טל ניצן

מייסדת ועורכת

רכזת אדמניסטרטיבית במכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית. למדה באוניברסיטאות ג'יאו טונג בשאנגחאי ובדז'ה-ג'יאנג בחאנגדז'ואו. בעלת תואר ראשון בלימודי אסיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית.

נפת צ'יליאן והר דז'ואו-אר

פנינה פסטורלית נחבאת במחוז צ'ינגחאי המרוחק והנידח

רכס הרי צ'יליאן (Qílián Shān, 祁连山) הארוך, מהווה גבול טבעי בין המחוזות גאנסו וצ'ינגחאי. נופי פסגותיו מכוסות השלג מוכרים היטב לכל מי שטייל בגאנסו, מדובר ברכס הארוך אשר מלווה את הטיול במחוז מדרום מערב לאורך מסדרון גאנסו. פסגותיו של הרכס האדיר מגיעות לגבהים שבין 4,000-5,000 מטרים מעל פני הים, ויופיין ניכר למרחקים אך ניתן וכדאי לטייל בהרים, מהם מחכים לכם נופים יפים פי כמה.

רכס צ'יליאן. מלווה את הטיול במסדרון גאנסו (צילום: טל ניצן)

אחת האפשרויות לטיול ברכס היא ביקור בנפת צ'יליאן, היושבת בעיירה בה-באו (Bābǎo zhèn, 八宝镇), שנקראת לרוב צ'יליאן בעצמה. העיירה והנפה שייכות אמנם למחוז צ'ינגחאי, אבל קל בהרבה להגיע אליהן מדז'אנגייה שבגאנסו, מאשר מבירת צ'ינגחאי, ש'ינינג. בין כך ובין כך, הדרך המובילה אליהן משני הכיוונים, היא בין היפות שתיסעו בהן בסין, והיא מתפתלת בין מעברי הרים צרים, הרים מושלגים נישאים וערבות דשא שזורות פלגי מים שבהן רועים בעצלתיים יאקים, פרות וכבשים.

הדרכים לנפת צ'יליאן מתפתלות בין ההרים (צילום: טל ניצן)

נפת צ'יליאן מיושבת בדלילות המאפיינת את המחוז הרביעי בגודלו בסין, שאוכלוסייתו היא בין הקטנות שבמחוזותיה. מדובר גם באזור שכמעט לא זכה לפיתוח, ובו כפרים קטנים ונידחים לצד אוהלים ארעיים של נוודים הממוקמים מרחק רב זה מזה. אוכלוסיית האזור מורכבת ברובה (כ-80%) מבני מיעוטים – בעיקר טיבטים, מונגולים ובני החוי המוסלמים, דבר הניכר גם במקדשים הטיבטים ובמסגדים המשבצים אותו.

בעוד העיירה צ'יליאן אפרורית וחסרת אופי למדי, תמצאו סביבה שלל אופציות לטיולים, אם בערבות רחבות הידיים הסובבות את העיירה צ'יליאן, אם במספר מקדשים טיבטים הפזורים בערבות אלו ואם בהרים השונים. בין כולם נחשב הר דז'ואו-אר בהר דז'ואו-אר (Zhuó'ěr shān, 卓尔山) לבעל הנופים היפים ביותר.

נופים מרהיבים מהר דז'ואו-אר (צילום: טל ניצן)

 

הר דז'ואו-אר

 

ההר המתנשא לגובה 4300 מטרים מעל פני הים, ניצב בגאון מעל העיירה בה-באו ומשקיף עליה. הוא עשוי אבן חול אדומה ומהווה חלק מרצועת הדאנש'יה של סין, שנופיה הידועים ביותר נמצאים בדז'אנגייה, שמעברו השני של הרכס.

אבן חול אדומה בהר דז'ואו-אר (צילום: טל ניצן)

על גבי ההר מספר נקודות תצפית המשקיפות על העיירה ועל ההרים וערבות הדשא הסובבים אותו, אך הטובה ביותר היא ברחבת הסטופה הטיבטית והצבעונית של "ההרמוניה והאחדות האתנית". הסטופה נבנתה ב-2007 על מנת לסמל את השאיפה של המאמינים הבודהיסטים לחיים שלווים והרמוניים בין 17 הקבוצות האתניות החיות באזור צ'יליאן.

מבט מרחבת "הסטופה של ההרמוניה והאחדות האתנית" (צילום: טל ניצן)

מבט אל ההרים (צילום: טל ניצן)

ההר משקיף על העיירה בה-באו / צ'יליאן (צילום: טל ניצן)

 

בין הנופים עליהם ניתן להביט מהר דז'ואו-אר בולט ההר ניו-ש'ין (Niúxīn shān, 牛心山) המפואר, הניצב בגאון ממול. האגדה מספרת כי שני ההרים, הם זוג נאהבים הצופים בשקט משני צידי הנהר החוצה את העיירה בה-באו ומגנים עליה.

 

הר ניו-ש'ין (צילום: טל ניצן)

 

מידע שימושי

 

הגעה: ניתן להגיע לעיירה צ'יליאן (בה-באו) מגאנסו בעזרת אוטובוס (5-6 שעות, 50 יואן) היוצא מהתחנה המרכזית של דז'אנגייה (Zhāngyè qìchē zhàn, 张掖汽车站) ב-8:00 וב-11:00 בכל יום בבוקר, או מצ'ינגחאי באוטובוסים (6-7 שעות, 55 יואן) היוצאים מהתחנה המרכזית של ש'ינינג (Xīníng qìchē zhàn, 西宁汽车站) בשעות הבוקר. מונית מתחנת האוטובוסים של העיירה להר תעלה כ-20 יואן, ותיקח דקות ספורות.

מחיר כניסה: להר –  60 יואן + 20 יואן הסעה פנימית.

שעות פתיחה: בהר – אפריל-ספטמבר – 7:00-19:00, אוקטובר-מרץ – 8:00-18:00.

אוכל ולינה: מעבר לכביש העובר ליד שתי הכניסות להר שוכנים שני כפרים קטנים ושקטים הצמודים זה לזה, ונקראים מה-לה-חה (Málāhé, 麻拉河) ולה-דונג-טאי (Lādòngtái, 拉洞台), אשר בכל אחד מהם מספר בתי הארחה אשר גם יבשלו עבורכם בשמחה. מלבד זאת ניתן לישון בעיירה צ'יליאן, בה גם יש מגוון רחב יותר של מסעדות פועלים פשוטות.

גבהים: הר דז'ואו-אר מתנשא כאמור לגובה 4300 מטרים מעל פני הים, וחלק מההרים סביב לו גבוהים אף יותר. אך מרגלות הר מגיעים לגובה של כ-3,000 מטרים ואפילו פחות, והעיירה צ'יליאן נמצאת בגובה של כ-2700 מטרים ולכן אין בהם סכנה ממשית למחלת גבהים.

 
טל ניצן
 
רכזת אדמניסטרטיבית במכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית. למדה באוניברסיטאות ג'יאו טונג בשאנגחאי ובדז'ה-ג'יאנג בחאנגדז'ואו. בעלת תואר ראשון בלימודי אסיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית.