טל ניצן

מייסדת ועורכת

רכזת אדמניסטרטיבית במכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית. למדה באוניברסיטאות ג'יאו טונג בשאנגחאי ובדז'ה-ג'יאנג בחאנגדז'ואו. בעלת תואר ראשון בלימודי אסיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית.

לגלות את ש'ינגפינג

נוף משכר טבול באווירה נונשלנטית - האם ש'ינגפינג היא היאנגשואו הבאה?

אי שם בשנות ה-80 הייתה יאנגשואו לא יותר מכפר קטן, שתושביו מתפרנסים מחקלאות פרימיטיבית בין מצוקי הקארסט המחודדים הניבטים מכל עבר באזור. כל זה החל להשתנות כש"התגלה" המקום – במהרה החלו תיירים פוקדים את האזור בזרם שוטף שרק הלך וגדל עם הזמן. התיירות הגוברת שינתה את פני יאנגשואו ללא היכר – הכפר הרגוע הפך בהדרגה לעיירה גדולה ורועשת שמתפתחת ללא הרף. השקט והשלווה שאפיינו את המקום בעבר הוחלפו בפאבים, חנויות, מלונות ומסעדות מערביות, שבתחילה התרכזו לרחוב המערבי אך מאז השתלטו על רחובות נוספים בעיירה.

לעלייה המאסיבית במספר התיירים ביאנגשואו יש שתי סיבות עיקריות. ראשית, עם הגידול בתיירות החוץ ובעיקר בתיירות הפנים בסין, מחירי המלונות והאטרקציות בגווילין הלכו ועלו ומי שחיפש אלטרנטיבות זולות יותר מצא זאת ביאנגשואו. לשם השוואה כניסה למתחם של הגבעה המפורסמת ביותר בגווילין – גבעת חדק הפיל – עולה לא פחות מ-75 יואן, למקבילתה ביאנגשואו – גבעת הירח – גם החלו גובים דמי כניסה, אך מדובר עדיין בכ-20 יואן בלבד. נוסף על כך, אותו גידול בתיירות הוביל גם לצפיפות באתרי התיירות בגווילין והתמסחרות שלהן והתיירים החלו מחפשים אלטרנטיבות שלוות ואותנטיות יותר באזור ומצאו אותן ביאנגשואו וסביבתה.

ש'ינגפינג. אלטרנטיבה שקטה יותר, עם אותו הנוף (צילום: טל ניצן)

ש'ינגפינג. אלטרנטיבה שקטה יותר, עם אותו הנוף (צילום: טל ניצן)

(צילום: טל ניצן)

(צילום: טל ניצן)

ניתן עדיין למצוא פינות שלוות ביאנגשואו, ובוודאי בכפרים הקטנים המרוחקים יותר אליהם מגיעים המטיילים לרוב בטיולי אופניים. אבל תרמילאים רבים החלו מחפשים שוב אלטרנטיבה שקטה יותר – כך עלתה ש'ינגפינג (Xìngpíng, 兴评) על מפת המטיילים שלהם.

למעשה, בקרב הסינים ש'ינגפינג כבר מפורסמת זה זמן רב – הנמל הקטן של ש'ינגפינג על גדות נהר לי היווה ההשראה לנוף המצויר על שטר 20 היואן של הסינים. הדבר הפך את הנמל לנקודה הממוסחרת באזור כולו, עם טיולים מאורגנים ותיירים עצמאיים רבים המגיעים הנה לקחת שיט לנקודה ממנה נשקף המראה המפורסם. בנקודה זאת עוצרות הסירות וכל הסינים מנסים לתפוס את התמונה המושלמת.

מנסים לתפוס את השטר מול הרקע המדויק (צילום: טל ניצן)

מנסים לתפוס את השטר מול הרקע המדויק (צילום: טל ניצן)

היתרון של ש'ינגפינג הוא בכך שגדודי התיירים הפוקדים אותה מצטמצמים לשעות ספורות בלבד ביום. ביתר הזמן היא ריקה כמעט לגמרי מתיירים, על כך יעידו ההוסטלים הבודדים שניתן למצוא בתחומה. בנוסף, בניגוד לכפרים הסובבים של יאנגשואו שהופכים גם הם במהרה לאטרקציות תיירותיות גדושות מבקרים, סביבתה של ש'ינגפינג נשארה אלמונית יחסית ואותנטית והיא מציעה שלל אופציות לטיולים.

מידע על כל האטרקציות באזור ש'ינגפינג וכן על טיולי יום רבים כולל סיפורי דרך מפורטים עם תמונות ניתן למצוא בהוסטל This Old Place (ראה מטה).

שקיעה מגג ההוסטל This Old Place (צילום: טל ניצן)

שקיעה מגג ההוסטל This Old Place (צילום: טל ניצן)

 

אטרקציות בש'ינגפינג

 

העיר העתיקה – במאות הראשונות לספירה הייתה ש'ינגפינג העיר הגדולה ביותר לגדות נהר לי והיוותה את מרכז האזור. כיום מדובר ברחוב וחצי רצוף חנויות תיירים, מסעדות ובתי קפה שניתן לסקור בכ-40 דקות. יש כאן עוד כמה בניינים היסטוריים יפים שמתוארכים לשושלות מינג (1368-1644) וצ'ינג (1644-1911), אבל מרבית הבתים הם אפילו לא שחזורים אלא בנייה חדשה בסגנון עתיק. עם זאת הבניינים מעוצבים יפה מאוד ונחמד לראות את הסינים מתרגשים מהמקום ומצטלמים ברחוב העתיק. אם תציצו אל תוך המבנים אולי תגלו גם סצנות אותנטיות ומעניינות יותר.

הרחוב העתיק בש'ינגפינג (צילום: טל ניצן)

הרחוב העתיק בש'ינגפינג (צילום: טל ניצן)

בניין ספק-עתיק בעיר העתיקה (צילום: טל ניצן)

בניין ספק-עתיק בעיר העתיקה (צילום: טל ניצן)

מאחורי הקירות מתחבאים החיים האותנטים (צילום: טל ניצן)

מאחורי הקירות מתחבאים החיים האותנטים (צילום: טל ניצן)

גבעת לאודז'אי (Lǎozhài shān, 老寨山) – מהפסגה של לא מעט גבעות ביאנגשואו וסביבתה נשקף נוף מרהיב, וקשה מאוד לאמוד מי מהם היפה מכולם. גבעת לאודז'אי מצטרפת לטוענים לכתר, עם נוף עוצר נשימה של הגבעות הפסטוראליות המאפיינות את האזור. הטיפוס לגבעה לא קל, והוא רצוף מדרגות אבן חלקלקות ותלולות במיוחד שבשלב מסוים אף הופכות לסולם ארוך, אך התגמול שתקבלו יותר מהולם. אין צורך להכביר מילים על הנוף הקסום שתראו מכאן – במקרה זה תמונה אחת באמת שווה אלף מילים. הגבעה נמצאת בשטחי ש'ינגפינג מצפון, הליכה של כמה דקות ממהוסטל This Old Place. 

נקודת תחילת הטיפוס לגבעה (צילום: טל ניצן)

נקודת תחילת הטיפוס לגבעה (צילום: טל ניצן)

נוף מגבעת לאודז'אי (צילום: טל ניצן)

נוף מגבעת לאודז'אי (צילום: טל ניצן)

טיולי יום – בעוד הסביבה של עמק נהר יולונג המקיפה את יאנגשואו אידיאלית לאופניים, האזור של ש'ינגפינג מישורי פחות ונוח יותר לסקירה ברגל. בין ההרים הסובבים את ש'ינגפינג יש שפע של מסלולים רגליים נהדרים שהם הזדמנות מצוינת לחוות את סין הכפרית לעומק. בין הטיולים המועדפים תמצאו מסלול קצר המוביל לכפר הדייגים ומתפתל בין גבעות הגיר המשוננות.

בדרך לכפר הדייגים (צילום: טל ניצן)

בדרך לכפר הדייגים (צילום: טל ניצן)

לחוות את סין הכפרית לעומק (צילום: טל ניצן)

לחוות את סין הכפרית לעומק (צילום: טל ניצן)

כפר הדייגים (Yú cūn, 渔村) – במעלה הנהר מש'ינגפינג נמצא כפר הדייגים הקטן, שנודע מן הסתם בזכות מלאכת הדיג שלו. מה שלא מובן מאליו, הוא השיטה בה משתמשים דייגי הכפר, המערבת ציפורי קורמורן – הדייגים ששטים ברפסודות על פני הנהר כורכים טבעת סביב צוואר הציפור ומשלחים אותה לדוג עבורם. הטבעת מונעת מן הציפור לבלוע את הדגים הגדולים יותר, ולכן הציפור מחזירה את הדגים הגדולים לדייג ובתמורה מקבלת דג קטן שהיא יכולה לבלוע. יש מעט מאוד דייגים כיום שעדיין משתמשים בשיטה הזו, והרבה יותר "דייגים" אשר עושים הצגות עבור התיירים בתשלום – לא רק בכפר הדייגים כי אם גם בש'ינגפינג וביאנגשואו.

