יום בש'י-אן

כאשר מדברים על ש'י-אן (Xī'ān, 西安), ישר חושבים על קברו של הקיסר הראשון של סין – צ'ין-שה חואנג די וחיילי הטרקוטה השומרים עליו. אבל העיר עצמה היא מקום לא פחות מרתק מקברו המפואר של הקיסר. ש'י-אן תיפקדה כעיר הבירה של 13 שושלות קיסריות – משושלת ג'ואו (מאה ה-9 לפנה"ס) ועד סוף שושלת טאנג בשנת 907. לעיר היסטוריה בת למעלה מ-3,000 שנה, ובמשך תקופות ארוכות הייתה המרכז הכלכלי, הפוליטי והתרבותי של סין. העיר הייתה בשיא פריחתה בזמן שושלת טאנג, אז נקראה צ'אנג-אן (Cháng'ān, 长安) והייתה לעיר הגדולה בסין, אולם אחרי נפילת השושלת שטחה הצטמצם משמעותית. העיר העתיקה שניתן לראות כיום הינה מה שנשאר מתקופת שושלת מינג – 600 שנה מאוחר יותר. כיום מכהנת ש'י-אן כעיר הבירה של המחוז שאאנש'י, והיא עברה מקצה שיפוצים מאסיבי בשני העשורים האחרונים, שהפך אותה לחממת היי-טק ופיתוח עבור עשרת מיליון התושבים החיים בה.

בני המקום נוטים לומר כי אם לא היית בש'י-אן, לא היית בסין – ויש באמירה זו הרבה אמת. לפיכך, להלן הצעת מסלול המכילה מספר מאתריה ההיסטוריים החשובים ביותר של העיר: הרובע המוסלמי, חומת העיר העתיקה, המסגד הגדול ומגדלי הפעמון והתוף.

הצעת מסלול

העיר העתיקה של ש'י-אן קטנה יחסית ונוחה מאוד לניווט: מרכז העיר ההיסטורי של ש'י-אן בנוי בצורת מלבן המוקף חומה, והוא מתחלק לארבעה רחובות ראשיים הנקראים אחרי ארבעת רוחות השמיים: צפון (Běidà jiē, 北大街), דרום (Nándà jiē, 南大街), מזרח (Dōngdà jiē, 东大街) ומערב (Xīdà jiē, 西大街). ארבעת הרחובות יוצאים מחומת העיר העתיקה ונפגשים במגדל הפעמון (Zhōnglóu, 钟楼), המהווה מעין מרכז של העיר הקטנה.

ניתן לפתוח את היום בסיור קליל בשוק הקליגראפיה והאומנות המקסים שברחוב שו-יואן-מן (Shūyuànmén, 书院门). אם החלטתם להצטייד במזכרות ומתנות למשפחה, תוכלו להצטייד כאן ביצירות אומנות ייחודיות שש'י-אן מתמחה בהן – למשל מגזרות נייר צבעוניות או דמויות מתיאטרון הצללים המפורסם. במעמקי השוק גם מוכרים ציורי עבודת יד ענקיים בסגנון סיני במחירים מצחיקים של 30-50 יואן (אחרי מיקוח) – דרך מצויינת להרשים את האורחים בבית או לתת מתנה נפלאה לקרובים.

חנות בשוק הקליגראפיה והאומנות (צילום: נוגה פייגה)

משם המשיכו ועלו על חומת העיר העתיקה (Chéngqiáng, 城墙), ממנה ניתן להשקיף על העיר העתיקה והחדשה מלמעלה. חומת העיר העתיקה נבנתה בזמן שושלת מינג (1368-1644), בחלקה על הריסות חומה שנשארו מימי שושלת טאנג. הכניסה הראשית לחומה הינה בצידה הדרומי, ליד השער הדרומי (Nánmén, 南门) , אך ישנן עוד מספר כניסות למרגלות החומה, שבכל אחת מהן ניתן לרכוש כרטיסים (54 יואן לאדם) ולעלות עליה. אפשר ואף מומלץ להשכיר אופניים על החומה – המסלול רחב וקליל גם לרוכבים מתחילים, ואופניים הינן הדרך הנוחה ביותר להקיף את 14 הקילומטרים של החומה העתיקה. כל 120 מטר ממוקם מגדל שמירה, אשר שימש בתקופת שושלת מינג כנקודת תצפית לשם הגנה על העיר. ביום ראשון הראשון של נובמבר בכל שנה נערך על החומה מרוץ בעל מקצים שונים שהארוך בהם הוא חצי מרתון (21.1 ק"מ).

הגעה לשער הדרומי: כ-10 דקות הליכה דרומה ממגדל הפעמון על הרחוב הדרומי (Nán dàjiē, 南大街) של העיר העתיקה.
מחיר כניסה: 54 יואן.
שעות פתיחה:  8:00-20:00 (כל השערים נפתחים באותה שעה, השער הדרומי נסגר הכי מאוחר, בשעה 20:00).

