ארמון הקיץ (The Summer Palace, Yíhéyuán, 颐和园) המפואר בבייג'ינג הוא אחד ממספר בתי הקיץ של המשפחה הקיסרית, אליהם היו מגיעים הקיסרים ובני משפחתם כדי להתאוורר מהחום המחניק של פנים העיר האסורה. הארמון העצום מכיל מספר רב של מבנים מרהיבים, ולצידם אגם גדול וגן שנודע בתכנונו הקפדני תחת עקרונות הפנג שוואי. הארמון הפך זה מכבר לאורח קבוע ברשימת אתרי החובה של העיר בייג'ינג, וגניו אף זיכו אותו בהכרה כאתר מורשת עולמי של אונס"קו בשל היותו מופת של גינון סיני (על עקרונות הגינה הסינית תוכלו לקרוא פה).
היסטוריה של ארמון הקיץ
בניית ארמון הקיץ החלה בשנת 1750 בהוראת הקיסר צ'יאן-לונג משושלת צ'ינג (1644-1911), והוא נבנה בהשראת סגנונות אדריכליים של מספר ארמונות בסין. הארמון היווה בית למפגשים רשמיים חשובים וניהול המדינה במשך קרוב למאה שנים, ובדומה לעיר האסורה הוא היה סגור לקהל הרחב. לקראת אמצע המאה ה-19 החלה שושלת צ'ינג לרדת מכוחה, והארמון הוזנח מפאת מחסור בכספים.
בתום מלחמת האופיום השנייה (1856-1860), כוח צבאי בריטי-צרפתי משותף בזז ושרף את ארמון הקיץ, וכן את "ארמון הקיץ הישן" שהכיל יצירות אומנות חשובות ונמצא לידו. בתוך שעות בודדות שרפו הכוחות יצירות אמנות וכלי חרס בין אלפי שנים, באירוע שנחשב עד היום כבלתי נסלח בהיסטוריה הסינית. החל משנת 1884, השקיעה הקיסרית צה-ש'י הון בשיפוץ הארמון והרחבתו לקראת פרישתה. מקורות שונים טוענים כי כסף זה נועד במקור לחיזוק הצי הימי הסיני, וכי אילולא הושקע בארמון יכול היה למנוע את ההפסד הצורם של סין 6 שנים לאחר מכן במלחמת סין-יפן הראשונה (1894-1895). חלקים מהארמון נהרסו ונשדדו בשנית ב"מרד הבוקסרים" בשנת 1900, אז הסבו שוב כוחות זרים לארמון נזקים כבדים ושדדו פריטי אמנות רבים מן הארמון. הארמון נפתח לבסוף למבקרים בשנת 1914, ובשנת 1924 הפך לפארק פומבי בניהולה המוניציפלי של בייג'ינג.
ואולם, המבקרים באתר בימינו יתקשו לדמיין את העבר הקודר והסוער של המקום – כיום מדובר למעשה בפארק רחב ידיים המשלב אגם גדול, עצים ירוקים רבים ומספר לא מבוטל של מבנים היסטוריים מעניינים. נוסף על כך הפארק הפסטורלי עדיין מהווה מפלט יחסי מאותו החום שהבריח אליו את הקיסרים בכל קיץ. נוכח מעמדו של הפארק הוא זוכה למספר רב של מטיילים מדי יום. אף שסינים רבים יארחו לכם חברה, לא כדאי לוותר על ביקור במלך הפארקים של העיר.
הפארק הפסטוראלי עדיין מהווה מפלט החום (צילום: טל ניצן)
ארמון הקיץ: הצעת מסלול
שטחו של ארמון הקיץ כל כך גדול שסביר שתוכלו לשוטט בו יום שלם ועדיין לא תראו את כל חלקיו. מומלץ להקדיש לו חצי יום, בו תוכלו לשוטט בנעימות בין מבניו ולהנות מהגן רחב הידיים. להלן הצעה למסלול:
היכנסו מהשער הצפוני והגיעו ישירות לרחוב סודז'ואו (Sūzhōu jiē, 苏州街). הרחוב נבנה משני גדות תעלה, בהשראת רחובות השווקים של דרום סין, ובפרט של עיר התעלות סודז'ואו. כאשר הקיסרים ופילגשיהם היו מגיעים לרחוב, משרתים ומשרתות היו מעמידים פני מוכרים וקונים בשוק, על מנת לחקות עבור אורחי הכבוד את תחושת השיטוט ברחוב שוק הומה. כיום, תוכלו גם אתם לצעוד ברחוב זה, שמכיל (הפעם באמת) חנויות לרוב.
אגדה סינית מספרת כי מקור רחוב סודז'ואו הוא מהקיסר צ'יאן-לונג של שושלת צ'ינג, שבעת ביקורו בסודז'ואו התאהב בנזירה בודהיסטית יפת מראה. מכיוון שאין זה הולם לקחת נזירה כפילגש, בנה הקיסר מנזר, בו תוכל להתגורר הנזירה, שלמעשה הפכה לפילגשו האהובה ביותר. לרוע המזל, לאחר מספר שנים, בחירת ליבו של הקיסר חלתה מרוב געגועים לביתה בסודז'ואו הרחוקה וכשסיפרה לקיסר, הוא הבטיח לקחת אותה לעיר הולדתה בעוד 6 חודשים. כעבור חצי שנה, אכן הגיע הקיסר לקחת את העלמה הנאה לסודז'ואו, אך רק חלפה שעה קלה מצאתם לדרך והקיסר הורה לכרכרה לעצור והכריז על הגעתם ליעד. הפילגש המבולבלת ירדה מהכרכרה ואכן ראתה את סודז'ואו לפניה, סודז'ואו שהקיסר בנה לה בתוך ארמון הקיץ.
רחוב סודז'ואו. דימה עבור הקיסרים רחוב שוק הומה (צילום: טל ניצן)
לאחר השיטוט ברחוב סודז'ואו טפסו על גבעת אריכות הימים (Wànshòu shān, 万寿山) – גבעה זו ביחד עם אגם קונמינג מהווה את חלקו הארי של הפארק. השם "אריכות הימים" ניתן לגבעה בשנת 1752 על ידי הקיסר צ'יאן-לונג, לציון יום הולדתה ה-60 של אמו הקיסרית. חלקה הצפוני של הגבעה (הפונה אל רחוב סודז'ואו) נקרא ההר האחורי וכולל ברובו יערות וסלעים גדולים. מכלול המבנים היפהפה שנבנה בסגנון הבודהיזם הטיבטי על חלק זה של הגבעה נקרא ארבעת האזורים הגדולים (Sì dà bù zhōu, 四大部洲) ולעיתים גם מקדש סומרו – אחת מנקודות השיא של הפארק. מהפסגה תוכלו להנות ביום טוב גם מתצפית על העיר בייג'ינג.
בניינים בסגנון טיבטי משתלבים עם מסלעות ההר האחורי (צילום: טל ניצן)
ואילו חלקה הדרומי של הגבעה נקרא ההר הקדמי, וכולל שורת מבנים המשתלבים זה בזה בהרמוניה. רדו מהגבעה דרך המבנים של ההר הקדמי ואל תשכחו לעצור לתצפית על אגם קונמינג המנצנץ באור השמש. המבנה הגבוה ביותר בפארק וגולת הכותרת של הגבעה הוא כמובן ביתן הניחוח הבודהיסטי (Fóxiāng gé, 佛香阁) – הפגודה האייקונית שבחזיתה. שחזורה של הפגודה לאחר מלחמת האופיום, עלה יותר מכל מבנה אחר, ועל כך מעידים ההוד וההדר הברורים שניחנה בהם. בתוך הפגודה ניצב פסל בן מעל 400 שנה של אלת הרחמים בעלת אלף הידיים, גואניין.
ביתן הניחוח הבודהיסטי. גולת הכותרת של הגבעה (צילום: טל ניצן)
בתוך הביתן ניצב פיסלה של אלת הרחמים, גואניין (צילום: טל ניצן)
אל תשכחו לעצור לתצפית על אגם קונמינג (צילום: טל ניצן)
למרגלות הגבעה יושב לו בנחת אגם קונמינג (Kūnmíng hú, 昆明湖) – האגם, המהווה שני שלישים משטח הפארק, נוצר בצלמו של האגם המערבי בחאנגדז'ואו, שנחשב לאחד מסמלי היופי של הגינון הסיני. כדי ליצור את האגם הורחבו וחוברו יחדיו מספר מקורות מים שהיו קיימים קודם לכן – העפר שנחפר על מנת להשלים את המשימה, שימש בתורו להגדלת גבעת אריכות הימים. על גדתו הצפונית של האגם נמתח המסדרון הארוך (Cháng láng, 长廊) – מסדרון פתוח מעץ, שלכל אורכו מקושט במעל 14,000 ציורים המתארים סצנות מהספרות הסינית, סיפורי עם סיניים, נופים מפורסמים מרחבי המדינה, דמויות היסטוריות ועוד.
