שמה של החומה הגדולה (The great Wall of China, Chángchéng,长城)  נישא למרחקים, ולא לשווא נחשבת לאחד מהפלאים הארכיטקטונים של העולם. אכן קשה להשאר אדישים למראה של אלפי קילומטרים של חומה עתיקה, הנמתחים לאורך הרים אפלוליים וצומחים לעמקים דרמטיים. לחומה נקודות תצפית לאורך רוב צפון סין, אך מרבית התיירים הולכים לצפות בה באזור בייג'ינג. ראשית רעיון בניית החומה במאה השביעית לפני הספירה, והיא נבנתה מספר פעמים לאורך ההיסטוריה בתוואי זה או אחר. מרבית חלקי החומה שנראים היום נבנו בתקופת שושלת מינג (1368-1644), ובאזור בייג'ינג חלק מהחלקים שופצו מהיסוד גם במאות ה-19 וה-20. ליד בייג'ינג יש מספר נקודות תצפית על החומה, כאשר המוכר והקרובים לעיר הם באדאלינג ומוטיאניו.

שעות פתיחה: תלוי באזור.

לקריאה נוספת לחצו כאן.

העיר האסורה (The Forbidden City, Gùgōng, 故宫) הינה האתר המפורסם ביותר בתחומי העיר בייג'ינג, ואחד מאתרי התיירות החשובים בסין. העיר פותחת בפני מבקריה את הארמון הקיסרי, שהיה מקום משכנם של קיסרי סין החל מן המאה ה-15 בתקופת שושלת מינג, ועד לנפילתה של השושלת הקיסרית האחרונה, צ'ינג, ב-1911. המקום היה אסור לכניסה לאנשי העם עד לתחילת המאה ה-20, וזהו מקור שמו. במהלך כ-500 שנים חיו פה 24 קיסרים וסביבם אלפי בני משפחה, משרתים וסריסים, שהפכו את העיר האסורה למרכז שלטוני רווי תככים, רצח ויצרים.

העיר האסורה יושבת במרכז העיר בייג'ינג ומכילה קרוב לאלף בניינים ו-8,700 חדרים, הכוללים את כס המלכות של הקיסרים, חדריהם הפרטיים וגלריות קיסריות. העיר מהווה מופת של ארכיטקטורה סינית, וחבויים בה מאות אלמנטים הלקוחים מאמונות עממיות ומאלמנטים קוסמולוגיות. ניתן להעביר שעות בשיטוטים במתחם, ולאור גודלו וחשיבותו מומלץ לפנות לו כמעט יום טיול שלם. בסיום הטיול תוכלו לחצות את הכביש ולטפס על הגבעה בפארק ג'ינגשאן (Jǐngshān gōngyuán, 景山公园), משם תראו את העיר מלמעלה, במלוא הדרה.

שעות פתיחה: נובמבר-מרץ: 8:30 – 16:30, החל מ-15:30 אי אפשר כבר להיכנס; אפריל-אוקטובר: 8:30- 17:00, החל מ-16:00 אי אפשר כבר להיכנס. בימי שני העיר האסורה סגורה.

לקריאה נוספת לחצו כאן.

כיכר טיאן-אן-מן (Tian’anmen Square, Tiān'ānmén guǎngchǎng, 天安门广场), אשר היוותה את המוקד הפוליטי של המפלגה הקומוניסטית, הפכה לשם נרדף למחאה הקשה שידעה בייג'ינג בשנת 1989, שהסתיימה בדיכוי אלים בידי הממשל הסיני. מדובר בכיכר רחבת ידיים במרכז העיר בייג'ינג הקרויה על שם שער טיאן-אן-מן (מילולית "שער השלום השמיימי"), שנבנה ע"י שושלת מינג (1368-1644) ומהווה אחד מהסמלים הגדולים ביותר של סין. מעל השער הזה הכריז מנהיגה הידוע של המפלגה הקומוניסטית מאו זה-דונג על הקמת הרפובליקה העממית של סין ב-1949. מרבית התיירים עוברים בכיכר בדרכם לביקור בעיר האסורה הסמוכה למקום. במקום תוכלו לראות את האנדרטה לגיבורי העם, את אולם הזיכרון ליו"ר מאו, וכן רבבות סינים המנסים להצטלם על רקע דיוקנו האייקוני של מאו במרכז השער.

לרוצים להיכנס לאולם הזיכרון, חובה להפקיד את התיקים בשמירת החפצים מעבר לכביש בעלות של כ-25 יואן (תלוי אם יש חפצי ערך בתיק או לא).

מקדש השמיים (Temple of Heaven, Tiāntán, 天坛) הפך לאחד הסמלים החשובים והמרכזיים של בייג'ינג, שימש במקור את קיסרי שושלות מינג (1368-1644) וצ'ינג (1644-1911) בתפילותיהם לשמיים למען גשמים ולמען יבול טוב. המקדש הוא למעשה חלק מפארק רחב ידיים שגודלו מגיע ל- 2.73 קמ"ר, והמבנה המפורסם בו נמצא בחלקו הצפוני. בתוך הפארק יש מספר היכלים ואטרקציות מרתקות נוספות, המצדיקות ביקור של מספר שעות במקום. בנוסף לתיירים, מדי יום ביומו מגיעים לפארק סינים הגרים בקרבת מקום לשוטט ולעסוק בספורט בתחומיו, ואם תגיעו לכאן בשעות הבוקר תזכו לראות אותם גם כאן מתרגלים טאיצ'י למשל.

שעות פתיחה: הפארק – 6:00-22:00 (בחורף נפתח ב-6:30); ההיכלים השונים – נובמבר עד מרץ: 8:00-17:00; אפריל עד אוקטובר: 8:00-17:30.

לקריאה נוספת לחצו כאן.

