מעברי גבול

סין חולקת גבול יבשתי עם לא פחות מ-14 מדינות. תרמילאים בדרך כלל משתמשים רק בחלק קטן מהמעברים הללו- בעיקר למונגוליה, ללאוס, לווייטנאם, לנפאל ולבורמה – וכן במעבר לשני האזורים המנהלתיים המיוחדים של סין – הונג-קונג ומקאו. כאן תוכלו למצוא סקירה של כל המעברים שהוזכרו והסברים לחצייה מסין לשכנותיה. שימו לב – לא כל הויזות לסין מאפשרות יציאה וחזרה. לכן,  אם ברצונכם לצאת להונג-קונג, למקאו, או לאחת משכנותיה של סין ואחר כך לשוב לסין, עליכם לוודא שהויזה שלכם מאפשרת זאת. 

הקפידו תמיד שלדרכון שלכם יש לפחות 6 חודשים של תוקף, ועדיף יותר.

הונג-קונג (Xiānggǎng, 香港)

הונג-קונג אמנם הוחזרה לסינים מידי הבריטים בשנת 1997, אך מעמדה המיוחד עדיין משאיר אותה כעיר "סינית מחוץ לסין". המעבר אליה דורש דרכון ומעבר בביקורת גבולות, ובעוד ישראלים לא צריכים ויזה כדי להיכנס להונג-קונג- הם בהחלט צריכים אחת כדי להיכנס ממנה לסין. אם תרצו לשהות בהונג-קונג מעל לשלושה חודשים, תצטרכו להוציא ויזה גם להונג-קונג.   הדרך הקלה ביותר- אך גם היקרה לרוב- היא להיכנס להונג-קונג בטיסה. אל-על מוציאה מספר טיסות להונג-קונג מדי שבוע, ומהונג-קונג ניתן לטוס לכמעט כל מקום בסין. בנוסף, בין הונג-קונג לסין גופא כמה וכמה מעברי גבול – חלקם יבשתיים, חלקם על גשרים וחלקם הם למעשה נמלים. 

ביבשה – דרך פופולרית להיכנס ולצאת מהונג-קונג היא ברכבת או אוטובוס ל/מעיר בסין, משם הטיסות והרכבות לסין גופא זולות בהרבה. המעברים היבשתיים של הונג-קונג מובילים לעיר שנדז’ן (Shēnzhèn, 深圳), עיר גדולה ומתועשת שישראלים רבים מכירים מהכיוון העסקי. אם תגיעו באוטובוס, האוטובוסים יעצרו באחד מהמעברים הבאים:  

• מעבר לואו-וו (luóhú, 罗湖. בקנטונזית: lo wu, 羅湖) – מבין המעברים היבשתיים זהו הפופולרי ביותר. הוא פתוח בכל יום בין 6:30-24:00 המעבר מחובר מכיוון הונג-קונג לקו המזרחי של הרכבת התחתית (East Rail Line, 東鐵綫) בתחנת לואו-וו (lo wu, 羅湖) ומכיוון שנדז'ן לקו 1 של הרכבת התחתית בתחנת לואו-חו (luóhú, 罗湖), שצמודה לתחנת הרכבות המרכזית של שנדז'ן (Shēnzhèn zhàn, 深圳站). אחרי שעוברים את המכס ניתן לקחת בחינם מפה שימושית ומאוד מפורטת של הונג-קונג.
• מעבר לוק-מה-צ'או (luò mǎ zhōu, 落马洲. בקנטונזית: lok ma chau, 落馬洲) – מעבר פופולרי פחות שפתוח גם הוא בין 6:30-24:00. המעבר מחובר מכיוון הונג-קונג לקו המזרחי של הרכבת התחתית (East Rail Line, 東鐵綫) בתחנת לוק-מה-צ'או (lok ma chau, 落馬洲) ומכיוון שנדז'ן לקו 4 של הרכבת התחתית בתחנת מעבר הגבול פוטיאן (fútián kǒu'àn zhàn, 福田口岸站).

