הרפובליקה הסינית2019-04-03T11:11:09+00:00

הרפובליקה הסינית

אוזלת ידה של השושלת הובילה לתסיסה בקרב סטודנטים, מלומדים, פקידי ממשל וקציני צבא. בהשפעת רעיונותיו של ד"ר סון יאט-סן הם החלו מתארגנים לקראת ההפיכה, שלא בוששה לבוא וב-1911 לבשה את צורתה של שורת התקוממות צבאיות, שזכו לשם – מהפכת ש'ין-חאי (Xinhai Revolution). ב-1912 הצליח יואן שה-קאי (Yuan Shi-kai), קצין צבא בכיר, לשכנע את שושלת צ'ינג לוותר על הקיסרות. בעקבות זאת נחתם צו הוויתור על השלטון הקיסרי והוקמה הרפובליקה הסינית (Republic of China). תחילה מתמנה סון יאט-סן לנשיא הרפובליקה על ידי המהפכנים, אך מטעמי חוסר צבא וכוח הוא מוותר במהרה על המעמד לטובת יואן שה-קאי. מעמדו של יואן שה-קאי מתערער גם הוא במהרה כאשר ב-1915 הוא מנסה להכריז על עצמו כקיסר – הדבר גרר תרעומת בקרב קצינים בצבא אשר החלו אט אט למרוד ולהכריז עצמאות במחוזותיהם. ב-1916 יואן שה-קאי מת וסין נשאבת למערבולת של מלחמות ומאבקי כוח. ב-4 במאי 1919 החלו הפגנות המוניות נגד האימפריאליזם היפני, נגד הממשלה החלשה ונגד קציני צבא הנושאים ונותנים עם היפנים לטובתם האישית ובייחוד כתגובה ליחס הבלתי הוגן כלפי סין בהסכמי ורסאי עם תום מלחמת העולם הראשונה. ההפגנות התגבשו לכדי "תנועת הארבעה במאי", שנחשבת על ידי רבים למקורם של שני הכוחות המעצבים של סין במאה העשרים – הלאומיות והמרקסיזם, ואף כנקודת ההתחלה של ההיסטוריה בת זמננו בסין. כמה מהדמויות המרכזיות בתנועות יהפכו זמן קצר לאחר מכן למקימי המפלגה הקומוניסטית הסינית, במקביל מקים ד"ר סון יאט-סן (Sun Yat-sen) את "מפלגת האומה" (Guomindang). בתחילה, בעידוד ובתמיכה סובייטים, שתי המפלגות פועלות יחדיו לאיחוד סין ולמיגור שאריות השלטון הקיסרי והאימפריאליזם. אך ב-1925 מת סון יאט-סן ויורש אותו צ'יאנג קאי-שק (Chiang Kai-shek), והיחסים בין המפלגות הולכים ומדרדרים עד שב-1927 לקומוניסטים לא נשארת ברירה אלא לברוח להרים בדרום סין. אחרי תקיפות חוזרות ונשנות של הלאומנים, הקומוניסטים יוצאים ב-1934 ל"מסע הארוך" לעבר פרובינציית שאאנש'י, במהלכו הופך מאו דזה-דונג (Mao Zedong) למנהיג מרכזי. מתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 חוותה סין תוקפנות יפנית (שידועה גם כמלחמת סין-יפן השנייה, 1931-1945), אך החל מ-1937 ועם תחילת מלחמת העולם השנייה מידת התוקפנות הייתה חסרת תקדים, ושיאה ב"אונס נאנג'ינג" בו נכנסו היפנים לעיר נאנג'ינג, רצחו מאות אלפים אזרחים סינים ואנסו עשרות אלפי נשים. על מנת להיאבק ביפנים המפלגות יצרו חזית מאוחדת לכאורה, אך במקביל המאבק בין השתיים המשיך כל העת באופן גלוי יותר או פחות. עם שוך קרבות מלחמת העולם השנייה ב-1945, הלחימה בין שתי המפלגות הופכת למלחמת אזרחים כוללת, בסופה הביסו הקומוניסטים את צבאו של צ'יאנג קאי-שק. "מפלגת האומה" נסוגה לטאיוואן והקימה שם מחדש את הרפובליקה הסינית, שנחשבת עד היום בסין לפרובינציה מורדת, מעולם לא הכריזה עצמאות והיא אינה מוכרת רשמית כמדינה על ידי האו"ם ומרבית מדינות העולם.