ארמון הקיץ (Summer Palace, Yíhéyuán, 颐和园) הוא אתר עצום שמשלב פארקים, ארמונות ואגמים, ונחשב לפארק הקיסרי הגדול והשמור ביותר בסין. הפארק נמצא במקומו כבר מאמצע המאה ה-18, אך ספג התקפות גם במלחמת האופיום השנייה (1860) וגם במרד הבוקסרים (1900). כיום הוא מהווה מפלט פסטורלי מרחובותיה הסואנים של בייג'ינג, אף שגם הוא כמובן מושך תיירים רבים. גולת הכותרת של הפארק היפה היא גבעת אריכות הימים (Wànshòu shān, 万寿山), שהפכה לסמל הפארק, ובחזיתה שורת מבנים המשתלבים זה בזה בהרמוניה. מפסגת הגבעה נשקף נופו המקסים של אגם קונמינג הענק שבלב הפארק, ואם תרצו דווקא להשקיף על נופה של הגבעה מרחוק תוכלו לקחת שיט על מי האגם.

צבא לוחמי הטרקוטה (The Terracotta Army, Bīngmāyǒng, 兵马俑) ואחוזת הקבר של הקיסר הראשון של צ'ין (Mausoleum of the First Qin Emperor, Qín Shǐhuáng líng, 秦始皇陵) הם מהאתרים המפורסמים ביותר בסין, הם מכונים על ידי הסינים "פלא העולם השמיני", והוכרו כאתר מורשת עולמי על ידי אונסק"ו – ולא לחינם. צ'ין שה-חואנג חי במאה ה-3 לפסה"נ והיה הקיסר הראשון של שושלת צ'ין, השושלת שאיחדה לראשונה את סין תחת השלטון הקיסרי שיימשך מעל ל-2000 שנים. האתר התפרסם במיוחד בזכות הבורות הסובבים את הקבר, בהם נמצא צבא של אלפי לוחמים עשויים חרס הנראים כל אחד שונה מחברו. ככל הנראה מה שהתגלה הוא רק קצה קצו של המזלג – החוקרים מעריכים שככל שיחפרו בורות קרובים יותר לקבר, הממצאים שיתגלו יהיו יותר ויותר מרשימים. לכן, חפירת הבורות וחקירתם עדיין נמשכות ואף ניתן לראות אותן בזמן אמת.

לקריאה נוספת לחצו כאן

חומת העיר ש'י-אן (Xian City Wall, Xī'ān chéngqiáng, 西安城墙) המרשימה היא ככל הנראה הדבר הראשון שייפגשו עיניכם כשתגיעו לעיר העתיקה של ש'י-אן. מדובר באחת החומות העתיקות והשמורות מבין חומות הערים הסיניות. אף על פי שנבנתה לראשונה כחומתה של העיר צ'אנג-אן עוד בתקופת שושלת טאנג (617-906 לספירה), החומה ששרדה עד היום היא שיפוץ שנעשה על ידי הקיסר הראשון של שושלת מינג (1368-1644). כיום ניתן להקיף את העיר העתיקה בהליכה על החומה שאורכה כמעט 14 קילומטר, ולקבל מבט מגבוה על יופייה של העיר ואתריה.

שעות פתיחה:  8:00-20:00 (כל השערים נפתחים באותה שעה, השער הדרומי נסגר הכי מאוחר, בשעה 20:00). החל מ-18:00 אין עלייה על החומה, רק ירידה ממנה.

ניתן לעלות לחומה ממספר שערים שונים, אך המומלץ ביותר הוא השער הדרומי בו גם יש הופעות שונות במהלך היום וניתן אפילו להשכיר אופניים לטיול על החומה.

לקריאה נוספת לחצו כאן.

מגדלי הפעמון והתוף (Bell Tower, Zhōnglóu, 钟楼 & Drum Tower, Gǔlóu, 鼓楼) הם הסמלים של העיר ש'י-אן, הניצבים בליבה של העיר העתיקה ומאירים את לילותיה בצבעים בוהקים. הייעוד המקורי של מגדל הפעמון (כמו של שאר מגדלי הפעמון בסין) היה לבשר מדי בוקר את השעה. המגדל של ש'י-אן נותר עד היום אחד הגדולים והמרהיבים מסוגו בסין. הוא נבנה לראשונה ב-1384 על ידי שושלת מינג בסמוך למגדל התוף שבעיר, אך משגדלה העיר, כ-200 שנה לאחר מכן הוא הוזז ממקומו על מנת שימשיך לסמל את מרכזה של העיר. כיום, ניתן לטפס על המגדל, לצפות בנוף הנשקף ממנו וכן להתרשם מן התערוכות המוצגות בו ומהפעמון שעדיין עומד על המשמר.

בדומה לו, נבנה מגדל התוף בשנת 1380 על ידי שושלת מינג, אך הוצב בו תוף ענק שתפקידו היה לבשר דווקא את סוף היום עם בואה של השקיעה. נוסף על הנוף שנשקף ממגדל התוף, תוכלו לראות בו את התוף הגדול ביותר בסין כיום, אשר נמצא במגדל מאז 1996, כמו גם תופים רבים אחרים, שחלקם נוצרו לפני מאות ואלפי שנים. בנוסף בכל יום מתקיים במגדל מופע תופים.

הרובע המוסלמי של ש'י-אן (Muslim Quarter, Huímín jiē, 回民街) הוא ביתם ומרכזם התרבותי השוקק של בני דת האיסלאם בש'י-אן. ראשית ההיסטוריה המוסלמית בסין נעוצה באמצע המאה ה-7, תחת שלטונה של שושלת טאנג שבירתה צ'אנג-אן, הלוא היא העיר העתיקה של ש'י-אן. כיום חיים בש'י-אן כמה עשרות אלפי מוסלמים, רוב רובם בני מיעוט החוי. הרובע, אשר ממוקם מצפון לרחוב המערבי (Xī dàjiē, 西大街) בעיר העתיקה, מציע שוק אוכל צפוף וססגוני המלווה בשלל ניחוחות וטעמים חדשים שנובעים מהשילוב המיוחד בין התרבות הסינית למוסלמית. ברובע תמצאו גם כמובן כמה וכמה מסגדים, הוותיק, הידוע ומן הסתם גם הגדול שבהם הוא המסגד הגדול של ש'י-אן (Great Mosque of Xi’an, Xī'ān dàqīngzhēnsì, 西安大清真寺).

