שתי דרכים מרכזיות מתפתלות לרוחבה של ש'ינג'יאנג מפאתי דרך המשי בגאנסו ועד קשגר ומערב המחוז, האחת מצפון והאחת מדרום. על הדרך הצפונית והמוכרת יותר תמצאו את הערים המפורסמות קומול (חאמי) וטורפאן, והמסע בה משלב טבע עוצר נשימה, תרבות עשירה וייחודית ופנינות היסטוריות נחבאות.
קומול (חאמי)
העיר המפורסמת קומול, או בשמה הסיני – חאמי (Hāmì, 哈密), מסמלת את איזור הספר בין סין רבתי לש'ינג'ינאג. לאורך ההיסטוריה נודעה העיר בזכות האדמה הפורייה שלה, ושמה של העיר יצא למרחקים בעיקר בשל המלונים המתוקים המפורסמים הגדלים בה, שהפכו לשם דבר בסין כולה. אדמותיה הטובות הפכו את קומול למוקד מריבה היסטורי בין שבטי הצפון, המונגולים, הטורקים והסינים, והעיר אף שימשה כעיר הבירה של האוטונומיה שהוקמה באזור.
דרכי הגעה: לחאמי יש גם שדה תעופה קטן (Hāmì jīchǎng, 哈密机场, מסומל כ-HMI) הממוקם כ-12 ק"מ צפונית לעיר, ומקבל טיסות ממספר יעדים בסין. יש לעיר גם תחנת רכבות מהירות אליה מגיעות רכבות ממרבית הערים התיירותיות באזור כמו לאנדז'ואו, דז'אנגייה וג'יה-יו-גואן בגאנסו, ש'ינינג בצ'ינגחאי, וטורפאן ואורומצ'י בש'ינג'יאנג. מדונחואנג ניתן להגיע אליה באוטובוס שיוצא פעם או פעמיים ביום בשעות הבוקר.
לינה: בעיר ישנם מספר מלונות מועט המקבל זרים, ומחירם לרוב מתחיל מכ-150 יואן לחדר זוגי.
למרות המלונים הטעימים והעבר הסוער, אין סיבה מיוחדת להגיע לקומול, אלא אם כן אתם מעדיפים להתנייד בעצלתיים בין מחוז גאנסו לטורפאן, או שיש לכם עניין מיוחד בארכיטקטורה איסלאמית-פרסית. אם אכן יש לכם עניין בתחום, ואתם לא מעוניינים לחכות ליעדים אחרים בש'ינג'יאנג, שווה לבקר במאוזוליאום המקומי המוקדש לחאנים של קומול (Hāmì Huíwánglíng, 哈密回王陵). החאנים המקומיים היו צאצאים ישירים של צ'ינגס חאן, הכובש המונגולי בן המאה ה-13, וככל הנראה היו המשפחה הצ'נגזידית האחרונה בעולם להיוותר על כסאה באופן רשמי, והאחרון שבבניה הודח רק בשנות השלושים של המאה הקודמת על ידי הרפובליקה הסינית.
מעבר לכביש ממבני הקבר של החאנים של קומול, שוכן המוזיאון של העיר (Hāmì bówùguǎn, 哈密博物馆), המוזיאון אמנם נמצא במבנה משופץ וחדיש, אך הממצאים בו צנועים למדי. תמצאו כאן זוג מומיות וכן פריטים ארכאולוגים אחרים ובהם חפצי אבן, ברונזה ועץ.
שעות פתיחה: למאוזוליאום – קיץ: 9:30-18:30; חורף – 10:00-18:00. למוזיאון – קיץ: 9:00-13:00, 16:00-19:30; חורף: 9:30-13:30, 15:30-19:00.
טורפאן
נאת טורפאן (Turpan, Tǔlǔfān, 吐鲁番) הדרמטית היא המקום השני הנמוך ביותר בעולם לאחר ים המלח, ובגובה של מאה וחמישים מטרים מתחת לפני הים – האקלים בטורפאן הוא החם ביותר בסין. יחד עם זאת, שפע מי הפשרת השלגים הזורמים מפסגות הרי טיאן שאן מאפשרים חקלאות אינטנסיבית באיזור, וטורפאן מפורסמת עוד מימי קדם בפירות המתוקים הגדלים בתחומה, ובמיוחד ידועים המלונים והענבים שלה. נופן הצחיח של סביבות טורפאן יוצר ניגוד מרהיב לשטחי הכרמים האדירים והציוריים של נאת המדבר עצמה, והשניים משתלבים יחד לכדי מראה חד פעמי בעוצמתו. הנוחות והקלילות של השהיה באזור לצד העושר האדיר של אתרים ארכאולוגים, היסטוריים ותרבותיים הפזורים ברחבי נאת טורפאן, הופכים אותה ליעד המוצלח ביותר במחוז ש'ינג'יאנג, למעט אזור קשגר. התחבורה הציבורית בין העיר לאתרים הסובבים אותה מוגבלת יחסית, אך ניתן להשכיר רכב עם נהג ליום שלם ולעבור בין האתרים השונים בכ-300 יואן.
