חשבתם שלהגיע לחומה הסינית זו החוויה הסינית האולטימטיבית? שמספיק ביקור אצל חיילי הטרקוטה כדי לחוות את המדינה? אז חשבתם. כמו בכל מדינה, כדי להבין ולהכיר באמת את התרבות המקומית יש לחפש במקומות לא שגרתיים – או דווקא במקומות השגרתיים ביותר. להלן תשע "אטרקציות" קצת שונות, למי שמחפש לחוות את סין האמיתית.

1. ריקדו בפארק סיני

הפארקים הסינים לא זקוקים להקדמה מיוחדת: מדובר במרחב ציבורי פעלתני ושוקק חיים, בו הולכים צעירים ומבוגרים כאחד כדי לפגוש חברים, לעשות ספורט, לתרגל נגינה ועוד. סיור קליל אחר הצהריים בפארק סיני טיפוסי יפגיש אתכם עם קשישים שמתאמנים בטאי-צ'י, צעירים שמתאמנים עם חרבות סמוראי, מבוגרים שמשחקים במשחקי קלפים, דודות רוקדות בהרמוניה ועוד אינסוף פעילויות מקסימות. הכל מלווה במנגינות סיניות קלאסיות יותר או פחות המתנגנות ברקע, לרוב מדיסקים הנשמעים ברחבי הפארק אך לעיתים גם על ידי אמנים חובבים.

לאלו נוסף האלמנט העיצובי: הפארקים בסין מטופחים היטב ומעוצבים לפי עקרונות עתיקי יומין, שעל הבסיס להם ניתן לקרוא כאן. בעוד שלא כל הפארק מצליחים לשמור על האסתטיקה המדוקדקת של גני העבר, רובם ככולם בהחלט מצטיינים בתכנון מוקפד וביצירת אווירה מרגיעה ונעימה.

איפה אני מוצא את זה? בכל עיר בסין יש אינספור פארקים, וברובם שיא הפעילות מתרחש בשעות הבוקר ובשעות אחר הצהריים. מצטיינים במיוחד הם פארק מקדש השמיים בבייג'ינג ופארק העם בצ'נגדו, אך כאמור ברוב הפארקים תוכלו להתרשם מהתופעה.

רקדנים חובבים יוצאים אל הפארקים בסין (צילום: טל ניצן)

רקדנים חובבים יוצאים אל הפארקים בסין (צילום: טל ניצן)

2. אבדו את התיאבון בשוק אוכל מקומי

אין ספק שהיגיינה היא לא תמיד הצד החזק של הקולינריה הסינית, והתצוגה של האוכל הגולמי בסין עשויה עוד יותר להשכיח מכם את הרצון המציק הזה לנשנש משהו. אבל אם כבר הגעתם עד לסין, שנסו מתניים, שימו אטב על האף ושימו פעמיכם לשוק אוכל של מקומיים.

שווקי האוכל בסין משתנים בגודלם ובתכולתם, ובעוד חלקם מוכרים רק ירקות ופירות – אחרים מוכרים גם בשר ודגים, פירות ים, איטריות, תבלינים ועוד. זהו מקום נהדר להתרשם מהשפע של הפירות האקזוטיים שגדלים בסין, לבחון סוגי תה ותבלינים מקומיים ולראות את שלל חיות הים הגדלות באזור. אלו שווקים מלוכלכים, הומים ומסריחים – וזהו במידה מסוימת גם סוד קסמם. באותו משקל מומלץ גם להגיע לסופרמרקט סיני, שם תוכלו להתרשם מהמוצרים המקומיים, להתנסות בחטיפים שנויים במחלוקת ואף לקנות כלי בית סינים.

איפה אני מוצא את זה? ברוב הכפרים הגדולים יש שווקים מאולתרים כאלו ברחובות. בערים ניתן למצוא שווקים קטנים כאלו חבויים בין בתים, ושווקים גדולים יותר במבנים עתיקים או נטושים.

שימו לב – שווקים אלו מכילים לעיתים קרובות ריחות קשים וחלקי גוף של בעלי חיים, והם אינם מומלצים לאנשים הרגישים למראות אלו.

