מעטים המטיילים שיבקרו בפריז או יפקדו את ניו-יורק בלי לבקר לפחות במוזיאון אחד. המוזיאונים האירופאיים והאמריקאים נחשבים למאגדי התרבות וההיסטוריה המערבית, ורבים מהם מככבים בראשי רשימות האטרקציות של הערים הגדולות באירופה.
המצב בסין, לעומת זאת, שונה לחלוטין: בעוד מבקרים מערביים בסין תרים אחר התרבות העתיקה והייחודית של המדינה, מעטים מהם יבחרו לפקוד את המוזיאונים בסין. הסיבות לכך ברורות: המוזיאונים בסין מאופיינים בסידור בעייתי של מיצגים, בעיות תאורה וצפיפות רבה של מבקרים. מעבר לכך, רבים מהמוזיאונים לא מכילים הסברים באנגלית, המותירים את המטייל המערבי עם מעט מאוד הבנה של מה הוא רואה. כל אלו הופכים את החוויה בחלק מהמוזיאונים למעייפת ואף למתסכלת.
עם זאת, המוזיאונים הסינים הם לא פחות מאוצר גלום, והמיצגים ההיסטוריים והאמנותיים שלהם לא נופלים מאלו של המוזיאונים הנחשבים בעולם. המוזיאונים מכילים מיצגים השונים לחלוטין מאלו שאנו רואים במערב, דבר ההופך אותם לחוויה מקומית וייחודית למדי. כדי להקל על הבחירה, להלן חמשת המוזיאונים הסינים הטובים ביותר, ומוזיאון אחד קצת אחר.
מה יש לראות במוזיאון בסין?
מרבית המוזיאונים ההיסטוריים הסינים מסודרים בצורה דומה: רובם מחולקים לחדרים לפי סוג המיצגים ולא לפי תקופה היסטורית. כך יכילו מרבית המוזיאונים תערוכת ברונזה, קרמיקה, ג'ייד, ציור סיני וקליגרפיה, ולצידם תערוכות מזדמנות של מיצגים מסין ומהעולם. בתוך החדרים יסודרו המיצגים לרוב לפי תקופה היסטורית, אך הם עשויים גם להיות מאוגדים תחת נושא או סגנון מסוים.
מוזיאונים מומלצים בסין
1. המוזיאון הלאומי של סין, בייג'ינג
מוזיאון בייג'ינג (צילום: נוגה פייגה)
באופן ראוי למדי, המוזיאון הלאומי המפואר של סין (Zhōngguó guójiā bówùguǎn, 中国国家博物馆) יושב צמוד לכיכר טיאן-אן-מן ולעיר האסורה, במרכז התרבותי של בייג'ינג. עם שטח תצוגה של 200 אלף מטרים רבועים, זהו אחד המוזיאונים הגדולים בעולם, ורואה מדי שנה את מספר המבקרים הגדול בעולם אחרי הלובר. למוזיאון ארבע קומות עצומות, המחולקות לאגף דרומי וצפוני וכוללות את המיצגים החשובים ביותר שנמצאו ברחבי המדינה. המוזיאון כולל תערוכות מקיפות של היסטוריה ותרבות סינית, כולל כלי חרס, פורצלן, ברונזה, תכשיטים, כסף, ציורים סינים, ג'ייד ועוד.
המוזיאון הלאומי של סין כנראה היה נמנה בנשימה אחת עם המוזיאונים האירופאים הגדולים, אם היה משכיל להתחשב בתיירים זרים: המוזיאון מכיל רמות שונות של הסברים באנגלית, ובחלק מהתערוכות יש אנגלית במרכזי התצוגות בלבד. עם זאת, התערוכות המצוינות שלו בהחלט שוות ביקור, וגם מבקרים ללא ידע בהיסטוריה הסינית יוכלו להנות מהמיצגים המיוחדים.
מה לראות? אם אתם קצרים בזמן, גשו ישירות לקומה 4 ואחריה לקומה 1-, בהן מרוכזות מרבית התצוגות המעניינות. בין המיצגים המרשימים ניתן למצוא את כלי הברונזה העתיק הכבד בעולם; חליפת קבורה עשויה ג'ייד מתקופת שושלת חאן; עצמות הניבוי ועוד. מומלץ להציץ בתצוגה "מתנות מדינה", המציגה למעלה מ-600 מתנות שקיבלו נציגי הממשל הסינים מדיפלומטים זרים.