הכפר דה-חה-ביי (Dàhé bèi cūn, 大河背村) – ממול לש'ינגפינג בצד השני של הנהר (עלות מעבורת לחצות: 1-2 יואן) נמצא הכפר הזה. אין המון מה לראות כאן אבל זאת אופציה נחמדה להעביר בה את הזמן. זהו כפר קטן ושקט מאוד, שעדיין משמר אורחות חיים חקלאיות לגמרי ולא מתפרנס מתיירות כהרבה מאחיו לאזור.

אפרוחי ברווז מסתובבים חופשי בדה-חה-ביי (צילום: טל ניצן)

אפרוחי ברווז מסתובבים חופשי בדה-חה-ביי (צילום: טל ניצן)

שיט – הנמל של ש'ינגפינג סואן מאוד כאמור והוא מלא במוכרים שיציעו לכם סוגים ומסלולים שונים של שיט. למעשה, יש סיכוי סביר שהמוכרים האסרטיביים ינסו לתפוס אתכם כבר בתחנת האוטובוסים. מומלץ יותר לרכוש כרטיסים בקופות המסודרות. יש שני מסלולי שיט פופולאריים: האחד הוא שיט על רפסודות מש'ינגפינג ליאנגדי (Yángdī, 杨堤), שנחשב לקטע עם הנוף היפה ביותר של נהר לי ולאחת מגולות הכותרת של האזור, אבל המחיר של השיט הזה גבוה במיוחד – כ-200 יואן לבן אדם. בניגוד למה שהמוכרים בנמל טוענים אגב, לא מדובר ברפסודות במבוק, כי אם ברפסודות העשויות מצינורות.

דייגת-דוגמנית בדרכה אל הסיפון (צילום: טל ניצן)

דייגת-דוגמנית בדרכה אל הסיפון (צילום: טל ניצן)

שיט על רפסודות בש'ינגפינג (צילום: נוגה פייגה)

שיט על רפסודות בש'ינגפינג (צילום: נוגה פייגה)

המסלול השני הוא שיט בסירות גדולות לכפר הדייגים וחזרה. הסינים קוראים לשיט הזה ה-"President Tour", משום שנשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון, עשה בדיוק את המסלול הזה. השיט הזה יחסית זול, כ-65 יואן לבן אדם, אבל הוא כרוך במדריך-צלם צעקני שמעודד את הסינים להצטלם בכל הנקודות החשובות כולל הנקודה של ה-20 יואן, וכן נקודה בה עולה על הסיפון "דייג" עם ציפור קורמורן.

tipanda_small

אל תפספסו את החציל המשגע של Warm Caféו(Wēnxīn cānba, 温馨餐吧) בעיר העתיקה, מנה מקומית משובחת, שמוגשת בגרסה בשרית או צמחונית.

החציל המקומי של Warm Café (צילום: טל ניצן)

החציל המקומי של Warm Café (צילום: טל ניצן)

 

מידע שימושי

 

הגעה: אוטובוסים לשי'נפינג יוצאים מתחנת האוטובוסים הדרומית של יאנגשואו מדי רבע שעה מהבוקר עד 6 בערב (45 דקות, 8 יואן). תחנת האוטובוסים של ש'ינגפינג צמודה לעיר העתיקה.

לינה: בש'ינגפינג יש מעט מאוד אופציות לינה. ההוסטל This Old Placeו(Lǎo dìfang qīngnián lǚshè, 老地方青年旅舍) שנמצא כ-50 מטר במעלה הכביש מהנמל מומלץ ביותר ומציע לא רק חדרים טובים במחירים נוחים אלא גם ייעוץ טיולים ללא תשלום (גם למי שלא מתאכסן בו). חוץ מזה תמצאו כאן גם מסעדה קטנה שעושה פיצות מעולות על תנור אבן.

 

טל ניצן
 
רכזת אדמניסטרטיבית במכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית. למדה באוניברסיטאות ג'יאו טונג בשאנגחאי ובדז'ה-ג'יאנג בחאנגדז'ואו. בעלת תואר ראשון בלימודי אסיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית.