טל ניצן

מייסדת ועורכת

רכזת אדמניסטרטיבית במכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית. למדה באוניברסיטאות ג'יאו טונג בשאנגחאי ובדז'ה-ג'יאנג בחאנגדז'ואו. בעלת תואר ראשון בלימודי אסיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית.

20 עובדות על הפנדה הגדולה

כל מה שרציתם לדעת על הדוב שהפך לסמל האהוב ביותר של סין

1. בעוד הפנדה נזכרת בכתבים סינים עתיקים תחת שמות שונים, במערב היא התגלתה רק במאה ה-17, עת קיבל המיסיונר הצרפתי, ארמן דוד, פרווה של דוב פנדה.

2. למרות שהפנדה זכתה להקרא "דוב" מההתחלה בזכות המראה והאופי ה"דוביים" שלה, במשך שנים רבות לא היו בטוחים כי היא אכן חלק ממשפחת הדובים, ונמצא כי היא חולקת מאפיינים רבים המשותפים גם לראקונים (דביבונים). לבסוף הוכיחו בדיקות DNA כי הפנדה היא אכן ממשפחת הדובים.

הפנדה הגדולה - דוב או דביבון? (צילום: טל ניצן)

הפנדה הגדולה – דוב או דביבון? (צילום: טל ניצן)

3. מקור השם פנדה לא ממש ברור, יש הטוענים שהגיע מצרפתית בעוד אחרים מעידים כי הגיע משפות ההימלאיה. השם ככל הנראה ניתן ראשית לחברתו הקרובה של דוב הפנדה – הפנדה האדומה, אותה ניתן לראות בדרך כלל באותם מרכזי הגידול עם הפנדה הגדולה.

הפנדה האדומה - חברתו הקרובה של דוב הפנדה (צילום: טל ניצן)

הפנדה האדומה – חברתו הקרובה של דוב הפנדה (צילום: טל ניצן)

4. דובי הפנדה חיים ברכסים ההרריים של פרובינציות שאאנש'י, גאנסו וכמובן – סצ'ואן, שבסין. בעבר הם נפוצו גם באזורים המישוריים אך בשל הפיתוח החקלאי, הדמוגרפי ועוד הם נדחקו לאזורי מחייה מוגבלים יותר.

5. בעבר היה נהוג ציד של פנדות בסין, בין היתר בשל אמונה כי הן מספקות הגנה מאגית מרוחות רעות. עם התחזקות חשיבותה של הפנדה בסין והידלדלות אוכלוסייתה בטבע נאסר הציד, והעונשים עליו חמורים ביותר.

ציד הפנדות אסור בסין והעונשים עליו חמורים ביותר (צילום נוגה פייגה)

ציד הפנדות אסור בסין והעונשים עליו חמורים ביותר (צילום נוגה פייגה)

6. דובי הפנדה החיים בפרובינציית שאאנש'י משתייכים לזן מעט שונה הנקרא צ'ינלינג פנדה (על שם רכס הרי צ'ינלינג, שמהווה את בית הגידול של זן זה). דובי פנדה אלו מתאפיינים בגוף ובגולגולת מעט קטנים יותר, כתמי פרווה בצבע חום כהה (במקום שחור) ושיניים טוחנות גדולות יותר.

7. 99% מהדיאטה של הפנדה מורכבת מבמבוק. האחוז הנותר מורכב מעשבים נוספים ולעיתים רחוקות ממכרסמים קטנים. בשבי הם עשויים לקבל גם דבש, ביצים, דגים, ירקות ופירות שונים ועוד, וכן תערובת מזון מיוחדת הנרקחת עבורם במרכזי הרבייה.

99% מהדיאטה של הפנדה מורכבת מבמבוק (צילום: טל ניצן)

99% מהדיאטה של הפנדה מורכבת מבמבוק (צילום: טל ניצן)

8. הפנדה אוכלת 42 סוגים שונים של במבוק. לכל אחד מהבמבוקים מחזור חיים של 20-40 שנה, בסופו הוא פורח ומת. לאחר מכן ייעברו בין 4-10 שנים עד שהוא יתחיל לצמוח מחדש. כאשר זן הבמבוק באזור המחייה של הפנדות מסיים את מחזור חייו, הפנדות נאלצות למצוא זן חדש למאכל או להגר בחיפוש אחר מזון, דבר שהן לא תמיד מצליחות לעשות. 

9. מערכת העיכול של הפנדה דומה מאוד לשל קרניבורים, אך מזונה העיקרי הוא כאמור במבוק, שלו ערך תזונתי נמוך במיוחד עבורה. כדי לכפר על כך, דוב פנדה ממוצע צורך כמות גדולה במיוחד של מזון: 12-38 ק"ג במבוק ביום! ומה שעוד יותר מדהים מכך זה שכל האכילה הזאת לוקחת לו 10-16 שעות ביממה.

פננדה ממוצעת אוכלת בין 12-38 ק"ג במבוק ביום! (צילום: טל ניצן)

פננדה ממוצעת אוכלת בין 12-38 ק"ג במבוק ביום! (צילום: טל ניצן)

10. את מרבית השעות בהן היא לא אוכלת מבלה הפנדה בשינה, דבר שמסתכם במעל ל-12 שעות שינה בממוצע. אין לה שום צורך במקום שינה מיוחד והיא עשויה להישכב על האדמה ולהירדם בכל מקום שבו תימצא.

