כ-130 קילומטרים מצ'נגדו, הרחק באזור אבה (ābà, 阿坝), אוטונומיה של בני המיעוט הטיבטי והצ'יאנג, יושב לו הכפר טאופינג (Táopíng qiāngzhài, 桃坪羌寨). הכפר הקטן של בני מיעוט הצ'יאנג נשמר בצורה מדהימה גם אחרי 1,000 שנים של רעידות אדמה, שחיקה ממזג האוויר ומלחמות. מיעוט הצ'יאנג הוא אחד מהמיעוטים האתניים המרכיבים את הרקמה התרבותית המגוונת שהיא סצ'ואן, ולאורך ההיסטוריה הוא התקיים בין הטיבטים ובני החאן (הקבוצה האתנית העיקרית בסין) ואף היה נתון לשליטתן של שתי קבוצות אלו בתקופות שונות. למיעוט תרבות תוססת הכוללת לבוש אופייני, מנהגים עממיים וחגים ייחודיים. לבני הצ'יאנג גם שפה שונה ואף דת משל עצמם, אף כי במרוצת השנים חלק מבני המיעוט המתגוררים קרוב לטיבטים, אימצו את הבודהיזם הטיבטי.

בתקופות הקדומות התנגדו בני הצ'יאנג לשלטון הממלכות השונות ואף נלחמו בהם לא פעם, וכן התקיימו מאבקים בין הכפרים השונים של בני המיעוט. האיום של מתקפה צבאית השפיע עמוקות על התפתחות הארכיטקטורה של כפרי הצ'יאנג – הכפר טאופינג המכונה "המבצר האוריינטלי העתיק" (Dōngfāng gǔbǎo, 东方古堡) נבנה על פי הסגנון האדריכלי המסורתי של בני הצ'יאנג כמבצר מוגן. סגנון הבנייה המעניין, הדומה לזה של דאנבה המפורסמת, זכה לתיעוד בדפי ההיסטוריה הסינית כבר לפני 2,000 שנים. בעוד המבנים הסינים הקלאסיים של בני החאן היו עשויים עצים ובנויים בצורה סימטרית על ציר מצפון לדרום, טאופינג, כמו כפרי צ'יאנג אחרים, היא מערכת מבלבלת ודמוית מבוך של סמטאות צרות, גגות מחוברים, בתי לבנים ומגדלי שמירה.

מגדלי השמירה של טאופינג. עדות להיסטוריה של מאבקים (צילום: שני אפלבאום)

מגדלי השמירה של טאופינג. עדות להיסטוריה של מאבקים (צילום: שני אפלבאום)

טאופינג. מבוך מבלבל של סמטאות (צילום: שני אפלבאום)

טאופינג. מבוך מבלבל של סמטאות (צילום: שני אפלבאום)

המערכת הזו היא סימן ההיכר של הארכיטקטורה של בני הצ'יאנג ובנייתה במעשה ידי אדם דקדקני, שכבה על גבי שכבה, הוא הישג הנדסי לא מבוטל. בתי הכפר נבנו על פי רוב בשלוש-חמש קומות המחוברות בסולמות צרים, כשכל אחת מהן מיועדת למטרה ספציפית: בקומה התחתונה התגוררו חיות המשק, הקומה השנייה שימשה למגורים ולאחסון דגנים, ואילו הקומה השלישית יועדה לפולחן ולתצפית. מתחת למבנה האבן יש מערכת מים תת-קרקעית מורכבת אשר מקררת באופן טבעי את הבית בחודשים החמים, מספקת לבית מים נקיים ואמצעי נוח למניעת שרפות ואף שימשה בעבר כמקום מחבוא ונתיב בריחה שימושיים מפני אויבים.