לאחר שתחצו רגלית את ביקורת הגבולות ותעברו את המעבר, תוכלו לקחת רכבת/אוטובוס לתוך הונג-קונג או לתוך סין. יש גם רכבות שמגיעות להונג קונג מגואנגדז'ואו (Guǎngzhōu, 广州), בירת פרובינציית גואנגדונג (Guǎngdōng, 广东) הסמוכה, וכן רכבת יומיות משאנגחאי ומבייג'ינג. בנוסף, יש אוטובוסים שיוצאים לכיוון הונג-קונג מערים רבות בגואנגדונג, וכן מיעדים רחוקים יותר כמו גווילין ויאנגשו. 

בים – מעבורות רבות יוצאות מרציף הנוסעים שה-קואו (shékǒu kèyùn mǎtou, 蛇口客运码头) ורציף פויונג (fúyǒng mǎtou, 福永码头), הסמוך לנמל התעופה, בעיר שנדז’ן לרציפים שונים בהונג-קונג. כמו כן ניתן להגיע במעבורות ממקאו, מערים נוספות בפרובינציית גואנגדונג ואף מטאיוואן. לזמני הפלגות והזמנת כרטיסים בין שנדז’ן או מקאו להונג-קונג לחצו כאן.

מקאו (Àomén, 澳门)

מקאו, כמו הונג-קונג, לא דורשת ויזה לשהייה של פחות משלושה חודשים.  מקאו מחוברת בנתיבי אוויר לכמה וכמה יעדים סיניים ובינלאומיים, אך ניתן להגיע אליה גם דרך היבשה והים. 

ביבשה – ניתן לחצות את הגבול בין מקאו לבין העיר השכנה דז'וחאי (Zhūhǎi,珠海) בשני מעברים:

• מעבר הגבול גונגביי (gǒngběi kǒu’àn, 拱北口岸) / שער הגבול (Barrier gate, 關閘. פורטוגזית: Portas do cerco) – מעבר זה שנמצא בקצה הצפוני של חצי האי מקאו הוא מעבר הגבול המרכזי הפתוח בין השעות 7:00-24:00. מכיוון דז'וחאי באמצעות קווים 1, 2, 10, 11, 31, 32, 36, 601, 608 ו-10K לתחנת מעבר גונגביי (הנקראת על שמו).. ואילו מכיוון מקאו ניתן להגיע אליו בקווי אוטובוס מס' 1, 3, , 5, 9, 10, 16, 17, 18, 25, 27, C28, 30, 34 ו-1AP  לתחנת השער (gwan zap zung, 關閘總).
• מעבר הגבול חנגצ'ין (Héngqín kǒu'àn, 横琴口岸) – מעבר הגבול בדז'וחאי, שפתוח בין השעות 9:00-20:00, ויוצאים ממנו שאטלים הנוסעים על גשר הלוטוס (liánhuā dàqiáo, 莲花大桥. פורטוגזית: Ponte Flor de Lótus) אל מקאו. מכיוון דז'וחאי קווי אוטובוס מס' 14, 86, 10K, ו-11K לתחנת המעבר ( àodàhéngqín xiàoqū, 澳大横琴校区). ואילו מכיוון מקאו אפשר להגיע אליו באמצעות קווי אוטובוס מס' 15, A21, 25, 26, A26, 50 ו-4MT לתחנת המעבר (lou tam bin gim dai lau, 路凼邊檢大樓).

בנוסף, חברת .Kee Kwan Motor Road Co מפעילה קווי אוטובוס מגואנגדז'ואו (Guǎngzhōu, 广州), בירת פרובינציית גואנגדונג (Guǎngdōng, 广东) ומיעדים נוספים בפרובינציה אל תחנת האוטובוסים במקאו הסמוכה לשער הגבול. 