טיול על חומת העיר העתיקה מאפשר לבחון את העיר העתיקה והחדשה מלמעלה (צילום: שלומציון דובין)

מומלץ לרדת מהחומה בשער המערבי שלה (Āndìng mén, 安定门), להמשיך מזרחה על רחוב ש'י-דה (Xīdà jiē, 西大街) ולהכנס לרובע המוסלמי המפואר של ש'י-אן (Huímín jiē, 回民街). כאן תחשפו לאחת האוכלוסיות הכי מעניינות בסין – מיעוט החווי (Huímín, 回民), או המוסלמים הסינים. בש'י-אן נמצאת אחת הקהילות הגדולות והעתיקות של מיעוט החווי, והמוסלמים שתראו פה הינם צאצאים של סוחרים ולוחמים מוסלמים אשר הגיעו לסין בתקופת שושלת חאן המערבית (206 לפנה"ס – שנת 9 לספירה) בדרך המשי והתיישבו בעיר. מדובר באוכלוסייה מאוד סגורה ומאוחדת, המכירה את חבריה כבר דורות רבים. בעוד המראה של מרבית בני החווי לא נבדל מזה של הסינים בני החאן, הם נוטים להתבדל בלבושם – הגברים לרוב מתהדרים בזקן קטן ובמעין תרבוש לבן, בעוד הנשים נוהגות לכסות את ראשיהן ברעלה.

הרובע המוסלמי של ש'י-אן. אין-סוף מנות מקומיות וחטיפים מיוחדים (צילום: נוגה פייגה)

(צילום: נוגה פייגה)

הרובע המוסלמי הוא אחד המקומות התוססים והמרשימים בש'י-אן, והמקום הטוב ביותר להתנסות במאכלים מקומיים ולשבת לארוחת צהריים. הרובע מלא הריחות והצבעים מזכיר לרגעים באזאר במזרח התיכון יותר מאשר רחוב סיני, אך הוא מספק מספר שעות שיטוט טעימות במיוחד. כאן תמצאו מגוון מאכלים מעניינים ואקזוטיים אפילו בשביל הסינים, רובם נמכרים בדוכנים תמורת יואנים בודדים בלבד. אם תיכנסו אל לב השכונה תוכלו להגיע למסגד הגדול (Dà qīngzhēnsì, 大清真寺), אשר נבנה בידי המתיישבים המוסלמים הראשונים עוד בשנת 742 לספירה. המסגד עבר מאז שיפוצים והרחבות רבות, והוא עדיין פועל ויכול להכיל בתוכו 12,000 מתפללים. המבנה מציג שילוב נדיר בין ארכיטקטורה סינית לאדריכלות של האיסלאם. המסגד פתוח כולו למבקרים מלבד אולם המתפללים הגדול, אליו תוכלו רק להציץ.

הגעה: ממגדל הפעמון הנמצא במרכז העיר הולכים על הרחוב המערבי לכיוון מגדל התוף (מערב), ופונים צפונה ברחוב ביי-יואן-מן (Běiyuànmén, 北院门) או רחוב ביי-גואנג-ג'י (Běiguǎngjì jiē, 北广济街) הסמוך. המסגד נמצא בסמטת חואה-ג'וואה (Huājué xiàng, 花觉巷) היוצאת מרחוב ביי-גואנג-ג'י.
מחיר כניסה: למסגד – דצמבר-פברואר: 15 יואן; מרץ-נובמבר: 25 יואן.
שעות פתיחה: המסגד – נובמבר-מרץ: 8:00-17:00;  אפריל-אוקטובר: 8:00-19:00. אולם התפילה סגור ללא-מוסלמים, ובימי שישי הכניסה לכלל המסגד מוגבלת.א

המסגד הגדול – דוגמא ייחודית של שילוב בין ארכיטקטורה סינית לבין אדריכלות איסלמית (צילום: נוגה פייגה)

בשעות אחר הצהריים מומלץ להגיע ללב העיר, שם נמצאים מגדל הפעמון (Zhōnglóu, 钟楼) ומגדל התוף (Gǔlóu, 鼓楼). מגדלים כאלה אפשר לראות גם בערים רבות אחרות בסין (בבייג'ינג, למשל), אולם אלו של ש'י-אן הם בין המפוארים והעתיקים ביותר מסוגם וקרוב לוודאי המפורסמים ביותר. בתקופה הקיסרית שימשו המגדלים יחדיו כשעון לפיו חיו הסינים – הפעמון העיר את הסינים בבוקר והתוף נשמע חמש פעמים בשקיעה, ופעם אחת כל שעה עד חצות. מגדלי הפעמון והתוף בש'י-אן נבנו בין השנים 1380-1384 ושופצו מספר פעמים בחלוף השנים. המגדלים מחוברים במעבר תת-קרקעי, אשר מוביל גם למקומות נוספים במרכז העיר.

במגדלים עצמם ניתן להנות ממבט פנורמי של מרכז העיר. מספר פעמים ביום נערכות הופעות של מוזיקה על תופים במגדל התוף ופעמונים במגדל הפעמון. כלי הנגינה הינם שחזורים של כלים קדומים, שעליהם ניגנו עוד בימי שושלת ג'ואו במאה ה-9 לפנה"ס. כמו כן, בתוך המגדלים מצויות מספר תערוכות – תערוכת תופים ורהיטים של שושלת צ'ינג (1644-1911) במגדל התוף ותערוכת פעמונים משושלת טאנג במגדל הפעמון.

מופע מוזיקה בתוך מגדל התוף (צילום: שלומציון דובין)

הרחובות המובילים למגדלי הפעמון והתוף הם לב ליבם של הקניות והשוטטות בש'י-אן. יש כאן רחובות עמוסים באוכל, פיצ'פקס ומזכרות מפתות מהעיר, ואם תעמדו על המקח אין סיכוי שתצאו בידיים ריקות. כאשר יורדת החשכה, הדוכנים מתמלאים אנשים ואיתם אמנים המנגנים בכלים סינים עתיקים או בכלים מערביים עדכניים. אל תשכחו לחזור ולחזות במגדלי הפעמון והתוף בלילה – אז האור המאיר אותם גורם להיות אפילו יותר מרשימים מאשר ביום.