חפצי ג'ייד מתקופת שאנג, המוזיאון הלאומי בבייג'ינג (צילום: נוגה פייגה)
מידע שימושי
שעות פתיחה: 9:00-17:00. החל מ-15:30 מפסיקים למכור כרטיסים. בימי שני המוזיאון סגור.
2. מוזיאון שאנגחאי, שאנגחאי
מוזיאון שאנגחאי. בולט באוספים מדוייקים עם כיתוב באנגלית (צילום: טל ניצן)
מוזיאון שאנגחאי (Shànghǎi bówùguǎn, 上海博物馆) הוא הבחירה הראשונה של מערביים למוזיאונים בסין, ובצדק: מדובר במוזיאון צנוע יחסית המכיל קצת מהכל, ארוז במבנה יפייפה במיקום מרכזי בעיר. התצוגות המצוינות של המוזיאון כוללות ברונזה, פסלים, חרסינה, רהיטים, אמנות בני מיעוטים ועוד, המסודרות לאורך ארבע קומות במבנה המודרני. המוזיאון מאפשר לטעום מההיסטוריה ומהאמנות הסינית בסיור בן מספר שעות, וכולל מספר מיצגים מרשימים למדי.
כיאה לעיר הבינלאומית, התצוגות במוזיאון שאנגחאי כוללות הסברים מפורטים באנגלית, שהופכים אותו לידידותי במיוחד למערבים. המיצגים מסודרים באופן כרונולוגי או לפי סממנים ייחודיים, המאפשרים ללמוד את ייחודם של הפריטים ההיסטוריים החשובים האלו.
מה לראות? התצוגות במוזיאון מצוינות וממוקדות, וניתן כאמור להספיק את כולן בשעתיים-שלוש. אם אתם בכל זאת צריכים לבחור, גלריות הברונזה והחרסינה הן המרשימות ביותר.
לפירוט על מוזיאון שאנגחאי, המיצגים והמלצות לביקור, הכנסו לכתבה הבאה.
כלי ברונזה מתקופת "המדינות הלוחמות". מוזיאון שאנגחאי (צילום: נוגה פייגה)
מידע שימושי
שעות פתיחה: 9:00-17:00. כניסה אחרונה ב-16:00.
3. מוזיאון הארמון הלאומי, טאיפיי
מוזיאון הארמון הלאומי, טאיפיי (צילום: נוגה פייגה)
סיפורו של מוזיאון הארמון הלאומי בטאיוואן (Guólì gùgōng bówùyuàn, 国立故宫博物院) לא היה מבייש סרט הוליוודי: המוזיאון הוקם במקור בשנת 1925 בעיר האסורה בבייג'ינג, וכלל את האוספים הפרטיים והאוצרות של המשפחה הקיסרית. בתחילת שנות ה-30 החליט צ'יאנג קאי-שק להבריח מהעיר 20 אלף ארגזים של פריטים יקרי-ערך מהאוסף, כדי למנוע מהם ליפול לידי הפולשים היפנים. לאורך שנות ה-30 וה-40 הועברו הפריטים ברחבי סין, וב-1948, כשצ'יאנג קאי-שק עמד בפני מפלה מול המפלגה הקומוניסטית, הוא הורה על העברת הפריטים יקרי-הערך לטאיוואן – רק כדי לברוח אליה שנה אחר-כך בעצמו ולהקים בה ממשלה. כשלושת אלפים ארגזים של מיטב הפריטים מההיסטוריה הסינית הגיעו בסופו של דבר לטאיפיי, ומוצגים במוזיאון המפואר בעיר.
כיום מכיל המוזיאון אוסף עצום של 700 אלף פריטים מההיסטוריה הסינית, חלקם זכר לאוסף הקיסרי וחלקם רכישות מאוחרות יותר. בשל גודלו של האוסף, רק אחוז אחד מהפריטים מוצג בכל עת, והמיצגים מתחלפים מדי שלושה חודשים. בין התערוכות במוזיאון: פסלים, ג'ייד, ספרים ומסמכים נדירים, ציורים קלאסיים ועוד. כל התערוכות מלוות בהסברים באנגלית.