בים – כמו להונג-קונג, גם למקאו יוצאות מעבורות רבות מרציף הנוסעים שה-קואו (shékǒu kèyùn mǎtou, 蛇口客运码头) ורציף פויונג (fúyǒng mǎtou, 福永码头), הסמוך לנמל התעופה, בעיר שנדז'ן. מגיעות אליה כמובן גם מעבורות מהונג-קונג, אשר יוצאות מטרמינל המעבורות הונג קונג-מקאו (Hong Kong Macau Ferry Terminal, 港澳碼頭). לזמני הפלגות והזמנת כרטיסים בין שנדז'ן או הונג-קונג למקאו לחצו כאן. 

מונגוליה (Měnggǔ, 蒙古)

ויזה למונגוליה ניתנת לישראלים באופן אוטומטי ל-30 יום במעבר הגבול או בשדה התעופה, ועל כן אין צורך ללכת מראש לקונסוליות של מונגוליה בסין. למעוניינים ניתן להאריך אחר כך את הויזה במונגוליה תמורת תשלום נוסף.

• רכבת – שתי רכבות יומיות יוצאות מבייג'ינג ועוצרות גם בדאטונג בדרכן לאולן בטור (Ulan Bator, Wūlánbātuō, 乌兰巴托), בירת מונגוליה. זמן הנסיעה ברכבת ארוך יחסית – כ-26 שעות – והיא כוללת עצירה ארוכה בגבול בה מחליפים רכבת. הכינו היטב את ארנקכם: הכרטיס הזול ביותר לרכבת (דרגש קשה) מבייג'ינג יעלה קרוב ל-1300 יואן.

ארליאן (Érlián, 二连) / זמין אוד (Zamyn-Üüd) מעבר הגבול הזה שלמעשה גם הרכבת עוברת בסמוך אליו ממוקם מן הצד הסיני סמוך לעיר ארליאן או ארליאן חאוטה (Érliánhàotè, 二连浩特) שבפרובינציית מונגוליה הפנימית (Inner Mongolia, Nèi Měnggǔ, 内蒙古). אל ארליאן ניתן להגיע מבייג'ינג בטיסה, ברכבת, או באוטובוס לילה מתחנת מו-ש'י-יואן (mùxīyuán kèyùnzhàn, 木樨园客运站)  – משך הנסיעה כ-12 שעות ועלותה 200 יואן. בנוסף ניתן להגיע ברכבת או באוטובוס מחוחוט (Hūhéhàotè, 呼和浩特), בירת מונגוליה הפנימית. המעבר פעיל בין 8:30-18:00, אך אינו מאפשר חצייה רגלית של הגבול – לכן יש שתי דרכים לעבור את הגבול:

• ג'יפ – ג'יפים ייעודיים יוצאים מכיכר הדינוזאורים (kǒnglóng guǎngchǎng, 恐龙广场) בעיר ארליאן. הג'יפים מסיעים עד 5 נוסעים (ולעיתים מצופפים 7), תמורת 50-100 יואן – אך תתכוננו להתמקח כי המחיר ההתחלתי עשוי להיות גבוה בהרבה. במעבר הגבול הם יורידו אתכם לשלם אגרת יציאה מסין – לא להיבהל, מדובר ב-5 יואן בלבד – למלא טפסי יציאה ולהחתים דרכונים. כשתצאו מביתן החתמת הדרכונים תצטרכו לחכות מעט לג'יפ שבינתיים יעבור עם כל הציוד שלכם בבידוק של המכס. אחר כך נשארה נסיעה של כחמש דקות עד לתחנת הרכבת של זמין אוד, משם תוכלו לקחת רכבות ליעדים אחרים במונגוליה. בסך הכל התהליך אמור לקחת בין שעה וחצי לשעתיים, אך במידה ויש עומס בנקודת המעבר יכולים להיווצר תורים ארוכים של מכוניות והזמן עשוי להתארך. שימו לב, הנסיעה בג'יפ צפופה ולא הכי נוחה, גם אם חווייתית למדי.
• אוטובוס – מתחנת האוטובוסים של ארליאן יוצאים מספר מועט של אוטובוסים ביום, ובדרך כלל צריך לרכוש כרטיסים יום מראש אחרת הם נגמרים. שימו לב שהרכבת מזמין אוד לאולאן בטור יוצאת ב-17:30, אז אוטובוסים שיוצאים פחות משלוש שעות לפני זה לא יתאימו, אלא אם כן אתם מתכננים לילה בזמין אוד. הנסיעה באוטובוס היא זולה יותר, ועולה 40 יואן בלבד (+ 5 יואן – אגרת יציאה), והיא יכולה להיות מהירה יותר כי האוטובוסים לפעמים עוקפים את התור של הג'יפים. מצד שני, מילוי טפסי היציאה ובידוק הדרכונים עשוי לקחת יותר זמן משום שצריך לחכות לכל נוסעי האוטובוס. בכל מקרה מדובר על אותו סדר גודל של זמן כמו הג'יפים, רק בישיבה נוחה יותר ועם מזגן.

