתינוקת מתה ממוות בעריסה. כך או כך, מדובר היה בדחיפה האחרונה לה חיכה הקיסר: הוא האשים את הקיסרית ברצח, וזרק אותה ואת הפילגש ש'יאו לצינוק אפל. תוך שבוע הוכרזה וו כאשת הקיסר החדשה, ותפסה את מקומה כאישה החזקה ביותר בממלכה. עם הכתרתה התפנתה הקיסרית החדשה לסגירת חשבונות – היא הורתה על הוצאתן להורג של הקיסרית ואנג ושל הפילגש ש'יאו. השתיים נרצחו בצורה מזוויעה ומשפחותיהן הורדו בדרגה וסולקו מהארמון. מכל מקרי הרצח עליהם תהיה אמונה הקיסרית, מותן של הקיסרית והפילגש ירדוף אותה בחלומות עד יום מותה.

וו דזה-טיאן ובעלה, הקיסר גאו-דזונג, מהסדרה "הקיסרית של סין" (צילום מסך)

וו דזה-טיאן ובעלה, הקיסר גאו-דזונג, מהסדרה "הקיסרית של סין" (צילום מסך)

קיסר(ית) נולד(ה)

עד כה נראה כי היו אלו הנחישות ויכולת התמרון של וו שהביאו אותה למקום זה, אך בשנת 660 התרחש מאורע שנראה כי הוזמן משמיים: הקיסר חטף סדרה של התקפי שבץ שהותירו אותו נכה גופנית ומנטאלית, והוא בן 32 בלבד. הקיסר נתמך תחילה בקיסרית וו כדי לקרוא מסמכים ולעזור לו בפגישות, ולאט לאט העביר לה כמעט את כל הסמכויות השלטוניות. הפילגש האמביציוזית שהפכה לקיסרית קיבלה עכשיו לידיה את מרבית הכוח השלטוני, והיא לא עמדה לוותר על ההזדמנות להפגין את יכולותיה.

השנים הבאות הראו את שליטתה של וו כמנהיגה בפועל, כביכול תחת אישורו של הקיסר החולה. באופן שהפתיע רבים מהפקידים, שנים אלו הראו שגשוג שלא היה כמותו: הקיסרית הורידה את שיעור המיסים, פתחה את הבחינות הקיסריות לשכבות הנמוכות של האוכלוסייה וחיזקה משמעותית את הכלכלה הסינית. בגזרה הצבאית היא הביאה את סין לטריטוריה הגדולה ביותר שידעה עד כה, כולל השתלטות לראשונה על הממלכה העתיקה של קוריאה, קוגוריו. אך תרומתה הגדולה ביותר הייתה לבודהיזם: וו הבינה במהרה כי המסורת הקונפוציאנית השוביניסטית לא משאירה מקום לאישה בשלטון, והיא חיפשה דת בעלת ערכי שיוויון גדולים יותר. היא מצאה את מבוקשה בבודהיזם, ובשנות שלטונה התפרשה הדת לרחבי סין והפכה רווחת. מגוון פסלי בודהה הוקמה בדמותה, כאשר המפורסמת שבהן נמצאת במערות מוגאו שבצפון מחוז גאנסו הנידח, ומעידות על חוזק השלטון.

כאשר הקיסר גאו-דזונג מת לבסוף בשנת 683, לאף אחד כבר לא היה ספק מי הקיסר האמיתי. וו ניסתה תחילה ללכת בדרך המסורתית ומינתה את בנה הצעיר לקיסר בובה. אולם אירוע שהתרחש שנה אחר כך שינה את חייה: אנשי צבא במספר מחוזות ניסו לארגן מרד כנגדה, אך נכשלו להשיג את תמיכת העם והפקידים הבכירים. אחרי שנים של דת ומסורת המקדשת גברים, גילתה הקיסרית כי העם מאושר משלטונה, וכך גם רבים בארמון. לפיכך היא החלה להכין את השטח לקראת הצעד האולטימטיבי – הכרזה על עצמה כקיסר. לצורך כך היא ערכה טקסים דתיים, הציגה "אירועים שמימיים" המנבאים שינוי שלטוני קרב וריפדה את הארמון בצעירים משכילים ונלהבים. בשנת 690 הכריזה וו על עצמה כקיסר, ועל הקמת שושלת חדשה בשם שושלת דז'ואו. וו הייתה כעת האישה הראשונה לשאת בתואר קיסר, והאישה הראשונה לייסד שושלת.

השנים הבאות ראו המשך של הקו הצבאי והמדיני שנקטה וו בעבר, לצד התגברות של טיהורים פוליטיים ומקרי רצח. הקיסרית עודדה שיטור חשאי והלשנות, ושנים אלו אופיינו באין-ספור מקרי רצח על רקע פוליטי. עם זאת, החצר באותה תקופה נודעה ככזו המקדשת ידע ותבונה, והצעירים שהתקבלו לארמון בתקופה זו נחשבים לפקידים מבריקים ומלאי אמביציה.