מה לראות? למוזיאון יש אינספור פריטים ידועים, המוצגים כאמור ברוטציה. שני פריטים אהובים במיוחד על הקהל הסיני הינם פסלון הכרוב מאבן הג'יידט (סוג של ג'ייד) ופסלון אבן הבשר, הנחשבים למופת של פיסול בג'ייד.
כרוב הג'יידט, מוזיאון הארמון הלאומי בטאיפיי (צילום: נוגה פייגה)
מידע שימושי
שעות פתיחה: ימים א'-ה' – 8:30-18:30; ימים ו' ושבת – 8:30-21:00.
4. מוזיאון ההיסטוריה של שאאנש'י, ש'י-אן
דרקון ברונזה במוזיאון שאאנש'י (צילום: טל ניצן)
המוזיאון (Shǎnxī lìshǐ bówùguǎn, 陕西历史博物馆) שנפתח לקהל הרחב ב-1991 מוקדש כולו לממצאים מאזור שאאנש'י, והוא נחשב למוזיאון הגדול והמודרני הראשון בסין. לא במקרה נבחר מיקומו של מוזיאון זה בש'י-אן – אזור זה היווה את ערש הציוויליזציה של התרבות הסינית ואת מרכזה התרבותי במשך אלפי שנים. פרובינציית שאאנש'י אף הייתה בית לבירתן של לא פחות מ-13 שושלות קיסריות, בהן השושלות המפוארות חאן (206 לפנה"ס -221 לספירה) וטאנג (618-917 לספירה), וכן נקודת המוצא הסימבולית לדרך המשי העתיקה. בהתאם לכך, עושר הממצאים שמוצגים במוזיאון הוא לא פחות ממדהים, והביקור בו מומלץ לכל חובבי היסטוריה, האמנות והתרבות באשר הם.
בניגוד למוזיאונים רבים בסין, במוזיאון ההיסטוריה של שאאנש'י תצוגת הקבע מסודרת בצורה כרונולוגית. התצוגה מתחלקת ל-3 אולמות: הראשון מציג ממצאים מן התקופה הפרה-היסטורית ועד שושלת צ'ין (221-206 לפנה"ס); השני מוקדש ברובו לשושלת חאן וכולל גם ממצאים מתקופת הפיצול שלאחר נפילתה; ואילו האולם השלישי עוסק בשושלות טאנג וסוי (581-618 לספירה) בעיקר, לצד ממצאים מהשושלות שבאו אחריהן עד נפילת הקיסרות הסינית.
מה לראות? התקופות העשירות ביותר בממצאים מאזור זה הן של השושלות צ'ין, חאן וטאנג ומומלץ להתרכז בהן.
גב מראה מעוטר בעופות חול, תקופת שושלת טאנג (צילום: טל ניצן)
מידע שימושי
שעות פתיחה: 15 בנובמבר-14 במרץ – 9:00-17:00, החל מ-16:00 מפסיקים למכור כרטיסים. 15 במרץ-14 בנובמבר – 8:30-18:00, החל מ-16:30 מפסיקים למכור כרטיסים. בימי שני המוזיאון סגור.
5. מוזיאון הפרובינציה של גאנסו, לאנדז'ואו
פסלים מדרך המשי, מוזיאון גאנסו (צילום: נוגה פייגה)
המחוז המדברי והמרוחק אמנם לא נראה כמו המקום האידיאלי למוזיאון איכותי, אך ההיסטוריה והפרה-היסטוריה העשירים שלו הופכים אותו לאחד האזורים המרתקים בכל סין. המחוז נודע כליבה של דרך המשי העתיקה, שדרכה עברו סחורות וסוחרים, דתות ורעיונות מכל העולם. תרבויות שונות התקיימו בשטחי המחוז עוד מהתקופה הניאוליתית, ותרבויות זרות חיו בה במשך אלפי שנים. נוסף לכל אלו, האזור היה גם כר פורה לחיים פרה-היסטוריים, ונמצאו במחוז מאובנים יוצאי דופן מתקופת הדינוזאורים.
מוזיאון גאנסו (Gānsù shěng bówùguǎn, 甘肃省博物馆) מציג את ההיסטוריה הענפה של המחוז, עם 350 אלף חפצים המתפרסים על פני מיליוני שנים. המוזיאון מחולק לאזור היסטורי ולאזור של היסטוריית הטבע, בו מוצגים עצמות ומאובני הדינוזאורים שהתגלו באזור. כיאה למיקומו בפרובינציה הנידחת, המוזיאון לא מתחזק הסברים מפורטים באנגלית, אך המיצגים המיוחדים שלו בהחלט שווים את הביקור.
