במשך מאות שנים כיהנה העיר נאנג'ינג כבירתה של סין, והייתה לחלק אינטגראלי מההיסטוריה הסינית העתיקה והמודרנית. מכאן שלטו מלכים וקיסרים החל מהמאה השלישית לספירה, כאן ישבה הרפובליקה של סין בתחילת המאה ה-20 ופה גם נעשתה אחת מהזוועות הגדולות של מלחמת העולם השנייה בסין, המכונה אונס נאנג'ינג. כיום מהווה נאנג'ינג את אחת הערים היפות והפסטוראליות של צפון-מזרח סין, ומכהנת כמעין מוזיאון עצום להיסטוריה הארוכה של המדינה.
אחד האתרים הידועים ביותר של העיר הוא ההר דזג'ין, או מילולית "ההר הסגול-זהוב" (Zǐjīn shān, 紫金山). עם חשיבות היסטורית בת מאות שנים, ההר הפך למוקד עלייה לרגל עבור מיליוני סינים, המגיעים אליו הודות ל"סודות" הטמונים בו: כאן קבור קיסרה הראשון והמרתק של שושלת מינג (1368-1644), דז'ו יואן-דז'אנג, וכאן גם קבור סון יאט-סן, מי שנחשב עד היום לאביה של האומה הסינית המודרנית. לא צריך להיות מומחה בהיסטוריה הסינית כדי להנות מההר – בין הנופים היפים שלו, הצמחייה המיוחדת והקרבה לעיר, מדובר בטיול יום מצוין עבור תיירים המתעניינים בהיסטוריה, מחפשים נופים יפים ורוצים לחוות אתרים סינים אותנטיים.
ניתן כאמור לבקר במרבית האתרים ביום אחד של טיול, אך אם זמנכם קצר מומלץ להתחיל ולבקר בשני הקברים, המהווים את גולת הכותרת של המקום.
המאוזוליאום מינג ש'יאו-לינג
קיסרה הראשון של שושלת מינג, דז'ו יואן-דז'אנג, הינו דמות יוצאת-דופן בהיסטוריה הסינית – הוא החל כאיכר עני בתקופת השלטון המונגולי, הוביל מרידות איכרים נגד השושלת והפך למייסד שושלת מינג הגדולה ולקיסרה הראשון. תחת שלטונו בן 30 השנים נערכו שינויים מרחיקי לכת במערכת החינוך ובכלכלה הסינית, והוא נחשב על ידי היסטוריונים לאחד הקיסרים החזקים והחשובים שהיו לסין. דז'ו נודע כקיסר קשוח ורצחני שהרג כל אדם שערער על דבריו – אך מאידך גם כשליט חריף שנלחם למען האיכרים העניים במדינה. אחוזת הקבר שלו (Míng xiàolíng, 明孝陵) הינה דוגמא מרהיבה לקבורה של אדם במעמדו.
הכניסה למבנה הינה קיר גבוה ובו דלתות דמויות קשתות. כאן נהגו המבקרים לקשור את סוסם לפני הכניסה למקום הקדוש. בהמשך להליכה מוצב פביליון ובו סטלת שיש גדולה הניצבת על חיה אגדית דמוית צב בשם ביש'י. הסטלה, המפארת את שמו ופועלו של הקיסר, הוצבה בהוראת בנו הרביעי, הקיסר דז'ו די. משם מגיעים לאזור היפה והמפורסם ביותר של הקבר: "דרך הרוחות", אלמנט נפוץ בקבורה בסין העתיקה. הדרך נמתחת לאורך מסחרר של 1800 מטרים וכוללת שלל פסלי אבן גדולים ועתיקים, שמטרתם שמירה על הקיסר מפני רוחות רעות. נוטים לחלק את הדרך לשניים: החלק הראשון נמתח ממזרח למערב וכולל פסלים זוגיים של חיות, כגון אריות, פילים וגמלים, אשר מסמלים את תכונות האופי וגדולתו של הקיסר. בחלקה השני של השדרה מתעקלת הדרך מדרום לצפון, וניצבים בה פסלים של שרי ממשלה ושומרים, שתפקידם ללוות את הקיסר בדרכו לעולם הבא. כאמור, דרך הרוחות קיימת בקברים קיסריים נוספים בסין, ובכללם בקברי מינג ליד בייג'ינג – אך זוהי אחת העדויות המרשימות והשמורות ביותר שלה.
עם סיום הדרך מתחילה אחוזת הקבר עצמה – סדרת מבנים קיסריים שסופם בקבר של הקיסר ושל אישתו, הקיסרית מא. המבנה הראשון שתעברו הינו "גשר המים הזהוב", ולאחריו תגיעו לשער הרשמי של הקבר, "שער האזרחות והצבא". מעבר לשער ישנו לוח אבן עם כיתוב ב-6 שפות – שריד משושלת צ'ינג המפציר במבקרים לשמור על הקבר החשוב. לאחריו נמצא האולם המרכזי, אולם ש'יאו-לינג, ובו פסלים של הקיסר ושל אישתו. מי שמצפה לראות את הקברים עצמם צפוי להתאכזב – קברם של הקיסר ושל הקיסרית נמצאים מחוץ לאולם, תחת תל גבוה רווי צמחייה. ניתן להקיף את התל ולהתרשם ממנו, אך אין בו שום דבר ייחודי המעיד על חשיבותו ההיסטורית.
אם יש לכם קצת זמן פנוי, חזרו אל שדרת הפסלים ולכו לכיוון דרום, שם תוכלו להנות ממוזיאון מעניין על תקופת שושלת מינג.
אחוזת הקבר של ד"ר סון יאט-סן
מעטים האנשים שהקונצנזוס לגבי תרומתם להקמתה של סין המודרנית רחב ומתמשך כמו זה שזכה לו סון יאט סן. סון נולד ב-1866 בגואנגדונג וגדל בהוואי, שם זכה להשכלה נרחבת במדעים המדויקים ובמדעי הרוח. הוא חזר לסין בגיל 17 והשלים לימודי רפואה בהונג-קונג, אך מצבה של הקשה של סין בשלהי שושלת צ'ינג הביא אותו להמיר את חייו הנוחים בחיים של מהפכן. הוא נטש את עבודתו כרופא והחל בפעילות מחתרתית שמטרתה להפוך את סין לרפובליקה מודרנית. מרבית פעולותיו נכשלו מרות, והוא העביר פרקים ארוכים מחייו בגלות באירופה וביפן. אך למרות הכל הוא המשיך לדחוף ולהאמין בשינוי, ובין פועליו הרבים היה סון הגב הרוחני והכספי של כמה מהמהפכות החשובות בסין המודרנית; ממקימי מפלגת הגואומינדאנג (Guómíndǎng, 国民党), אויבתה המרה של המפלגה הקומוניסטית ששלטה בסין לתקופה והמשיכה להקמת הרפובליקה הסינית בטאיוואן; וכן קבע את "שלושת עקרונות העם" (לאומיות, דמוקרטיה ורווחה), שמהווים עד היום בסיס לעקרונות סין המודרנית. הוא נפטר בשנת 1925 ממחלת הסרטן, אך מורשתו ממשיכה להיות חזקה מאוד הן בסין והן בטאיוואן.
סון ביקש להקבר בנאנג'ינג, ובניית המאוזוליאום שלו החלה ב-1926 והסתיימה שלוש שנים אחר כך. אחוזת הקבר של סון יאט-סן (Zhōngshān líng, 中山陵) נבנתה מדרום לצפון והיא משלבת בין אדריכלות סינית למערבית, עם מבנה מונומנטאלי שלא היה מבייש את קיסרי סין. המאוזוליאום בנוי על צלע ההר ודורש עלייה בכ-400 מדרגות, העוברות במספר מבנים עשויי שיש לבן. במרכז המדרגות נמצא פביליון ובו סטופה בת 9 מטרים, שנבנתה על-ידי הגואומינדאנג. בסוף הטיפוס תגיעו להיכל ההנצחה המרשים, במרכזו מוצב פסל מרשים של ד"ר סון. לרגלי הפסל הוצבו ששה לוחות המציגים סצנות מרכזיות מחייו, והתקרה מעוטרת בצבעי הדגל של הגואומינדאנג – זכר נדיר למפלגה ששלטה פעם בסין. במרכז הקיר האחורי נמצאת דלת המובילה לחדר קטן ועגול, שבמרכזו מונח הסרקופג של ד"ר סון יאט-סן.
גם אם אינכם מתעניינים בהיסטוריה המודרנית של סין, מומלץ לקפוץ לביקור באחוזת הקבר של סון כדי להתרשם מהארכיטקטורה, לנשום קצת אוויר צח – ולאבד אותו למראה הנוף המרהיב הנשקף מהקבר.
מקדש לינג-גו
מזרחית לאחוזת הקבר של סון יאט-סן ממוקם המקדש המרשים לינג-גו (Línggǔ sì, 灵谷寺), המפורסם בזכות הפגודה הניצבת במרכזו. המקדש נבנה לראשונה בשנת 515, במהלך שושלת ליאנג (502-557). הוא נבנה במקור במקום בו שוכן המאוזוליאום של קיסר מינג, אך לקראת מותו הכריז הקיסר על האזור כמקום קבורתו, והמקדש הוזז למיקומו הנוכחי. במקדש מוצגים פסלי בודהה ובודהיסטוות, וכן שמורה פה סוטרה מתורגמת של הנזיר המפורסם ש'ואן-דזאנג, שמסעותיו היוו השראה לרומן הסיני הקלאסי "המסע למערב".
מבנה נוסף במקדש הוא אולם "וו-ליאנג", שנקרא על שם נזיר סיני שהגיע להארה. באופן מקרי למדי, המשמעות של "וו-ליאנג" היא גם "ללא קורות" – וכך בדיוק נבנה האולם: לבנים שהועמסו זו על זו ללא קורות עץ. בתחילת המאה ה-20 הוסב האולם להיכל זיכרון עבור החיילים של מפלגת הגואומינאדנג שאיבדו את חייהם במסע המפורסם של המפלגה לאיחוד סין. המבנה המרשים ביותר באזור הוא כאמור פגודת לינג-גו, המכילה תשע קומות ומתנשאת לגובה של 60 מטרים. הפגודה המודרנית הוקמה בשנת 1929, גם היא כזכר לחיילים של הגואומינדאנג. ציטוטיהם של מנהיגי המפלגה סון יאט-סן וצ'יאנג קאי-שק חקוקים בפגודה, זכר לתקופת הזוהר של האויבת הגדולה של מאו.
אטרקציות נוספות בהר דזג'ין
ישנן מספר אטרקציות נוספות שניתן לבקר בהן בהר, ובכללן האמפיתיאטרון המרשים שנבנה ב-1932 והוילה של מאי-לינג, בית מגורים מפואר שנהג לשמש כבית קיץ עבור יורשו של ד"ר סון, צ'יאנג קאי-שק ואישתו סונג מאי-לינג. הוילה הצבעונית מכילה ארבע קומות, ותקרתה משובצת באריחים ירוקים המעוטרים עם ציפור הפניקס. לבסוף, תוכלו לטפס לתצפית שבראש ההר ולהנות ממספר מבנים מקסימים, וכמובן מהנוף היפייפה הנשקף מן ההר.
מידע שימושי
הגעה: ניתן להגיע למאוזוליאום של מינג ש'יאו-לינג מנאנג'ינג עם קווי אוטובוס מס' 20, 203 ו-315 מנאנג'ינג או לחלופין בקו 2 של הרכבת התחתית ולרדת בתחנת פארק מוש'ו (Mùxu yuán, 苜蓿园). מונית לאזור תעלה כ-50 יואן ומעלה. ניתן גם להתחיל באחוזת הקבר של סון יאט-סן, ולקחת אליה את קו 2 של הרכבת התחתית לתחנת ש'יה-מה פאנג (Xiàmǎ fáng, 下马坊).
בין האטרקציות השונות בהר מחברים רכבים חשמליים קטנים, וכל נסיעה עולה 10 יואן לבן אדם.
מחיר כניסה: המאוזוליאום מינג ש'יאו-לינג – 70 יואן; אחוזת הקבר של סון יאט-סן – חינם. מקדש לינג-גו – 35 יואן. האמפיתאטרון – 10 יואן. הוילה של מאי-לינג – 35 יואן. ניתן לקנות כרטיס משולב לכל האטרקציות ב-100 יואן.
שעות פתיחה: המאוזוליאום של מינג ש'יאו-לינג ואחוזת הקבר של סון יאט-סן – בקיץ: 6:30-18:30, בחורף: 6:30-17:30. היכל ההנצחה וחדר הקבורה של ד"ר סון סגורים בימי שני. מקדש לינג-גו – 7:00-17:30.