בחורה, ילידת ספטמבר 1983, גובה: 1.60 מטר, בעלת תואר ראשון, ילידת העיר (צ'נגדו), הייתה נשואה לתקופה קצרה ללא ילדים, עובדת כמנהלת בחברה בבעלות זרה, הכנסה חודשית: 5000 יואן. עדינה ונעימת הליכות, טובת לב ואופטימית, מכבדת את הוריה, שני ההורים בפנסיה.
מחפשת גבר יליד 74-82, גובה מעל 1.70 מטר, בעל תואר ראשון ותכונות טובות מכל הבחינות.מספר טלפון של אב המשפחה: …
בניגוד למה שניתן לחשוב, זוהי לא מודעה מ"ג'יי-דייט", והיא אפילו לא נכתבה על-ידי מחפשת השידוך. בחלק מהגנים הציבוריים בסין אפשר להיתקל בתופעה מסקרנת במיוחד – פיסות נייר תלויות ואפילו פרושות על הארץ, ועליהן פרטים שונים של רווקים ורווקות סינים שמחפשים שידוך. באורח מפתיע למדי, מי שמחפש את השידוך הוא לא הרווק או הרווקה, כי אם ההורים המודאגים שלהם, שחוששים שילדיהם יהפכו להיות "רווקים זקנים", והחליטו לקחת את המושכות לידיהם.
מודעה לדוגמא (צילום: טל ניצן)
בסקר שנערך ב-2012-2013 בקרב נשים וגברים סינים, נבדקו דעותיהם לגבי נישואים ורומנטיקה. ממצאי הסקר מראים כי יש בסין כ-249 מליון רווקים ורווקות מעל גיל 18, כשהאחוזים גבוהים יותר בקרב האוכלוסיה העירונית. בשאנגחאי למשל, דו"ח של הלשכה לעניינים אזרחיים מ-2010 מצא שגיל הנישואים הממוצע לגברים הוא 32.45 ולנשים 29.77, מספר גבוה בהרבה ממקביליו בערים קטנות יותר ועל אחת כמה וכמה בכפרים. מחקר על שינוי הרגלי הנישואים בקרב בני ה"20+" מראה שנישואים מאוחרים יותר בסין הם חלק ממגמה חברתית בולטת. ב-2012 גברים דחו את גיל הנישואים ב-1.4 שנים בממוצע ונשים בשנה וחצי בממוצע, בהשוואה לסקר כזה שנערך 10 שנים קודם לכן.
אחת הבעיות המעניינות והקשות העומדות בפני נשים היא שהרבה גברים רוצים להתחתן עם נשים פחות משכילות ויותר צעירות מהם. נשים שנותרות ללא בן זוג עד גיל מאוחר, אף מקבלות את הכינוי הלא מחמיא: 剩女 א(Shèngnǚ), שמשמעותו "Leftover Woman". במקביל, גיל הנישואין של נשים בסין עולה בהתמדה, וכך גם רמת ההשכלה שלהן – דבר היוצר עבורן בעיה גדולה בשוק הנישואין.
בסין, מציאת בן או בת זוג איננה אינטרס אישי של הרווקים בלבד, אלא אינטרס משפחתי. הורים מבוגרים לרוב לא יכולים להסתמך על שירותי הרווחה הסינים בשביל הטיפולים להם יזדקקו לעת זיקנה – הפתרון הוא הסתמכות על הצאצאים, וכתוצאה מכך מציאת חתן או כלה ראויים משפר את הסיכויים של ההורים להזדקנות בכבוד. היום, כאשר רבים מילידי שנות ה-80 הם ילדים יחידים, הציפיות מתרכזות אך ורק בילד אחד ומשום כך הלחץ עליו גדול עוד יותר.
אמהות מודאגות מחליפות פרטים (צילום: טל ניצן)
הפתרון היצירתי שמצאו לכך חלק מההורים המודאגים הוא לנקוט בצעדים אקטיביים. הורים שנמאס להם לחכות לבשורה המשמחת על החתונה הקרובה של ילדם, יוצאים בעצמם לפארקים ציבוריים בערים הסיניות, חמושים בפתקים עם מידע רלוונטי על ילדיהם, בתקווה למצוא כך שידוך הולם.
וכך התחילו לצוץ להן פינות השידוכים האלו בערים שונות בסין. בשאנגחאי ובצ'נגדו למשל, תוכלו לראות אותן בכל יום ראשון בפארק העם (People’s Park, Rénmín gōngyuán, 人民公园). בבייג'ינג ניתן לצפות במודעות בפארק דז'ונגשאן ( Zhongshan Park, Zhōngshān gōngyuán, 中山公园), לא רחוק מהעיר האסורה.
עוברי אורח בודקים את המודעות בפארק העם בצ'נגדו (צילום: טל ניצן)
אם אתם מחפשים מילות אהבה ורומנטיקה בפתקים, אתם צפויים להתאכזב: הדרישות לחתן/כלה כתובות בפרטים יבשים, הכוללים לרוב גיל, גובה, הכנסה, השכלה, ומקצוע. תמונות אינן מוצגות לראווה עד שמישהו מבטא עניין בפתק ספציפי. המילים "בית" ו"דירה" נפוצות מאוד בפתקים, בעלות על בית ורכב נחשבת אצל נשים רבות לדרישת סף עבור בעלן העתידי. ואכן, הסקר מ-2012-2013 מאשש כי הנשים נוטות להעדיף גברים שיש בבעלותם רכב או בית לפני הנישואים. הדבר נכון כמובן גם במדינות אחרות ואינו ייחודי לסין, אך בסין הקלפים לגמרי פתוחים ונשים אומרות זאת בפה מלא. הדבר שכיח עד כדי כך שהפך למעין ביטוי – גבר עם אוטו ודירה (yǒu fáng yǒu chē, 有房有车).
פרט מעניין נוסף שעלול להופיע הוא דווקא לגבי הורי הרווק/ה – לעתים יצוין במודעות כי ההורים כבר יצאו לפנסיה. עובדה זו חשובה מפני שהסינים עובדים שעות רבות ואף לעתים במקומות מרוחקים, ומי שבפועל מגדל את הילדים הוא דווקא הסבים. אנשים מבוגרים מסתובבים עם ילדים קטנים בעיר או בפארקים הלאומיים הוא מחזה שכיח ביותר בסין. מכאן, שאם אין סבים שכבר הגיעו לגיל הפרישה, גידול ילדים יכול להפוך לעניין מסובך יותר.
חלק מההורים מביאים עימם מתקני תלייה למודעות (צילום: טל ניצן)
מי שלא התכונן מראש, מציג את המודעות בדרכים יצירתיות (צילום: טל ניצן)
חלק מהמודעות אפילו נפרשות על האדמה מחוסר במקום (צילום: טל ניצן)
אז צאו לפארקים בסופי השבוע – מי יודע, אולי תמצאו לכם שידוך?