שוק אוכל מקומי. מבט מסקרן לתרבות האוכל האותנטית (צילום: נוגה פייגה)

שוק אוכל מקומי. מבט מסקרן לתרבות האוכל האותנטית (צילום: נוגה פייגה)

3. התארחו בבתים מקומיים

כאמור, סין האמיתית נמצאת הרחק מהמיצגים התיירותיים שלה, ואין הרבה מקומות טובים יותר להבין את החברה הסינית מאשר להיכנס לבתים שלה. "הבית הסיני" הוא מונח מעט סתמי בעידן המודרני, שכן הוא יכול לתאר בתים מסורתיים דלי אמצעים מצד האחד, דירות מודרניות עם ריהוט מאיקאה, או אפילו דירות יוקרה במתחמים מגודרים. אף אחד מהבתים הוא לא סיני פחות מחברו, והפער הזה בדיוק הוא שהופך את הבית הסיני לכל כך מעניין.

ההתפתחות הכלכלית המואצת שעוברת סין בעשורים האחרונים יצרה פערי מעמדות עצומים בסין, דווקא במדינה ששלטונה חרט על דגלו את ערכי הקומוניזם. הפערים האלו ניכרים היטב בבתי המקומיים, המהווים שיקוף של המעמד אליו משתייכים בעליהם: בתי הכפריים נוטים להיות ריקים, מעוטרים בפשטות ובעלי סממנים של הדתות העממיות הסיניות כגון פסלי אלים ופולחן אבות מקומי; לעומתם בתי המעמד הגבוה מאופיינים בעיצוב מודרני ומערבי לחלוטין, שלעיתים נראה מתאמץ מדי על גבול הגרוטסקי, כאילו הוא מבקש לתפוס את מקומו לצד המעצמות האירופאיות. לאלו נוספים כמובן הבתים של בני המיעוטים, שלהם אופי וססגוניות שונה לחלוטין.

איפה אני מוצא את זה? בכל מקום, כמובן. הסינים ידועים בהכנסת האורחים החמה שלהם, ואם תכירו מקומי ותרצו לבקר בביתו – פשוט מצאו הזדמנות ראויה ובקשו בעדינות ובטוב טעם. שימו לב שלמרות שלכפריים יש אמצעים דלים, הם עשויים להתעקש להזמינכם לארוחה גדולה בביתם. נסו להתעקש על תשלום, או לפחות הביאו מתנה צנועה איתכם כאות תודה.

בית כפרי. הפערים בין המעמדות ניכרים בבתים (צילום: נוגה פייגה)

בית כפרי. הפערים בין המעמדות ניכרים בבתים (צילום: נוגה פייגה)

4. חיזרו לילדות בארקייד

מרכזי משחקי המחשב הם לא המקום הטבעי שעולה לתיירים לבלות בו – הוא ילדותי, רועש, וכמה הוא כבר יכול להיות שונה ממרכזי ה"ג'ויסטיק" ששיחקנו בהם בילדותנו?

אז קודם כל, הארקייד עבר כברת דרך מאז שהמרנו את הכרטיסים המיותרים ההם במתנות מיותרות עוד יותר – משחקי הטקן 3 והדראגון בול Z כדורסל שודרגו למשחקי מכוניות ומשחקי 3D מטורפים, שיעלו את הדופק גם לאמיצים ביותר מביניכם. יש פה משחקי מכות, יריות, מכוניות, ריקוד, נגינה ועוד, ולצידם קלאסיקות אהובות כמו מורטל קומבט והכדורסל הנצחי.

אך חשוב מכל, מדובר במקום מרתק מבחינה תרבותית וחברתית. צעירי סין, קבוצת גיל שנולדה ללא אחים אך עם הרבה לחץ מצד המשפחה, מגיעים לארקייד כדי לבלות, להשתטות ולהוציא קיטור. תראו פה צעירות בתחפושות מנגה רוקדות כמו בובות, צעירים שפורצים בריקודי ברייקדאנס ומבוגרים שרוקדים בחושניות כזו שהם גורמים לביונסה להראות רע. אז תשכחו ממה שחשבתם על ארקייד – כנסו לארקייד, דוגו כמה בובות מהמכונה וחזרו לילדות יחד עם עשרות סינים שובבים.

