מסלול דרך המשי
מסלול דרך המשי
על המסלול
מסלול: ש'י-אן >> גאנסו >> ש'ינג'יאנג
מסע בדרך המשי הוא מסע מרתק של היסטוריה, דת ואמנות, אבל הוא קודם כל מסע בטבע פראי יוצא דופן: במסלול זה תעברו בין מדבריות צחיחות, הרים מושלגים ואגמים תכולים. המסלול הזה מאתגר מבחינה שפתית ופיזית, אבל ההיסטוריה והנופים ישאירו אתכם חסרי נשימה – ולא רק בגלל הגובה הרב של הפסגות. המסלול מתחיל בש'י-אן, בירתה העתיקה של סין ותחילתו של הצד הסיני של דרך המשי. לש'י-אן ניתן להגיע בקלות ברכבת או בטיסה מבייג'ינג.
זמן מומלץ: שלושה שבועות – חודש
מתאים במיוחד ל: צעירים, תרמילאים
ש'י-אן
זמן מומלץ: 3-4 ימים
בלב ליבה של סין, בפרובינציית שאאנש'י (Shǎnxī, 陕西), ממוקמת העיר ש'י-אן (Xī’ān, 西安), ששמה הגיע לכל קצוות העולם בעיקר בזכות צבא לוחמי הטרקוטה המופלא והסיפורים המרתקים שמאחוריו. חיילי הטרקוטה אמנם זוכים לתהילה מוצדקת, אך אל תטעו לחשוב שזה כל מה שיש לעיר להציע: ש'י-אן היא אחת מהערים העתיקות ביותר בסין, ונחשבת לראשונה מבין הבירות הגדולות העתיקות שלה. מומלץ להקדיש לעיר לפחות יומיים מלאים, אחד לחיילי הטרקוטה והשני לסיור בתוך העיר העתיקה, אך אפשר בקלות להשאר פה מספר ימים נוספים.
אטרקציות מרכזיות:
צבא לוחמי הטרקוטה (The Terracotta Army, Bīngmāyǒng, 兵马俑) ואחוזת הקבר של הקיסר הראשון של צ'ין (Mausoleum of the First Qin Emperor, Qín Shǐhuáng líng, 秦始皇陵) הם מהאתרים המפורסמים ביותר בסין, הם מכונים על ידי הסינים "פלא העולם השמיני", והוכרו כאתר מורשת עולמי על ידי אונסק"ו – ולא לחינם. צ'ין שה-חואנג חי במאה ה-3 לפסה"נ והיה הקיסר הראשון של שושלת צ'ין, השושלת שאיחדה לראשונה את סין תחת השלטון הקיסרי שיימשך מעל ל-2000 שנים. האתר התפרסם במיוחד בזכות הבורות הסובבים את הקבר, בהם נמצא צבא של אלפי לוחמים עשויים חרס הנראים כל אחד שונה מחברו. ככל הנראה מה שהתגלה הוא רק קצה קצו של המזלג – החוקרים מעריכים שככל שיחפרו בורות קרובים יותר לקבר, הממצאים שיתגלו יהיו יותר ויותר מרשימים. לכן, חפירת הבורות וחקירתם עדיין נמשכות ואף ניתן לראות אותן בזמן אמת.
לקריאה נוספת לחצו כאן.
חומת העיר ש'י-אן (Xian City Wall, Xī'ān chéngqiáng, 西安城墙) המרשימה היא ככל הנראה הדבר הראשון שייפגשו עיניכם כשתגיעו לעיר העתיקה של ש'י-אן. מדובר באחת החומות העתיקות והשמורות מבין חומות הערים הסיניות. אף על פי שנבנתה לראשונה כחומתה של העיר צ'אנג-אן עוד בתקופת שושלת טאנג (617-906 לספירה), החומה ששרדה עד היום היא שיפוץ שנעשה על ידי הקיסר הראשון של שושלת מינג (1368-1644). כיום ניתן להקיף את העיר העתיקה בהליכה על החומה שאורכה כמעט 14 קילומטר, ולקבל מבט מגבוה על יופייה של העיר ואתריה.
שעות פתיחה: 8:00-20:00 (כל השערים נפתחים באותה שעה, השער הדרומי נסגר הכי מאוחר, בשעה 20:00). החל מ-18:00 אין עלייה על החומה, רק ירידה ממנה.
