גאנסו – אטרקציות

אין הרבה מה לעשות בבירה האפרורית והמאובקת של גאנסו, לאנדז'ואו (Lanzhou, Lánzhōu, 兰州), ובשביל רוב האנשים היא מכהנת כתחנת מעבר ותו לא. אם יוצא לכם להעביר פה יום, תוכלו לטייל לאורכו של הנהר הצהוב המרשים, החוצה את העיר לשתיים, או לעשות מעט כושר ולטפס לגבעת הפגודה הלבנה (Báitǎshān, 白塔山) היפה שמעניק נוף מרהיב של העיר. גולת הכותרת של העיר היא מוזיאון הפרובינציה של גאנסו (Gānsù shěng bówùguǎn, 甘肃省博物馆), המכיל אוסף גדול של פריטים ארכיאולוגיים מרתקים מהתרבויות השונות מהאזור. אפשר בקלות להעביר מספר שעות במוזיאון המרשים, המכיל גם מחלקה של מאובנים שהתגלו במחוז ומחלקה רחבה העוסקת במהפכה הקומוניסטית.

אם יש סיבה להפוך את בירת הפרובינציה של גאנסו, לאנדז’ואו ליותר מתחנת מעבר, זה מוזיאון גאנסו (Gānsù shěng bówùguǎn, 甘肃省博物馆). מוזיאון זה הוא גולת הכותרת של הביקור בעיר והוא מכיל אוסף גדול של פריטים ארכיאולוגיים מרתקים מהתרבויות השונות מהאזור. הממצא החשוב ביותר שמציג המוזיאון הוא פסל הסוס הדוהר המפורסם, אשר נתגלה בחפירות ארכיאולוגיות בעיר וו-ווי (Wǔwēi, 武威) והפך לסמל הפרובינציה. אפשר בקלות להעביר מספר שעות במוזיאון המרשים, המכיל נוסף על המחלקה ההיסטורית גם מחלקה העוסקת במדעי הטבע ומציגה מאובנים שהתגלו באזור וכן מחלקה העוסקת בהרחבה במהפכה הקומוניסטית.

כמעט 200 גומחות, 694 פסלי אבן ו-900 מטרים רבועים של ציורי קיר: זהו בקצרה האוצר המחכה לכם במערות בינגלינג (Bingling Caves, Bǐnglíngsì shíkū, 炳灵寺石窟), אחד הסודות השמורים של מחוז גאנסו. בדומה למערות מוגאו, נוצרו כאן מקדשים בודהיסטים בתוך גומחות במצוק כבר במאה ה-4, וכמעט כל שושלת מאז הטביעה את חותמה במקום. גולת הכותרת של המערות הוא פסל בודהה ענק בגובה של 27 מטרים. המערות לא מרשימות כמו שכנתן המפורסמת מהצפון, ומי שמתכנן להגיע למוגאו וחסר לו זמן יכול לוותר על המקום. עם זאת, מערות בינגלינג בהחלט מפצות על כך במיעוט התיירים ובסביבה הטבעית היפה.

מערות הר מאיג'י (Maijishan Grottoes, Màijīshān Shíkū, 麦积山石窟), הסמוכות לעיר טיאן-שווי (Tiānshuǐ, 天水) בגאנסו, הן מהאתרים הבודהיסטיים המיוחדים ביותר בסין ועם זאת הן כמעט ולא מוכרות לתיירים זרים. הר מאיג'י בעל הצבע האדום העז זכה לשם מצחיק שמשמעותו היא ערמת חיטה, ואשר ניתן לו על שום צורתו הייחודית המזדקרת מן הקרקע. על הצלע המזרחית והצלע המערבית של ההר נחצבו לא פחות מ-194 מערות בגדלים שונים המארחות אלפי פסלי חימר וציורי קיר בודהיסטיים מרהיבים שנעשו ביד אמן. החציבה בהר החלה כבר בתקופת שושלת צ'ין המאוחרת (מאה 4-5 לספירה), אך האתר זכה לתוספות, חידושים ותיקונים לאורך מאות שנים אחר כך. כיום, ניתן לסייר בין המערות ולהעריך את האמנות הבודהיסטית הייחודית במקום בזכות מערכת גרמי מדרגות עץ התלויות על ההר ומחברות בין המערות השונות.

מנזר לאבראנג (Labrang Monastery, Lābǔlèng sì, 拉卜楞寺) המפורסם וגדול הממדים שנמצא בש'יאחה (Xiàhé, 夏河), הינו אחד מהמנזרים הטיבטים הידועים והחשובים ביותר. המנזר נוסד ב-1709, והיה למרכז העולם הטיבטי בסין במשך מאות שנים. במאה ה-20 ספג המקדש הרס מסוים, ומרבית המבנים שתראו פה שוחזרו בשנות ה-80 לאחר מהפכת התרבות. עם זאת, המנזר ממשיך לשמור על כוחו האזורי עד היום, עם קומפלקס מקדשים מפואר ופעיל המארח מספר אירועים ופסטיבלים מרשימים במהלך השנה. אין פלא, אם כך, שבשנים האחרונות המקום הפך לגן עדן למטיילים המחפשים חוויה רוחנית וקסומה, שעוד לא הפכה לאתר תיירות מהונדס. המנזר העצום מכיל 18 היכלים, שישה מרכזי לימוד לנזירים ומוזיאון לבודהיזם, וחיים בו כ-1200 נזירים – הכמות המרוכזת הגדולה ביותר מחוץ לטיבט. מטיילים יכולים להתרשם מרוב ההיכלים, להצטרף לתפילה בבוקר ולישון בבתים של בני המיעוט הטיבטי המקומיים.

במקום מרוחק ומיושב בדלילות בינות להרים שוכנת לה העיירה המנומנמת לאנגמוסה (Langmusi, Lángmùsì, 郎木寺), אשר אוכלוסייתה היא תמהיל של סינים בני חאן עם בני מיעוט החוי המוסלמי והמיעוט הטיבטי. לאנגמוסה נמצאת על הגבול בין הפרובינציות סצ'ואן וגאנסו והנהר החוצה אותה מסמל את הגבול בין השתיים. יש בה שני מנזרים טיבטיים מרכזיים – קירטי גומפה (Kirti Gompa, Gé'ěrdǐ sì, 格尔底寺) מן העבר הסצ'ואני, וסרטרי גומפה (Sertri Gompa, Sàichì sì 赛赤寺) בצד הגבול של גאנסו, הידוע בנופיו המרהיבים. מלבד זאת, העיירה קונה לעצמה לאט לאט שם בזכות טיולי הסוסים היוצאים ממנה למשך זמן של יום-חמישה ימים בהם תוכלו לסייר בערבות המרעה האינסופיות של האזור ובהרים הסובבים אותו (220-300 יואן ליום, תלוי במספר המשתתפים). אך אפשר ומומלץ לטייל גם ברגל – מסלול מצוין של מספר שעות (הלוך ושוב באותה הדרך) רצוף פרחי-בר, ציפורים ונביעות מתחיל מקירטי גומפה לכיוון דרום מערב אל תוך ערוץ נאמו (Namo Gorge, Nàmó dàxiágǔ 纳摩大峡谷), והוא לא היחיד.

המסע צפונה על דרך המשי מתחיל בדז'אנגייה (Zhangye, Zhāngyē, 张掖), וזוהי התחלה מופלאה בהחלט: העיר הקטנה הינה בית למדבריות הצבע ולמקדש מאטי המרהיבים, ולמרות שהיא מבודדת מעט ואינה נגישה במיוחד לתיירים, כדאי להשתקע בה יום-יומיים כדי לבקר באתרים סביבה. דז'אנגייה ידועה לספרות זה מאות שנים, ובין מעריציה נמנה מרקו פולו, שהפך אותה לביתו למשך שנה תמימה בדרכו לפגוש את קובלאי חאן. גולת הכותרת בעיר עצמה הוא מקדש הבודהה הגדול (Dàfó sì, 大佛寺): מקדש נהדר וגדול ממדים, ובו נמצא הבודהה השוכב הגדול בסין. המקדש נוסד בשנת 1098, והאולם העשוי מעץ בו שוכב הפסל שרד מתקופה זו, מה שהופך אותו לאחד ממבני העץ העתיקים בכל סין. בקדמת המקדש ניצבת מזרקה המוציאה עשן ותורמת לאווירת הקודש השוררת באזור. מספר מטרים צפונית למקדש תראו פגודה גדולה מתנשאת – זוהי פגודה העץ של דז'אנגייה (Mùtǎ sì, 木塔寺), שנבנתה לראשונה במאה השישית, אך עברה שיפוצים רבים מאז.

כשעומדים מול ההרים הצבעוניים בפארק הגיאולוגי דז'אנגייה (Zhangye Danxia National Geological Park, zhāngyē dānxiá guójiā dìzhìgōngyuán, 张掖丹霞国家地质公园), קשה להאמין שלא מדובר בחלום. הצבעים המרהיבים והמגוונים שנוצרו בהרים נראים סוריאליסטים למדי, והליכה בפארק מרגישה כמו טיול במחוזות דמיוניים. במציאות לא מדובר במשיכת מכחול כמובן, כי אם תוצאה של הליכים גיאולוגיים בני מיליוני שנים של אבן החול במקום, אשר הולידו תצורות מיוחדות במינן הנקראות דאנש'יה. דז'אנגייה אינה המקום היחידי בו נוצרה התופעה, אך היא בקלות הדוגמא המרהיבה ביותר לה בסין, אם לא בעולם כולו. המקום זוכה להתעוררות תיירותית בשנים האחרונות, אך מיקומו בגאנסו הנידחת שומר עליו מלהפוך לאתר תיירות מצועצע, וכל תמונה שתצלמו פה תהפוך לשיחת היום בקרב מעגל חבריכם. בשנים האחרונות נפתח בסמוך לכאן פארק חדש בשם בינגגואו (Bīnggōu, 冰沟), אך הוא אינו מרשים כמו הפארק המרכזי והגישה אליו מוגבלת.

מעטים המטיילים היודעים שבמרחק נסיעה קצרה מהפארק הגיאולוגי דז'אנגייה, שוכן פארק יפהפה נוסף, השייך גם הוא כולו לתוצרים הגיאולוגיים של הדאנש'יה. זהו פארק בינגגואו (Binggou Danxia Scenic Area, Bīnggōu dānxiá jǐngqū, 冰沟丹霞景区), שנפתח רק ב-2014. הפארק אינו מהווה תחרות לקשת הצבעים המרהיבה הנפרשת על הרי החול בפארק השכן המפורסם, אבל יש בו תופעה ייחודית אחרת ומרשימה למדי – צורות ומצוקי אבן מדהימים הנפרשים על פני תא שטח ענקי הנמשך לעבר האופק. הודות לפופולאריות הגעצומה לה זוכה אחיו הגדול המושך אליו את תיירי האזור, בשלב זה נותר פארק בינגגואו סוד שמור של חובבי צילום סינים ומערביים. בזכות כך, תוכלו להנות מהטבע כמעט לבדכם ולמצוא בקלות פינות שקטות להתרשם מהיופי והעוצמה של המצוקים האדומים בפארק.

שעתיים נסיעה מדז'אנגייה הנוף מתחלף באופן דרמטי, עת הבניינים והאספלט הופכים לשדות צהובים והרים מושלגים ששוטפים את העיניים בצבעים. זוהי התפאורה למקדש מאטי  (Mati Temple, Mǎtí sì, 马蹄寺) – "מקדש פרסת הסוס" – החצוב באופן יוצא דופן בצלע ההר. גודלו של המקדש המרהיב ישאיר אתכם פעורי פה, והנוף הנשקף ממנו עוד יותר. לרגלי המקדש יושב כפר טיבטי קטן וצבעוני, וסביבו שטח ענק ובו עצים סבוכים ונהר מקסים. קחו את הזמן ופשוט טיילו פה רגלית – על המצוקים בסביבה פזורים מקדשים מאולתרים קטנים וגילופים מיוחדים, והטבע פה ישאיר אתכם רגועים ורעננים לכל שאר הטיול.

דון-חואנג (Dunhuang, Dūnhuáng, 敦煌) המקסימה והמבודדת מלאה באוכל טוב, אמנים מוכשרים ואטרקציות מרשימות, והיא שובה את ליבם של מטיילים רבים. אל תיבהלו אם הכל סגור ביום – העיירה הקטנה הזו עובדת בלילה, עם שוק לילה סואן ומאות מסעדות מקומיות הנפתחות בחשכה. זה מתאים לאופי הטיול פה, שכן דון-חואנג היא נקודת היציאה למערות מוגאו הנפלאות ולהר החולות המזמרים המקסים. סביבתה של דון-חואנג מציעה עוד אטרקציות רבות, ורוב האכסניות ובתי המלון יציעו לקחת אתכם לחצי יום טיול לראות שרידים של החומה הגדולה ממספר תקופות, וביניהן שושלות מינג (1368-1644) וחאן (206 לפנה"ס- 220 לספירה). בלילה תוכלו לקנות מזכרות בשוק האמנות הלילי הנחמד, שלמרות שהוא הולך ומאבד את היצירות המקוריות לטובת פיצ'פקס סיני טיפוסי, עדיין ניתן למצוא בו כמה אמנים מיוחדים שהגיעו לאזור כדי להתחבר עם הטבע.

בקצה קיצה של דון-חואנג מתחלפים הבתים בדיונות חול עצומות המיתמרות מהאדמה ויוצרות מראה שנדמה כתפאורה לסיפורי אלף לילה ולילה. זהו הר החולות המזמרים (Singing-Sand Mountain, Míngshā shān, 鸣沙山), שנודע ברחבי סין בזכות החול הלבן הבתולי והשקיעות היפות בו. הר החולות המזמרים מספק דרך נפלאה להעביר שעתיים-שלוש של שיטוטים בין החולות, אם בטיפוס רגלי על הדיונות התמירות ואם ברכיבה על גמלים. במרכז האתר נמצא נווה מדבר קטן שזכה לשם "אגם הסהר" (Crescent moonlake, Yuèyá Quán, 月牙泉) על שום צורתו, בו תוכלו להימלט מהחום ולשמוע מוזיקה מסורתית בזמן שאתם מתרשמים מהאגם המהולל. הר החולות היפה הפך בשנים האחרונות לאתר תיירות פופולרי למדי, והחולות מלאים בטרקטורונים, דאונים, ובערך כל פעילות אתגרית אפשרית. אך האתר עדיין שווה ביקור, ועם מספיק מאמץ תוכלו לברוח מהמוני המטיילים ולהתבודד עם המדבר.