עילי גולן

עורך

מדריך טיולים בחברה הגאוגרפית ובטריפולוג'י, גר בתל אביב. בוגר תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה וקולנוע מאוניברסיטת תל אביב. מוביל קבוצות ומצלם ברחבי מזרח ומרכז אסיה ובטעות גם ביוון. אוהב לבשל בירה ומרק.

המנון "מצעד המתנדבים"

מהו מקורו של המנון סין?

איך שיר נולד?

 

לינק לשמיעת ההמנון

סיפורו של המנון הרפובליקה העממית של סין רצוף תהפוכות – כמעט כמו ההיסטוריה של סין עצמה. "מצעד המתנדבים" (Yìyǒngjūn Jìnxíngqǔ, 义勇军进行曲) מעוגן כיום בחוק הסיני בתור ההמנון הרשמי של סין, אבל הוא לא הגיע למעמד זה בקלות, וגם לא היה ההמנון היחידי של סין במהלך 71 שנות קיומה. למעשה, הוא התחיל בתור שיר נושא של סרט בשם (Children of Troubled Times (Fēngyún Érnǚ, 风云儿女.

תחילת המאה ה-20 הייתה תקופה לא יציבה בהיסטוריה הסינית. בין השנים 1911-1949 סין הייתה בתקופת הביניים שבין נפילת הקיסרות, מערכת השלטון שהייתה נהוגה בה מאז ימי קדם, לבין שלטון המפלגה הקומוניסטית שנמשך עד היום, והיא עברה תהפוכות שלטוניות קשות בשנים אלו. ההמנון עצמו נכתב בשנת 1934 בידי טיאן חאן (Tián Hàn, 田汉, 1898-1968), בזמן שלטונה של המפלגה הלאומנית. באותם ימים כבר היה המנון לסין הלאומנית – אותו המנון שכיום משמש כהמנון טאיוואן.

בעקבות הצלחתו הרבה של הסרט, השיר נעשה פופולרי כל כך עד ששירתו נשמעה אפילו בכפרים מרוחקים בסין. הרוח הפטריוטית של השיר דרבנה את העם הסיני במאבקו בכובש היפני במנצ'וריה, ומאוחר יותר ברחבי סין. כחלק מאותה הצלחה, מקהלות ענק שרו את השיר באצטדיון שאנגחאי בשנת 1936, כמעט שלושים שנים לפני שהביטלס נתנו את הופעת הרוק הראשונה בהיסטוריה באצטדיון ספורט, ואכן ההתרגשות מהשיר הייתה דומה להתרגשות של הופעות רוק ענקיות בתקופות מאוחרות יותר.

 

(צילום: טל ניצן)

 

בחירת ההמנון

 

"מצעד המתנדבים" עוד עבר גלגולים רבים בטרם הגיע להיות ההמנון. הוא זכה לתפוצה בארה"ב בזמן שהיא עוד תמכה במאבקה של סין ביפנים, נלמד בקרב קהילות סיניות שם ואף זכה לביצועים באנגלית. הוא הופץ לעידוד רוחה של הפזורה הסינית בכל רחבי מזרח אסיה בזמן מלחמת העולם, עד שלבסוף נבחר להמנון הרשמי של הרפובליקה העממית הסינית, קצת לפני הקמתה ב-1949.

אך זה לא סופו של המסע. בשנת 1966 מחזה אחר של המחבר טיאן חאן הוקע כ"אנטי-מהפכני", בהודעה שבישרה עבור רבים את תחילתה של מהפכת התרבות בסין. טיאן חאן הושלך לכלא, שם נפטר כעבור שנתיים. ההמנון הלאומי הוחלף, ולאחר 12 שנים הוחזר עם שינויים דרסטיים למילותיו. רק בסוף מהפכת התרבות שמו הטוב של טיאן חאן הושב לו, וההמנון חזר לצורתו המקורית בסוף שנת 1982.

"מצעד המתנדבים" נעשה להמנון הרשמי גם של הונג-קונג ומקאו עם החזרתן לשליטתה של סין ב-1997 וב-1999 בהתאמה. כיום ההמנון מושמע על פי חוק בטקסים לאומיים, אירועי ספורט ובבתי ספר במועדי חג לאומי ובפתיחת הלימודים.  

 

מורה מנופף לתלמידיו לפי הקצב, בעת שירת ההמנון מול החומה הגדולה. (צילום: עילי גולן)

 

המוזיקה

 

"מצעד המתנדבים" הולחן בידי ניה אר (Niè ěr, 聂耳, 1912-1935), מלחין סיני בעל הכשרה מערבית. ניה הלחין את מילותיו של טיאן חאן בעת ביקורו ביפן, בזמן שעבד בשביל חברת "פאת'ה" הצרפתית שהייתה אמונה על הפס-קול של הסרט. כדי לסבר את האוזן היהודית, התזמור הסופי של השיר נעשה בידי אהרון אבשלומוב, יהודי-רוסי כשר למהדרין שחיבר מוזיקה בשאנגחאי בזמנו.

