אוכל רחוב בסין (צילום: טל ניצן)

חלק גדול מחוויית הטיול בסין הוא האוכל המגוון והעשיר שיש למדינה להציע. למעשה, האוכל מהווה חלק כל כך מרכזי ובסיסי בתרבות הסינית, עד כי סינים רבים במדינה מברכים זה את זה לשלום בברכת "האם אכלת כבר?" (?Chī le ma?, 吃了吗). האוכל בסין הוא הרבה מעבר לחוויה קולינרית – הוא חוויה תרבותית, טקסית, וחברתית. האוכל מהווה מקור גאווה עצום עבור הסינים, הרואים בו סמל חשוב של התרבות הסינית. אל תתפלאו, אם כן, אם אחת השאלות הראשונות שסיני ישאל אתכם היא "האם אתם אוהבים אוכל סיני?"

אך למול כתבות נרחבות המסבירות על תרבות האוכל בסין והמנות השונות שצמחו בשטחה, מפספסים רבים את אחד מההיבטים החשובים ביותר של תרבות האכילה המקומית: אוכל הרחוב של סין. בדומה לשכנותיה במזרח הרחוק, גם סין מלאה בדוכני אוכל רחוב מגוונים, הממלאים את רחובות הערים והעיירות הסיניות. במקרה הטוב יימכרו המנות בחנויות שגודלן לא עולה על כוך קטן – אך ברוב המקרים הוא יימכר בדוכנים על גלגלים, ואפילו מגב אופנוע או טוקטוק. הדוכנים השונים מציעים שלל חטיפים, הנקראים בפי הסינים "מאכלים קטנים" (Xiǎochī, 小吃) וזוכים לפופולריות גדולה. 

DSC_0414

אוכל רחוב בסין – סובל מתדמית שלילית, לא תמיד בצדק (צילום: טל ניצן)

דוכני אוכל הרחוב יכולים להופיע ברחובות אוכל תיירותיים דוגמת ואנגפוג'ינג בבייג'ינג, אך לרוב תמצאו אותם ברחובות הצדדיים והקטנים יותר בערים. אחד הדברים המפתיעים ביותר בסין הוא שהיצע של דוכני האוכל ברחוב הוא לא רק מגוון מאוד ומשתנה לפי אזור, אלא גם מתחלף בהתאם לעונות השנה ובהתאם לשעה ביום. כך למשל בחורף צצות עגלות שמוכרות בטטות ריחניות על האש, ואילו בקיץ יימכרו בכל פינה אננס ופירות טריים אחרים חתוכים על מקל או קלחי תירס צלויים. בשעות הבוקר ניתן לראות את דוכני הבאודזה (Bāozi,包子) המפורסמים מעלים אדים, כאשר חלקם נסגרים לקראת אחר הצהריים ובמקומם ימלאו את הרחוב דוכני הברביקיו.

בעוד המקומיים נוטים לפקוד דוכנים אלו בקביעות כנשנוש בין ארוחות או כתחליף לארוחה, מערביים רבים בוחרים לפסוח עליו. הדבר מובן: המראה והמגוון של המנות מבלבל למדי; המוכרים לעיתים אינם שולטים אפילו בסינית מנדרינית, שלא לומר אנגלית; הרבה מנות המופיעות על הדוכנים לא תואמות את החיך הישראלי ובהחלט לא כשרות; ואולי יותר מכל, איום של היגיינה לקויה ותנאי ניקיון מפוקפקים מאיימים על החוויה. בעוד חשוב להזהר ממקומות מפוקפקים או ממאכלים בעייתיים, אוכל הרחוב מהווה חלק חשוב מהתרבות הסינית, ולא כדאי לוותר עליו לגמרי.

בחורף צצות עגלות שמוכרות בטטות על האש (צילום: טל ניצן)

בחורף צצות עגלות שמוכרות בטטות על האש (צילום: טל ניצן)

בכל הקשור לאוכל רחוב יש לזכור מספר כללים:

  • לא כל הנוצץ זהב. בסין לא כל מה שנראה טוב הוא טעים, ומה שנראה רע הוא לא בהכרח בעל טעם רע. דוכני אוכל הרחוב לא שמים דגש על מראה, אבל האוכל שלהם עשוי להתגלות כמעדן. מהצד השני, אם תראו מאפייה עם עוגות מפתות מכוסות קצפת – אל תפתחו ציפיות לחוויה קולינרית. 
  • אין יחס ישר בין מחיר לטעם. אל תתנו למחיר הזול של אוכל הרחוב להרתיע אתכם: מנת רחוב בעלות של יואנים בודדים יכולה להיות מורכבת, מלאת טעמים וריחות ופשוט משובחת. ולהפך – סעודה במסעדת יוקרה עשויה להשאיר אתכם מאוכזבים.
  • חכמת ההמונים. כפי שהוסבר גם במדריך לשורד שלנו, הדרך הטובה ביותר להמנע ממקומות אכילה מפוקפקים היא לעקוב אחרי ההמון. הדבר נכון במיוחד כשמדובר בדוכני אוכל רחוב, שהם אולי המקומות הרגישים ביותר מבחינת היגיינה. ראיתם תור של סינים מתקהלים מסביב לדוכן? שווה לבדוק מה יש שם. הסינים המקומיים יודעים איפה למצוא את האוכל הטעים והנקי ביותר.

    דוכני אוכל הרחוב לא שמים דגש על מראה (צילום: טל ניצן)

    דוכני אוכל הרחוב לא תמיד שמים דגש על מראה (צילום: טל ניצן)

אז מה שווה לנסות?

להלן עשרה סוגי אוכל רחוב פופולריים במיוחד בסין, שכדאי לנסות – או לכל הפחות להכיר:

  1. באודזה (Bāozi, 包子) – אחד המאכלים האהובים ביותר על הסינים וגם על המטיילים, והוא מתאים לחיך המערבי. הבאודזה הוא לחמניה מאודה הנמכרת בעלות זעומה של חצי יואן עד שלושה יואנים וממולאת במגוון מילויים מעניינים. מכיוון שהלחמניות מאודות ולא נאפות אין להן חלק "קשה", והן רכות מאוד ונראות לבנות מבפנים ומבחוץ. בין הסוגים הנפוצים של הבאודזה תמצאו באודזה בשר (Ròu bāo, 肉包) – על פי רוב בשר חזיר, באודזה ירקות (Cài bāo, 菜包), וגם באודזה מתוקים הממולאים בממרח משובח המוכן משעועית האזוקי המתוקה (Dòushā bāo, 豆沙包), או במילוי שומשום שחור (Zhīma bāo, 芝麻包). אם יתמזל מזלכם אולי גם תפגשו את באודזה הבוטנים (Huāshēng bāo, 花生包) הממכר והחמקמק. נוסף על כל אלו יש גם לחמניות מאודות ללא מילוי הנקראות מאנטואו (Mántou, 馒头).
באודזה - חביב במיוחד על המערביים (צילום: טל ניצן)

באודזה – חביב במיוחד על המערביים (צילום: טל ניצן)

  1. המלאווח הסיני (Shǒuzhuābǐng, 手抓饼) – הלהיט הטאיוואני שסחף את סין בסערה ודוכניו נמצאים היום בכל עיר בסין. בפעם הראשונה שתטעמו את זה תתקשו להאמין שאתם בסין ולא בבית, נהנים ממלאווח ביתי. ההבדל היחידי הוא שרסק העגבניות והביצה הקשה הוחלפו בשלל תוספות, כולל ביצת-עין, בצל ירוק, בשר ונקניקים למיניהם, ירקות ורטבים שונים. במקרים נדירים תוכלו לראות דוכנים שהגדילו לעשות ומציעים גם מילויים מתוקים כמו בננה ונוטלה. המלאווח מגיע מגולגל ומהווה ארוחה חביבה ושומנית במיוחד, בעלות של בין 8-15 יואן לרוב.

    מלאווח סיני - חפשו את השלטים הצהובים (צילום: טל ניצן)

    מלאווח סיני – חפשו את השלטים הצהובים (צילום: טל ניצן)

  1. פנקייק מגולגל (Jiānbing, 煎饼) – כמו את המלאווח, גם את הפנקייקים שלהם הסינים מעדיפים מלוחים ומגולגלים. הפנקייק המגולגל הוא אחת מארוחות הבוקר הזולות והפופולאריות ביותר בסין, ותוכלו לטעום אותו בעלות של 5 יואן בערך. כל דוכן פנקייק מציע מגוון תוספות שונה, לעיתים רחב מאוד ולעיתים רק מספר מצומצם של אופציות. כמעט בכולם התוספות יכללו ביצה, בצל ירוק או כוסברה, ורוטב כלשהו. הרוטב עשוי להיות מלוח ביותר, לכן מומלץ לבקש לטעום לפני שמורחים לכם אותו על כל הפנקייק. שימו לב – פעמים רבות דוכני הפנקייק נסגרים ונעלמים עד שעות הצהריים.

