"הר הסלע הלבן" או באישה (Báishí shān, 白石山) היא שמורת טבע הררית וקסומה, דרום-מערבית לבייג'ינג. היא נקראת כך בסינית בגלל סלעי השיש והדולומיט הלבן שמרכיבים את החלקים הגבוהים של הרכס, ממש במרכז השמורה. זה אתר כמעט ולא ידוע לתייר המערבי ויחד עם זאת מאוד פופולרי לתיירים סינים.
הרכבל הראשון שעולה מהכפר באישה אל השמורה (צילום: עילי גולן)
טיול בשמורה, שנחשבת גם כפארק גיאולוגי, מומלץ למי שלא מפחד להתערבב עם הקהל הסיני ולחוות קצת תרבות טיולים מקומית. מערביים כמעט ולא שמעו על המקום. הפסגה הגבוהה ביותר בפארק מתנשאת לגובה 2096 מ' מעל פני הים וההרים סביבה מצוקיים ותלולים. בגלל אופי השטח, העלייה אל שטח השמורה נעשית ברכבלים או באוטובוסים על כביש משופע בזווית חדה – מה שנותן תחושה של מעין מתחם סגור, רצף של פסגות מנותקות מהעולם. השמורה עצמה היא כמו טיול בעולם תלוי – כמעט כל השבילים, קילומטרים על קילומטרים, מחוברים לצידי מצוקים ובעצם עומדים באוויר. מלבד השבילים, השמורה מציעה שני גשרים עם רצפת זכוכית וסוגים שונים של פלטפורמות ותצפיות נוף מהממות.
"פלטפורמת האוהבים" עם המגאפון דרכו צועקים אל הנוף (צילום: עילי גולן)
על ההר עצמו יש בסך הכל שלושה מסלולים שונים שעוברים בגבהים שונים לאורך ההר ונפגשים בכמה נקודות לאורך הדרך. כדי ליצור מסלול מעגלי צריך לשלב ביניהם ואפשר בכל מיני דרכים מגוונות. כל אופציה לוקחת לאטרקציות שונות, מלאכותיות וטבעיות, במקומות שונים בהר. המסלולים נעים באורך בין 2-3 ק"מ מקצה אחד של הפארק לשני ואפשר לשלב ביניהם ליום מלא של הליכה. זו לא הליכה כמו בשמורת טבע בארץ, רובה מתבצע על שבילי בטון וגשרים תלויים, המון מדרגות בשיפועים תלולים ולמי שמתעייף בדרך יש בכמה מקומות אפשרות לקחת רכבלים נוספים בתשלום. גשרי הזכוכית ופלטפורמות התצפית נחמדים, אבל בשביל הנוף הכי מרשים צריך לטפס קצת דרך השביל הירוק ולהגיע לפסגת הבודהה, הנקודה הגבוהה ביותר ברכס. שם, בגובה 2096 מ', כל הרכס נפרש מלמטה בצורה מאוד מרשימה ואפשר אפילו לראות עד תחתית הרכבל שמוביל לשמורה. לפי השלטים שמסביב, בימים מעוננים בשעות הבוקר אפשר לראות תופעה של קשתות עגולות סביב הפסגה שנקראת "אורות הבודהה".
לאורך השמורה יש קילומטרים של שביל תלוי לצד מצוק (צילום: עילי גולן)
מבחינה היסטורית, הר באישה היה חלק מחזית הלחימה במהלך הכיבוש היפני של סין בשנת 1937. המערכה שנקראה "קרב החומה הגדולה" הייתה חלק מקרב ההתקדמות של הצבא היפני. החומה הגדולה באמת עוברת למרגלות הר באישה, ושם התמקמו כוחותיו של צ'יאנג קאי-שק בקו הגנה לאחר נפילתה של בייג'ינג, כ-200 ק"מ מצפון-מזרח. בנסיעה מהעיירה לאי-יואן לבאישה אפילו אפשר להבחין עדיין בכמה חלקים מוזנחים של החומה. הכוחות הסיניים אמנם נכשלו בקרב, אבל תושבי הכפר שלמרגלות באישה מספרים שאבותיהם המשיכו למרוד ביפנים ולהילחם לאורך כל תקופת הכיבוש שנמשכה עד 1945.
נושאי האפיריון לא מחכים לשום מלכה, הם זמינים לכל מי שמשלם (צילום: עילי גולן)
גשר הזכוכית בתחתית מימין, והמשך השביל התלוי (צילום: עילי גולן)
מידע שימושי
הגעה: ההגעה להר באישה בתחבורה ציבורית, מבייג'ינג בלבד, דורשת יכולת התמצאות ולעיתים היא לא פשוטה גם למקומיים. ישנם אוטובוסים שיוצאים מתחנת האוטובוסים יונגדינגמן (Yǒngdìngmén kèyùn zhàn, 永定门客运站) שמדרום לתחנת הרכבת הדרומית של בייג'ינג (Běijīng nán zhàn, 北京南站) לעיירת מחוז בשם לאי-יואן (Lái yuan, 涞源). האוטובוס מגיע לתחנה המרכזית החדשה, משם צריך להגיע לתחנה המרכזית הישנה שבדרום העיירה, אפשר עם קווים 2 או 4 אבל עדיף מונית (לא צריך לעלות יותר מ-20 יואן). מהתחנה המרכזית הישנה יוצא אוטובוס תיירים לשער המזרחי של השמורה (Jǐngqū dōngmén, 景区东门).
מחיר כניסה: כרטיס כניסה בלבד עולה 98 יואן, אבל הכרחי לקנות גם כרטיס לאוטובוס או לרכבל כדי לעלות לשמורה. האוטובוס עולה 30 יואן לכיוון אחד, הרכבל עולה 70 יואן לכיוון אחד. בנוסף יש עוד כמה רכבלים בתוך השמורה עצמה, המחירים שלהם נעים בין 45 ל-80 יואן לאחד.
שעות פתיחה: הפארק פתוח כל השנה, קופות הפארק נפתחות כל יום מ-7:00 עד 18:00, ייתכנו שינויים בגלל מזג אוויר.
עונה: הר באישה יחסית קריר בגלל הגובה שלו, והוא מפלט טוב מהחום והלחות של בייג'ינג בחודשי הקיץ. בכל זאת, גם בחודשי הקיץ ייתכנו גשמים חזקים שעלולים להשבית את הפארק. החורף מושלג וקר מאוד, רק לאוהבי טיולי השלג.
לינה: סביב הקופות של השמורה, מהצד של השער המזרחי, הוקמה עיירה קטנה של גסטהאוסים ומלונות בסגנון סיני כדי לארח את התיירים (הסינים). ניתן למצוא לינה במבחר מקומות, ללא הבדל גדול בין אחד לשני. המחירים הם בין 70-140 יואן לחדר ללילה. מכיוון שבאישה היא שמורה קטנה יחסית, מומלץ להגיע לכפר בערב ולהיכנס לשמורה ביום למחרת, לטייל יום שלם ולחזור באותו יום או למחרת לבייג'ינג.