נשים בסין. מעבר חד בין קומוניזם לקפיטליזם השאיר חותם על האוכלוסייה (צילום אילוסטרציה) (צילום: נוגה פייגה)

מודעת דרושים פשוטה למראה הופיעה ליד אוניברסיטת ג'יאנגסו לאמנויות שבמזרח סין. "דרושה: אישה שנייה. בת 18-28, 1.55-1.75 מטר. מראה מתוק, עור לבן, בלי הרגלים רעים. בתולה ובלי ניסיון באהבה". המודעה המשיכה ופירטה את ה'כישורים' הרצויים לתפקיד: "צריכה להיות בעלת יכולות משרדיות, לקחת הודעות, ולעשות מטלות הבית. צריכה לדעת איך לפלרטט, להיות כיפית ויצירתית, לדעת לשיר ולרקוד. צריכה להיות מסוגלת לחיות עם אישתי החוקית בהרמוניה". ה'מעסיק' המשיך ופירט את חובות העבודה: "בכל שבוע עלייך לבשל לפחות 14 פעם, להסיע אותי 60 פעם בחודש לעבודה ולקיים יחסי-מין לא פחות מ-18 פעם בחודש". לפי הכתוב, מועמדות מובילות יעברו חודש ניסיון במשכורת של חמשת אלפים יואן ולאחר מכן יקבלו משכורת חודשית של 15 אלף יואן (כ-2,500 דולר), רכב מסוג BMW, ביטוח בריאות ובונוסים שנתיים.

מודעות מהסוג הזה, שהיו כנראה נתלשות או נשלחות למשטרה בכל מדינה אחרת, אינן דבר נדיר בסין. יותר מכל דבר אחר, הן משקפות את התפוררותה הסופית של האידיאולוגיה הקומוניסטית ששלטה בסין ביד רמה עד סוף שנות ה-70, ואת החלפתה בפולחן הכסף והמעמד. כבר מעל לשלושה עשורים נמצאת סין במרוץ אחר קידמה חברתית וכלכלית, שהפכו אותה בתוך זמן קצר לאחת המעצמות הכלכליות החזקות ביותר בעולם. אך לניסיון החברתי העצום הזה היו השלכות מרחיקות לכת על החברה הסינית, והמעבר החד בין מדינה סוציאליסטית שיוויונית למדינה קפיטליסטית פתח תהום של פערים חברתיים וכלכליים בין שכבות האוכלוסייה השונות. סין עברה תוך שנים בודדות מממדינה המוקיעה ורודפת בעלי הון למדינה המעלה אותם על נס ודוחפת את שאר האוכלוסייה ללמוד מהם. כתוצאה מכך הפכה הזירה הכלכלית למשחק שח-מט קר ומחושב, הקורא למאות מיליוני עניים לנסות את מזלם – וכל האמצעים כשרים.

אחד מהאמצעים האלו הפך להיות סחר בכל דבר העומד לרשותך – ועבור נשים רבות מדובר בגופן. יותר ויותר נשים מכל שכבות האוכלוסייה הופכות למה שנקרא "נשים שניות" – נשים המנהלות קשרים רומנטיים ומיניים עם גברים נשואים בתמורה לכסף ולמתנות. הנשים מלהטטות בכישרון רב על הגבול שבין זנות לאהבה: הן מפנקות את בן זוגן, מראות לו אהבה ומדגישות את גבריותו, ובתמורה הוא מעניק להן כסף למחייה ורווחה כלכלית. זוהי מערכת יחסים מחושבת, בה שני הצדדים סוחרים באהבה לצורך רווח כלכלי ומעמדי. הגבר משתמש באישה השנייה כדי לחזק את מעמדו בקרב חבריו ושותפיו לעבודה, בעוד האישה מרוויחה טיפוס בסולם המעמדות וצבירת הון קטן. במשחק של האהבה, הכסף אף פעם לא ניתן ישירות על שירותי מין – הוא ניתן כמתנה בצורת תיק של לואי ויטון, כהלוואה חודשית לבזבוזים או כדירת יוקרה בעיר.

נשים בסין. סחר בגוף בתמורה  למעמד ולחיים נוחים (צילום: טל ניצן)

נשים בסין. סחר בגוף בתמורה למעמד ולחיים נוחים (תמונת אילוסטרציה) (צילום: טל ניצן)

משולש ללא אהבה: מה מביא נשים וגברים למערכת יחסים של נשים שניות?

"ההורים שלי לא נתנו לי כלום. רק פנים יפות וגוף חטוב" (לי, 26, בת לאיכרים עניים שהפכה לבעלת אמצעים בכך שהפכה לאישה השנייה של בעל המפעל בו עבדה).

תופעת הנשים השניות היא תוצר ישיר של המערכת העסקית והחברתית בסין, הדואגת להכניס את משתתפיה לסחרור של סקס, כסף ומעמד, אך בו בעת להוקיע אותם על מופקרות מינית. בניגוד למאהבת במובן ה"קלאסי" של המילה, אישה שנייה נחשבת לכזו שהגבר מקים איתה מעין בית שני, בקשר שנמשך כמה שנים אבל ללא מחויבות וללא ילדים. בעוד ניתן היה לייחס מקרים בודדים לסטייתם של יחידים, נתונים הולכים ותופחים על היקף התופעה בקרב אנשי עסקים ופקידי ממשל לא נותנים עוד להתעלם ממנה כמקרה שוליים או אופנה חולפת. המערכת הזו גדולה מסך חלקיה, ומעידה על המשבר החברתי הגדול שסוחף את סין בעקבות ההאצה הכלכלית קדימה.

במובנים רבים, לקיחת אישה שנייה היא אחת התופעות הכי ותיקות בסין: מדובר בהמשך ישיר של תופעת הפילגשות, שהייתה נפוצה מאוד בקרב גברים אמידים בסין המסורתית. גברים נהגו לקחת פילגש כסמל סטטוס ולצרכי הגדלת המשפחה, ומספר הפילגשים היה עדות לעושר המשפחתי – כאשר בני המעמד הגבוה נהנו מפילגש או שניים וקיסר סין נהנה מעשרות ואף מאות נשים בחצרו. התופעה הופסקה סופית באמצע המאה העשרים על-ידי המפלגה הקומוניסטית, שחוקקה סדרת חוקים האוסרים על פוליגמיה ומעניקים לנשים זכויות בנישואין ובגירושין. באופן אבסורדי, התופעה תצוץ מחדש חמישים שנים מאוחר יותר תחת אותו שלטון שחיסל אותה מלכתחילה.

נשים בסין. הרבה נשים שניות הן מהגרות הבורחות מחיים כעובדת מין (צילום אילוסטרציה) (צילום: נוגה פייגה)

נשים בסין. נשים רבות בורחות מחיים בתעשיית המין (צילום אילוסטרציה) (צילום: נוגה פייגה)

אז מי הנשים שיבחרו להשתתף במערכת יחסים שכזאת, והאם זו באמת "בחירה"? התקשורת הסינית דואגת לשחרר מדי פעם סיפור פיקנטי על אישה שנייה עירונית ממעמד גבוה, המתמרנת את הגבר במיומנות ומשתמשת במיניות שלה כדי להוציא ממנו כסף ומתנות יקרות. במציאות, למרות שנשים כאלו אכן הופכות לנשים שניות, הרי שנשים עירוניות אינן אוצר שקל לגבר נשוי לתפוס – הן מגיעות ממשפחות אמידות, בעלות חינוך טוב ויש להן לרוב משפחה הגרה קרוב. כל אלו ימנעו מרוב הנשים להיכנס למערכת יחסים כזאת, שעשויה לפגוע בשמן הטוב ולסכן את הקריירה שלהן ואת עתידן. מאחר ומעמדה וחינוכה של האישה מעידים על חוזקו של הגבר, מוצבות נשים אלו בראש ההיררכיה של "סולם הנשים השניות", והן לרוב יהיו מעורבות עם אנשי עסקים אמידים במיוחד. הנשים העירוניות מודעות היטב למעמדן ולכוחן בתוך המערכת, והן מתנהגות בהתאם – בין אם מדובר בלדרוש יותר כסף ומתנות, ובין אם מדובר בלדרוש שהגבר לא ייצא עם אף אישה אחרת מלבדה (ומלבד אישתו כמובן). מתוך העירוניות הולך ועולה הביקוש אחר סטודנטיות, שמספקות את הצורך בבחורה אינטליגנטית ובעלת מעמד מצד אחד, אך עם פחות דרישות ממקבילתה העירונית מצד שני.

אבל דרישותיהן הגבוהות של הנשים השניות העירוניות דחף הרבה גברים לתור אחר נשים חסרות מעמד – המהגרות הכפריות. כאן מצטלבת התופעה עם ההגירה ההמונית שחווה סין בשנים האחרונות, בה מאות מיליוני כפריים וכפריות נודדים מדי שנה לערים בחיפוש אחר עבודה וחיים טובים יותר. מהגרים אלו מוצאים את עצמם לרוב חיים בתת-תנאים בשכונות עוני ועובדים 24/7 במפעלים מזוהמים. רבות מהנשים מוצאות את עצמן עובדות בברי קריוקי, בהם הן צריכות לספק שירותי מין לגברים רבים. עבור נשים אלו, להפוך ל"אישה שנייה" זה לא כרטיס לעולם של הוט-קוטור – עבורן זה כרטיס יציאה מעולם הזנות והעבדות המודרנית. התנאים הקשים מהם היא מגיעה ובידודה החברתי של המהגרת הופכים אותה לטרף קל עבור גברים אלו, שבתמורה לסכומים נמוכים למדי בעצם "קונים" את האישה, והיא הופכת לתלויה בהם לחלוטין.

למול נשים אלו ניצבים הגברים, הבוחרים לסכן את הכל ולבגוד בנשותיהם. גברים אלו מנסים לתמרן בתוך המציאות העסקית בסין, המתבססת ברובה על קשרים אישיים והדגמת כוח. פגישות עסקיות רבות לא מתבצעות במשרד אלא במרחבים חברתיים כמו ארוחות ערב וברי קריוקי, בהם נדרשים אנשי העסקים להוכיח את כוחם בדמות שתייה מרובה וניהול מגעים מיניים עם נשים. נשים ראשונות אינן נוהגות להתלוות לאירועים אלו, הנחשבים "לא הגונים" לאישה הראשונה ולאם ילדיו של איש העסקים. אלו מהווים קרקע פורייה לצמיחה של תופעת הנשים השניות, הנחשבות ל"איכותיות" יותר מעובדות תעשיית המין וכמי שבוחרות להיות עם הגבר מרצון. בעוד הבחירה לבגידה נתונה בידיהם, רבים מתארים את הלחץ האדיר שהם חווים מלבגוד בנשותיהן, לחץ שעשוי להתבטא בפגיעה בקידום שלהם בעבודה. זה לא מפתיע, אם כן, שההנחות הזהירות ביותר חוזות ש-90-95% מאנשי העסקים בסין מחזיקים באישה שנייה.

ומה עם האישה החוקית? היא לרוב יודעת – ושותקת. רבות מהנשים שנשואות לאנשי עסקים מנהלות חיים של עקרות בית, וככאלו הן תלויות בהון של הגבר. כך מנהל הגבר חיים בהן כל הנשים סביבו תלויות בו כלכלית, ואף אחת לא מסכימה להוציא את הסוד החוצה. אם המצב בלתי נסבל או שהסוד יוצא החוצה, האישה עשויה להגיש בקשה לגירושין – ונתונים אכן מראים שהגורם המרכזי לגירושין בסין הוא, איך לא – בגידות.

נשים עירוניות בסין. מעמדן בהיררכיה גבוה ולכן גם דורשות יותר (צילום אילוסטרציה) (צילום: נוגה פייגה)

נשים עירוניות בסין. מעמדן בהיררכיה גבוה ולכן גם דורשות יותר (צילום אילוסטרציה) (צילום: נוגה פייגה)

כשנשים שניות משתלטות על הפוליטיקה והכלכלה

לי ווי (Li Wei), היום בת 50, הייתה מהגרת ווייטנאמית חסרת כל כאשר חצתה את הגבול למחוז יונאן בדרום-מערב סין. בסדרה של רומנים עם פוליטיקאים בכירים היא צברה הון עצום, אותו השקיעה בעסקאות נדל"ן ומניות מפוקפקות. כשהמשטרה התדפקה על דלתה, היא הפנתה את גבה למאהביה הרבים והעידה נגדם בתמורה לעסקת טיעון. אחד אחרי השני נפלו מושל מחוז יונאן, מזכיר המפלגה של העיר צ'ינגדאו וכן מנכ"לים, שופטים וראשי עיריות, שעזרו ללי להתקדם ובתמורה יושבים כולם בכלא היום. לי עצמה שירתה זמן קצר במעצר והשתחררה עם מרבית מהונה הרב. סיפורה של האישה השנייה החריפה הכה גלים בכל סין, וביתה הפך לאתר עלייה לרגל.

הסיפור של לי ווי הוא רק טיפה בים משלל אירועים שנחשפו לאחרונה, ומעידים כי כוח, סקס וכסף תמיד יילכו ביחד. מלחמתו של נשיא סין ש'י ג'ינפינג בשחיתות הגואה במפלגתו הופנתה גם נגד הנשים השניות, וחשפה את הסיבה שבמשך אלפי שנים לא הצליחו למגר את תופעת הפילגשות – קשה לבקש מהממשל להפסיק משהו שהוא בעצמו משתתף בו. מחקר בסין מצא כי 95% מהפקידים המושחתים ניהלו רומן עם אישה שנייה אחת לפחות, ורבים מהם אף ניצלו אותן כדי להעלים כספים או לחתום על עסקאות מפוקפקות. בכך הפכו הנשים השניות לאימה הגדולה של השלטון – הן פצצת זמן מתקתקת של משפטים מתוקשרים ושחיתות ממסדית. חששה של הממשלה בהחלט מוצדק: לאחרונה התגלה שאחד מכל עשרה פקידים שהואשמו בשחיתות, נחשף על-ידי אישתו השנייה לשעבר. בתפנית מעניינת של העלילה, הפכו הנשים השניות לגיבורות הלא צפויות במלחמה לניקיון שורות המפלגה.

חנות של דיור בשאנגחאי. נשים שניות מהוות כשליש מכוח הקנייה של מותגי יוקרה (צילום: נוגה פייגה)

חנות של דיור בשאנגחאי. נשים שניות מהוות כשליש מכוח הקנייה של מותגי יוקרה (צילום: נוגה פייגה)

אבל תפקידן של הנשים השניות לא מסתכם רק בחשיפת פקידים מושחתים. מומחים כבר חוזים שלתופעה של נשים שניות יהיו השלכות מרחיקות לכת על החברה והכלכלה הסינית בשנים הקרובות. אחת התופעות המדאיגות הן המאזן הדמוגרפי: במדינה בה מספר הנשים הנמוך עתיד להשאיר 40 מיליון גברים רווקים בעשורים הקרובים, המדינה נאלצת לשבת ולראות כיצד מיטב הנשים מעבירות את שנות ה-20 שלהן בקשר עם גבר לא פנוי, ואף הורסות את הקשרים הקיימים. בנוסף, נתונים ששוחררו השנה מעידים כי למעלה ממחצית ממותגי היוקרה בעולם נקנים על ידי סינים – ולא פחות משליש ממותגי היוקרה בסין נקנים על-ידי נשים שניות או עבורן. הדבר הופך את הנשים לכוח כלכלי יוצא דופן, שעתיד לעצב את הכלכלה הסינית. כך קרה שהתופעה שנוצרה כתוצאה ממעבר חד לקפיטליזם הפכה לאחד הכוחות המניעים אותו קדימה – ונראה שהן ימשיכו לעשות את זה עוד שנים ארוכות.

נוגה פייגה
גרה בשאנגחאי ועובדת בקונסוליה הישראלית. בעלת תואר ראשון ללימודי אסיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית. כתבת לשעבר ב"ידיעות תקשורת", ב"קשת" ובמגוון אתרים נוספים. בעלת ניסיון עשיר בטיולים בסין ובייעוץ טיולים.

תגובות לכתבה