    פנקייק בעת ההכנה, לפני הגלגול (צילום: טל ניצן)

    פנקייק בעת ההכנה, לפני הגלגול (צילום: טל ניצן)

  1. פיתות (Kǎobǐng, 烤饼) – המיעוט המוסלמי בסין מספק עוד מאכל שפוגע בול לקהל הישראלי – פיתות חמות ורכות בעלות של יואנים בודדים. הפיתות נאפות בתנור גחלים בצורת גליל או על סאג' לוהט והריח המשכר שלהן יגרום לכל ישראלי להתגעגע הביתה. הפיתות נוטות להיות מעט קשות יותר ממה שמוכר לנו בארץ, ועדיין הן מומלצות בחום.

    פיתות (צילום: טל ניצן)

    פיתות (צילום: טל ניצן)

  1. נודלס קר (Liángpí, 凉皮) – המנה שהמגיעה מאזור העיר ש'י-אן והתפשטה לכל סין, היא ארוחת הצהריים האולטימטיבית למטיילים בקיץ (אבל ניתן למצוא אותה בכל עונות השנה). למרות ששמה המילולי של המנה הוא "עור קר", היא למעשה צמחונית לחלוטין: מדובר באטריות חיטה או אורז חלקלקות אליהן מתלווים ירקות קצוצים, ורוטב המבוסס על חומץ וממרח שומשום. המנה אמנם התחילה כאוכל רחוב וניתן למצוא אותה בדוכנים שונים, אך כיום היא גם הפכה לאורחת קבע במסעדות מסודרות יותר. מחירה הממוצע של המנה הוא 10-15 יואן.
    נודלס קר - גרסת הרחוב (צילום: טל ניצן)

    נודלס קר – גרסת הרחוב (צילום: טל ניצן)

    נודלס קר - גרסת המסעדות (צילום: טל ניצן)

    נודלס קר – גרסת המסעדות (צילום: טל ניצן)

  1. ברביקיו (Shāokǎo, 烧烤) – מכירים את זה שאתם יוצאים ממסיבה או מפאב מתים מרעב ומתיישבים לאכול איזה המבורגר או באגט עם שניצל באמצע הלילה? אז התשובה הסינית לתופעה היא דוכני הברביקיו. בשעות הערב המאוחרות נפרשים בפינות הרחוב של ערים רבות בסין הדוכנים האלו, וריח צליית הבשר ממלא את הרחוב. כל דוכן מסדר מגשים עם שיפודי ירקות, טופו, דגים ובשר, והלקוחות לוקחים סלסלה ומתחילים להעמיס שיפודים לבחירתם. לשיפודים עלות משתנה בהתאם לתכולתם, אבל לרוב מדובר על 1-3 יואנים לשיפוד. בעת הצלייה ברבים מהדוכנים (ובמיוחד בסצ'ואן!) מוסיפים תבלין חריף מאוד לשיפודים – ולכן במידת הצורך זכרו לבקש "לא חריף" (bú là, 不辣). חלק מהדוכנים מוסיפים גם שולחנות וכיסאות פלסטיק מאולתרים, ולקוחותיהם מזמינים גם בקבוקים (ולפעמים ארגזים) של בירה ונשארים לשבת שעות ארוכות…

    דוכן ברביקיו (צילום: טל ניצן)

    דוכן ברביקיו (צילום: טל ניצן)

  1. מרק מה-לה/מה-לה טאנג (Málà tàng, 麻辣烫) – המה-לה טאנג המגיע מסצ'ואן הוא מרק חריף-אש בצבע אדום כהה המוגש בשיטת "עשה-זאת-בעצמך". כמו בדוכני הברביקיו הסינים, גם כאן יפרשו הדוכנים מגשים עם שיפודים מכל הבא ליד, וכן מגשים עם סוגי אטריות שונים והלקוחות יאספו בעצמם את מרכיבי המרק. התוספות שנבחרו יבושלו בתוך המרק החריף, שטעמו מזכיר את ההוט-פוט הסצ'ואני המפורסם. בערים אחדות ניתן גם למצוא דוכנים דומים אשר מבשלים את התוספות במרק חריף פחות או לא חריף כלל. גם כאן המחיר הוא לפי שיפוד ועומד לרוב על 1-3 יואנים.

    דוכן מה-לה טאנג (צילום: טל ניצן)

    דוכן מה-לה טאנג (צילום: טל ניצן)

  1. סטינקי טופו (Chòu dòufu, 臭豆腐) – שמו של ה"סטינקי טופו", או בעברית צחה "הטופו הסרוח", הולך לפניו – כמעט כמו הריח שלו. הריח של הטופו הזה, הוא הכל מלבד מעורר תיאבון, ויש הטוענים שהוא אפילו מזכיר ריח של פגר. אם כדאי לכם לנסות את המנה או לא, זה כבר תלוי את מי שואלים. הסינים נשבעים שמדובר במעדן של ממש, וגם מטיילים רבים למדו לצלוח מעבר לריח ולהנות מהטעם. אחרים לא יצליחו לעמוד אפילו בתור לדוכן לפני שהריח יכניע אותם. כך או כך דבר אחד בטוח – אם תרצו לנסות את ה"סטינקי טופו" – הריח כבר ימצא אתכם. 

    "סטינקי טופו" (צילום: טל ניצן)

    "סטינקי טופו" (צילום: טל ניצן)

  1. פירות מסוכרים (Tánghúlú, 糖葫芦) – לקינוח או סתם לנשנוש באמצע היום, תוכלו לנסות את שיפודי הפירות המסוכרים המגיעים מצפון סין. מעטה הקרמל הנוצץ של השיפודים נראה מזמין במיוחד, וניתן לומר בבטחה שמדובר בחטיף הרחוב האהוב על הילדים הסינים. כדי להכין את הממתק הזה השתמשו הסינים באופן מסורתי בפרי שיח העוזרר, אך כיום נפוצים גם פירות רבים נוספים כמו קיווי, ענבים, תותים ועוד. לעיתים ניתן למצוא אפילו שיפודים של עגבניות שרי מסוכרות.
פירות מסוכרים - הממתק החביב על הילדים (צילום: נוגה פייגה)

פירות מסוכרים – הממתק החביב על הילדים (צילום: נוגה פייגה)

  1. תה בועות (Zhēnzhū nǎichá, 珍珠奶茶) – זה אמנם לא מאכל אלא משקה, אבל אי אפשר לדבר על הרחוב בסין בלי להזכיר את תה הבועות, ה-Bubble Tea. מקורו של תה הבועות הוא בטאיוואן, וכיום ניתן למצוא אותו בכל עיר בסין ואף במדינות רבות במזרח אסיה. למעשה, הצלחת המשקה גם הרחיקה עד אירופה וארה"ב, ולאחרונה הוא אף עשה "עלייה" לארץ הקודש. הבאבל-טי הינו תה מתוק קר או חם עם חלב, שבתוכו צפות פניני טפיוקה עגולות. בסין תמצאו כמובן הרבה יותר גרסאות לתה הבועות, ותוכלו לבחור בין מגוון טעמי תה עם או בלי חלב או במיצי פירות וכן ב"בועות" שונות ומשונות כמו שעועית האזוקי המתוקה או פניני ג'לי בטעמי קוקוס ופירות. מחיר המשקה לרוב נע בין 7-15 יואנים, תלוי בתוספות ובמקום.
באבל-טי - הגיע מטאיוואן עד אירופה, ארה"ב ואפילו ישראל (צילום: נוגה פייגה)

באבל-טי – הגיע מטאיוואן עד אירופה, ארה"ב ואפילו ישראל (צילום: נוגה פייגה)

לקריאה נוספת על אוכל בסין, כנסו לעמוד המידע השימושי של TravelChina.

 

טל ניצן
תלמידת תואר שני לפוליטיקה וכלכלה סינית באוניברסיטת ג'יאו טונג בשאנגחאי. למדה סינית באוניברסיטת דז'ה-ג'יאנג בחאנגדז'ואו, ובעלת תואר ראשון בלימודי אסיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית. מתעניינת בהיסטוריה ופולקלור סינים וחולמת לטייל בסין למחייתה.

תגובות לכתבה