כ-120 קילומטר מהעיר ש'י-אן נמצא הר חואה או חואה שאן (Hua Mountain, Huà shān, 华山), אחד מחמשת ההרים הגדולים של סין, אשר בין היתר מהווה את ביתם של כמה וכמה מקדשים דאואיסטים. את ההר נהוג לחלק כיום לחמש פסגות, כשהפסגה הדרומית והגבוהה מבינן מתנשאת לגובה של כ-2,150 מטר. ההר התפרסם לאחרונה בעולם בזכות "שביל הקרשים שבשמיים" (Chángkōng zhàndào, 长空栈道), שנחשב לאחד השבילים המסוכנים בעולם, אך בימים אלה ניתן לטייל בו בבטיחות עם רתמות. ומכל מקום, אפשר להנות מההר גם בלי לעבור בשביל זה, ובנוסף ניתן להחליף את העלייה הרגלית המפרכת להר, בנסיעה ברכבל המעפיל לפסגה הצפונית או המערבית.

שעות פתיחה: דצמבר-פברואר: 9:00-17:00; מרץ-אוקטובר: 7:00-19:00.

1. כדאי לארגן מראש אוכל ושתייה לכל היום, שכן על פסגת ההר המחירים גבוהים מאוד.
2. כשתרדו מהרכבת בחואה שאן צפון, יחכו נהגים רבים אשר ינסו למשוך אתכם למיניבוסים בתשלום. התעקשו וחפשו את המיניבוסים החינמיים.

לקריאה נוספת לחצו כאן.

מלבד מרכז המחקר לפנדה הגדולה אין בצ'נגדו (Chéngdū, 成都) הרבה אטרקציות מרשימות, מזג האוויר בה אפרורי וגשום לעיתים קרובות, ובכל זאת אי אפשר שלא להתאהב בבירה של סצ'ואן. קצב החיים בה איטי בהרבה מערים אחרות בסין והתפתחה בה תרבות מרתקת של בילוי בפארקים וישיבה נינוחה בבתי התה השלווים שבתוכם. את הריגושים מספקים האוכל החריף-חריף שיגרום לאמיצים ביותר לדמוע וחיי הלילה התוססים המתחבאים מאחורי החזות השלווה של העיר. בנוסף, ההיסטוריה המרשימה של האזור הפורה ביותר בסין באה לידי ביטוי במוזיאונים ובמקדשים מרשימים בתוך העיר ובסביבתה, כמו גם בעיירות העתיקות הסובבות אותה.

קשה להישאר ציניים למראה עשרות הפנדות בכל הגילאים המתרוצצות במרחבי מרכז המחקר והרבייה של הפנדה הענקית (Chengdu Panda Breeding and Research Center, Dàxióngmāo fánzhí yánjiū zhōngxīn, 大熊猫繁殖研究中心), ומצדיקות את התעשייה הענפה שבנתה סין סביב הדוב הענק. מרכז הרבייה של הפנדות כשמו כן הוא – מרכז מחקר חשוב לשימור ולרביית החיה שהפכה לאחד מסמלי סין. לתיירים מדובר בממתק אמיתי, הכולל גן קסום ומושקע ועשרות פנדות גדולות ופנדות אדומות לצד טווסים, ציפורים וברבורים. אם יתמזל מזלכם, אולי תוכלו אפילו לראות גורי פנדה מטופלים במרכז. במרכז הרבייה לא ניתן להתנדב או להצטלם עם הפנדות יותר. אם אתם מעוניינים להתנדב (בתמורה לכמה מאות יואנים), פנו לאחד המרכזים האחרים באזור.

קשה להפריז בתחושת הפליאה העולה ממראהו של הבודהה הגדול של לשאן (Leshan Giant Buddha, Lèshān dàfó, 乐山大佛) – פסל הבודהה הגדול בעולם. הבודהה מיתמר לגובה הלא יאומן של 71 מטרים, אצבעותיו באורך 8 מטרים ואזניו 7 מטרים כל אחת. את הרעיון לחצוב בהר בודהה ענקית הגה הנזיר הבודהיסטי חאי טונג (Hai Tong) אי שם בשנת 713, במטרה להרגיע את זרמיו של הנהר תחתיו. 90 שנים ואלפי פועלים אחר כך, הנהר אכן נרגע, ולשאן זכתה לשם עולמי בזכות הפלא הזה. מעטים יודעים כי הפסל נבנה עם מערכת ניקוז שהקדימה את זמנה- צינורות מיוחדים הממוקמים בראש, מאחורי האזנים ובכתפיים מסיתים את מי הגשמים ועוזרים לשמור על הגוף יבש. ניתן (ורצוי) לראות את הבודהה הן מלמעלה והן מלמטה, בדרך קצרה המתחילה בתצפית על הראש וממשיכה במדרגות לאורך גופו של הבודהה המסתיימות בקרקעית הפסל.

מקדשים עתיקים, נופים מרהיבים וזריחה מבורכת אחת: כאחד מההרים הקדושים ביותר לבודהיסטים, אמיי שאן או הר אמיי (Emei mountain, Éméi shān, 峨眉山), הפך לאחר מאתרי התיירות הפופולריים במחוז סצ'ואן ובסין כולה. ההר מתנשא לגובה של כ-3,000 מטרים מעל פני הים, וביום טוב תוכלו לראות ממנו הרים מושלגים ושטחים נרחבים מסצ'ואן. ההר מוכן היטב לתיירים ומכיל מספר מסלולים אפשריים, הנעים בין יום טיול לשלושה-ארבעה ימים (נראה כי מרבית המטיילים עושים אותו ביומיים). מומלץ להגיע לפה בין מאי לאוקטובר, ולהתכונן לחלוק את השבילים והרכבת עם אלפי תיירים סינים ומערביים.