איפה אני מוצא את זה? בערים הגדולות בסין יש מרכזי משחקים מכובדים. התייעצו עם צוות ההוסטל בשביל למצוא את הארקייד המומלץ ביותר.

צעירה בתחפושת מנגה בארקייד (צילום: נוגה פייגה)

צעירה בתחפושת מנגה בארקייד (צילום: נוגה פייגה)

 5. היזכרו בימים תמימים יותר בחנות ספרים

בארצות הברית נסגרו בזו אחר זו כל הרשתות הגדולות, באירופה כבר עברו לדיגיטל וגם בישראל מתעסקים עם מכירות מדלדלות של ספרים חדשים. רק בסין, מעצמת הדיגיטל והטכנולוגיה, הצליחה תעשיית הספרים להמשיך להתקיים בדו-קיום עם המודרניזציה. חנויות הספרים מפוצצות לעייפה בקונים בכל ימות השבוע, והסינים בהחלט נותנים לנו פייט לטייטל "עם הספר". כמו בחנויות אחרות (ראו ערך איקאה), הסינים נוהגים בחנויות הספרים כבביתם שלהם, ולא נדיר לראות פה צעירים יושבים על הרצפה במשך שעות כדי לקרוא ספר, לעיין במדריך טיולים או אפילו לתפוס תנומה קלה.

למרות המחשבה הראשונית כי למערבים אין מה לחפש בהן, דעו כי חנויות הספרים הגדולות בסין מוכרות לרוב הרבה יותר מרק ספרים – נמכרים בהן גם כלי כתיבה, DVD, מזכרות סיניות, יצירות אמנות ועוד, וכן ספרים וסרטים באנגלית. אז בואו להתרשם מהאוכלוסייה ולקנות פיצ'פקס יפה במחירים טובים, ואם יתמזל מזלכם אולי תצליחו לזהות כמה ספרים על ישראל, שעושים חיל בחנויות המקומיות.

איפה אני מוצא את זה? חנויות ספרים נמצאות בשפע בסין. חפשו את החנויות של ש'ינחואה (Xīnhuá Shūdiàn, 新华书店), שנוטות להיות גדולות ומרשימות למדי.

חנות ספרים. בגלל העיצוב, בגלל האווירה...

חנות ספרים. בגלל העיצוב, בגלל האווירה…

ובגלל הייצוג הישראלי (צילום: נוגה פייגה)

ובגלל הייצוג הישראלי (צילום: נוגה פייגה)

6. חפשו חתן או כלה בשווקי המודעות

לצעירי סין יש עול לא קל על הכתפיים – הם צריכים להצטיין בלימודים, למצוא עבודה טובה, להתחתן ולהביא ילד – וכל זה לפני שמלאו להם 25. הורים רבים בוחרים לקחת את העניין לידיהם, ולחפש לילדיהם שידוך הולם בעצמם – בדרכים לא בדיוק קונבנציונאליות.

כך התפתחה ברחבי סין תופעה של מודעות פנויים-פנויות בפארקים: ההורים מגיעים לפארקים עם מודעה מודפסת פשוטה ובה הפרטים הטכניים על ילדיהם, כולל גיל, גובה, מקצוע, אישור מגורים (חו-קואו), הכנסה ונכסים, אותה הם מדביקים על מטרייה או עגלת סופר. הורים אחרים מסתובבים ומתרשמים מהמודעות, ואם שני הצדדים מסכימים שיש סיכוי לזיווג מוצלח – הם מחליפים פרטים. העניין כולו נראה יותר כמו שוק למכירת מכוניות יד שנייה מאשר שוק סינגלס ולא תמיד מתקבל בעין יפה אצל המשודכים, אך הוא ממשיך להיות פופולרי בקרב הדור המבוגר.

התופעה הזאת אמנם נשמעת הזויה ביותר, אבל במובנים רבים היא מהווה ראי למצב מערכות היחסים בסין המודרנית. ראשית, היא מעידה על החשיבות העליונה של חתונה והקמת משפחה בסין, גם בעידן של עליית ההשכלה והעצמאות בקרב נשים. שנית, היא מעידה על הציניות והפרקטיות המאפיינות מערכות יחסים בסין – ההורים מדגישים את הנכסים וההכנסה של ילדיהם, ומחפשים זיווג המתאים למעמדם החברתי. ניתן לדון האם אהבה במערב באמת טהורה ונטולת אינטרסים כלכליים או שאותם העקרונות מאפיינים גם את מערכות היחסים במדינות אלו מתחת לפני השטח, אך אין ספק שבסין לקחו את העניין כמה צעדים קדימה. ואם תרצו לקרוא על כך עוד, תוכלו לעשות זאת כאן.