הענבים הירוקים של טורפאן (צילום: נעם בקנר)
דרכי הגעה: לטורפאן תחנת רכבת מרכזית (Tǔlǔfān zhàn, 吐鲁番站) אליה מגיעות רכבות לילה איטיות מבייג'ינג, ש'י-אן, שאנגחאי ועוד, וכן תחנת רכבות מהירות – התחנה הצפונית (Tǔlǔfān běizhàn, 吐鲁番北站) – המחברת אותה אל יעדים קרובים יותר כמו חאמי (כשעתיים, 100-140 יואן) ואורומצ'י (כשעה, 40-60 יואן). מגאנסו תוכלו להגיע לכאן ישירות מג'יה-יו-גואן ברכבת מהירה (6-5 שעות, 270-330 יואן) או ברכבת לילה (8-13 שעות, 110-350 יואן).
טלפון: 86-18699513631+
אתרים באזור טורפאן
ההרים הבוערים (Flaming Mountains, Huǒyàn shān, 火焰山) – הרים אלו הינם שלוחה של רכס הרי טיאן שאן, הנמצאים סמוך לטורפאן, ומהווים את אתר הטבע המפורסם ביותר באזור העיר, הודות לכיכובם ברומן הסיני הקלאסי מתקופת שושלת מינג (1368-1644) – "המסע למערב". ההרים המורכבים מאבן חול אדומה נחשבים למקום החם ביותר בטורפאן, החמה ממילא כאמור, וטמפרטורת האדמה שלהם יכולה להגיע בקיץ לכ-80 מעלות צלזיוס. את ההרים סביר להניח שתראו גם בדרככם לאתרים אחרים באזור וכרקע לאתרים אלו, אך יש להם גם פארק מוסדר המוקדש אך ורק להם.
שעות פתיחה: נובמבר-אפריל: 10:00-18:30; מאי-אוקטובר: 8:00-21:00.
העיר העתיקה גאוצ'אנג (Gāochāng gùchéng, 高昌故城) – שרידי העיר קוצ'ו, עיר-מדינה בצורה ועצומת מימדים אשר הגיעה לשיאה במקביל לשושלת טאנג הסינית (סביבות המאה ה-8), ושימשה כמרכז בודהיסטי חשוב, בין השאר בשל מושבה על אם דרך המסחר בין מזרח ומערב. החומה האדירה של העיר ריקה היום ברובה, אך בחלקה המערבי ישנם מספר קומפלקסים מרשימים, כולל שרידי מנזר וסטופה בודהיסטית.
שעות פתיחה: נובמבר-אפריל: 10:00-18:30; מאי-אוקטובר: 8:00-21:00.
הריסות ג'יאוחה (צילום: סולאפה זידאני)
העיר העתיקה ג'יאוחה (Jiāohé gùchéng, 交河故城) – או יארחוטו, כפי שהיא מכונה באויגורית, הינה עיר עתיקה נוספת ומרשימה ביותר, הניצבת על "אי" של אדמת לס במרחק נוח מן העיר טורפאן המודרנית. מבחינת תקופה, שיאה ההיסטורי של ג'יאוחה מקביל פחות או יותר לזה של קוצ'ו, אך היא נשתמרה טוב ממנה. שפע המקדשים, הסטופות ושרידי הקירות והמבנים המצויים בה שווים ביקור, במיוחד בשעות אחר הצהריים, כאשר החום המעיק של טורפאן שוכך מעט.
שעות פתיחה: 9:00-20:00.
אם מחיר הכרטיס של שתי העיירות העתיקות מרתיע אתכם, מומלץ לבקר בג'יאוחה במקום בגאוצ'אנג, המרשימה פחות.
