נוגה פייגה

מייסדת ועורכת

עורכת ועיתונאית, גרה בשאנגחאי. בעלת תואר ראשון ללימודי אסיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית. כתבת לשעבר ב"ידיעות תקשורת", ב"קשת" ובמגוון אתרים נוספים. מרצה על תרבות וחברה בסין המודרנית.

קאנגדינג

השער לטריטוריות הטיבטיות טומן בחובו אין-ספור הפתעות

קאנגדינג (Kāngdìng, 康定,དར་མདོ) מכילה כל מה שניתן לצפות מהשער לעולם הטיבטי של מחוז סצ'ואן: היא מוקפת נופים מרהיבים, מאוכלסת באנשים מקסימים ומלאה במקדשים פסטוראליים ובגלגלי תפילה טיבטיים. העיירה השלווה בולטת בשילוב יוצא הדופן בין העולם הסיני לטיבטי המתקיים בה, עם שני העמים החיים בשלווה זה לצד זה כבר מאות שנים. כל אלו "לכודים" בין הרים אדירים ונהר שוצף, ההופכים את קאנגדינג לפנינת טבע אמיתית, ולדרך מצוינת להתחיל את המסע המופלא בטריטוריות הטיבטיות.

קאנגדינג. הרים אדירים וטבע פראי כתפאורה לעיר (צילום: נוגה פייגה)

קאנגדינג. הרים אדירים וטבע פראי כתפאורה לעיר (צילום: נוגה פייגה)

קאנגדינג. נהר שוצף וכתובות טיבטיות חרוטות על ההרים (צילום: נוגה פייגה)

קאנגדינג. נהר שוצף וכתובות טיבטיות חרוטות על ההרים (צילום: נוגה פייגה)

לקאנגדינג היסטוריה ארוכה ומפוארת הן מהצד הטיבטי והן מהצד הסיני. העיירה נודעה כשער לאזור קהאם הטיבטי עוד בזמנים קדומים, והיא ראתה קרבות רבים בין האימפריות הטיבטיות הקדומות לבין סין הקיסרית. מיקומה האסטרטגי גם הפך אותה למוקד מסחר בין האימפריות, ובמשך מאות שנים היא היוותה חלק מ"דרך התה" המפורסמת של האזור. אך היה זה מיקומה כנקודת הפתיחה של דרך סצ'ואן-טיבט הצפונית והדרומית – והיותה נקודת הפתיחה של מסלול הדלת האחורית הידוע – שהפכו אותה ליעד פופולרי עבור תרמילאים הרפתקנים: תיירים מערביים וסינים כאחד עוצרים כאן בדרכם לטאגונג, סדה, גאנדזה, יאדינג וכדומה. פיתוחה כפנינה תיירותית ומיקומה האסטרטגי תפס גם את ממשלת סין, וקאנגדינג הקטנה והמנומנמת זוכה לתנופת בנייה נוסח סין בשנים האחרונות, המאיימים על אופייה הרגוע והכפרי.

קאנגדינג. פסל לזכר "דרך התה" שעברה במקום (צילום: נוגה פייגה)

קאנגדינג. פסל לזכר "דרך התה" שעברה במקום (צילום: נוגה פייגה)

קאנגדינג. דו-קיום יוצא דופן בין סינים לטיבטים (צילום: נוגה פייגה)

קאנגדינג. דו-קיום יוצא דופן בין סינים לטיבטים (צילום: נוגה פייגה)

למרות גודלה הקטן יחסית של העיירה, קאנגדינג כולה מלאה פינות חמד שמחכות שיגלו אותן, וכוללות בין היתר מערכות פסלים ומקדשים, גלגלי תפילה וחריטות טיבטיות המתחבאים ברחבי העיירה. בערב מתכנסת העיירה כולה לריקודים משותפים בכיכר המרכזית, ובלילה קמים הרחובות לתחייה עם דוכני אוכל ואורות מצועצעים נוסח סין המודרנית. כל אלו עוזרים לתחזק את התחושה כי העיירה הקטנה שומרת על אורח חיים פעיל ובלתי פוסק, ונראה כי בכל צעד יתגלה לכם עולם חדש לחלוטין.

דו-קיום יוצא דופן בין טיבטים לסינים (צילום: נוגה פייגה)

גלגלי תפילה מסתתרים בכל פינה (צילום: נוגה פייגה)

מקדשים וסטופות בקאנגדינג (צילום: טל ניצן)

מקדשים וסטופות בקאנגדינג (צילום: טל ניצן)

אם תגידו לסיני ברחוב כי פניכם מועדות לקאנגדינג, סביר להניח שתקבלו תגובה נלהבת, ואחריה מלמול של מילות שיר. זאת מפני שקאנגדינג זכתה לתהילה בקרב הסינים בעקבות שיר אהבה מתקתק שנכתב על המקום בשנות ה-30, והפך לסנסציה בכל סין. השיר, שנקרא "שיר האהבה של קאנגדינג" (Kāngdìng qínggē, 康定情歌), ממשיך לככב בכל מלון, מקדש והר של העיירה המתרחבת. השיר הרומנטי מתאים לאווירה הרגועה השוררת בקאנגדינג: אחרי שתעבירו פה שעות בשיטוטים נינוחים, תגלו שכל העיירה נראת כמי שקפאה על שמריה איפושהו במאה ה-20: הילדים המקומיים מתרוצצים ומשחקים ברחובות, הטכנולוגיה נמצאת בפיגור קל אחרי שאר סין והדבר הכי קרוב למסעדת אוכל מהיר זה "Dico's" הסינית.