אל תתנו למחיר הכניסה הגבוה להכניע אתכם: פארק ג'יודז'איגואו (Jiuzhai Valley, Jiǔzhàigōu fēngjǐng míngshèngqū, 九寨沟风景名胜区) הוא לא פחות ממעשה כישוף של הטבע, עם עשרות שבילים המובילים לאגמים מרהיבים, מפלים אינסופיים והרים מושלגים. האתר זכה לתהילה נוכח הצבעים המיוחדים של מי אגמיו, הנובעים מתהליכים כימיים שונים שיצרו גווני ירוק, טורקיז ותכלת יוצאי דופן. באתר אף תשעה כפרים טיבטים פסטוראליים, המשולבים היטב עם הטבע של האזור. הפארק הוא ביתם של כמה מיני חיות שנמצאים בסכנת הכחדה, כולל דב הפנדה המפורסם ומינים שונים של קופים וציפורים, אך סביר יותר שתתקלו בהמוני סינים מצטלמים מאשר בפנדה מהלכת. החודשים המומלצים לביקור בפארק הם ספטמבר-נובמבר, אך כל עונה מביאה עמה נופים דרמטיים משתנים. 

אם יש לכם רק כמה ימים וברצונכם לטעום את החיים הטיבטים – טאגונג (Tagong, Tǎgōng, 塔公) היא המקום עבורכם. זוהי אחת העיירות היפות שתתקלו בהם באזור, והנסיעה אליה עוברת בין נופים משגעים. העיירה הפצפונת מוקפת מרחבי דשא אינסופיים, בהם יושבים הטיבטים ולוגמים תה מחמאת יאק להנאתם – והיו בטוחים שתוזמנו להצטרף לפיקניק. במקום נמצא מקדש טאגונג הגדול והידוע בו עדיין מתפללים מדי יום, ובמורד הדרך תחזו במבנה ענק ומוזהב מוקף דשא – זוהי הפגודה המוזהבת של מו-יה (Mùyǎ jīntǎ, 木雅金塔).

אם אתם תרים אחרי חלום ה"מקום בו כף רגלו של אדם זר לא דרכה", ייתכן כי גאנדזה (Ganzi, Gānzī, 甘孜) היא הכי קרוב שתוכלו להגיע. כנקודה המרכזית על הכביש הצפוני, היא מהווה התחלה מושלמת למסע מרהיב בחלקה הצפוני של סצ'ואן. אם תצליחו לשרוד את הנסיעה הקשה ברכב המטלטל, מובטחת לכם עיירה קסומה מוקפת הרים מושלגים ושדות חיטה פסטוראליים. ניתן להעביר פה ימים רבים בטיולים בסביבה, אם זה בין המקדשים הרבים באזור או בהרים מכוסי דגלי התפילה, ולכל כיוון שתפנו מובטחת לכם חוויה חד-פעמית. מעל העיר ניצב מקדש גאנדזה הגדול והעתיק, שממנו נגלה נוף פנוראמי עוצר נשימה של גאנדזה וסביבתה.

רחובה הראשי (והיחיד) של מאניגאנגו (Manigango, Mǎnígāngē, 马尼干戈) נראה כמו תפאורה הלקוחה מסרטי המערב הפרוע – מאובק, מיושן וחסר אנשים. עם זאת, העיירה הקטנטנה מהווה נקודת יציאה לכמה אתרים מרהיבים בסביבה, ביניהם אגם יילון לה-טסו (Yilhun Lhatso/ Xinluhai, 新路海, 20 יואן כניסה) ומנזר דזוגצ'ן גומפה עוצר הנשימה. אתם יכולים להעביר מספר שעות בהליכה בטבע המרהיב בסביבה, ואם יחייך אליכם המזל ותצליחו לתפוס מקומי שיסיע אתכם באזור, תוכלו לגלות שלל מבני תפילה ומקדשים הפזורים ברחבי העיירה. בימים יפים אולי אף תחזו בכמה מהחיות הנדירות החיות באזור.

כאחד מששת המקדשים החשובים בעולם הטיבטי, דזוגצ'ן גומפה (Dzogchen Gompa/ Nyingmapa, Zhúqìng fóxuéyuàn, 竹庆佛学院) הוא קומפלקס מרהיב של מספר מקדשים, בתי ספר ומגורי נזירים הממוקמים בעמק מוקף הרים מושלגים. המקום מקיים בקביעות תפילות נרחבות, ופותח שעריו גם בפני תיירים המעוניינים להתבודד בין שעריו ולספוג מעט מאווירת הקודש. הנסיעה לדזוגצ'ן גומפה עשויה להיות חוויה שווה לזו של השהות במקדש הידוע, עם שעתיים נסיעה בין מעברי ההרים המרהיבים של מורי-לה שיביאו אתכם הכי קרוב שאפשר לאלוהים.

דגה (Dege, Dégé, 德格) מהווה, עבור רוב המטיילים, את נקודת הסיום של הכביש הצפוני – ומדובר בנקודה ראויה בהחלט. העיירה זכתה למקום של כבוד בעולם הטיבטי כאתר הדפסתם של כתבי הקודש החשובים ביותר. במקום כולו שוררת אווירת קודש קסומה, ובמנזר דגה להדפסת כתבי קודש (שעות פתיחה: 8:30-12:00, 14:00-18:00, כניסה: 50 יואן) תוכלו לראות נזירים עובדים בהדפסת הכתבים, בשיטת קוביות העץ העתיקה. במקום נמצאים אלפי כתבים בני מאות שנים, כולל העותק היחיד בעולם של תולדות הבודהיזם ההודי. הנסיעה לדגה לא פשוטה, אך בהחלט משתלמת.

קאנגדינג (Kangding, Kāngdìng 康定) המקסימה מהווה מעין נקודת מעבר בין צ’נגדו הסינית למרחב הטיבטי. כאתר מסחר מרכזי בעבר בין סין לטיבט, קאנגדינג מתפקדת היום כשער למסע על הכביש המהיר סצ'ואן-טיבט, הצפוני והדרומי כאחד. העיירה הנחמדה, הבנויה לאורך הנהר, מכילה בתים טיבטים מפוארים ואנשים לבביים במיוחד. בצלעי ההרים מסביב תראו כתבים בודהיסטים חרוטים בטיבטית, וביום עם ראות טובה תוכלו אף לראות את דמותו של גונגה שאן (Gònggā shān, 贡嘎山), ההר האימתני הנישא לגובה של 7,556 מטרים. יש במקום מספר מסלולי טיול מקסימים כמו גם מקדשים נחמדים, ואפשר בקלות להעביר מספר שעות בעיירה הנחמדה. אל תתנו לנסיעה הארוכה להפחיד אתכם – מדובר בנסיעה חווייתית דרך מעברי הרים ועמקים קסומים, שתשאיר אתכם פעורי פה.