מערות אלף הבודהות של בזקליק (צילום: סולפה זידאני)
מערות אלף הבודהות של בזקליק (Bezeklik Thousand Buddha Caves, Bózīkèlǐ Qiānfódòng, 柏孜克里千佛洞) – עם התקדמות הבודהיזם לאורך נתיבי המסחר המובילים מהודו דרך מרכז אסיה לסין, התבססו באיזור ש'ינג'יאנג קהילות נזירים אשר נהנו מתנועת המסחר ואף היו קשורים בו. אחד מן המוסדות הקשורים בתנועה הנזירית הבודהיסטית הן מערות התבודדות, ששימשו בתחילה כמקום מפלט לנזיר אשר בו יכל להתרכז בלימוד ותרגול מדיטטיבי. עם התפתחות וגדילת קהילות הנזירים והקהילות הסמוכות להם, החל מן המאה ה-5 לספירה, הפכו המערות הפשוטות לביטוי מרהיב וססגוני של התורה הבודהיסטית, עת קושטו בציורים ובפסלים המדגימים שפע של סיפורים, רעיונות פילוסופיים ודמויות הקשורות בתורה ובמיתולוגיה הבודהיסטית, תוך מיזוג השפעות אומנותיות מן התרבות ההודית, האיראנית והסינית.
הריכוז המרהיב והמפורסם ביותר של מערות בודהיסטיות מסוג זה נמצא בדונחואנג שבמחוז גאנסו, ואם אתם מוצאים את עצמכם במערב סין ביקור במערות הסמוכות לעיר בהחלט מומלץ. ואילו מערות בזקליק הן אחד ממכלולי המערות הבודהיסטיות הידועים בש'ינגי'יאנג, ולמרות שאינו מגיע לרמת העושר, הגודל או החשיבות של מערות מוגאו בדונחואנג, בין היתר בשל ביזת האתר על ידי חוקר גרמני, ביקור בו כדאי בשל מיקומו בקניון צר וציורי ובזכות יופייה של הדרך המובילה אל האתר.
שעות פתיחה: נובמבר-אפריל: 10:00-18:30; מאי-אוקטובר: 8:00-21:00.
טויוק (Tuyuk, Tǔyùgōu, 吐峪沟) – כפר אויגורי בעל ארכיטקטורה מסורתית ומזאר (מאוזוליאום) הנקשר באחד מן השייחים הראשונים באיזור. בכפר פזורים מבני צ'ונצ'ה (Chunche) – בתי ייבוש לצימוקים אשר מהווים את אחד מסימני ההיכר היחודיים לנאת טורפאן, והם יפים במיוחד בעונת הבציר כאשר הם מלאים באשכולות תפוחים של ענבים ירוקים. מאחורי הכפר ישנו מכלול מערות בודהיסטי נוסף אשר הגישה אליו סגורה בשנים האחרונות.
שעות פתיחה: נובמבר-אפריל: 10:00-18:30; מאי-אוקטובר: 8:00-21:00.
לינה ואוכל: בסמוך לשער הכניסה מצוי ביתה של משפחת בכרי הלבבית שתשמח לארח אתכם לצהריים של כופתאות מאנטו טעימות ופולואו עם צימוקים. המשפחה גם תוכל לארח אתכם ללילה במחיר של 80 יואן לאדם, כולל ארוחות.
הכפר טויוק (צילום: נעם בקנר)
מוזיאון הקרז ( Kǎnrjǐng mínsúyuán, 坎儿井民俗园) – בשל צחיחותה והעדר כמעט מוחלט של משקעים בנאת טורפאן, ועל מנת להבטיח את המשך קיום החקלאות שהיא סם החיים שלה, לניהול המים באיזור יש חשיבות עליונה. הקרז (גם: קנאת\פוג'רה) היא טכנולוגית ניהול מים פרסית שהתפשטה מאיזור הרמה האיראנית למזרח מחד ועד מרוקו מאידך. מערכת הקרז כוללת חפירת מנהרות תת קרקעיות ממקורות המים שבשיפולי ההרים והובלתם עד לשטחי המזרע. הטכניקה הגיעה לאזור טורפאן במהלך המאה ה-17, ובהיותה דורשת מיומנות גבוהה ומומחיות פרטנית מומנה בידי פקידים משושלת צ'ינג כמו גם על ידי בעלי אדמות מקומיים. כיום רבות מתעלות הקרז עומדות בפני הרס בשל עבודות הנדסה ותשתית אשר קוטעות אותן, וכן בשל הזנחה ומעבר לשיטות הובלת מים מודרניות. מי מכם שלא מעוניין ללכת לחפש מנהרות בחולות, מוזמן לגשת למוזיאון הקרז שבתחומי העיר המודרנית, לא רחוק מהעיר העתיקה ג'יאוחה.