מה לראות? המוזיאון מצטיין בפסלים הדקורטיביים שלו, והמיצג הכי מפורסם פה הוא הסוס המעופף של גנסו – פסלון קטן וחמוד מתקופת חאן המזרחית שמככב בהרבה לוגואים בסין. בנוסף יש במוזיאון אינספור מיצגים מיוחדים, כולל, ציורי קיר מדרך המשי, כדי חרס מתרבות ש'ין-דיאן (1500-100 לפנה"ס) ועוד.
הסוס המעופף של גאנסו, חאן המזרחית. מוזיאון גאנסו (צילום: נוגה פייגה)
מידע שימושי
שעות פתיחה: 9:00-17:00. כניסה אחרונה ב-16:00. המוזיאון סגור בימי שני.
בונוס: מוזיאון סאן-ש'ינג-דווי, סצ'ואן
מסכת ברונזה עם עיניים בולטות. תרבות סאן-ש'ינג-דווי, המאה ה-12 (צילום: נוגה פייגה)
קשה להכליל את מוזיאון סאן-ש'ינג-דווי (Sānxīngduī bówùguǎn, 三星堆博物馆) ברשימת מוזיאונים סיניים, מפני שממצאיו לא דומים לשום מוזיאון סיני אחר – וכאן הייחוד שבו. המוזיאון יושב 40 קילומטרים צפונית לצ'נגדו, בתוך אתר ארכיאולוגי בו התגלו ב-1986 ממצאים המעידים על תרבות נרחבת ולא סינית שהתקיימה באזור. הממצאים כוללים עשרות מסכות ופסלים מברונזה ומזהב, חפצי חרס וג'ייד, שנהב ועוד. הממצאים המרכזיים של סאן-ש'ינג-דווי מוערכים למאות ה-12-11 לפנה"ס, וארכיאולוגים רבים מאמינים כי הם עדות חיה לתרבות שו העתיקה (זמן הקמה לא ידוע – 316 לפנה"ס) שהתקיימה באזור.
הממצאים של המקום מרעישים בשל ייחודם – מסכות הפנים הפרועות ועצי הברונזה העצומים שנמצאו באתר מעידים על סגנון אמנותי ודתי שונה לחלוטין מזה הסיני, ומעיד על קיומן של תרבויות עצמאיות עתיקות שהתקיימו לצד זו הסינית. המוזיאון שהוקם פה ב-1997 כולל שלושה אולמות תצוגה גדולים, המוקפים בפארק ירוק ופסטוראלי. בשל ריחוקו מהעיר והממצאים המועטים יחסית שבו, תיירים מערביים נוטים לפסוח עליו בעת ביקור במחוז. עם זאת, המקום החדיש כולל הסברים מפורטים באנגלית ותצוגות צבעוניות, והוא מומלץ מאוד לחובבי היסטוריה וארכיאולוגיה.
מה לראות? המיצגים הידועים ביותר במקום הן מסכות הענק עם העיניים הבולטות, המשוערות כייצוג של מלך שו האגדי. חוץ מאלו תוכלו להתרשם ממסכות הפנים מכוסות הזהב, מתכת שלא השתמשו בה כמעט בסין; ועצי הברונזה המרשימים, המתנשאים לגובה של ארבעה מטרים. אל תפספסו את העצים הקטנים יותר בחדר, שעל ענפיהם יש עיגולי ברונזה – ייצוג של כסף שצומח על העצים.
עץ ברונזה, תרבות סאן-ש'ינג-דווי (צילום: נוגה פייגה)
מידע שימושי
שעות פתיחה: 8:30-18:30 . מכירת הכרטיסים מסתיימת שעה לפני הסגירה.
חוקרים מאמינים כי בשנותיה המאוחרות עברה תרבות שו לאזור צ'נגדו, וניתן לראות עדויות לה היום במוזיאון ג'ין-שה (Jīnshā yízhǐ bówùguǎn, 金沙遗址博物馆). המוזיאון שוכן בתוך צ'נגדו וכולל מיצגים ייחודיים גם הוא, והוא מומלץ ביותר למי שמתעניין בתרבות העתיקה ולא רוצה להרחיק לסאן-ש'ינג-דווי.