אוכל וכשרות2020-10-31T15:50:49+00:00

אוכל וכשרות

המסעדות בסין זולות מאוד, והן נמצאות בכל מקום. המנות גדולות ומספקות, וברוב המקומות תוכלו לאכול מנה בשרית בעשרה-חמישה עשר שקלים. האוכל נעשה במקום, ומוגש לרוב במהירות רבה. לעיתים קרובות, האכילה בסין היא שיתופית – המנה איננה אישית, אלא מוגשת למרכז השולחן, משם כולם לוקחים לצלחתם האישית. חלק מהמנות עשויות להספיק בקלות לשניים-שלושה אנשים, אז היזהרו מלקנות יותר מדי אוכל. בין אם אתם מצפים לחוויה קולינרית או חוששים מאיום על בלוטות הטעם – אל תוותרו על האוכל הסיני. האוכל נקשר בסין באופן מסורתי לתרבות ולמסורת המקומית, והוא מחבר בין העבר, ההווה והעתיד. האוכל מהווה מרכיב מהותי בשיח היום-יומי בסין, והסינים רואים במזונם את אחד החלקים החשובים ביותר בתרבותם. המסעדות בסין הן הרבה מעבר למקום להשביע את התיאבון – המסעדות הן איפה שנוצרות חברויות, מתנהלות פגישות ומתגבשות עסקאות, ועל כן הן מהוות חלק בלתי נפרד מהחוויה המקומית. נסו לפיכך לשמור על ראש פתוח ותחושת הרפתקנות.
 

האם הוא נקי?

 

רוב המסעדות בסין הן מסעדות פועלים, וככאלו הן נוטות להראות מוזנחות במונחים מערביים. עם זאת, מאחר ומרבית האוכלוסייה בסין אוכלת בחוץ, המסעדות נוטות לשמור על טריות מוצרים ואיכות מספקת, והסיכויים שתקבלו קלקול קיבה במסעדות מקומיות במרבית הערים נמוך למדי. כדי לצמצם את הסכנה, דאגו להיכנס למסעדות בהן יש הרבה סועדים – המקומיים לרוב יודעים במה הם בוחרים. אם אתם מגיעים לאזור שנראה מפוקפק, נסו להימנע ממאכלי בשר או ים, ובמקרים קיצוניים גם מביצים. ניתן גם לקנות אוכל משומר וארוז בסופרמרקטים, אך שימו לב כי בסין על גבי המוצר נרשם תאריך הייצור ולא התפוגה. פירות וירקות הנקנים בסופר דורשים קילוף, או לחלופין קרצוף יסודי עם מים וסבון. 

במסעדות רבות יופיע על הקיר שלט ממוסגר עם אות באנגלית (לרוב B או C) ופרצוף סמיילי. זהו אישור רשמי של בקרת מזון ממשלתית, המעריכה את אופן הכנת המזון, טריות ואיכות המוצרים, היגיינת המטבח והשולחנות וכן הלאה. הבקרה אמורה להתבצע מדי שנה וכן בביקורים רנדומאליים, אך רמת הבדיקה, כמו גם אופן ההערכה, אינם ברורים. פרצוף ירוק מחייך או האות A משמעה שהמסעדה עברה את הבדיקה בהצלחה יתרה, והיא ברמה גבוהה מאוד. ציון זה נדיר יחסית בסין, אז אל תבזבזו את זמנכם בחיפוש אחר מסעדה כזו. מרבית המסעדות זוכות לסמיילי צהוב עם מבט "פושר" והאות B, המעידים כי המסעדה עברה את הבחינה הממשלתית. ציון C או סמיילי אדום ועצוב משמעו שהמסעדה נכשלה בבדיקה. במציאות, חוסר השקיפות בתהליך הבדיקה מקשה על התייחסות רציונאלית לציונים, וגם מסעדות עם ציון C מהוות לעיתים קרובות יעד פופולרי ואטרקטיבי. הביטוח הטוב ביותר נגד אוכל בעייתי היה ונותר לבחור במסעדה עם הרבה לקוחות מקומיים.

 

איך להזמין אוכל בסין?