המסדרון הארוך – מקושט במעל 14,000 ציורים (צילום: טל ניצן)
כל ציור לאורך המסדרון שונה מקודמו (צילום: טל ניצן)
עם גבכם לגבעת אריכות הימים, פנו ימינה ולכו על שפת האגם עד שתגיעו לספינת השיש (Shí fǎng, 石舫), הנחה על מימיו. זהו אחד המבנים המרשימים ביותר בפארק, אשר נועד במקור למנוחה והירגעות אך כיום תוכלו רק להשקיף עליו. למעשה לא כל הספינה עשויה שיש, אלא רק הרצפה שלה – חלקה העליון עשוי עץ, והמבנה המקורי שנבנה בסגנון סיני, נשרף יחד עם מרבית הארמון במלחמת האופיום השנייה. לאחר המלחמה, כחלק מהשיפוצים שערכה הקיסרית צה-ש'י היא שחזרה את חלק העץ אך הפעם בסגנון מערבי (או לפחות מערבי יותר). משום שהכסף שנעשק מחיל הים הוא ששימש לשיפוצים, הפכה הספינה חסרת התועלת לסמל אירוני לבזבוז הכספים ולשיתוק של הקיסרות שהביא לנפילתה בתחילת המאה ה-20.
ספינת השיש – סמל אירוני לתוצאה העגומה של בזבוז הכספים (צילום: טל ניצן)
מהרציף הצמוד לספינת השיש שוטו על מי האגם עד לאי האגם הדרומי (Nánhú dǎo, 南湖岛), לקבלת מבט מרחוק על גבעת אריכות הימים במלוא הדרה. לאחר מכן חצו את האגם חזרה לגדתו המזרחית על גשר שבע עשרה הקשתות (Shíqī kǒng qiáo, 十七孔桥). גשר אבן זה נבנה בדמותו של "גשר מרקו פולו" שמצפון לבייג'ינג – הגשר קיבל את שמו אחרי שמרקו פולו ביקר בו וכתב עליו בספר מסעותיו כי "הוא כל כך נאה, שמעטים הגשרים המשתווים לו בעולם". כך גם גשר שבע עשרה הקשתות המרשים, שמלבד שימושו כאמצעי לחציית האגם, הפך בעצמו לאחת מנקודות העניין בפארק.
גשר 17 הקשתות. לא רק אמצעי לחציית האגם (צילום: טל ניצן)
מכאן תוכלו לפנות שמאלה ולחזור לכיוון הכניסה הצפונית, או לחילופין פנו ימינה והמשיכו לאורך האגם עד לשער הדרומי. ממש לפני השער הדרומי נמצא גשר ש'יו-אי (Xiùyī qiáo, 绣漪桥), המהווה את גבולו הדרומי של אגם קונמינג, ממנו זורמים מי האגם אל תוך הנחל הארוך. לגשר האבן הקשתי הזה יש גם גשר תאום (ומפורסם יותר) בחלק הצפון-מערבי של הפארק – זהו גשר חגורת הג'ייד (Yùdài qiáo, 玉带桥), שמהווה את הנקודה בה נשפכים מי נהר יו אל אגם קונמינג. שני הגשרים בעלי קימור גדול במיוחד אשר איפשר לסירות הקיסרים לעבור מתחתם.
גשר ש'יו-אי. גשר אבן בעל קימור גדול במיוחד
מידע שימושי
הגעה: כדי להגיע לשער הצפוני של הארמון – קו 4 של הרכבת התחתית לתחנת השער הצפוני (,běigōngmén 北宫门) או כדי להגיע לשער המזרחי של הארמון – קו 4 של הרכבת התחתית לתחנת ש'י-יואן (xīyuàn, 西苑), לצאת מיציאה C2 (היציאה הדרום-מערבית) וללכת לכיוון מערב.
חזרה מהשער הדרומי: ביציאה מהשער פנו שמאלה ולכו לאורך הכביש הראשי על לתחנת האוטובוס הפתח המערבי של אחוזת ליו-לאנג (liùláng zhuāng xīkǒu, 六郎庄西口) ומשם קחו קו אוטובוס מס' 74 או 437 לתחנת בית הספר למפקדים של חיל האוויר (kōngjūn zhǐhuī xuéyuàn, 空军指挥学院) הצמודה לתחנת המטרו חואו-צ'י-יינג (huǒqìyíng, 火器营) ממנה תוכלו להמשיך ליעדכם.
מחיר כניסה: כרטיס כניסה "הכל כלול" – נובמבר עד מרץ: 50 יואן; אפריל עד אוקטובר: 60 יואן. כרטיס כניסה – נובמבר עד מרץ: 20 יואן; אפריל עד אוקטובר: 30 יואן. רחוב סודז'ואו – 10 יואן. ביתן הניחוח הבודהיסטי – 10 יואן. עשוייה להיות עלות כניסה נוספת למספר מבנים נוספים.
מחיר שיט: מספינת השיש לאי האגם הדרומי – 8 יואן. קיימים מסלולי שיוט נוספים על גבי האגם וכן השכרת שירות פדלים במחירים משתנים.
שעות פתיחה:אפריל-אוקטובר: 6:30-18:00 (אתרים בארמון- 8:30-17:00); נובמבר-מרץ: 7:00-17:00 (אתרים בארמון- 9:00-16:00).