בחייה הרומנטיים נהגה וו כמו הגברים ששלטו לפניה: היא לקחה מאהבים, לרוב גברים צעירים, לרומנים קצרים. עם הזדקנותה, החלה הקיסרית לנהל רומן עם זוג אחים צעירים ששם משפחתם דז'אנג. הפקידים בממלכה ראו כיצד הקיסרית החזקה, ששום אדם לא הניע אותה מפועלה, נותנת יותר ויותר כוח לאחים הצעירים וחסרי המעמד. לאט לאט החלו פקידיה המסורים של הקיסרית לחשוד כי היא אינה חדה כבעבר, ומתחת לפני השטח רחשו הרוחות בדרישה לשינוי המצב. בשנת 705 הם פשטו על מגוריה במרידה שקטה, רצחו את האחים דז'אנג והכריחו אותה להעביר את השלטון לבנה. בנה הפך לקיסר דז'ונג-דזונג והחזיר לתחייה את שושלת טאנג, מה שהפך את השושלת של אימו לבת 15 שנים בלבד. הקיסרית לוותה על ידי המשמר לארמון חיצוני, בו נפטרה מספר חודשים אחר-כך בגיל המופלג של 81.

פסל של וו דזה-טיאן במקדש בסצ'ואן. זכר למסורת הבודהיסטית שהשרישה (צילום: שאטרסטוק)

פסל של וו דזה-טיאן במקדש בסצ'ואן. זכר למסורת הבודהיסטית שהשרישה (צילום: שאטרסטוק)

היסטוריה של מפסידים

אז מי הייתה וו דזה-טיאן, ומה נותר ממאבקה לכוח? דמותה המורכבת של הקיסרית הפכה אותה לאגדה עוד בימי חייה: האישה התחמנית והרצחנית, שלא בחלה באמצעים כדי לסלק את מתנגדיה, אך בו בעת מצביאה בחסד עליון שהפכה את סין לאימפריה אדירה; מנהיגה שמנצלת סמלים דתיים כדי לקדש את עצמה, אך גם קיסרית שמעריכה חוכמה וידע על פני מעמד וכסף. היא קידמה את הבודהיזם בסין והביאה את המדינה לטריטוריות שלא ידעה לפני. אך מעל לכל, היא הייתה לסמל של עוצמה ומנהיגות נשית, שהשאיר חותם עמוק על מעמד הנשים במדינה. אחרי מותה ילכו ויתפסו נשות הארמון מקום מרכזי יותר בשלטון, ושושלת טאנג כולה תתפרסם כתקופה בה נשים היו בעלות מעמד גבוה יותר, לבשו בגדים קלים ובולטים יותר ונהנו מחופש רב יחסית.

אך ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים, ובמקרה הזה נכתבה ההיסטוריה של וו על ידי גברים קונפוציאנים. אלו לא שכחו את הקיסרית הבודהיסטית שהפרה את ה"סדר הטבעי", ולאורך השנים נזכר שמה של וו דזה-טיאן בעיקר בהקשרים של אלימות, רצח והתנהגות אסורה. דמותה עברה דמוניזציה, והיא הוזכרה בנשימה אחת עם קיסרים אלימים ומשוגעים שהביאו את המדינה לחורבן. במציאות, מי שבקיא בהיסטוריה הסינית יודע שהקיסרית רחוקה מלקחת מונופול על רציחות פוליטיות, ובעוד בתקופתה אכן נרשמו מספר גדול של מקרי אלימות – לא בטוח כי מדובר במספר שונה משמעותית מקיסרים אחרים. גם הישגיה הצבאיים והפוליטיים נלקחו ממנה לעיתים קרובות, והיסטוריונים לאורך השנים ניסו לספח חלק מהצלחותיה לקיסר החולה או לבניה, למרות שאלו נודעו כחסרי כוח ממשי. הדבר לא מפתיע במיוחד, שכן התרחבות הממלכה – ובייחוד כיבוש קוריאה – היה הגביע הקדוש של קיסרי טאנג לפניה, ואפילו הקיסר טאי-דזונג המהולל כשל במשימה.

עם זאת, דמותה של הקיסרית זוכה לעדנה מחודשת בעשורים האחרונים. המהפכה הקומוניסטית בסין והתעניינות גוברת של חוקרים מערביים בקיסרית החלו להאיר אותה באור חדש, ובשנים האחרונות ניתן לראות גם בסין התעניינות הולכת וגדלה בדמות ההיסטורית המרתקת. הדוגמא הבולטת ביותר לכך היא הסדרה "הקיסרית של סין" (The Empress of China) – דרמה תקופתית שהחלה בשנת 2014 ומציגה את סיפורה של הקיסרית בהפקתה ובכיכובה של אחת השחקניות הידועות בסין, פאן בינג-בינג. באופן אירוני למדי, סגרה הממשלה הקומוניסטית את ההפקה לתקופה לא בשל אלימות או ניבול פה, אלא בגלל נטיית השחקניות ללבוש מחשופים כפי שהיה נהוג בתקופה. בכך הם הראו כי המדינה לא תמיד מתקדמת בקו ישר, ויש עוד דרך ארוכה עד שנשים יזכו לכוח ממשי בסין.

"הקיסרית של סין". דמותה של וו זוכה לעדנה מחודשת בעשורים האחרונים (צילום מסך)

"הקיסרית של סין". דמותה של וו זוכה לעדנה מחודשת בעשורים האחרונים (צילום מסך)

 

נוגה פייגה
גרה בשאנגחאי ועובדת בקונסוליה הישראלית. בעלת תואר ראשון ללימודי אסיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית. כתבת לשעבר ב"ידיעות תקשורת", ב"קשת" ובמגוון אתרים נוספים. בעלת ניסיון עשיר בטיולים בסין ובייעוץ טיולים.

תגובות לכתבה