 

מעטות המסעדה בסין בהן תמצאו תפריט באנגלית. גם אם תמצאו תפריט כזה, רוב הסיכויים שלא תצליחו להבין בכלל מה הייתה כוונתו של המתרגם היצירתי (שרבים מאמינים שהוא בעצם Google Translate). מה שכן יש ברבות מהמסעדות זה תמונות של המנות – אם לא בתפריט עצמו, אז על קירות המסעדה – והן לרוב מדויקות למדי. במידה ואין בשום מקום תמונות להצביע עליהן, תוכלו להצביע על מנה של מקומי שיושב לידכם, או פשוט לגייס את אומץ ליבכם ולהמר. אם אתם יושבים לאכול עם סינים, תנו להם לבחור את המנות – זאת דרך מצוינת לגלות מה אתם אוהבים ולא אוהבים. אתם יכולים גם לבקש מהם לכתוב את המנות שאהבתם בשביל הסיבוב הבא. אתם מוזמנים גם להשתמש במילון-עברית-סינית המפורט שלנו כדי לעשות ניחוש מושכל יותר. דבר נוסף שחשוב לדעת הוא שאם תזמינו מספר מנות ולצדן קערות אורז לכל סועד כפי שנהוג בהרבה מסעדות בסין, אלא אם כן תבקשו אחרת (וגם אז זה לא תמיד יעזור), על פי רוב האורז יגיע לשולחן אחרון מבין כל המנות וייתכן שאף במרווח זמן מסוים. הסיבה לכך, היא שהאורז הוא מזון הבסיס שאוכלים כדי להתמלא ולא בשביל הטעם, והרעיון הוא שקודם תאכלו את המנות העשירות ורק אם לא שבעתם תמלאו את עצמכם באורז.

בחלק מהמסעדות בסין נהוג לשלם לאחר ההזמנה או מיד כשהמנה מגיעה, ובחלקן אפשר לשלם בסוף, במקרה האחרון אל תחכו בקוצר רוח שייגש אליכם מלצר במיוחד וישאל אתכם אם אתם רוצים חשבון. הדרך הטובה ביותר היא פשוט לקרוא למלצר – פו-וו-יואן (fúwùyuán, 服务员) או לאיש עם הפאוץ', המנהל – לאו-באן (lǎobǎn, 老板) ולהוציא את הארנק, הם כבר יבינו את הרמז, ואם לא תוכלו לומר  "חאו לה" (hǎole, 好了) – סיימתי או "מאידאן" (mǎidān, 买单) – חשבון. שימו לב כי טיפים אינם נהוגים בסין בכלל, גם אם החלטתם כמחווה של רצון טוב לתת טיפ – הסינים לרוב יסרבו לקחת אותו או יחשבו ששכחתם לקחת את העודף…

 

מה כדאי לנסות?

 

קודם כל, בכל מקום שתטיילו מומלץ להתנסות במנת הדגל של העיר או המחוז. בעוד רוב המנות המפורסמות כבר חצו מזמן את גבולות הפרובינציה, הרי שמנות כמו הברווז המפורסם של בייג'ינג או המאפו דופו הסצ'ואני עדיין טובות יותר כשהן נעשות במקום הולדתן. מעבר לכך, ההתנסות תלויה במידת ההרפתקנות שלכם, בטעמכם האישי ובהקפדה על כשרות. להלן כמה המלצות למנות שישראלים בדרך כלל מרוצים מהן:

  • ביצה מקושקשת עם עגבניה (Xīhóngshì chǎojīdàn, 西红柿炒鸡蛋) – מנה זו אמנם נשמעת מאוד ים-תיכונית, אבל לסינים יש את דרכם המיוחדת והנפלאה לעשות את זה. את המנה אוכלים לרוב עם אורז, שלרוב כבר מגיע קומפלט עם המנה.
  • "חציל בניחוח דג" (Yúxiāng qiézi, 鱼香茄子)  או "חציל משוח בסויה" (Hóngshāo qiézi, 红烧茄子). המנה אמנם נקראת "חציל בניחוח דג", אך כל קשר לדגים מקרי בהחלט. החצילים הסינים שונים מהחצילים המוכרים לנו מישראל, הם קטנים בהרבה וטעמם עדין יותר – אוהבי החצילים מבינכם יתענגו על המנה הזאת, והיא אף עשויה לשבות את ליבם של סרבני החצילים.
  • אטריות "משיכה" עם בשר בקר (Niúròu lāmiàn, 牛肉拉面) – המנה הנפלאה נפוצה בכל רחבי סין ובמיוחד במסעדות מוסלמיות, בהן נעשות האיטריות בעבודת יד בתנועות משיכה על המקום. האיטריות מגיעות עם מרק צח אותו מקשטים מלמעלה מספר נתחים של בשר בקר וכן עשבי תיבול.
  • עוף בבוטנים (Gōngbǎo jīdīng, 宫保鸡丁) – "קונגפאו צ'יקן" היא ללא ספק אחת המנות האהובות ביותר על זרים, ובצדק: חתיכות עוף קטנות ורכות מוקפצות ברוטב חריף-מתוק עדין עם בוטנים, ירקות, פלפל סצ'ואני ופלפלים חריפים – כל אלו מהווים יחד את אחת המנות הטעימות בסין. המנה לרוב לא חריפה מדי, וניתן לבקש (או לפחות, לנסות לבקש) להמעיט בפלפלים החריפים.
  • שיפודי כבש מתובלים (Kǎoyáng ròuchuàn, 烤羊肉串) – מנה שאופיינית למטבח המוסלמי, ומוגשת בש'י-אן ובמסעדות רבות הפורסות שולחנות במדרחובים בסין. מדובר בשיפודי כבש בתיבול עדין, שמתאים במיוחד לחיך הישראלי. השיפודים מוגשים בגדלים שונים, ועולים לרוב 5-10 יואן לשיפוד מלא בשר.

 

אוכל מערבי בסין

 

אם אתם עדיין חוששים מהחוויה הסינית, אולי תשמחו לדעת שהיצע המסעדות המציעות אוכל מערבי, וכן היצע רשתות המזון המהיר, הולך וגדל בהתמדה. סניפים של מקדונלד'ס (Màidāngláo, 麦当劳), קיי.אף.סי (Kěndéjī, 肯德基) וסטארבאקס (Xīngbākè, 星巴克) נפתחים כפטריות אחרי הגשם בערים הגדולות בסין. גם ההוסטלים עלו על הגל, ומרביתם מציעים בתפריט ג'אנק-פוד אמריקאי טיפוסי ואף מאכלים ממדינות אחרות (אוכל ישראלי לרוב לא נמנה מביניהם). ההוסטלים גם מאפשרים לאכול אוכל מערבי בחלק מהכפרים, שם לרשתות עוד אין ממש דריסת רגל. קחו בחשבון שהאוכל המערבי בסין יקר פי כמה מהאוכל הסיני, ולרוב הרבה פחות טוב מאוכל מערבי אמיתי או מהאוכל הסיני המקומי.

 

אוכל כשר בסין

 

בסין אין בכלל מודעות ליהדות או לכשרות, ומחוץ לבתי חב"ד ודומיהם הקיימים בערים הגדולות (בייג'ינג, שאנגחאי, הונג-קונג, צ'נגדו ועוד), אל תצפו למצוא אוכל כשר. הבשר הבסיסי בסין הוא חזיר, ורוב המנות הבשריות – אם לא מצוין אחרת – הן בשר חזיר. אם אתם רק רוצים למנוע אפשרות שבשר חזיר נגע בכלי האוכל, תוכלו להיעזר במסעדות המוסלמיות הנפוצות מאוד בסין – האוכל בהן נפלא, והן אינן מגישות חזיר. המסעדות קלות לזיהוי בזכות הכתובות בערבית על חזיתן, והן אף מסומלות לרוב בסמל "חלאל" (ראו בתמונה). אם אתם רוצים להימנע מכל סוגי הבשר, ראו את ההסבר על מסעדות צמחוניות למטה. המחמירים יותר, יאלצו להסתפק בפירות ובירקות הטריים שאפשר לקנות בכל חנות ושוק בסין, כמו גם בקופסאות שימורים שניתן לקנות ולהביא מהארץ.

 

צמחונות וטבעונות בסין

 

חייהם של הצמחונים בסין לא פשוטים. מצד אחד, יש נטייה לדחוף בשר בכל מנה ולכל אדם, ורבים מוצאים כי הסינים לא מבינים – או מסרבים להבין – שהם צמחונים. מצד שני, במטבח הסיני יש אין-ספור מנות המשלבות ירקות, קטניות וכמובן: טופו, שטעמו בסין טוב בהרבה מאשר בארץ. ההימור הטוב ביותר שלכם הוא מסעדות בודהיסטיות, המצויות לעיתים קרובות ליד מקדשים בודהיסטים. אתם יכולים לבדוק את האתר הנחמד הזה, שמכיל גם רשימה ארוכה של מנות סיניות ללא בשר. כדי לכסות את כל הכיוונים, כדאי לומר בכל מסעדה (או יותר טוב – תביאו פתק כתוב) "וו צ'ה סו" (wǒ chī sù,我吃素) – אני צמחוני, "וו בו צ'ה רו" (wǒ bù chī ròu, 我不吃肉), אני לא אוכל בשר, "וו בו צ'ה יו" (wǒ bù chī yú, 我不吃鱼) – אני לא אוכל דגים, ו-"וו בו צ'ה חאי ש'יאן" (wǒ bù chī hǎixiān, 我不吃海鲜) – אני לא אוכל מאכלי ים.  גם אז, רצוי לקחת בחשבון שבהרבה מהמאכלים בסין נעשה שימוש בשומן מן החי.

 

מנהגי שולחן, קודים תרבותיים ונימוס 

 

במדינות מזרח אסיה ובראשן סין אוכלים בעזרת מקלות – "הצ'ופסטיקס", שנקראים בסינית קוואי-דזה (kuàizi, 筷子), ומלבד במסעדות יוקרה או במסעדות שמגישות אוכל מערבי כנראה שלא תמצאו בשום מקום סכין ומזלג. כף לעומת זאת, כמעט בכל מסעדה יש, ואם אתם נאבקים עם הצ'ופסטיקס אפשר לנסות  לבקש: "צ'ינג גיי וו דאילאי יי בא שאו-דזה" (qǐng gěi wǒ dàilái yī bǎ sháozi, 请给我带来一把勺子) – "תביא/י לי בבקשה כף", או לנסות להצביע על כף אם אתם מזהים אחת בסביבה.

אל תשאבו לשיח הטוען כי סינים הם חסרי נימוס – בסין יש כללי נימוסין וקודים תרבותיים רבים, העשויים להראות תמוהים לצופה המערבי אך הם חשובים מאין כמוהם. להלן כמה חוקי "עשה ואל תעשה" במסעדה בסין: 

עשה

  1. השתמש בכף או בצ'ופסטיקס כדי לקחת אוכל מהמנה המשותפת – זה אמנם עשוי להראות מוזר, אך לסינים אין בעיה לקחת את האוכל עם מקלות האכילה האישיים.
  2. אכול בקול רם – זו כמובן לא דרישה, אך לגימת מרק בקול רם ואכילה בפה פתוח נתפסים בסין כהנאה מהאוכל. אם זה מרגיש לא נוח, זהו לא הכרח – אך אל תשכח לסמן למארח שהאוכל היה טעים עם הבוהן למעלה.
  3. דיבור בקול רם ועישון הם עניין שבשגרה – דיבור בקולי-קולות ועישון נפוצים בכל מקום ובכל מצב בסין – אז לא מפתיע שהם נפוצים גם בתוך מסעדות. 

אל תעשה

  1. אל תאכל לפני המארח – סדר האכילה הולך לרוב לפי דרגת בכירות, אבל אף מקומי לא ידרוש ממך לדעת את זה. מומלץ בכל זאת לחכות לפחות עד שהמארח או האדם המבוגר בחבורה לוקח אוכל, לפני שתיקח לעצמך.
  2. אל תניח את מקלות האכילה בתוך הקערה בצורה אנכית – זה אמנם נראה מוזר, אך מדובר באחד האיסורים הגדולים ביותר באכילה בסין – המקלות, כשמעמידים אותם בתוך הקערה, מזכירים מקלות קטורת שסינים מדליקים במקדשים בהלוויות.