בתיהם של בני הצ'יאנג בטאופינג (צילום: שני אפלבאום)

בתיהם של בני הצ'יאנג בטאופינג (צילום: שני אפלבאום)

(צילום: שני אפלבאום)

(צילום: שני אפלבאום)

הארכיטקטורה המרתקת של הכפר היא אמנם סיבה טובה לבקר בו, אבל יותר מכך כדאי להגיע לכאן בשביל האותנטיות שלו. בכל שנה פוקדים תיירים סינים וזרים את הערים העתיקות הפופולאריות של סין דוגמת ליג'יאנג, פינגיאו, דאלי ופנגחואנג. מספר הולך וגדל של עיירות וכפרים היסטוריים בכל רחבי המדינה זוכים לשיפוצים או נבנים מחדש לחלוטין כדי להרוויח מהטרנד. בעוד שלכל המקומות הללו יש קסם רב והם מהווים הצצה אל הארכיטקטורה של תרבות סין העתיקה, הבתים המחודשים ודוכני המזכרות הניצבים עשויים לפגוע בתחושת האותנטיות שלהם. במובן זה, טאופינג מהווה מודל קרוב למדי לסין של פעם: למרות שעברה שיפוצים ועבודות תחזוקה לאורך השנים (האחרון שבהם בעקבות רעידת האדמה הגדולה ב-2008), המבצר הישן נשאר במידה רבה בדיוק כפי שהיה גם לפני מאות שנים.

משרדי הכרטיסים וכן מספר מסעדות, בתי הארחה וחנויות נמצאים בסמוך לכניסה לכפר העתיק מהאזור החדש של טאופינג (Táopíng qiāngzhài xīnzhàiqū, 桃坪羌寨新寨区). אך עם הכניסה לאזור העתיק (Táopíng qiāngzhài gǔzhàiqū, 桃坪羌寨古寨区) מורגשת היעדרותם החיובית של המסחור האגרסיבי ודוכני הפיצ'יפקס ההמוניים שנמצאים בדרך כלל באתרי התיירות של סין. תחת זאת מוכרות הנשים המקומיות תכשיטים, אוכל, עבודות יד או בדים רקומים – כולם מומחיות של בני הצ'יאנג.

מסעדות פועלים באזור החדש של טאופינג (צילום: שני אפלבאום)

מסעדות פועלים באזור החדש של טאופינג (צילום: שני אפלבאום)

הדוכנים בכפר העתיק מוכרים תוצרת מקומית (צילום: שני אפלבאום)

הדוכנים בכפר העתיק מוכרים תוצרת מקומית (צילום: שני אפלבאום)

נשות המקום מוכרות בדים רקומים (צילום: שני אפלבאום)

נשות המקום מוכרות בדים רקומים (צילום: שני אפלבאום)

תושבי המקום חברותיים ומסבירי פנים בדרך כלל, ומספר בתים אף פתוחים עבור הקהל הרחב. מגדל השמירה של משפחת צ'ן (Chén jiā diāolóu, 陈家碉楼) הוא מומלץ במיוחד ומתפאר בתצפית על נוף מרשים. המבקרים יכולים לטפס במעלה הסולמות מקומה אחת לשנייה עד שיגיעו לנקודת התצפית הגבוהה ביותר בכל הכפר. חצר משפחת יאנג (Yáng jiā dàyuàn, 杨家大院) לעומת זאת, היא המבנה העתיק ביותר בכפר, עם היסטוריה של למעלה מ-1,000 שנים. אפילו פנים הבית נשאר כפי שהיה, עם אזור בישול מסורתי, מקדש משפחתי ועוד. בעבור 10-15 יואן, אחד מבני המשפחה ייעשה לכם גם סיור מודרך בתוך הבית – אך הכניסה היא חינם, והמדריך איננו נחוץ בהכרח.

סיור בתוך הבתים של טאופינג. מקדשים משפחתיים (צילום: שני אפלבאום)

סיור בתוך הבתים של טאופינג. מקדשים משפחתיים (צילום: שני אפלבאום)

סיור בתוך הבתים של טאופינג. מעבר מקומה לקומה בעזרת סולמות (צילום: שני אפלבאום)

סיור בתוך הבתים של טאופינג. מעבר מקומה לקומה בעזרת סולמות (צילום: שני אפלבאום)

ביקור במקדש צ'ואן-דז'ו (Chuānzhǔ miào, 川主庙), המקדש היחידי בכל הכפר, מומלץ בחום על ידי המקומיים הגאים. המקדש הקטן והמשונה הוא די סטנדרטי במונחים של מקדשים בודהיסטים, אבל כדאי להקדיש לו זמן קצר בעת הסיור בכפר. שימו לב! הנזירים במקדש עשויים להציע למבקרים הזדמנות להתפלל איתם או לקבל מהם ברכות. אתם מוזמנים לקבל את הצעתם, אך קחו בחשבון שבעבור זאת תצופו לתת תרומה של 200 יואן ומעלה לבן אדם. אם בכוונתכם לתור במקדש מבלי להשתתף – הימנעו מלחתום בספר המתפללים או לקחת קטורת, סרטי תפילה ודומיהם.

tipanda_smallאל תחמיצו את הנוף המשגע מנקודת התצפית שמעל הכפר. מזווית הזו ניתן לראות את הגגות המתחברים של בתי הכפר ולהעריך במלואה את התחכום של בנאי הצ'יאנג הקדומים (ראו בתמונת השער). קחו את המדרגות שבחלק הצפוני של הכפר אל התצפית (Guānjǐngtái, 观景台) והימנעו מהדרך המסוכנת והבלתי סלולה ממזרח. השילוט אינו בולט במיוחד, אז מומלץ לשאול את המקומיים והם כבר יכווינו אתכם לדרך הנכונה.

 

פינה של טבע בכפר טאופינג (צילום: שני אפלבאום)

פינה של טבע בכפר טאופינג (צילום: שני אפלבאום)

מידע שימושי

דרכי הגעה: מצ'נגדו – קחו אוטובוס (בין 7:20-14:50, 2-3 שעות, 60-70 יואן) מתחנת האוטובוסים צ'ה-דיאן-דזה (Chádiànzi kèyùn zhàn, 茶店子客运站) לנפת לי (Lǐ xiàn, 理县) ובקשו לרדת בטאופינג מראש, אחרת הנהג לא יעצור שם. אפשר גם לקחת אוטובוס (2-3 שעות, 40-50 יואן) לוון-צ'ואן (Wènchuān kèyùn zhàn, 汶川客运站), ומשם לקחת מיניוואן (בערך 10 יואן) או מונית (בערך 50 יואן) שיביאו אתכם בנסיעה קצרה אל טאופינג. מומלץ מאוד להשכיר הסעה מהעיר (שעתיים-שעתיים וחצי), אך מכיוון שהעלויות גבוהות יחסית מוטב להיעזר בהוסטלים בעיר לארגן הסעה משותפת למספר משתתפים.

מג'יודז'איגואו – קחו אוטובוס (6:40, 7-8 שעות, 111 יואן) מתחנת האוטובוסים של הפארק (Jiǔzhàigōu qìchēzhàn, 九寨沟汽车站) לכיוון צ'נגדו ובקשו לרדת בוון-צ'ואן (Wènchuān, 汶川). משם קחו מיניוואן (בערך 20 יואן) או מונית (בערך 60 יואן) לטאופינג.

שימו לב! גם אם הגעתם באוטובוס בדרככם חזרה תצטרכו לצאת במונית שכן אוטובוסים לא יוצאים מטאופינג.

מחיר כניסה: 60 יואן.

שעות פתיחה: 8:00-18:00.

זמן מומלץ לביקור: 2-4 שעות.

לינה: מספר מלונות ובתי הארחה נמצאים באזור החדש של טאופינג כאמור, אך המבקרים ההרפתקנים יבחרו אולי להישאר ללון עם אחת המשפחות בכפר העתיק.

tipanda_small

אם תרצו להמשיך לחקור את תרבותם של בני הצ'יאנג, מומלץ ביותר לבקר גם בדאנבה.

שני אפלבאום
גרה ועובדת בצ'נגדו. למדה סינית בחאנגדז'ואו, ובוגרת מספר תוכניות שפה מג'ילין ומאוניברסיטת בייג'ינג. התאהבה בסין לראשונה בגיל 14 ומאז לומדת וחוקרת על החברה המודרנית ומיעוטי סין. בעלת תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל-אביב.

תגובות לכתבה