ניתן לעלות לחומה ממספר שערים שונים, אך המומלץ ביותר הוא השער הדרומי בו גם יש הופעות שונות במהלך היום וניתן אפילו להשכיר אופניים לטיול על החומה.
לקריאה נוספת לחצו כאן.
מגדלי הפעמון והתוף (Bell Tower, Zhōnglóu, 钟楼 & Drum Tower, Gǔlóu, 鼓楼) הם הסמלים של העיר ש'י-אן, הניצבים בליבה של העיר העתיקה ומאירים את לילותיה בצבעים בוהקים. הייעוד המקורי של מגדל הפעמון (כמו של שאר מגדלי הפעמון בסין) היה לבשר מדי בוקר את השעה. המגדל של ש'י-אן נותר עד היום אחד הגדולים והמרהיבים מסוגו בסין. הוא נבנה לראשונה ב-1384 על ידי שושלת מינג בסמוך למגדל התוף שבעיר, אך משגדלה העיר, כ-200 שנה לאחר מכן הוא הוזז ממקומו על מנת שימשיך לסמל את מרכזה של העיר. כיום, ניתן לטפס על המגדל, לצפות בנוף הנשקף ממנו וכן להתרשם מן התערוכות המוצגות בו ומהפעמון שעדיין עומד על המשמר.
בדומה לו, נבנה מגדל התוף בשנת 1380 על ידי שושלת מינג, אך הוצב בו תוף ענק שתפקידו היה לבשר דווקא את סוף היום עם בואה של השקיעה. נוסף על הנוף שנשקף ממגדל התוף, תוכלו לראות בו את התוף הגדול ביותר בסין כיום, אשר נמצא במגדל מאז 1996, כמו גם תופים רבים אחרים, שחלקם נוצרו לפני מאות ואלפי שנים. בנוסף בכל יום מתקיים במגדל מופע תופים.
שעות פתיחה: מגדל הפעמון – נובמבר-מרץ: 8:00-17:30; אפריל-אוקטובר: 8:00-22:00. מגדל התוף – נובמבר-מרץ: 8:30-18:00; אפריל-אוקטובר: 8:30-22:00.
לקריאה נוספת לחצו כאן.
הרובע המוסלמי של ש'י-אן (Muslim Quarter, Huímín jiē, 回民街) הוא ביתם ומרכזם התרבותי השוקק של בני דת האיסלאם בש'י-אן. ראשית ההיסטוריה המוסלמית בסין נעוצה באמצע המאה ה-7, תחת שלטונה של שושלת טאנג שבירתה צ'אנג-אן, הלוא היא העיר העתיקה של ש'י-אן. כיום חיים בש'י-אן כמה עשרות אלפי מוסלמים, רוב רובם בני מיעוט החוי. הרובע, אשר ממוקם מצפון לרחוב המערבי (Xī dàjiē, 西大街) בעיר העתיקה, מציע שוק אוכל צפוף וססגוני המלווה בשלל ניחוחות וטעמים חדשים שנובעים מהשילוב המיוחד בין התרבות הסינית למוסלמית. ברובע תמצאו גם כמובן כמה וכמה מסגדים, הוותיק, הידוע ומן הסתם גם הגדול שבהם הוא המסגד הגדול של ש'י-אן (Great Mosque of Xi’an, Xī'ān dàqīngzhēnsì, 西安大清真寺).
לקריאה נוספת לחצו כאן.
כ-120 קילומטר מהעיר ש'י-אן נמצא הר חואה או חואה שאן (Hua Mountain, Huà shān, 华山), אחד מחמשת ההרים הגדולים של סין, אשר בין היתר מהווה את ביתם של כמה וכמה מקדשים דאואיסטים. את ההר נהוג לחלק כיום לחמש פסגות, כשהפסגה הדרומית והגבוהה מבינן מתנשאת לגובה של כ-2,150 מטר. ההר התפרסם לאחרונה בעולם בזכות "שביל הקרשים שבשמיים" (Chángkōng zhàndào, 长空栈道), שנחשב לאחד השבילים המסוכנים בעולם, אך בימים אלה ניתן לטייל בו בבטיחות עם רתמות. ומכל מקום, אפשר להנות מההר גם בלי לעבור בשביל זה, ובנוסף ניתן להחליף את העלייה הרגלית המפרכת להר, בנסיעה ברכבל המעפיל לפסגה הצפונית או המערבית.
שעות פתיחה: דצמבר-פברואר: 9:00-17:00; מרץ-אוקטובר: 7:00-19:00.
1. כדאי לארגן מראש אוכל ושתייה לכל היום, שכן על פסגת ההר המחירים גבוהים מאוד.
2. כשתרדו מהרכבת בחואה שאן צפון, יחכו נהגים רבים אשר ינסו למשוך אתכם למיניבוסים בתשלום. התעקשו וחפשו את המיניבוסים החינמיים.
לקריאה נוספת לחצו כאן.
גאנסו
זמן מומלץ: 8-10 ימים
מדבריות גובי, הרים מושלגים, נזירים טיבטים ואמנות שאין שנייה לה בעולם: אם גם אתם הוקסמתם מסיפורי דרך המשי ומסעות הסוחרים בה, גאנסו (Gānsù, 甘肃) היא ללא ספק המקום בשבילכם. המחוז היה במשך אלפי שנים מרכז הסחר של סין עם העולם, ובדרכיו המדבריות עברו סוחרים, נזירים וסחורות ששינו את התרבות הסינית כולה. צומת הדרכים המרכזית של האזור היא בירת הפרובינציה – לאנדז'ואו (Lánzhōu, 兰州), היושבת על גדות הנהר הצהוב האימתני.
האטרקציות הבאות מסודרות לפי סדר הנסיעה, מדרום לצפון, ולכיוון מחוז ש'ינג'יאנג. אם יש לכם זמן, שווה לבקר באתרים נוספים במחוז, כגון מקדש לאבראנג ומערות בינגלינג.
אטרקציות מרכזיות:
אין הרבה מה לעשות בבירה האפרורית והמאובקת של גאנסו, לאנדז'ואו (Lanzhou, Lánzhōu, 兰州), ובשביל רוב האנשים היא מכהנת כתחנת מעבר ותו לא. אם יוצא לכם להעביר פה יום, תוכלו לטייל לאורכו של הנהר הצהוב המרשים, החוצה את העיר לשתיים, או לעשות מעט כושר ולטפס לגבעת הפגודה הלבנה (Báitǎshān, 白塔山) היפה שמעניק נוף מרהיב של העיר. גולת הכותרת של העיר היא מוזיאון הפרובינציה של גאנסו (Gānsù shěng bówùguǎn, 甘肃省博物馆), המכיל אוסף גדול של פריטים ארכיאולוגיים מרתקים מהתרבויות השונות מהאזור. אפשר בקלות להעביר מספר שעות במוזיאון המרשים, המכיל גם מחלקה של מאובנים שהתגלו במחוז ומחלקה רחבה העוסקת במהפכה הקומוניסטית.
שעות פתיחה: המוזיאון: 9:00-17:00, כניסה אחרונה ב- 16:00, סגור בימי שני; המקדש: 6:30-20:30.
המסע צפונה על דרך המשי מתחיל בדז'אנגייה (Zhangye, Zhāngyē, 张掖), וזוהי התחלה מופלאה בהחלט: העיר הקטנה הינה בית למדבריות הצבע ולמקדש מאטי המרהיבים, ולמרות שהיא מבודדת מעט ואינה נגישה במיוחד לתיירים, כדאי להשתקע בה יום-יומיים כדי לבקר באתרים סביבה. דז'אנגייה ידועה לספרות זה מאות שנים, ובין מעריציה נמנה מרקו פולו, שהפך אותה לביתו למשך שנה תמימה בדרכו לפגוש את קובלאי חאן. גולת הכותרת בעיר עצמה הוא מקדש הבודהה הגדול (Dàfó sì, 大佛寺): מקדש נהדר וגדול ממדים, ובו נמצא הבודהה השוכב הגדול בסין. המקדש נוסד בשנת 1098, והאולם העשוי מעץ בו שוכב הפסל שרד מתקופה זו, מה שהופך אותו לאחד ממבני העץ העתיקים בכל סין. בקדמת המקדש ניצבת מזרקה המוציאה עשן ותורמת לאווירת הקודש השוררת באזור. מספר מטרים צפונית למקדש תראו פגודה גדולה מתנשאת – זוהי פגודה העץ של דז'אנגייה (Mùtǎ sì, 木塔寺), שנבנתה לראשונה במאה השישית, אך עברה שיפוצים רבים מאז.
דז'אנגייה היא גם נקודת היציאה לשניים מהאתרים המרשימים ביותר של מחוז גאנסו: מדבריות הצבע של דז'אנגייה, ומקדש מאטי.
שעות פתיחה: מקדש הבודהה הגדול – 7:30-17:30 ; פגודת העץ – 8:00-17:30.
לקריאה נוספת לחצו כאן.
צריחיו הגבוהים של מעבר ג’יה-יו-גואן (Jiayuguan Pass, Jiāyùguān, 嘉峪关) מסמלים את סופה של החומה הגדולה של מינג (1368-1644), ומבחינת הסינים סימל המקום גם את גבולה של הציוויליזציה הסינית. המעבר, שנבנה סביב שנת 1372, היה סמל לעונש ולגירוש, שכן מנודי סין נהגו לעבור בו בדרכם לחיי גלות במדבר. היום הבדידות הזו היא בדיוק מה שהופכת את מעבר ג’יה-יו-גואן לכה מיוחד – מראה החומה הסינית והמבצר המפואר באמצע המדבר, כשברקע ניצבים הרים מושלגים, הינו יחיד במינו בסין. למרות שיפוצים מסוימים, מעבר ג’יה-יו-גואן הוא המעבר הצבאי הוותיק ביותר ששרד עד היום, והזדמנות לראות את החומה הגדולה של מינג ללא מתיחת פנים יסודית ולאחר נזקי המדבר שעברה במשך מאות שנים. במקום עוד מספר אטרקציות קטנות, כולל מוזיאון קטן ולא מרשים במיוחד של החומה הגדולה.
שעות פתיחה: מאי-אוקטובר: 8:30-20:00; נובמבר-אפריל: 8:30-18:00.
בעיר ג'יה-יו-גואן יש מלונות ספורים בלבד המקבלים זרים, והאנגלית אינה בהכרח שגורה בפי עובדיהם. מאחר ולדון-חואנג יוצאות רכבות רק בלילה (2:45-8:00) והאוטובוסים נגמרים ב-14:00, אם לא תזמינו מקום לינה מראש יש סיכוי סביר שתעבירו חצי לילה בתחנת הרכבת השוממת של המקום.
לקריאה נוספת לחצו כאן.
דון-חואנג (Dunhuang, Dūnhuáng, 敦煌) המקסימה והמבודדת מלאה באוכל טוב, אמנים מוכשרים ואטרקציות מרשימות, והיא שובה את ליבם של מטיילים רבים. אל תיבהלו אם הכל סגור ביום – העיירה הקטנה הזו עובדת בלילה, עם שוק לילה סואן ומאות מסעדות מקומיות הנפתחות בחשכה. זה מתאים לאופי הטיול פה, שכן דון-חואנג היא נקודת היציאה למערות מוגאו הנפלאות ולהר החולות המזמרים המקסים. סביבתה של דון-חואנג מציעה עוד אטרקציות רבות, ורוב האכסניות ובתי המלון יציעו לקחת אתכם לחצי יום טיול לראות שרידים של החומה הגדולה ממספר תקופות, וביניהן שושלות מינג (1368-1644) וחאן (206 לפנה"ס- 220 לספירה). בלילה תוכלו לקנות מזכרות בשוק האמנות הלילי הנחמד, שלמרות שהוא הולך ומאבד את היצירות המקוריות לטובת פיצ'פקס סיני טיפוסי, עדיין ניתן למצוא בו כמה אמנים מיוחדים שהגיעו לאזור כדי להתחבר עם הטבע.
שעות פתיחה: כל היום.
כשהגיעה השמועה למערב בדבר האוצר הדתי והתרבותי המתחבא אי שם בצפון דרך המשי, מעטים האמינו כי הדבר אפשרי. מאה שנים אחרי, ומערות מוגאו (Mogao Caves, Mògāo kū, 莫高窟) הן אחד מהאתרים החשובים בהיסטוריית הבודהיזם הסיני בפרט והבודהיזם בכלל: 500 מערות התפילה שנחצבו במצוק לאורך אלף שנים חושפות 45 אלף מטרים רבועים של ציורי קיר, פסלים מרשימים ומסמכים ייחודיים, באוצר שאין שני לו בעולם. המערות מציגות אמנות מרהיבה מהמאה ה-4 ועד המאה ה-14 וחושפות טפח מן החיים בשנים אלו, וקשה שלא להתרגש למראה הציורים המרהיבים המכסים אותן מקיר אל קיר. בין הציורים הרבים ניתן למצוא פורטרטים של מנהיגים מקומיים ודמויות היסטוריות מפורסמות, כמו גם עדויות בלעדיות למנהגים שנעלמו מסין, כמו ריקודים וטקסי קבורה מקומיים. המערות, הנקראות לעיתים "מערות אלף הבודהות" או "מערות דון-חואנג" על שם הקרבה לעיר המקסימה דון-חואנג, הן אתר חובה לכל חובב אמנות, היסטוריה, ארכיאולוגיה ותרבות.
שעות פתיחה: אפריל-נובמבר: 8:00-18:00. דצמבר-מרץ: 9:00-17:30.
- הטיול במערות מתבצע עם מדריך בלבד, שלוקח את המטיילים למספר מערות המשתנה מדי יום. ההדרכות בסינית, אך יש שלוש פעמים ביום (9:00, 12:00 ו-14:00) מדריך באנגלית שעולה מעט יותר (בתוספת 20 יואן). מומלץ להביא פנס עצמאית. אסור לצלם בתוך המערות.
- אל תפספסו את המוזיאון המעניין של האתר, אשר משחזר מספר מערות ומסביר את שיטות הצביעה הייחודיות שנעשו במערות ואת הדמויות השונות המוצגות בהן.
לקריאה נוספת לחצו כאן.
ש'ינג'יאנג
זמן מומלץ: 10-14 ימים
ישראלים יחושו בבית בפרובינציית ש'ינג'יאנג (Xīnjiāng, 新疆) שבמערב סין. אזור מחייתם הססגוני של המיעוט האוייגורי מספק מרחבים אינסופיים של טבע פראי, הרים ואגמים תכולים, וגם המטייל המנוסה ביותר ייתקשה להישאר אדיש למול נופיו. מלבד היותו חלק מרכזי מדרך המשי בין סין למרכז אסיה, האזור נודע בהיסטוריה הרעועה שלו עם הממשל המרכזי בבייג'ינג, שכללה שליטה רפופה אם בכלל של הממשל הסיני. דרישתם של האויגורים לעצמאות הביאה למספר תקריות בשנים האחרונות, והממשלה המרכזית מהדקת את השליטה על הפרובינציה מעת לעת. אך אל תתנו לבעיות אלו למנוע מכם מלבקר באזור היפייפה, שמלבד נופיו המיוחדים מכיל עשרות מסגדים ומבנים היסטוריים מרשימים. המיעוט המוסלמי מסביר הפנים יידאג להנעים את טיולכם עם בשר כבש משובח ומטעמים מהמטבח הש'ינג'יאנגי, שמאכלי הבשר והנודלס שלו ידועים בכל סין.
אטרקציות מרכזיות:
חאמי (Hami, Hāmì, 哈密), הידועה בשמה הנוסף קומול, היא עיר אואזיס מודרנית שתתחיל להכניס אתכם לתוך הראש של ש'ינג'יאנג. חאמי נודעה לאורך ההיסטוריה הסינית בזכות האדמה הפורייה שלה והגידולים הייחודיים שצמחו בה, וביניהם המלונים המתוקים שלה – מלוני חאמי. גידולים אלו שהפכו אותה למוקד מריבה היסטורי בין שבטי הצפון, המונגולים, הטורקים והסינים, והעיר אף שימשה כעיר הבירה של האוטונומיה שהוקמה באזור. מרבית האטרקציות של העיר קשורות לעבר זה, כמו המוזוליאום של מלכי חאמי (Hāmì Huíwánglíng, 哈密回王陵) שנמצא בשטחה.
הגעה: כדי להגיע מדונחואנג לחאמי מומלץ לקחת קודם כל אוטובוס (שעתיים, 15 יואן) מדונחואנג לתחנת הרכבת הדרומית של ליו-יואן (Liǔyuán nánzhàn, 柳园南站). משם תוכלו לקחת החל מהצהריים רכבת מהירה לחאמי (שעה וחצי, 80 יואן), או לחלופין אוטובוס שייקח כשלוש שעות נסיעה. לחאמי יש גם שדה תעופה קטן (Hāmì jīchǎng, 哈密机场) הממוקם כ-12 ק"מ צפונית לעיר, ומוציא טיסות למספר יעדים בסין.
מחיר כניסה: המאוזוליאום – 40 יואן.
שעות פתיחה: המאוזוליאום – קיץ: 9:30-18:30; חורף – 10:00-18:00.
נווה המדבר של טורפאן (Turpan, Tǔlǔfān, 吐鲁番)היה אחת הנקודות המרכזיות של מעבר סחורות עוד כשהיה בשליטה של ממלכות אזוריות עצמאיות. חשיבות הנקודה למסחר הפך גם אותה למוקד מלחמה בין השושלות הסיניות לשבטים הסובבים אותן, וב-3,000 השנים האחרונות היא עברה כל כך הרבה ידיים שגם היסטוריון חובב היה מאבד את הספירה. בין העמים שעברו פה ניתן למנות את הטורקים, ההודו-אירופאים (טוכארים), הש'יונג-נו מצפון, הסינים, הטיבטים וכמובן האוייגורים. כל אלו השאירו את חותמם הן על האוכלוסייה והן על האתרים באזור טורפאן, השופע כפרים אוייגורים עתיקים כמו הכפר טויוגואו (Tǔyùgōu, 吐峪沟) ואזורי עתיקות כמו זה של ג'יאוחה (Jiāohé gùchéng, 交河故城). גם הרומן הקלאסי הסיני, "המסע למערב", השאיר את חותמו פה בזכות "ההרים הבוערים" (Huǒyàn shān, 火焰山) המוזכרים בו ונמצאים בקרבת מקום. מלבד אלו מתהדרת טורפאן בהיותה המקום השני הכי נמוך בעולם (בתחרות צמודה לפלא הטבע הישראלי) והמקום החם בסין, אז אל תשכחו להצטייד היטב לקראת הקיץ הלוהט פה.
הגעה: מספר רכבות (שעתיים-שעתיים וחצי, 115 יואן) יוצאות מדי יום מחאמי לתחנת הרכבת הצפונית של טורפאן (Tǔlǔfān běizhàn, 吐鲁番北站), ויש גם אוטובוסים שייקחו כארבע שעות. מרבית האטרקציות נמצאות מסביב לטורפאן, ולרובן יש מיניבוסים היוצאים מהעיר. הדרך המהירה והיעילה ביותר להתנייד בין הנקודות השונות היא בהשכרת מונית, שאמורה לעלות כ-2 יואן לכל קילומטר נסיעה.
מחיר כניסה: טויוגואו – 30 יואן. ג'יאוחה – 40 יואן. ההרים הבוערים – 60 יואן.
שעות פתיחה: טויוגואו – כל היום. ג'יאוחה – 9:00-18:00. ההרים הבוערים – 21 באפריל עד 20 באוקטובר- 8:00-21:00. 21 באוקטובר עד 20 באפריל – 10:00-18:30.
אורומצ'י (Urumqi, Wūlǔmùqí, 乌鲁木齐), הבירה של מחוז ש'ינג'יאנג, היא כל מה שתוכלו לצפות מעיר סינית גדולה – סואנת, מלאת בניינים אפרוריים וגורדי שחקים גנריים. אם מתעלמים מסממני המודרניזציה, אפשר למצוא פה תמהיל מרתק של סינים, אוייגורים ומיעוטים מרכז-אסייתים נוספים, המניעים את העיר המסחרית והחשובה הזו. מלבד אלו תמצאו פה כמה אטרקציות משובחות, כמו שווקים נפלאים והמוזיאון המחוזי של ש'ינג'יאנג (Xīnjiāng zīzhìqū bówùguǎn, 新疆自治区博物馆), שנודע בכל העולם בזכות מומיות הטארים בנות אלפי השנים שהשתמרו במדבריות המחוז ומוצגות בו.
הגעה: אורומצ'י היא המרכז התחבורתי של הפרובינציה, עם רכבות וטיסות שיוצאות לכל סין. אם אתם מגיעים מטורפאן תוכלו לקחת רכבת (שעה, 49 יואן) מהתחנה הצפונית של טורפאן לתחנה הדרומית של אורומצ'י (Wūlǔmùqí nánzhàn, 乌鲁木齐南站) או אוטובוס (שעתיים וחצי, 23.5 יואן) שיוצא מתחנת האוטובוסים הבין-עירוניים של טורפאן (Tǔlǔfān chángtú qìchēzhàn, 吐鲁番长途汽车站).
מחיר כניסה: המוזיאון המחוזי – חינם. כרטיסים מחולקים ב-10:00, 11:00, 12:00, 15:00 ו-16:00 בחודשי הקיץ, וב- 10:30, 11:30, 12:30, 15:00 ו-16:00 בחודשי החורף.
שעות פתיחה: 15 באפריל עד 15 באוקטובר – 10:00-18:00. 16 באוקטובר עד 14 באפריל – 10:30-18:00. המוזיאון סגור בשני ותצוגת המומיות סגורה בראשון ובחמישי.
העיר המערבית ביותר בסין, קשגר (Kashgar, Kāshí, 喀什), היוותה באופן טבעי שער לסחורות שעברו בין סין למרכז אירופה, והיא מהווה עד היום נקודת מסחר חשובה של סין עם שכנותיה. כשמגיעים לקשגר קשה לפספס את עברה כנקודת מעבר של סחורות – יותר מעשרים שווקים ססגוניים מתקיימים ברחבי העיר, כשהמפורסמים שבהם הם הבזאר הגדול של יום ראשון (Xīngqītiān shìchǎng, 星期天市场) ושוק הבהמות המפורסם, "מאל בזאר" (Dòngwù shìchǎng, 动物市场). מלבד אלו יש פה מבנים עתיקים המציגים את החיים בקשגר לפני מאות שנים, וכן כמה מסגדים חשובים ויפיפיים, כמו מסגד עיד גאה (Id Kah Mosque, Ài tígǎ'ěr qīngzhēn sì, 艾提尕尔清真寺).
הגעה: קשגר המבודדת דורשת נסיעה ארוכה מבירת המחוז אורומצ'י. שלוש רכבות יוצאות מדי יום מאורומצ'י לקשגר (כ-20 שעות נסיעה, 135-498 יואן). אופציה נוספת היא לטוס לשדה התעופה של קשגר (Kāshí jīchǎng, 喀什机场), המקבל טיסות מערים רבות בסין.
מחיר כניסה: הבזאר של יום ראשון – חינם. שוק הבהמות – חינם. מסגד עיד גאה – 20 יואן.
שעות פתיחה: הבזאר של יום ראשון – פתוח מדי יום אך פעיל במיוחד בראשון. שוק הבהמות – ימי ראשון, 8:00-18:00. מסגד עיד גאה – 9:00-22:00.
אחד מהנתיבים ההיסטוריים החשובים של דרכי המשי הוליך מקשגר לכיוון דרום מערב, אל עבר הרי הפמיר ומהם לצ'יטרל (בפקיסטאן של ימינו), ואז להודו או לערי אפגניסטאן. הכביש הלאומי 35, או בשמו הידוע "דרך קרקורם"(kālǎkūnlún gōnglù, 喀喇昆仑公路), הינו כביש בן 1300 קילומטרים אשר נמתח מקשגר ועד מעמקי פקיסטן. הדרך נבנתה בסוף שנות ה-50 ומבוססת על דרכי המשי העתיקות שעברו באזור. ההיגיון הטופוגרפי של הדרך הפך אותה למסלול משגשג גם בימינו: הנתיב צפוי לשמש ציר מרכזי בתכנית הדגל של ממשלת סין, "החגורה והדרך", המבקשת לחדש את דרך המשי העתיקה ולהרחיבה.
ציר קרקורום נחשב – ובצדק – לאחת הדרכים היפות בעולם, ובדרכו לפקיסטאן הוא חוצה עמקים צרים, רמות גבוהות ואגמי בדולח. לאורך הדרך יש מספר אתרים יפייפים המצדיקים עצירה מיוחדת: האחד הוא דיונות החול של בולנקול, והשני הוא אגם קרקול והנוף המרשים שהוא מספק על הר מוזטגאטא. בסופה של הדרך, לפני שתפגשו את בקרי הגבול הפקיסטני, תגיעו לטאשקורגן.