שמורת הטבע של ערבות באינבולאק (Bayanbulak Grasslands, Bāyīnbùlǔkè cǎoyuán, 巴音布鲁克草原) ממוקמת בלבו של אחד מן העמקים הרבים אותם מקיפים ההרים של רכס הטיאן שאן (Tiānshān, 天山). רכס זה חוצה את צפון-מרכזו של האזור האוטונומי ש'ינג'יאנג, וממשיך מערבה לתוך קירגיזסטאן. בדומה לקירגיזסטאן השכנה, גם האזור של ש'ינג'יאנג מאופיין בערבות ירוקות מוריקות המוקפות מכל עבר בגבעות ובהרים מושלגים. בהתאם לקרבה הגיאוגרפית, כך גם האוכלוסיה המקומית מורכבת בעיקר מקירגיזים, שאוהליהם הידועים גם בשם יורט או גר וסוסיהם המוכרים לכל טייל באזור מנקדים את הנוף.
האוהל הקירגיזי המסורתי. נקרא גם גר או יורט (צילום: צליל דגן)
זהו אחד האזורים היפים ביותר במחוז וגם בין הפחות מתויירים שבהם, ובתוכו מצויה פנינה הידועה כמעט אך ורק לסינים, זוהי שמורת הברבורים של באינבולאק. הברבורים מגיעים לשמורה בחודשים מאי ויוני בכל שנה, ומנהלים את שגרת יומם בין אינספור הביצות וסבך הנהרות שמתפתלים בדרכם לכיוון דרום מזרח. הנהר הראשי של האזור, שניזון מכל היובלים הזורמים בו קרוי נהר קאידו (Kāidū hé, 开都河), ולו חבה השמורה את יחסי הציבור שלה, על שום מימיו המנצנצים לאור השמש השוקעת.
נהר הקאידו חוצה ערבות ירוקות על רקע הרים מושלגים (צילום: צליל דגן)
מי הנהר מנצנים בשעת שקיעה (צילום: צליל דגן)
בדומה לכל מקום אחר בשינג'יאנג, גם פה קיימת אי ודאות תמידית באשר למדיניות כלפי כניסת זרים למקום. לעיתים מטיילים מתבקשים "לעשות אחורה פנה" ולהמשיך לעיר הקרובה מבלי להשתהות. כך שבמידת האפשר, מוטב לברר מראש על העניין.
טיול בשמורת באינבולאק
האוטובוס המסיע את התיירים אל השמורה עוצר במספר נקודות, בהן רשאים התיירים לרדת כאוות נפשם וללכת אל נקודות התצפית המשקיפות על הנהר המתפתל בעמק ויוצר נוף שנראה כי נלקח מתוך ציור. בנוסף אם תגיעו לשמורה בתקופת נדידתם של הברבורים אליה, תוכלו להשקיף על הברבורים מנקודות התצפית השונות.
נוף שנלקח מתוך ציור (צילום: צליל דגן)
טבע ונוף בשמורת באינבולאק (צילום: צליל דגן)
נקודות התצפית השונות מובילות לבסוף אל נקודת הלינה בשמורה, בה תוכלו ללון באוהלים הקירגיזים המסורתיים. בתחנה הסופית הזו, גם נמצאת האטרקציה התיירותית המרכזית של השמורה – נקודת התצפית לה חבה השמורה את פרסומה. מדובר בגבעה, המצויה בקצהו המערבי בקצהו המערבי של רכס קטן, שהנהר זורם מדרום וממערב אליו, ומעבר לו הרים מושלגים יפהפיים. הכיפה צופה אל עבר העמק ונהר קאידו המתפתל לאור השקיעה וניתן לטפס אליה על שביל העץ המסודר היוצא מאזור האוהלים. בכל ערב המקום מתמלא בסינים רועשים ומתלהבים הבאים לחזות בפלא, בזמן שפקחים/סדרנים דואגים לכך שהתיירים ישמרו רגליהם בגבולות השביל המסודר (לא כולם מצייתים). הנוף של השמש השוקעת על המים המתפתלים ראוי לכל תיאור שייתנו לו, והרושם חזק על אף המוני הסינים הרועשים. עם בוא החושך מפנים הסדרנים את התיירים, חלקם חוזרים בהסעה האחרונה העירה וחלקם נשארים ללון בשמורה.
השיא של הטיול: שקיעה בנקודת התצפית האחרונה (צילום: צליל דגן)
מידע שימושי
דרכי הגעה: לשמורה ניתן להגיע מצפון או מדרום, ובכל מקרה חובה להגיע לעיירה באינבולאק, העונה לאותו שם של השמורה. העיר הגדולה הקרובה מדרום נקראת קוצ'ה (Kuqa, Qiūcí, 龟兹 / Kùchē, 库车), ממנה ניתן לקחת הסעה בואן ממרכז התחבורה המקומי. הדרך, שנמשכת מספר שעות, עוברת בין רכסי הרים ופאס אחד גבוה, והנוף המדהים מקל על חווית הנסיעה הממושכת. מצפון נמצאת העיירה נאראט (Nàlātí, 那拉提), ממנה ניתן להתארגן בהסעה דרך התחנה המרכזית (רוכשים כרטיס ישירות מהנהגים). במרחק גדול מערבה מנאלאטי ממוקמת העיר הגדולה באזור, העונה לשם אינינג (Yīníng, 伊宁), ממנה כמובן יוצאות הסעות מסודרות יותר.
העיירה באינבולאק כשלעצמה קטנה ואפרורית ואין הרבה מה למצוא בה, מלבד כאמור, היותה שער הכניסה לשמורה. את כרטיס הכניסה לשמורה יש לרכוש במרכז המבקרים הממוקם כקילומטר צפון-מזרחית לעיירה על הכביש הראשי (קשה לפספס את פסלי הברבורים), אליו ניתן להגיע בהליכה רגלית.
מחיר כניסה: כרטיס כניסה – 65 יואן; הסעה ממרכז המבקרים לשמורה ובתוך השמורה – 90 יואן. ניתן לנצל את הכרטיסים גם בימים שלאחר מכן, כלומר, להישאר בשמורה ליותר מיום אחד ואז לחזור. לכן, יש להקפיד לשמור על הכרטיס כדי שישמש אתכם גם לחזרה לעיירה.
שעות פתיחה: השמורה פתוחה בין אפריל לאוקטובר. מכירת כרטיסים מתקיימת בין 7:00-19:00, ההסעה הפנימית האחרונה בכל יום יוצאת בערך ב-22:00.
עונה: החודשים המתאימים מבחינת טמפרטורה הם מאי-אוקטובר, אך כאמור, הברבורים מגיעים למקום בעיקר בחודשים מאי ויוני. בדומה לאזורים הרריים אחרים בסין, חודש ספטמבר הוא חודש אופטימאלי, אז עדיין העשב ירוק ומזג האוויר נקי ויציב יותר.