טהקהשנקן (Tǎkèshénkěn, 塔克什肯) / בולגן (Bulgan) החל מ-2011 נפתח הגבול בנקודה זו גם לבעלי דרכונים זרים, המעבר ממוקם בטהקהשנקן שבמחוז צ'ינגיל (Qinggil, Qīnghé xiàn,青河县) של פרובינציית ש'ינג'יאנג (Xīnjiāng, 新疆), האזור האוטונומי של המיעוט האויגורי במערב סין. נקודת הגבול, המרוחקת 510 קילומטרים מבירת ש'ינג'יאנג, אורומצ'י (Urumqi, Wūlǔmùqí, 乌鲁木齐), משמשת בעיקר למעבר סחורות ולכן היא אינה פעילה בימים שבת וראשון וכן בחגים הלאומיים של סין, בימי העבודה היא פתוחה בין השעות 9:00-18:00. בניגוד למעבר בארליאן, את מעבר הגבול הזה ניתן לחצות גם ברכב פרטי, באופניים או ברגל. מכיוון שמעבר הגבול הזה נפתח לאחרונה יחסית, וכן בשל מיקומו המרוחק הוא פופולרי פחות, ואין יותר מדי מידע לגבי חצייתו – נראה שלעת עתה יש צורך בעזרתן של סוכנויות הנסיעות באורומצ'י (וכן בכיוון ההפוך מאולן בטור). כמו כן שימו לב שהן במונגוליה והן בסין מדובר באזורי ספר מבודדים והתחבורה הציבורית בהם לא בהכרח סדירה וזמינה, ייתכן שתחכו מספר ימים בעיירות הגבול עד שתוכלו למצוא הסעה למקום מרכזי יותר. בנוסף לכל אלו, זכרו שש'ינג'יאנג מנהלת יחסים מתוחים עם הממשלה המרכזית, ולכן שינוי או החמרה של תנאי המעבר אפשרית בכל עת. בררו במקום מול סוכנויות נסיעות מה התנאים לפני החצייה.

לאוס (Lǎowō, 老挝)