איפה אני מוצא את זה? לא בכל הערים יש מרכזים מסודרים של מודעות, ולעיתים מדובר בריכוז של כמה מודעות בודדות. אחד השווקים הידועים והגדולים ביותר נמצא בפארק העם בשאנגחאי, ונערך שם מדי יום ראשון.

שוק המודעות בפארקים. הפרטים המודגשים מעידים על אובדן הרומנטיקה (צילום: נוגה פייגה)

שוק המודעות בפארקים. הפרטים המודגשים מעידים על אובדן הרומנטיקה (צילום: נוגה פייגה)

7. תיפסו תנומה באיקאה

נכון, איקאה היא לא בדיוק אתר מימי שושלת טאנג, ובהחלט לא מסמלת את תקופת מאו. למעשה, היא הייתה נשארת סתם עוד אחת מעשרות רשתות מערביות שנכנסו לסין, אם הסינים לא היו מכניסים לה חלק מהייחוד הסיני.

סיפור שהיה כך היה: לאחר פתיחתה של החנות הראשונה של איקאה ב-2006 בבייג'ינג, מנהלי החנויות החלו לשים לב לתופעה מוזרה – הסינים מגיעים בהמוניהם לחנות, אך נראה כי איכות העץ והעיצוב המודרני לא היה בראש מעייניהם. הסינים ישנו על המיטות, נמרחו על הספות, בחנו עצמם במראות ולבסוף – יצאו בלי לקנות דבר. ההנהלה ניסתה כמובן לשים סוף לתופעה המוזרה, אך גילתה במהרה שלא כל כך בקלות מזיזים את הצרכנים הסינים מהכורסא. לבסוף הם החליטו לשחרר את הרסן, והיום מתפקדת איקאה כמעין טיול יום עבור מעמד הביניים הסיני, המגיע למקום כדי לסייר בין הדירות המזויפים, לנשנש אוכל שוודי ולבלות בפינת הילדים. איקאה אפילו הורידה משמעותית את המחירים בחנות, בתקווה כי לפחות חלק מהמבלים בה ייצאו עם מוצר כלשהו ביד.

הפיכת חנויות למקומות בילוי אינה מוגבלת רק לאיקאה – תופעה דומה נרשמה גם במזללות מערביות כמו מקדונלדס ו-KFC, בהן הסינים סירבו לקבל את ההגדרה "אוכל מהיר" ונשארו לבלות במקום הרבה אחרי שסיימו לאכול. גם שם ויתרו במהרה על הניסיון לשנות את הרגלי הצריכה של הסינים, והרשתות האלו הפכו לדוגמא לדרך בה הסינים מצליחים לעצב ולשנות את אופי הרשתות המערביות כדי להתאים לתנאים שלהם.

איפה אני מוצא את זה? לאיקאה יש מספר סניפים ברחבי סין, כולל בבייג'ינג, בשאנגחאי, בטיאנג'ין ועוד.

איקאה בסין. בילוי יום לכל המשפחה (צילום: נוגה פייגה)

איקאה בסין. בילוי יום לכל המשפחה (צילום: נוגה פייגה)

8. העבירו יממה ברכבת

זוכרים את הפעם ההיא שזקנה עלתה לרכבת עם גזע עץ? או את הפעם שהעברתם את כל הנסיעה בללמד סיני שש-בש? ומה עם הפעם שהסינים הזמינו אתכם לשתות איתם וודקה כל הלילה? אם כל הדברים האלו נשמעים לכם הזויים, אתם צודקים – אבל כולם קרו במהלך הנסיעות הארוכות ברכבות בסין, והם רק קצה המזלג.

הרכבות בסין לא דומות לשום דבר שאתם מכירים: הן מסודרות למשעי, נוחות למדי ומהירות בצורה מסחררת. קרונות השינה שלהן אמנם לא מהווים תחליף למלון מסודר, אך הם בהחלט עושים את העבודה למי שצריך לעבור מרחקים ארוכים. יש פה מיטות נוחות יחסית, שירותים, חשמל ושירותי אוכל, והנוף המרהיב שנגלה מהחלונות יעביר לכם את הזמן במהרה. הרכבות מתחלקות לרוב לשלוש או ארבע מחלקות של מושבים ומיטות, שבשל מחיריהן מהוות גם חלוקה גסה בין המעמדות – בני המעמד הנמוך נוהגים לנסוע במושבים הקשים, בעוד מעמד הביניים נוסע בקרונות השינה.

אך החוויה האמיתית היא – איך לא – ההון האנושי. הסינים מתרגשים מאוד לפגוש מערבים ברכבות, וסביר להניח שאת השעות הראשונות בנסיעה תעבירו בלענות על אינספור שאלות על עצמכם – ותוכלו כמובן לשאול שאלות רבות בתמורה. אחר כך, אם תראו עניין ורצון, יש סיכוי סביר שיזמינו אתכם להצטרף לארוחה קלה או לדרינק לילי. שימו לב – אלא אם אתם ממש אוהבים התעללות גופנית ונפשית, אנחנו מציעים בחום לא לבצע נסיעות ארוכות במחלקת המושבים הקשים. חבל עליכם, באמת.

איפה אני מוצא את זה? בכל הרכבות, עדיף בנסיעות ארוכות.

נסיעה ברכבת בסין. ההתרגשות ממערבים גדולה (צילום: נוגה פייגה)

נסיעה ברכבת בסין. ההתרגשות ממערבים גדולה (צילום: נוגה פייגה)

9. זייפו ללא בושה בקריוקי

מכירים את זה שאתם עוברים ליד בית ושומעים קבוצת ילדות מזייפות בקולי קולות את משה פרץ? אז קריוקי במזרח לא פחות (ואולי אפילו יותר) מעצבן, אבל הוא בכל זאת מצליח להיות בילוי חביב למדי לשעות הערב.

הקריוקי שוגר לסין היישר מיפן, וכיום מדובר באחת התופעות החמות ביותר בכל אסיה. זהו מקום הבילוי המועדף על צעירים אסיאתיים ומבוגרים שרוצים להשתטות, וכולל לרוב חדרי קריוקי פרטיים ומפוארים עם אוכל ואלכוהול. הקריוקי הפך למרכזי ביותר גם במגזר העסקי – פגישות רבות מתנהלות בחדרי קריוקי, שם אנשי העסקים יוצרים קשרים חברתיים ועסקיים. ישנם אף חדרי קריוקי מפוקפקים, המספקים גם נשים המתלוות לגברים לצרכי שתייה ובילוי.

המטרה של החדרים האלו היא ברורה – להשתטות, לשחרר רסן ופשוט להנות בלי לחץ. אז גם אם אתם נשמעים כמו קרפדה, ולמרות שרוב השירים בקריוקי הם בסינית (אבל בדרך כלל יש כמה באנגלית) – הקדישו כמה שעות וקפצו לבר קריוקי נחמד, בעדיפות עם קבוצת חברים סינים חביבים. ואל תדאגו – בניגוד לקריוקי בארץ, החדרים בסין אטומים יחסית, ככה שהבושה תהיה רק שלכם.

איפה אני מוצא את זה? בכל מקום – נראה שבכל פינה בסין יש בר קריוקי. תוכלו לזהות אותם בקלות באמצעות האותיות הגדולות KTV.

קריוקי. דרך לשחרר לחצים וליצור קשרים (ציללום: נוגה פייגה)

קריוקי. דרך לשחרר לחצים וליצור קשרים (ציללום: נוגה פייגה)

נוגה פייגה
גרה בשאנגחאי ועובדת בקונסוליה הישראלית. בעלת תואר ראשון ללימודי אסיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית. כתבת לשעבר ב"ידיעות תקשורת", ב"קשת" ובמגוון אתרים נוספים. בעלת ניסיון עשיר בטיולים בסין ובייעוץ טיולים.

תגובות לכתבה