המוזיקה של השיר מתחילה כמארש מערבי לחלוטין, ללא גוון סיני. עם התקדמות הבתים נכנסים אלמנטים של מוזיקה סינית והשיר מתחיל להישמע כערבוב בין מוזיקה סינית מסורתית למנגינת תזמורת מערבית. המלחין ניה אר נפטר ביפן זמן קצר אחרי הלחנת השיר, בגיל 23 בלבד. למרות אורך חייו הקצר הוא נחשב עד היום לאחד מגדולי המלחינים של סין הקומוניסטית.   

מדריכה סינית משתמשת בהמנון ככלי להשתלט על קבוצה רועשת בזמן טיול במפרץ הא-לונג, וייטנאם. (צילום: עילי גולן)

 

המילים

 

המילים של השיר מבטאות את רוח התקופה בסין, יחד עם תפיסות קומוניסטיות שהיו ללא ספק חלק מאמונתו של המחבר. בניגוד להמנון הלאומני שאומץ בידי השלטון דאז, "מצעד המתנדבים" נכתב בשפה עממית ולא בסינית קלאסית, שנחשבה בעבר לשפה הראויה היחידה לכתיבת שירה. להפך, השיר נועד לשבור את המוסכמות של סין העתיקה – לשנות את נושאי הכתיבה המסורתיים, השפה המסורתית והרגלי העבר.

אין בשיר אזכור או יחס לעברה המפואר של סין או תרבותה, מלבד אזכור החומה הגדולה. ברוח הקומוניסטית, ניתן לשער כי זה נעשה כסמל לכוחו של העם הסיני ולא למורשתו, בדומה ליחס לסיפור המכבים בראשית הציונות וקום המדינה. המורשת היא של עוצמה ולאו דווקא של מסורות או דת.

ההתייחסות לעבדים בשורה הראשונה של השיר אינה בגלל שיעבוד פיזי של העם הסיני, אלא מטאפורה מקובלת של קומוניזם בכלל ומרמזת גם להשפלה שהעם הסיני חווה בידי המעצמות הקולוניאליות עד אותה העת. המילים "נבנה חומה גדולה חדשה" מקבלות עניין חדש במובן זה, שכן החומה הגדולה נבנתה בעבודות כפייה ונחשבת, בין היתר, לסמל של עבדות ורדייה בעם. סתירה לוגית? לא בעיני הסינים, וגם אל תעלו את העניין בסין.

מילים בסינית, פין-יין ותרגום לעברית:

起来!不愿做奴隶的人们!
把我们的血肉,筑成我们新的长城!
中华民族到了最危险的时候,
每个人被迫着发出最后的吼声。
起来!起来!起来!
我们万众一心,
冒着敌人的炮火,前进!
冒着敌人的炮火,前进!
前进!前进!进!

Qǐ lái! Bú yuàn zuò nú lì de rén men!

Bǎ wǒ men de xuè ròu, zhù chéng wǒ men xīn de cháng chéng!

Zhōng huá mín zú dào liǎo zuì wēi xiǎn de shí hòu.

Měi ge rén bèi pò zhe fā chū zuì hòu de hǒu shēng.

Qǐ lái! Q ǐlái! Qǐ lái!

Wǒ men wàn zhòng yì xīn,

Mào zhe dí rén de pào huǒ, qián jìn!

Mào zhe dí rén de pào huǒ, qián jìn!

Qián jìn! Qián jìn! Jìn!

קומו! אלו המסרבים להיות עבדים!

מדמנו ובשרנו נבנה חומה גדולה חדשה!

כאשר העם הסיני מגיע לשעת סכנה,

כל אדם נדרש להעביר את הקריאה.

קומו! קומו! קומו!

אנו רבבות בעלי לב אחד,

גוברים באומץ על אש האויב, התקדמו!

גוברים באומץ על אש האויב, התקדמו!

התקדמו! התקדמו! התקדמו!

(תרגום לעברית: עילי גולן)

עילי גולן
 
מדריך טיולים בחברה הגאוגרפית ובטריפולוג'י, גר בתל אביב. בוגר תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה וקולנוע מאוניברסיטת תל אביב. מוביל קבוצות ומצלם ברחבי מזרח ומרכז אסיה ובטעות גם ביוון. אוהב לבשל בירה ומרק.