הגבול עם לאוס נמצא בדרום-מערב סין, בפרובינציית יונאן. דרך אחת לעבור את הגבול היא מג'ינג-חונג (Jǐnghóng, 景洪) שבש'י-שואנג-באנה (Xīshuāngbǎnnà, 西双版纳) ביונאן, משם יוצא אוטובוס יומי ללואנג נאם תה (Nán Tǎ, 南塔) שבלאוס. האוטובוס יוצא מתחנת האוטובוסים המרכזית של העיר (Jǐnghóng qìchē kèyùn zhàn, 景洪汽车客运站), עולה כ-70 יואן ולוקח 7 שעות פחות או יותר. האוטובוס עוצר בעיירת הגבול מנגלה (Měnglà, 勐腊) לארוחת צהריים ואז עוצר שוב במעבר הגבול שם יסדרו לכם במקום ויזה ללאוס תמורת 30$-40$ . ממעבר הגבול ייקח אתכם האוטובוס עד ללואנג נאם תה. חשוב: בשביל להוציא ויזה ללאוס בגבול יש להביא מראש שתי תמונות פספורט. דרך נוספת לחצות את הגבול היא באמצעות האוטובוס היומי היוצא מתחנת האוטובוסים הדרומית של בירת יונאן, קונמינג ) (nánbù kèyùn zhàn, 南部客运站) ונוסע לויינטיאן (Wànxiàng, 万象), בירת לאוס ועוצר גם בעיר הלאית לואנג פרבאנג (Lángbó Lābāng, 琅勃拉邦). מדובר בנסיעה ארוכה ביותר, שאורכת בין 20-35 שעות (תלוי במזג האוויר ובתנאי הדרך), אך יש לאורכה עצירות רבות לשירותים, התרעננות ואוכל. דרך זו אינה מומלצת לאנשים גבוהים משום שהמיטות באוטובוס קטנות יחסית, וגם לאנשים שסובלים בנסיעות מומלץ לוותר. בכיוון ההפוך סוכנויות הנסיעות בלואנג פרבאנג ישמחו לעזור לכם לרכוש את כרטיסי האוטובוס לג'ינחונג או לקונמינג וגם לסדר ויזה לסין מראש. 

1. בשתי הדרכים מומלץ לרכוש את כרטיס האוטובוס יום מראש, אחרת סביר להניח שתישארו ללא כרטיס נסיעה.
2. בצד הסיני של מעבר הגבול ניתן להמיר יואן בקיפ (הכסף הלאי) בשערי חליפין הוגנים יחסית.
3. חובה להחליף את הקיפים שנשארו לכם מלאוס ביואן עוד במעבר הגבול – בסין תתקשו מאוד לעשות זאת.
4. הפרשי שעות: במעבר ללאוס יש להזיז את השעון שעה אחת אחורה.

ווייטנאם (Yuènán, 越南)

אזרחים ישראלים מחויבים להוציא ויזה לווייטנאם מראש. את הויזה ניתן להוציא בסין בקלות יחסית בשגרירות ווייטנאם בבייג'ינג או בקונסוליות בגואנגדז'ואו, בקונמינג או בנאננינג (Nánníng, 南宁). בעת הזמנת כרטיס רכבת בינלאומית לווייטנאם, יבקשו לראות מראש את הויזה שלכם. להלן אפשרויות המעבר לווייטנאם: 

מפרובינציית גואננגש'י: פינג-ש'יאנג (Píngxiáng, 凭祥) / דונג דאנג (Dong Dang)

• רכבת מנאננינג (Nánníng, 南宁) להאנוי (Hénèi, 河内) – נאננינג היא בירת פרובינציית גואנגש'י (Guǎngxī, 广西), האזור האוטונומי של מיעוט הדז'ואנג והמחוז בו שוכנות גווילין ויאנגשואו המפורסמות. בכל ערב יוצאת מנאנינג רכבת אחת שמגיעה עם בוקר לבירת וייטנאם, האנוי (11 שעות, 250 יואן). הרכבת מבצעת שתי עצירות מנהלתיות לבידוק מכס והחתמת דרכונים – אחת בסין ואחת בווייטנאם. שימו לב שכרטיסים לרכבת לא ניתן לקנות בנקודות מכירה אחרות מלבד תחנת הרכבת בנאנינג. בנוסף, שתי רכבות בשבוע יוצאות מבייג'ינג להאנוי (48 שעות, 2,150 יואן). שימו לב שהכרטיסים לרכבת זו לא נמכרים בתחנות הרכבת כי אם בחנות שנמצאת מול מלון טיאן-יואו (Tiānyòu dàshà, 天佑大厦) שברחוב ביי-פנג-וו (běifēngwō lù, 北蜂窝路) מס' 15.