מילות "שיר האהבה של קאנגדינג" מוצגות כפסל בכיכר העיירה (צילום: נוגה פייגה)

מילות "שיר האהבה של קאנגדינג" מוצגות כפסל בכיכר העיירה (צילום: נוגה פייגה)

"שיר האהבה של קאנגדינג". כתובת על הר בין קאנגדינג לטאגונג (צילום: טל ניצן)

"שיר האהבה של קאנגדינג". כתובת על הר בין קאנגדינג לטאגונג (צילום: טל ניצן)

אחת החוויות המיוחדות ביותר בעיירה היא בכלל לא קאנגדינג עצמה, כי אם הדרך אליה: הדרך מצ'נגדו לקאנגדינג מהווה פתיח הולם ביותר למסע המחכה לכם, עם 7-8 שעות נסיעה (כ-210 ק"מ) של נוף עוצר נשימה. החצי הראשון של הדרך הוא כביש מהיר משעמם למדי, אך בחציה השני מצפה לכם הרפתקה בין מעברי הרים מקומיים, החושפים נוף פראי וכפרים התלויים על צוקים. קחו את הזמן להנות מהאוטובוס האיכותי והדרך הסלולה היטב – שאר הנסיעות שלכם באזור הטיבטי לא יהיו כל כך עדינות על הבטן.

קאנגדינג. הדרך אליה יפה לא פחות מהעיירה עצמה (צילום: נוגה פייגה)

קאנגדינג. הדרך אליה יפה לא פחות מהעיירה עצמה (צילום: נוגה פייגה)

רוב המטיילים רואים כאמור בקאנגדינג תחנת מעבר, ומעבירים בה יום-יומיים בדרכם לאזור הטיבטי. בעוד העיירה מתקשה לעמוד מול עיירות כמו גאנדזה וטאגונג, היא כן מספקת בסיס לכמה טיולי יום מרהיבים באזור. טיול אחד כזה הוא טיול היום ליה-ג'יה-גנג ועמק האבנים האדומות (Yǎjiāgěng hóngshítān, 雅家梗红石滩). הטיול אמנם דורש שכירת רכב והוא מעט יקר עבור הביקור הקצר (כ-300 יואן לכל היום), אבל הנוף שיתגלה לכם מעבר לגבעה שווה כל יואן שחוק. המקום טוען לכתר כסוד השמור ביותר של קאנגדינג, וכשתגיעו לפסגה תתפלאו לראות רק תיירים סינים ספורים שעושים את המסע איתכם. האזור של יה-ג'יה-גנג נודע בתופעה גיאולוגית מרתקת הצובעת אלפי אבנים באזור בצבע אדום בוהק – וכשתתפסו לגבעה עם הרכב יתגלה בפניכם נוף צבעוני של אלפי אבנים אדומות. הרכב יעצור לכם בפסגה להתרשמות מהנוף, אך הנוף האמיתי מתגלה כשממשיכים עם השביל לכיוון ההרים, בהליכה של כ-20 דקות או בנסיעה עם הרכב. אז יתגלה בפניכם אגם תכול מוקף הרים מושלגים, והנהג ייתן לכם מספר שעות להעביר בנעימים עם הליכה באזור והתבוננות בעדרי היאקים שבאים לשתות מהמים.

יה-ג'יה-גנג. טיול יום מומלץ מקאנגדינג (צילום: נוגה פייגה)

יה-ג'יה-גנג. טיול יום מומלץ מקאנגדינג (צילום: נוגה פייגה)

האבנים האדומות של יה-ג'יה-גנג (צילום: נוגה פייגה)

האבנים האדומות של יה-ג'יה-גנג (צילום: נוגה פייגה)

מידע שימושי

 

הגעה: טיסה: טיסה אחת ביום עוזבת מצ’נגדו לקאנגדינג ב-9:45 בבוקר ואורכת כשעה (600-1000 יואן). אוטובוס: אוטובוסים תדירים יוצאים מתחנת האוטובוס של השער הדרומי החדש בצ'נגדו (Xīnnánmén qìchēzhàn, 新南门汽车站) לתחנת האוטובוסים של קאנגדינג (120 יואן, 7-8 שעות).

מזג האוויר: לקאנגדינג יש מזג אוויר מונסוני, עם גשמים כבדים שיורדים בין מאי לספטמבר. למרות שבשני שליש מהימים רואים גשם קל או כבד, זוהי עדיין העונה המומלצת להגיע לקאנגדינג. החורף באזור קר ויבש, ושלג שיורד במעברים יכול לחסום את הכבישים לימים ארוכים. גם בחורף וגם בקיץ יש שינויי טמפרטורות רציניים בין היום ללילה, אז הצטיידו בג'קט חם בכל עונות השנה.

tipanda_small קאנגדינג נמצאת בגובה 2,500 מטרים מעל פני הים, כך שמחלת גבהים אינה מהווה בעיה פה. עם זאת, הטיול ליה-ג'יה-גנג (3,800 מטרים) או לטאגונג (3,750 מטרים) חוצה את הגבהים להם הגוף רגיל, ומטיילים רבים חשים ברע באזורים אלו. כדאי אם כן להעביר יום בקאנגדינג כדי להתרגל לאט לגבהים של האזור.

 

נוגה פייגה
 
עורכת ועיתונאית, גרה בשאנגחאי. בעלת תואר ראשון ללימודי אסיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית. כתבת לשעבר ב"ידיעות תקשורת", ב"קשת" ובמגוון אתרים נוספים. מרצה על תרבות וחברה בסין המודרנית.