שעות פתיחה: נובמבר-אפריל: 10:00-18:30; מאי-אוקטובר: 8:00-21:00.
צ'ונצ'ה – בית ייבוש לצימוקים בנאת טורפאן (צילום: נעם בקנר)
קוצ'ה
קוצ'ה (Kuqa, Qiūcí, 龟兹 / Kùchē, 库车)ההיסטורית היתה מקום מושבם של התוכרים, עם הודו אירופאי דובר שפה יחודית, ואשר מוצאם המדוייק שנוי במחלוקת מחקרית עד ימינו. גם ממלכת קוצ'ה הייתה כר פורה לתרבות בודהיסטית והדבר מתבטא במספר אתרים מקומיים חשובים הקשורים בה. מלבד האתרים הבודהיסטים באזורה, קיימים בקוצ'ה מספר מבני דת איסלאמיים מעניינים וכן בזאר חביב המוכר את התערובת הטעימה והמוכרת של לאגמאן, סמסה-כיסוני בשר אפויים, איטריות קרות, ובשר צלוי, וכן מיץ רימונים, יוגורט ושאר מטעמים.
אטריות לאגמאן/לה-מיאן (צילום: נעם בקנר)
דרכי הגעה: לתחנת הרכבת של קוצ'ה (Kùchē zhàn, 库车站) מגיעות רכבות מטורפאן (8-10 שעות, 20-230 יואן), אורומצ'י (9-11 שעות, 30-270 יואן), קשגר (8-12 שעות, 30-260 יואן) ועוד.
כתובת: 天山东路337号.
המסגד הגדול בקוצ'ה (צילום: סולפה זידאני)
אתרים בסביבות קוצ'ה
מערות קיזיל (Kizil Caves, Kèzī'ěr qiānfódòng, 克孜尔千佛洞) – האתר נמצא כ-70 קילומטרים מן העיר ומכיל מספר יפה של מערות חצובות במצוק ובהן ציורי קיר מרהיבים הנחשבים למן היפים באיזור. הציורים כוללים שימוש נרחב באבקת לאפיס לאזולי, העשויה אבן כחולה אשר מוצאה באפגניסטאן והובאה לאזור במחירי עתק על מנת לשמש כפיגמנט אומנותי. לרגלי המצוק מצוי פסלו של קומראג'יווה, נזיר ומתרגם מקומי בן המאה ה-4 אשר היה כה ידוע בכישוריו, עד כי מסופר שצבא סיני נשלח להביאו לחצר הקיסרית, שם הקים מכון תרגום לכתבים בודהיסטים שנודע בתרגומיו הקולחים והנהירים.
שעות פתיחה: 10:00-20:00.
מערות קיזיל (צילום: סולפה זידאני)
מנזר סובאשי (צילום: סולפה זידאני)
מנזר סובאשי (Sūbāshí fósì, 苏巴什佛寺) – אתר חשוב נוסף הוא המנזר הבודהיסטי הזה שמהווה את אחד השלמים והיפים שבשרידי המנזרים של המחוז. למרבה הצער רק מחצית מן האתר, זו המערבית, פתוחה למבקרים. אך חומות האדמה הדחוסות והמסיביות, והסטופה המדורגת העומדת לנוכח צוקי אבן החול האדומה שמצפון לה בהחלט מצדיקות את הביקור בו.
מקוצ'ה והלאה…
מקוצ'ה ניתן להמשיך צפונה לאיזורים המונגולים והקזחים של צפון ש'ינג'יאנג – אגן ג'ונגריה ואגמי סיראם וקנאס. אך יש לזכור שהמעבר דרך כרי המרעה המרהיבים של ביאנבולאק וכביש G217 חסום פעמים רבות לזרים ואפשרות המעבר תלויה במזל וקשה לחיזוי. לחלופין ניתן להמשיך דרומה לכיוון קשגר דרך הנתיב ההיסטורי אשר הוביל לאורך רכס הרי הטיאן שאן דרך אקסו (Ākèsù, 阿克蘇) האפרורית.
מעבר הרים בכביש G217 (צילום: נעם בקנר)