• אוטובוס מנאנינג להאנוי – שלושה אוטובוסים (9 שעות, 150 יואן כולל ארוחת צהריים) יוצאים בשעות הבוקר מתחנת האוטובוסים לאנגדונג בנאנינג (lángdōng qìchēzhàn, 琅东汽车站) להאנוי. זוהי דרך פחות נוחה, אך זולה יותר וקצת מהירה יותר, ובנוסף הנסיעה בשעות האור תאפשר לכם להתרשם מהנופים המקסימים של האזור.

מפרובינציית יונאן: חה-קואו (Hékǒu, 河口) / לאו קאי (Lao Cai) 

נקודת הגבול הזו ממוקמת בסמוך לעיירת הגבול חה-קואו, שנמצאת בדרום יונאן. בעבר פעלה רכבת מקונמינג (Kūnmíng, 昆明) להאנוי, אך בתחילת שנות ה-2000 הופסקה תנועת הרכבות בצד הסיני של המסילה הזאת בשל מפולות חוזרות ונשנות. לאחר שיפוצים אינטנסיביים, משנת 2008 ואילך החלה סין לפתוח בהדרגה חלקים מן המסילה לתנועת רכבות, אך שיפוץ החלק האחרון המגיע לחה-קואו טרם נשלם. בצד הווייטנאמי לעומת זאת הרכבות בין לאו קאי להאנוי ממשיכות לנסוע כפי שעשו ב-100 שנה האחרונות מאז בנו הצרפתים את המסילה. על כן, אם תרצו לחצות מנקודה זו את הגבול לווייטנאם תאלצו לפצל את הנסיעה לשני חלקים:

• אוטובוס מקונמינג לחה-קואו – מתחנת האוטובוסים המזרחית של קונמינג (dōngbù qìchē kèyùn zhàn, 东部汽车客运站) לכיוון חה-קואו יש שני אוטובוסים שיוצאים בשעות הבוקר ומגיעים אחר הצהריים, ועוד שלושה אוטובוסי שינה אשר יוצאים בערב ומגיעים לפנות בוקר (6 שעות, 150 יואן). מתחנת האוטובוסים של חה-קואו תצטרכו לקחת מונית למעבר הגבול, אותו תוכלו לחצות ברגל.
• מלאו קאי והלאה – אחרי שעברתם לווייטנאם, תצטרכו ללכת ברגל כחצי שעה או לקחת מונית ללאו קאי, משם אפשר לתפוס רכבות להאנוי וכן מוניות או אוטובוס לעיר המקסימה סאפה, שנחשבת לאחד היעדים האהובים ביותר בווייטנאם ונמצאת 40 דקות בלבד מלאו קאי.

  

1. כשאתם חוזרים מווייטנאם לסין, אל תשכחו להמיר את הדונגים שנשארו לכם ביואן עוד במעבר הגבול – בסין תתקשו מאוד לעשות זאת.
2. הפרשי שעות: במעבר לווייטנאם יש להזיז את השעון שעה אחת אחורה.

נפאל (Níbó'ěr, 尼泊尔)

מעבר הגבול לנפאל נמצא באזור האוטונומי הטיבטי (Xīzàng, 西藏), בסמוך לעיירה דז'אנגמו (Zhāngmù, 樟木). מה שמפריד בין סין לנפאל הוא גשר הידידות הסינו-נפאלי (Zhōng-Ní Yǒuyì qiáo, 中尼友谊桥), שעובר מעל נחל סאן קוסי כאשר מצדו האחד סין ומצדו השני נפאל. זה אולי מעבר הגבול המסובך ביותר בסין, שכן הוא נסגר ונפתח חדשות לבקרים והכניסה לטיבט עצמה אף מוגבלת בהוצאת פרמיט מיוחד. מצד שני, אם תצליחו להגיע לטיבט ולנפאל תזכו בטיול מרתק בין תרבויות ונופים עוצרי נשימה. בלהסה (Lāsà, 拉萨), בירת טיבט, ההוסטלים יוכלו לעזור לכם לארגן קבוצה של 5 אנשים ולשכור ג'יפ עם נהג שייקח את כולכם תמורת כ-1000 יואן לדז'אנגמו. בדז'אנגמו תצטרכו לגשת למשרד ההגירה הסיני (פתוח בין השעות 9:30-18:30, אך לפעמים יוצאים להפסקת צהריים באמצע) ולמלא טופס יציאה. לאחר מכן תוכלו להמשיך עם הג'יפ או לנסות לתפוס טרמפ עם רכב שטח אחר עד לגשר (הנסיעה למעבר עוברת בדרך לא מסודרת למדי). את הגשר חוצים רגלית, ובצדו השני יש משרד של רשות ההגירה הנפאלית (פתוח בין השעות 8:30-18:00). ויזה לנפאל ניתנת לישראלים באופן אוטומטי ל-60 יום במעבר הגבול תמורת מחיר זהה לזה שמשלמים בקונסוליות. מהצד הנפאלי של הגבול תוכלו לתפוס בקלות מונית (אחרי התמקחות עיקשת על המחיר) או אוטובוס לקטמנדו, רק השתדלו לא להגיע לקראת שעות הסגירה אז נוכחות הנהגים מדלדלת. 

חשוב: את התשלום במעבר הגבול ניתן לשלם אך ורק במזומן – בדולרים או ברופי נפאלי. חובה לדאוג מראש לתמונת פספורט.למרות שבעבר התאפשר לזרים המעבר בכיוון ההפוך רק לצורך טיול בטיבט, נכון לעכשיו אם תרצו להמשיך אחר כך לטייל בסין תוכלו לעשות זאת. חובה להתעדכן בסוכנויות הנסיעות בקטמנדו על מצב העניינים בסמוך ליציאה לדרך – כבר קרה בעבר שלמטיילים שהוציאו ויזה לסין עוד בארץ, בוטלה הויזה במעמד הוצאת הפרמיט לטיבט בקטמנדו. 

הפרשי שעות: במעבר לנפאל יש להזיז את השעון שעתיים ורבע אחורה.

בורמה/מיאנמר (Miǎndiàn, 缅甸)

בורמה היפייפיה פתוחה היום למטיילים, וישנה דרך להגיע ללאשיו (Lashio) שבבורמה מבירת יונאן, קונמינג. מעבר הגבול ג'יאגאו (Jiěgào biānjiǎndiǎn, 姐告边检点) – מעבר גבול זה נמצא מצד סין בעיר רווילי (Ruìlì,瑞丽) שבמערב יונאן, ומצד בורמה במוסה (Muse), ולעת עתה הוא היחיד מבין מעברי הגבול לבורמה שמאפשר מעבר של בעלי דרכונים זרים. למרבה הצער, גם בנקודת גבול זו המעבר איננו חופשי ממש – אי אפשר לעבור עצמאית ויש צורך בהרשמה לקבוצה (גם אם הקבוצה הזאת כולל רק אתכם) ובליווי של מדריך מג'יאגאו ללאשיו או לש'יפאו (Hshipaw). ואם זה לא מספיק – אפשר לחצות את המעבר רק מכיוון סין לבורמה ולא בכיוון ההפוך. שימו לב: כל התהליך הזה מצריך תכנון מראש, שכן ויזה לבורמה (כמו גם פרמיט נוסף לאזור הספר מוסה שנדרש על מנת לחצות) אי אפשר לקבל במעבר הגבול ולכן צריך לארגן אותן מראש בשגרירות מיאנמר בבייג'ינג או בקונסוליה בקונמינג. בקונמינג נמצא גם קמליה הוסטל (Camellia Hostel, Cháhuā bīnguǎn, 茶花宾馆), שהצוות שלו ישמח לעזור לכם לארגן מדריך בורמזי שיפגוש אתכם במעבר הגבול בתאריך שתרצו – אך קחו בחשבון שהעניין יכול לעלות כ-1,500 יואן. 

הפרשי שעות: במעבר לבורמה יש להזיז את השעון שעה וחצי אחורה.