שמורת הטבע יאדינג (Yading Nature Reserve, Yàdīng fēngjǐngqū, 亚丁风景区) שבמחוז סצ'ואן היא אחד הסודות השמורים של הממלכה הטיבטית. למערביים היא אמנם תגלית חדשה יחסית, אבל לטיבטים היא מהווה אתר קדוש וחשוב כבר קרוב לאלף שנים. השמורה מציעה מסע מאתגר בינות נופים עוצרי נשימה של אגמים מרהיבים, כשברקע מתנשאות במלוא הדרן שלוש פסגות מושלגות בעלות מעמד קדושה בעולם הטיבטי: "הר החוכמה” (Jampelyang), "הר הכח” (Chana Dorje), ו"הר החמלה" (Chenresig). כל אלו מגובים בהליכה בגבהים מסחררים (4,000-5,000 מטר מעל פני הים) ובמפגש עם טיבטים מקסימים.

שאנגרי-לה (Shangri-la, Xiānggélǐlā, 香格里拉), העיירה הטיבטית הנינוחה שנקראה בעבר דז'ונגדיאן (Zhongdian, Zhōngdiàn, 中甸), זכתה לתהילה לאחר שהממשל החל לשווק אותה כ"שאנגרי-לה"- גן עדן עלי האדמות כפי שמתואר ברומן של ג'יימס הילטון מ-1933. למיי שמגיע מיונאן מדובר בנגיעה הראשונה עם העולם הטיבטי, על האוכל, התרבות והאוויר הדליל שבו, אך מי שמגיע מהאזור הטיבטי בסצ'ואן יתקשה להסתדר עם חנויות התיירים והמסחור שעבר המקום. העיר העתיקה של שאנגרי-לה ספגה בתחילת 2014 שרפה קשה ביותר, שכילתה למעלה משני-שלישים מבתיה העשויים מעץ, ורובה נבנתה מחדש לחלוטין, אך גם אם היא איננה אותנטית כמקודם, היא שמרה היטב על יופייה. שאנגרי-לה ידועה גם בזכות מנזר סונג-דזאן-לין (Sōng​zàn​lín​sì, 松赞林寺​) המפואר, ששוכן סמוך לה, ובנוסף האזור ניחן בנופים יפהפיים בהם תוכלו לחזות בשמורת הטבע היקרה פו-דה-צואו (Pǔdácuò guójiā gōngyuán, 普达措国家公园).

אין מילים לתאר את יופייה של ליג'יאנג (Lijiang, Lìjiāng, 丽江), עיר המיעוטים של בני הנאש'י, המהווה מזה שנים אחד מיעדי התיירות הנחשקים בסין, וסמטאותיה הצרות מלאות תמיד במאות תיירים מכל העולם. העיירה כולה מורכבת ממאות רחובות ובתי אמנים, שיחד עם מוזיקאים מקומיים יוצרים זרימה אמנותית קסומה. סביבתה של העיירה מהפנטת לא פחות, עם הר דרקון הג'ייד המושלג (Yù lóng xuěshān, 玉龙雪山) המיתמר ברקע ובריכת הדרקון השחור (Hēi lóngtán, 黑龙潭) הפסטוראלית שהפכה לסמלה של ליג'יאנג ושל יונאן כולה. בני המקום ישמחו לתת לכם הדגמות של התרבות שלהם, הכוללת שלל ממתקים מיוחדים וריקודים מסורתיים. ליג'יאנג גם ידועה כמקום היציאה לערוץ דילוג הנמר המרהיב.

העיר העתיקה החמודה של דאלי (Dali, Dàlǐ, 大理) נמצאת זה שנים בצל של אחותה הגדולה, ליג'יאנג. מדובר בעיר עתיקה מקסימה השוכנת בין אגם יפהפה ורחב ידיים לבין רכס הרים רם גובה, ומכילה שלל אטרקציות חביבות עם כמות מעטה יותר של תיירים משכנתה המפורסמת. דאלי מחולקת לשניים – העיר המודרנית והחדשה ש'יאגואן (Xiàguān,下关), והעיר העתיקה, המכילה חומה מרשימה ומבני מגורים רבים. לעיר העתיקה שורשים לתחילת שושלת מינג (1368-1644), ומתגוררים בה עשרות בני מיעוטים הנותנים לה נופך ססגוני וייחודי ביותר. האטרקציה הידועה מכולן היא שלוש הפגודות של מקדש צ'ונגשנג (Chóngshèng sì sān tǎ, 崇圣寺三塔) – שלוש פגודות שמיקומן יוצר משולש ונבנו במאה ה-9 לספירה. הפגודות שרדו למעלה מאלף שנים של משטרים הפכפכים ורעידות אדמה, וכיום הן נמנות עם הנופים הידועים ביותר בסין.

קונמינג (Kūnmíng, 昆明), עיר הבירה של מחוז יונאן, נקראת בפי הסינים עיר האביב הנצחית. ואכן, מדובר בעיר שמשית מלאה אתרי טבע, פארקים, מקדשים, פינות חמד ואטרקציות מרתקות. קונמינג היא המקום בו מטיילים נחצים לשניים – חצי הרואה בה בירה קסומה עם אופי ואתרים מרובים, וחצי הרואה בה עיר סינית מודרנית טיפוסית ואפורה. לא חשוב עם איזה צד תסכימו, הביקור בקונמינג הוא חובה למי שרוצה לטייל באזור, והעיר מכילה כמה אטרקציות מעניינות שיכולות למלא יום-יומיים ללא בעיה.

יער האבנים (Stone Forest, Shílín, 石林) הפך לאטרקציה תיירותית סואנת, עם מאות סינים ומערבים שנוהרים אליה מדי יום, כך שאם אתם מחפשים שמורה להתבודד בה עם "אמא טבע" ולהתחבר לאני הפנימי שלכם, כנראה שזהו לא המקום בשבילכם. עם זאת, אל תתנו לזה לגרום לכם לוותר על המקום – יער האבנים הוא מקום מיוחד ופוטוגני להפליא, ושביליו הרבים מאפשרים למצוא מקומות מבודדים גם בתוך ים התיירים. היער מכיל אבני גיר המיתמרות לגובה של כ-30 מטרים, תוצאה של שחיקה בת מאות מיליוני שנים של מים ורוחות, וכן מים זורמים ומפלים קטנים. למרות שניתן להישאר לישון כאן, מרבית המטיילים מקדישים ליער יום אחד וחוזרים לישון בקונמינג.

השמועה מספרת כי האדמה האדומה של דונג-צ'ואן (Dongchuan Red Land, Dōngchuān hóngtǔdì, 东川红土地) התגלתה לעולם על ידי צלם, שזיהה אותה כשטס מעל שמי יונאן ואחר כך הלך לחפש אותה. נראה שהצלם שמח לשמור את הסוד בתוך הקהילה, שכן עד היום נשארו הטראסות סוד של צלמים והרפתקנים. אז למי שחש שטראסות האורז של יואן-יאנג מעט מתויירות מדי, ובכלל למי שחי ונושם טבע או צילום – כדאי בהחלט להשקיע ולבקר במקום המופלא הזה. השילוב בין אדמה המכילה אחוזי מתכות שונות גבוהים במיוחד לאיכרים סינים בעלי תושייה, יצרו 50 קילומטרים של טראסות אדומות עוצרות נשימה. במקום מגדלים מגוון גידולים וביניהם תפוחי אדמה, תירס, לפתית, וצמיחתם מוסיפה גוונים מרהיבים לאדמה המיוחדת. השדות יפים במיוחד עם ערב – בעיקר בזמן השקיעה – ומספר מקומות לינה שהחלו לצוץ לאחרונה מאפשרים להפוך את הטיול במקום לנינוח יותר. הזמנים הטובים ביותר לטייל פה הם מאי-יוני וספטמבר-נובמבר.

הגעה: שני אוטובוסים ישירים יוצאים בבוקר (7:50, 8:30) מהתחנה הצפונית של קונמינג (Běibù qìchēkèyùnzhàn, 北部汽车客运站) לכיוון פה-דז'ה (Fǎzhě, 法者), שהיום ידועה גם כעיירת האדמה האדומה (Hóngtǔdì zhèn, 红土地镇) – מחיר כרטיס כ-35 יואן. למרות שהמקום נמצא כשלוש שעות נסיעה מקונמינג, האוטובוסים נוסעים לאט למדי והדרך עשויה להימשך 4-5 שעות. ניתן גם לשכור רכב שיסיע אתכם לשם – מיניוואן אמור לעלות 200-300 יואן ל-4-6 אנשים (כל כיוון). בשני המקרים אמרו שאתם רוצים לרדת בחואה-גואו (Huāgōu, 花沟) או בחואה-שה-טואו (Huāshítou, 花石头), בשני הכפרים הללו למצוא הוסטלים.

נסיעות בתוך האזור: בתחומי דונג-צ'ואן קשה עד בלתי אפשר להסתדר בתחבורה ציבורית, לחלק מהמקומות אפשר להגיע רגלית אך חלקם רחוקים מדי. מרבית המלונות יוכלו לעזור לכם בהשכרת רכב עם נהג (אם כי הצוות לא בהכרח דובר אנגלית).

מחיר כניסה:  חינם.

שעות פתיחה: כל היום.

 

לזריחה על השדות הגיעו לדה-מה-קאן (Dǎmǎkǎn, 打马坎); לשקיעה מרהיבה הגיעו לוואפאנג ליאנג-דזה (Wǎfáng Liángzi, 瓦房梁子) או ליואה-פו- אוו (Yuèpǔ āo, 乐谱凹); בכפר הנהר הצפוני (Běihé cūn, 北河村) תוכלו לקבל מחזה דרמטי של השדות מלמעלה.

לקריאה נוספת לחצו כאן.

טראסות האורז ביואן-יאנג (Yuanyang Rice Terraces, Yuányáng tītián, 元阳梯田) הינן האחות הגדולה והמפורסמת יותר של טראסות לונגג'י (באזור גווילין), והן משתרעות על פני שטח עצום של 125 קמ"ר. קשה להפריז ביופיין של מאות טרסות האורז הפזורות על צדי ההרים, כאשר אור השקיעה פוגע בהן וצובע אותן באדום. הטראסות באזור זה שייכות לבני החאני, אחד מהמיעוטים האתניים הרבים של סין, שיצרו אותן כדי להתמודד עם מצוקת הקרקע הקשה של ההרים. היום מדובר באתר תיירות מרהיב ביופיו, וכמעט בלתי אפשרי לצלם פה תמונה גרועה. רוב המטיילים מגיעים ליומיים, כך שיספיקו לחזות בשקיעה ובזריחה מעל הטראסות, אך ניתן בהחלט להישאר פה מספר ימים ולטייל בין הכפרים השונים.

אם זכיתם להיות הישראלים היחידים שלא ביקרו בתאילנד, ש'י-שואנג-באנה (Xishuangbana, Xīshuāngbǎnnà, 西双版纳) היא הכי קרוב שתגיעו לכך בסין. ג'ונגלים סבוכים, אקלים טרופי, טיגריסים ופילים הם רק חלק ממה שתמצאו באזור ייחודי זה, ומטיילים רבים בוחרים להעביר פה מספר ימים בשיטוט בין הכפרים בסביבה. "ש'י-שואנג-באנה" הוא למעשה אזור המכיל עשרות כפרים, שמורות טבע ושבילי אופניים נהדרים, ובקצהו הדרומי תוכלו למצוא גם את מעבר הגבול ללאוס.

פגודות השמש והירח (Sun Pagoda, Rì tǎ, 日塔; Moon Pagoda, Yuè tǎ, 月塔) הן שתי פגודות הידועות גם בשם הפגודות התואמות, וניצבות על מימיו של אגם הפיר (Shān hú, 杉湖) שבמרכז העיר, ומחוברות זו לזו בתעלה תת ימית שקופה. פגודת השמש היא פגודת הברונזה הגבוהה בעולם, ותשע קומותיה מתנשאות לגובה של 41 מטרים. בנוסף, מדובר באחת הפגודות היחידות בעולם שיש בתוכן מעלית. בלילה לובש האזור אווירה קסומה, כשהפגודות מוארות האחת באור צהוב וחברתה באור לבן שמשתקפים במימי האגם. מחזה זה העניק להם שם נוסף – פגודת הזהב ופגודת הכסף.

נהר הלי (Lí jiāng, 漓江) הוא נהר רחב ידיים הזורם מן ההרים שמצפון לגווילין דרך העיר עצמה וממשיך אל העיירות ש'ינגפינג ויאנגשואו. לאורך 83 הקילומטרים של הנהר בין גווילין ליאנגשואו, נשקפים משני צידי הנהר נופי גבעות הקארסט המחודדות האופייניות לאזור כולו, אשר זכו לשירי הלל בתרבות הסינית והפכו לאחד מן הנופים המפורסמים ביותר בעולם כולו. חלק זה של הנהר אף הפך עם השנים לנתיב שיט תיירותי, שמהווה את אחת האטרקציות הפופולאריות ביותר בגווילין ויאנגשואו. משך השיט בין גווילין ויאנגשואו הוא כ-4-5 שעות, אך קיימת אופציה קצרה יותר גם של שיט ברפסודות במבוק בין הכפר יאנגדי (Yángdī, 杨堤) לש'ינגפינג, האורך בין שעה לשעתיים.

טראסות האורז לונגג'י (Longji Rice Terraces, Lóngjí tītián, 龙脊梯田) נמצאות במחוז לונגשנג הכפרי המשתייך לגווילין (מרחק של כ-100 קילומטר מהעיר עצמה), וחלקן נבנו כבר לפני 650 שנה. הטראסות שואבות את שמן מצורתן המדורגת, שזיכתה אותן בשם לונגג'י (מילולית: גב או שידרת הדרקון). לטראסות ולהרי הסביבה נוף מיוחד וקסום אשר משתנה בהתאם לעונות השנה – באביב הטראסות מוצפות מים (ולעיתים ערפילים מכסים את האזור), בקיץ הגבעות מוריקות, בסתיו מזהיבות ובחורף הן מתכסות מעטה שלג לבנבן. מלבד הטראסות המחוז כולו הוא מקום מעניין ביותר בזכות המגוון האתני הרחב שלו שכולל את מיעוטי דונג, מיאו, יאו (שנשותיו ידועות כ"ארוכות השיער") ודז'ואנג.

גבעת הירח (Moon Hill, Yùliang shān, 月亮山), הנישאת לגובה 380 מטר, בולטת בצורתה המשולשת בין הגבעות הסובבות את יאנגשואו, והיא הפכה לאחד הסמלים של האזור. במרכז הגבעה קשת טבעית עגולה, המזכירה ירח, ומזוויות שונות הירח מקבל צורה שונה – של סהר, חצי ירח או ירח מלא. ניתן להשקיף על הגבעה מרחוק ולהתרשם מצורתה, אך אפשר גם לטפס אל הקשת או לפסגת הגבעה תמורת תשלום כניסה סמלי, ולהשקיף על הנוף המהפנט של יאנגשואו – גבעות על גבי גבעות בשלל צורות וצבעים אשר הולכים ונמוגים אל תוך האופק. גבעת הירח גם התפרסמה כאחד מאתרי טיפוס ההרים הפופולאריים באזור.

במאות הראשונות לספירה הייתה ש'ינגפינג (Xìngpíng, 兴评) מרכז האזור, עד שהוקמה יאנגשואו במאה ה-6, והיום היא ידועה בעיקר בשל הנוף עוצר הנשימה המקיף אותה. ש'ינגפינג ניצבת למרגלות גבעת חמשת האצבעות (Wǔzhǐ shān, 五指山), ולמרות ואולי דווקא בגלל שהיא לא נקייה ומסודרת כמו חברתה יאנגשואו, יש בה קסם וחן אותנטיים. כעשר דקות הליכה מש'ינגפינג נמצאת הנקודה בה נגלה הנוף המופיע על השטר של 20 יואן – אם תצביעו למקומיים על השטר, הם כבר יכווינו אתכם בדרך הנכונה. ש'ינגפינג גם נודעה בזכות גבעת לאו-דז'אי המפורסמת (Lǎozhài shān, 老寨山), שלאחר טיפוס קצר אחר מעייף, מתגלה ממנה אחד הנופים המרהיבים והפוטוגניים ביותר ביאנגשואו. בנוסף, במעלה הנהר נמצא כפר הדייגים (Yúcūn, 渔村), אשר נודע מן הסתם בזכות מלאכת הדיג שלו. מה שלא מובן מאליו, הוא השיטה בה משתמשים דייגי הכפר, המערבת ציפורי קורמורן – הדייגים ששטים ברפסודות על פני הנהר כורכים טבעת סביב צוואר הציפור ומשלחים אותה לדוג עבורם. הטבעת מונעת מן הציפור לבלוע את הדגים הגדולים יותר, ולכן הציפור מחזירה את הדגים הגדולים לדייג ובתמורה מקבלת דג קטן שהיא יכולה לבלוע.

פסגת ויקטוריה (Victoria peak, 太平山) ממוקמת בגובה של כ-500 מטרים מעל פני הים, בצד המערבי של האי המרכזי, ומספקת נקודה אידיאלית לתצפית על כל הבניינים באי המרכזי של הונג-קונג, וכן על קאולון, שמעבר לנמל ויקטוריה. הפסגה הייתה בעבר מקום מגורים אקסקלוסיבי לאירופאים עשירים בהונג-קונג, וניתן לראות עליה עד היום וילות ענקיות. אם מזג האוויר טוב, מומלץ להסתובב ברגל במסלול ההליכה הנעים והמוצל שמקיף את הפסגה, שמתחיל ברחוב Lugard לא רחוק ממגדל הפסגה (Peak Tower), ולוקח בערך שעה, וממנו ניתן להשקיף מטה על העיר. אפשר גם לעלות לתצפית מגג הקניון שבנוי על הפסגה, תמורת דמי כניסה – הקניון הוא התחנה העליונה של הרכבת העולה על פסגת ויקטוריה, וניתן לקנות מראש כרטיס משולב לנסיעה ברכבת ותצפית מגג מגדל הפסגה (למרות שהנוף החינמי מהמסלול הליכה הוא גם מרשים מאוד).

טיילת צים-שה-צוי (Tsim sha Tsui East Promenade, 尖沙咀海濱花園) היא טיילת נעימה הנפרשת לאורכו של נמל ויקטוריה וצופה על נופו העירוני משובץ גורדי השחקים של האי הונג-קונג, מחצי האי קאולון. בין היתר נמצאים על הטיילת גם מרכז התרבות של הונג-קונג (Hong Kong Cultural Centre, 香港文化中心) וכן שדרת הכוכבים של הונג-קונג (Avenue of Stars, 星光大道) – אם תמיד חלמתם להיות בשדרת הכוכבים המפורסמת של הוליווד ועוד לא הספקתם, כאן תוכלו לבקר בתשובה ההונג-קונגית לנושא. מדובר במחווה לתעשיית הקולנוע המקומית המצליחה של הונג-קונג, שאולי אינה מרשימה כמו אחותה ההוליוודית ואת רוב השחקנים כאן לא תכירו, אך תוכלו לזהות כאן את הכוכבים של ג'ט לי, ג'קי צ'אן וברוס לי – האחרון אף זכה לפסל בדמותו המוצב בשדרה. בכל לילה תוכלו לצפות מכאן במופע סימפוניה של אורות (A Symphony of Lights, 幻彩詠香江) – מופע אורות שבו לוקחים חלק יותר מ-40 בניינים משתי גדות הנמל, שאורותיהם מרצדים בשילוב קרני לייזר ובהתאם למוזיקה המושמעת. לפי ספר השיאים של גינס, מדובר במופע האור קולי הקבוע הגדול ביותר בעולם, והוא בהחלט מחזה מרהיב.

בודהה טיאן טאן (Tian Tan Buddha, 天壇大佛) הוא פסל של בודהה אמוגַסידהי עשוי ברונזה הממוקם על פסגת הר באי לנטאו (האי שבו נמצאים גם שדה התעופה ודיסנילנד הונג-קונג), שזכה גם לכינוי "הבודהה הגדול" בזכות תוארו עד שנת 2007 כבודהה היושב הגדול בעולם. הפסל ניצב על רקע כחול-ירוק מקסים של ים ועצים ומסמל את הקשר ההרמוני בין האדם לטבע, ומומלץ ביותר להשקיע ולטפס את כל המדרגות עד למעלה, כדי להשקיף על הנוף. בתוך פסל בודהה הוקם מוזיאון קטן ובו מוצגים ציורים המתארים את חייו של הבודהה ותורתו. אם תבחרו לחזור מהאתר לתחנת המטרו באוטובוס, תוכלו לעצור בדרך בכפר דייגים חביב, להסתובב ברגל, ולהתרשם מהניגוד החריף בין הכפר הקטן להונג-קונג האורבנית.

סאי קונג (Sai Kung, 西貢) הוא אזור נחמד רחוק מהמולת המרכז, שידוע כ"חצר האחורית של הונג-קונג" בזכות נופי החופים והטבע ושהוא מציע, שמספקים למקומיים מקום של נחת ממרוצת חיי היום יום-יום. בעיירת הדייגים סאי-קונג גרים כ-13,000 תושבים, היא התפרסם בזכות מסעדות מאכלי הים המצוינות שלו, והיא גם מהווה נקודת התחלה טובה לטיולי טבע באזור. בסמוך לעיירה נמצאים גם חלקים מן הפארק הגיאולוגי של הונג-קונג (Hong Kong Global Geopark, 香港世界地質公園) – בו תוכלו לראות תצורות אבן שישאירו אתכם המומים נוכח הנפלאות שהטבע יצר כאן לפני מאות מיליוני שנים.

שעות פתיחה: כל היום.

לקריאה נוספת לחצו כאן.

ונישיאן מקאו (The Venetian Macao, 澳門威尼斯人度假村酒店. פורטוגזית: The Venetian Macau) הוא מלון פאר בבעלות שלדון אדלסון אשר מהווה בית גם לאחד מבתי הקזינו הגדולים בעולם. המלון נמצא ב"קוטאי סטריפ" – התשובה הסינית לסטריפ הידוע של לאס וגאס, שנבנתה על יבשה מלאכותית המחברת בין האיים טאיפה וקולואן השייכים למקאו. המלון כולו עוצב בסגנון של העיר וונציה ובתחומיו אף נחפרו תעלות בהן תוכלו לשוט על גונדולות כמו בונציה (130 פטקה). בנוסף המלון מארח אירועי ספורט וכן הופעות מוזיקה של אמנים בינלאומיים מהשורה הראשונה ובעבר הופיעו בו הרולינג סטונז, אלישיה קיז, לינקין פארק, הפוליס ועוד. גם אם אתם לא יכולים להרשות לעצמכם לישון במלון היוקרתי, אל תפספסו ביקור כאן.

שעות פתיחה: הקזינו פתוח 24 שעות ביום.

בסביבת המלון כמובן שיש עוד מספר מלונות הכוללים גם הם בתי קזינו ענקיים, למשל מלון Sands Macao, 金沙娛樂場.

לקריאה נוספת לחצו כאן.