את מרבית השעות בהן היא לא אוכלת מבלה הפנדה בשינה (צילום: טל ניצן)

את מרבית השעות בהן היא לא אוכלת מבלה הפנדה בשינה (צילום: טל ניצן)

11. לפנדה יש תקופת זיווג קצרה במיוחד: עונת הזיווג של דובי הפנדה היא באביב, אך בעוד זכרי הפנדה מסוגלים להתרבות לאורך ששת החודשים החמים של השנה, הנקבות פעילות 3 ימים בשנה בלבד. 5 חודשים לאחרי הזיווג ייוולד לנקבה שעוברה גור קטן אחד, או במקרים נדירים שניים. כשנולדים שניים, רוב הסיכויים שאחד מהם לא ישרוד זמן ממושך.

12. אם הפנדה הזכר אינו אוהב את אופיה של הנקבה או להפך – הם לא יזדווגו. זו למעשה הסיבה מספר אחת לבעיות הזיווג בשבי, בו מבחר בני הזוג מצומצם, ואחת הסיבות אשר בגינן "הואשמו" הפנדות בכך שהן עצלניות מכדי לקיים יחסי מין.

הפנדה הגדולה - עצלנית מדי כדי לקיים יחסי מין? (צילום: נוגה פייגה)

הפנדה הגדולה – עצלנית מדי כדי לקיים יחסי מין? (צילום: נוגה פייגה)

13. כדי לפתור את בעיית הזיווג משתמשים במרכזי הרבייה בשילוב של סרטים פורנוגרפיים (בכיכובם של דובי פנדה כמובן) ותרגילים על מנת להגביר את ההתעניינות והסקרנות של זכרי הפנדה – טקטיקה שהוכחה כמוצלחת.

14. גורי הפנדה נולדים עיוורים וקטנטנים – במשקל 140 גרם בלבד, והם לומדים לזחול רק בגיל שלושה חודשים. חוסר האונים שלהם מוביל להיצמדות לאם עד גיל שנה וחצי, ולעתים אפילו עד גיל שלוש שנים! בעת הלידה הפרווה שלהם לבנה לחלוטין, ואת הכתמים השחורים האהובים הם מפתחים בהדרגה לאחר מכן.

גורי הפנדה נולדים קטנטנים וחסרי אונים (צילום: טל ניצן)

גורי הפנדה נולדים קטנטנים וחסרי אונים (צילום: טל ניצן)

15. על פי הסקר האחרון שנערך ב-2014, מספר דובי הפנדה החיים כיום בטבע הוא 1,864, ולהם נוספים מספר מאות דובי פנדה החיים בשבי. זה אולי נשמע מעט, אך למעשה מדובר בסיפור הצלחה – אוכלוסיית הפנדות כמעט והכפילה את עצמה משנות ה-70 של המאה הקודמת, אז נספרו 1,000 פרטים בטבע בלבד.

16. רק 49 פנדות חיות כיום מחוץ לגבולות סין, ב-18 גני חיות המתפרשים על 13 מדינות בלבד. הפנדה הראשונה שיצאה מגבולות סין בעידן המודרני נחתה בגן החיות ברוקפילד שבשיקגו, ארה"ב.

רק 49 פנדות חיות כיום מחוץ לגבולות סין (צילום: טל ניצן)

רק 49 פנדות חיות כיום מחוץ לגבולות סין (צילום: טל ניצן)

17. השאלת פנדות למדינות שסין חפצה ביקרן ידועה כאקט דיפלומטי של הממשל הסיני אשר זכה לכינוי – "דיפלומטיית פנדות". עובדה פחות ידועה מכך היא שמדובר בפרקטיקה עתיקת יומין שהתקיימה החל משושלת טאנג (618-907 לספירה), אז נתנה הקיסרית וו דזה-טיאן שתי פנדות לקיסר יפן.

18. בדצמבר 2014 רעשו העיתונים בארצנו הקטנטונת – סין החליטה להשאיל זוג פנדות לגן החיות בחיפה. בינתיים נראה שהדבר לא ממש עומד לקרות בקרוב, והישראלים יאלצו להתאזר בסבלנות (או לנסוע לסין).

פנדות - בקרוב בחיפה? (צילום: טל ניצן)

פנדות – בקרוב בחיפה? (צילום: טל ניצן)

19. הפנדה נחשבת לאוצר לאומי של סין וכבר מזמן הפכה לאורחת קבע בפרסומות, תכניות ילדים ועוד. אך גם במערב היא צוברת תאוצה כגיבורת תרבות, והופעתה הזכורה ביותר היא כמובן בסרטם המוצלח של אולפני דרימוורקס, הלוא הוא "קונג פו פנדה".

20. כיום המקום הטוב והנוח ביותר לראות פנדות הוא מרכז המחקר לרבייה של הפנדה הענקית (Chengdu Panda Breeding and Research Center, Dàxióngmāo fánzhí yánjiū zhōngxīn, 大熊猫繁殖研究中心), בעיר צ'נגדו שבסצ'ואן. למידע נוסף היכנסו לעמוד האטרקציות המרכזיות של סצ'ואן.

הפנדה הגדולה - הדוב שהפך לסמל האהוב ביותר של סין (צילום: טל ניצן)

מרכז המחקר לרבייה של הפנדה הענקית בצ'נגדו – המקום הטוב ביותר לראות פנדות (צילום: טל ניצן)

 

טל ניצן
 
רכזת אדמניסטרטיבית במכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית. למדה באוניברסיטאות ג'יאו טונג בשאנגחאי ובדז'ה-ג'יאנג בחאנגדז'ואו. בעלת תואר ראשון בלימודי אסיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית.