בשנים האחרונות הופכת סין ליעד אטרקטיבי בקרב משוחררי ומשוחררות צבא, המחפשים מדינה מרתקת ולא מתויירת שיוכלו לגלות. בתוכם נמנות אלפי מטיילות עצמאיות, המחליטות לצאת למסע המופלא לבד או בליווי חברה. אלו עשויות להתמודד עם קשיים ומכשולים קטנים וגדולים הנעים בין מחסור במוצרי היגיינה, שאלות טורדניות ואף הטרדות של ממש. מהצד השני, נשים בסין עשויות להנות משלל חוויות ייחודיות, שיהפכו את הטיול לחוויה של פעם בחיים. אז לפני שאת נועלת את נעלי הטיולים ומרימה את המוצ'ילה, להלן המדריך השלם למטיילת בסין מא' ועד ת'.

ביטחון אישי: היי שקטה (לרוב)

כאשר בוחרים יעד לטיול, אחד המדדים הראשונים שעולים הוא מידת הביטחון האישי במדינה אליה נוסעים. הדבר נכון שבעתיים כשמדובר באישה המטיילת לבד או עם חברה, אז ביטחון הופך להיות פרמטר מרכזי בבחירת הטיול ומסלולו.

החדשות הטובות הן שתחושת הביטחון היא אחת הסיבות ששמו את סין על המפה של מטיילים: מלבד מספר תרמיות קבועות, תיירים לעיתים נדירות מתמודדים עם פשיעה אלימה מכל סוג שהוא. מקרי אונס והטרדות מיניות הם עניין נדיר למדי בסין, בוודאי בקרב מערביים, ונשים לרוב חשות ביטחון רב כאשר הן מטיילות במדינה.

עם זאת, אין זה אומר שצריך להוריד את מסכי ההגנה – אלימות מינית מתרחשת בכל מקום, וגם בסין. המקומיים נוטים לשייך אלימות מינית לבני מיעוטים ולכפריים, ולמרות שמדובר באמירה נגועה בסטריאוטיפים שליליים – מטיילים מסכימים כי אזורי הספר נוטים להרגיש פחות בטוחים מאשר הערים. פוליטיקלי קורקט בצד, שני האזורים שדווחו על-ידי מטיילות כבעלי ההרגשה הכי פחות בטוחה הם הטריטוריות הטיבטיות והשטחים המונגוליים. אם את מגיעה לטייל באזור, מומלץ לנקוט במשנה זהירות ולהצטרף למטיילת או מטייל אחר – משימה קלה למדי באזורים הפופולריים האלו.

הטרדות ונגיעות: הגבול בין מיניות לסקרנות

מקרי אונס ואלימות הם נדירים בסין, אבל מה עם הטרדות מיניות פיזיות ומילוליות? בניגוד למדינות כמו הודו, בסין יש מעט מאוד מקרים של שליחת ידיים או נגיעות מיניות מוצהרות. עם זאת, הסינים בהחלט נוטים לגעת – לגעת בשיער, בפנים או סתם בעור חשוף. הדבר לרוב לא נובע מיצר מיני אלא מסקרנות טהורה, כפי שמעידות אלפי הנשים הסיניות שישלחו לכן ידיים. הסקרנות הזו מגיעה מהאקזוטיות של המראה המערבי, ולכן ככל שאתן רחוקות מהמראה האסיאתי (כלומר עור לבן, עיניים בהירות וכדומה) – כך סביר יותר שתגלו ידיים ממששות אתכם. נסו להתייחס לעניין בסבלנות ובהבנה, ואם העניין עובר את גבול הטעם הטוב – ובטח אם הוא עובר לאזורים גבוליים – סלקו את האדם והתרחקו מהמקום.

ואז יש את ה"הטרדה" הפופולרית מכולן – הבהייה הסינית. נראה כי גברים סינים לא הצליחו להתמקצע במה שגברים מערביים מתגאים בו כ"מבט הצדדי", וכאשר תעברי ברחוב תזכי במבטים ישירים של תדהמה צרופה. המבטים האלו נפוצים בכל סין, והם מתרבים ככל שתתרחקו מאזורים מתויירים ומהערים. אין באמת דרך לברוח מהמבטים האלו או לגרום לסינים להפסיק לבהות, אז כל מה שאפשר לעשות זה להתעלם מהם, להתרחק או פשוט לבהות חזרה – זה לרוב יוביל להפסקת הבהייה או לצחקוק מובך מצד המתבונן.

לפני שאת בורחת בבהלה, דעי שלסקרנות הזו יש הרבה צדדים חיוביים: נשים שמטיילות לבד או עם חברה זוכות לעיתים קרובות לאינטראקציה מעמיקה ומרתקת עם המקומיים, שכן גם נשים וגם גברים סינים מרגישים יותר בנוח לדבר איתן. זה יכול להתבטא בדרישת שלום ברחוב, בשיחה עם בנות סיניות באכסניה או בהזמנה רנדומלית לתה ברחוב – אם את מטיילת לבד או עם חברה יש סיכוי סביר שתזכי בהכרות מעמיקה יותר של התרבות והחברה המודרנית בסין.

אינטראקציה בין מערביות לסינים. סקרנות אינסופית (צילום: נוגה פייגה)

אינטראקציה בין מערביות לסינים. סקרנות אינסופית (צילום: נוגה פייגה)

רזי הנימוס סיני: אמירות פוגעניות

מטיילים רבים שמגיעים לסין נתקלים במנהגים המקומיים, שחלקם – איך לומר – לא עושים רושם טוב במיוחד על המטייל המערבי. מבין אלו ניתן למנות את היריקות, הגרעפסים וגם – אמירות מסוימות. לסינים יש נטייה לציין פרטים שלטעמם הם "עובדות", וזה כולל אמירות כמו "את שמנה", "אתה שעיר", "את יותר יפה מחברה שלך" וכדומה. האמירות האלו מלוות לעיתים רבות בחיוך שבע רצון מאוזן לאוזן, כאילו מינימום אמרו לך שאת נראת כמו ג'וליה רוברטס.

אז מאיפה מגיעות האמירות האלו? היריעה קצרה מכדי להיכנס לנבכי הנימוס הסיני, אך באופן כללי ניתן לומר שמדובר בסוג של מחמאה – הסינים מאוד מתרגשים מהמראה של המערביים, והם מנסים להעביר זאת על-ידי מחמאות שעשויות להראות לנו כמוזרות. לפני שאת נעלבת או לוקחת ללב, נסי לזכור שאת מתמודדות עם תרבות שונה לחלוטין מזו המערבית, וכי הכוונה מאחורי האמירות האלו בסך הכל טובה. כך לדוגמא, אם אומרים לך שאת מלאה לא בהכרח מתכוונים להעליב: בעוד הדור הצעיר בסין סיגל אידיאל יופי שדומה יותר לזה המערבי, עבור הדור המבוגר יותר נשים מלאות נחשבות לבריאות וליפות יותר. אז חייכי, הכל לטובה.

מטיילות עם סינים. הבדלים תרבותיים ניכרים (צילום: נוגה פייגה)

מטיילות עם סינים. הבדלים תרבותיים ניכרים (צילום: נוגה פייגה)

תרופות ומוצרי היגיינה: הבדלים פיזיולוגיים וחינוכיים

אם אתם מגיעים לסין במחשבה שארון התרופות המקומי מסתכם בצמחי מרפא ושורשים ביזאריים, צפויה לכם הפתעה חיובית (או שלילית, תלוי בכם): בכל פינה כיום יש בסין בית מרקחת המוכר מאות סוגים שונים של תרופות זולות. הקאטץ'? התרופות אינן מערביות אלא סיניות, ולכולן הוראות רק בסינית. בעוד חלק מהתרופות מצויינות ואף עוקפות את מקבילותיהן המערביות – קשה מאוד להתמצא בין מאות האופציות הקיימות.

העניינים מסתבכים עוד יותר כשמדובר בגלולות נגד הריון: למרות כמעט ארבעים שנים של מדיניות ילודה, לקיחת גלולות אינה נפוצה בסין, ובהרבה אזורים במדינה קשה למצוא בית מרקחת המוכר אותן. בערים הגדולות ניתן למצוא בעיקר ארבעה סוגים מרכזיים של גלולות: יסמין (yōu sī mín, 优思明) , דיאנה 35 (dá yīng sān shí wŭ, 达英-35), מרבלון (mā fù long, 妈富隆) ומרסילון (měiyì bì, 美意避). העלויות נעות בין 70-250 יואן לקופסא, ודורשות מרשם מרופא מקומי. בבתי מרקחת מסוימים בערים תוכלו להשיג גם פוסטינור (Zuǒ quē nuò yùn tong, 左炔诺孕酮) בכ-50 יואן לקופסא. מסקנה? גשו לרופא נשים בארץ והצטיידו בכל הכדורים והגלולות מהבית, פלוס כמה אקסטרות לכל צרה שלא תבוא.

כשמדובר במוצרי היגיינה, המצב לא הרבה יותר טוב – בסין יש עשרות מותגים של תחבושות היגייניות, במחירים זולים יותר מהארץ. הרבה מהמותגים אף נמכרים בחבילות קטנות, דבר שעשוי להיות נוח יותר עבור מטיילות שלא רוצות להיסחב עם חבילה של עשרים תחבושות. עם זאת, התחבושות נוטות להיות מאסיביות ולא נוחות לגוף, ולעיתים קרובות גם עם רמות ספיגה נמוכות יחסית. טמפונים, אגב, קיימים רק בגדלים קטנים ולרוב ללא מוליך. המסקנה גם פה – תביאי כמה שניתן מהארץ, ואם נתקעת בלי – חפשי את סימני הטיפה כדי לדעת את רמת הספיגה של התחבושת.

תחבושות בסין. מגוון רחב, אך לרוב לא נוחות (צילום: נוגה פייגה)

תחבושות בסין. מגוון רחב, אך לרוב לא נוחות (צילום: נוגה פייגה)

קרמים לשיער וקוסמטיקה: בין לוסי לו למייקל ג'קסון

ובמעבר לדברים קצת יותר קלילים: האם כדאי להיגרר עם השמפו והקונדישנר מהארץ? ומה עם המייק-אפ וקרם הלחות לשיער? ואולי כדאי בכלל לקנות בכמויות בסין כי הכל זול? התשובה, כרגיל, נמצאת באמצע.

המחשבה המערבית שכל הסינים נראים אותו הדבר הינה שגויה וסטריאוטיפית, ולמעשה יש בסין גיוון יחסי במראה, בסוגי העור ואף בשיער. לסינים בני החאן יש שיער חלק עד גלי, עור מעורב עד שמנוני עם גוון הנע בין כהה מאוד לבהיר מאוד. אלו אמורים להתבטא בקשת של מוצרי קוסמטיקה ותכשירים הפונים לכל סוגי השיער והפנים, נכון? אז זהו, שלא בדיוק.

בסין יש משטור אופנה בדיוק כמו במערב, ונשים מתבקשות להציג מראה מסוים. במקרה של סין, אידיאל היופי הוא עור לבן צחור, עיניים גדולות ושיער חלק מאוד ובוהק. זה שולח מיליוני נשים להליכים קוסמטיים ואף כירורגיים הנעים בין החלקת השיער והלבנת הפנים ועד ניתוח להגדלת העיניים והאף. המשמעות של האידיאל הזה בגזרת הקוסמטיקה היא שגם מותגים ידועים כמו ניוטרג'ינה וניוואה מותאמים לשוק המקומי, וכוללים חומרים המותאמים לעור הסיני השומני לרוב. אחוז נכבד מהמוצרים אף מכיל רכיבי הלבנה למיניהם, שעשויים לפגוע בפיגמנטים של עור הפנים. הדבר נכון גם בגזרת האיפור, אז חברות בינלאומיות מביאות רק את הצבעים הבהירים ביותר של המייק-אפ. אז מה עושים? ניחשת נכון – תגיעי מצויידת מהבית.

בגזרת השיער יש תהליך דומה –למרות שברוב הערים בסין ניתן כבר להשיג שמפו של מותגים כמו פנטן והרבל אסנס, הרי שרובם ככולם מותאמים לשיער חלק וקטיפתי. אם בורכת בתלתלים הארץ-ישראלים המשובחים, כדאי שתצטיידי בכל התכשירים מבעוד מועד – ובמיוחד בגביע הקדוש של תכשירי הטיפול, קרם לחות טוב לתלתלים. על הדרך תקני גם דאורדורנט קטן, כי גם את זה קשה לקנות מחוץ לערים הגדולות.

אז מה בכל זאת כדאי לקנות בסין? אסיה גדולה מאוד בקוסמטיקה, וזה המקום להתנסות עם מוצרים מיוחדים כמו מסכות לפנים, קרמי BB ומותגים קוריאנים. נסי למצוא בחורה סינית שתיתן לך המלצה על מוצרים מעניינים, או פשוט כנסי לוואטסון (Qū chén shì, 屈臣氏) ובחרי מסכה מעניינת וזולה לפנים.

בגדים ונעליים: הומוגניות במיטבה

זו כנראה לא תגלית גדולה שהסיניות הן, ברובן, רזות וקטנות. לכן זו כנראה לא תהיה תגלית מרעישה במיוחד שהבגדים המקומיים נמכרים במידות קטנות גם הם. הדבר נכון גם לנעליים, שם רוב המידות נעצרות במידה 39 במקרה הטוב. אז איך ניתן להשיג בגדים ונעליים במחירים טובים ובמידות סבירות בסין?

הפתרון הקל, אותו בוחרים רוב המערביים הגרים בסין, הוא ללכת לרשתות המערביות: במרבית הערים הגדולות בסין כבר יש סניפים של HM ו- CA האירופאיות, ובחלקן יש אפילו סניפים של GAP ו-Old Navy האמריקאיות. אלו מחזיקות טווח מידות רחב יותר, וכיאה לסין תוכלו למצוא פה בגדים בחצי מחיר מאלו שתמצאו בישראל.

למי שמעוניינת בכל זאת לדוג אחר מציאות בשוק המקומי, כדאי לחפש אחר קניון מקומי ולא מפואר מדי – אלו לרוב מכילים חנויות מקומיות די מוצלחות במחירים זולים. גם ברחובות ניתן למצוא לעיתים קרובות חנויות בגדים מעניינות בטווח מחירים משתנה – כדאי להגיע למרכזי הקניות של הערים ולהסתובב ברחובות שסביבם. אם כל אלו לא צלחו, תוכלי תמיד לגשת עם תמונה של בגד שאת רוצה לתופר או לקניון תופרים, וזה ישמח לענות למבוקשך בתמורה לכמה מאות יואנים.

בגדים בסין. טווח מידות מצומצם מאוד (צילום: נוגה פייגה)

בגדים בסין. טווח מידות מצומצם מאוד (צילום: נוגה פייגה)

אם אתן תרות אחר ציוד טיולים, דווקא פה יש ישועה: רשת דקטלון (Díkǎnóng, 迪卡侬) האירופאית חולשת על סין עם עשרות סניפים, ומבטיחה ציוד טיולים איכותי למדי במחירים מצוינים. יש פה הכל, מתיקי טיולים ועד ביגוד חם ונעלי הליכה של המותג, והכל במידות מערביות. החנות ממוקמת בערים מרכזיות בלבד, אז אל תצפו להתקל בה באיזה נווה מדבר.

ולבסוף, שתי שורות על חזיות: החזיות בסין כמעט תמיד מרופדות – מאוד מרופדות. אם את קאפ B ומטה, תוכלי להנות משלל עיצובים חמודים במחירים שווים לכל נפש. מצד שני, אם "בורכת" – הצטיידי בכמה שיותר חזיות מישראל, לכל צרה שלא תבוא.

נוגה פייגה
גרה בשאנגחאי ועובדת בקונסוליה הישראלית. בעלת תואר ראשון ללימודי אסיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית. כתבת לשעבר ב"ידיעות תקשורת", ב"קשת" ובמגוון אתרים נוספים. בעלת ניסיון עשיר בטיולים בסין ובייעוץ טיולים.

תגובות לכתבה