יובל ירושלמי

כתבת

גרה בבאר-שבע ולומדת פסיכו-ביולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. בעלת הרבה אהבה לאסיה בכלל, ולסין בפרט. שמחה על ההזדמנות לחלוק את הידע, התמונות וההרגשה של סין עם כולם.

סיפור דרך: שמורת יאדינג

מסע עוצר נשימה בין פסגות מושלגות ואגמים תכולים בדרום-מערב סצ'ואן

בשנת 1931 ראה אור גיליון נשיונל ג'יאוגרפיק ששינה את פניה של סצ'ואן. ד"ר ג'וזף רוק, בוטניקאי אוסטרי-אמריקאי, כתב במגזין על מקום קסום הנראה כלקוח מהאגדות. במשך עשרות עמודים הציג הבוטניקאי עוד ועוד תמונות עוצרות נשימה, והעולם נחשף לראשונה לאחד האזורים המרהיבים של הרמה הטיבטית: שמורת הטבע יאדינג (Yading Nature Reserve, Yàdīng fēngjǐngqū, 亚丁风景区).

בשנת 1933 פרסם ג׳יימס הימלטון את רב המכר ׳האופק האבוד׳ בו הוא מתאר מעיין גן עדן נסתר הקרוי ׳שנגרילה׳. מאז מקומות רבים במרחב ההימלאיה האדיר טענו שהם המקום אליו מכוון הספר. העיירה ז׳ונג דיאן אף הרחיבה לעשות כששינתה את שמה לז׳ונג דיאן לצורך קידום התיירות בצפון יונאן. אך ככל הנראה את ההשראה לנופי גן העדן שאב ג׳יימס הימלטון מאותם צילומים מפורסמים של ג׳וזף רוק. זה לא מפתיע, אם כן, שבשנים האחרונות הכפר הקטן ריווה (Rìwǎ, 日瓦) אשר בכניסה לשמורה דרש גם הוא לעצמו את התואר, ושם הכפר שונה גם כן לשנגרילה (xiānggélǐlā 香格里拉).

שמורת יאדינג שבמחוז סצ'ואן היא אמנם תגלית חדשה יחסית למערביים, אבל לטיבטים היא מהווה אתר קדוש וחשוב כבר קרוב לאלף שנים. השמורה מציעה מסע מאתגר בינות אגמים מרהיבים, כשברקע מתנשאות במלוא הדרן שלוש פסגות מושלגות בעלות מעמד קדושה בעולם הטיבטי: "הר החוכמה” (Jampelyang), "הר הכח” (Chana Dorje), ו"הר החמלה" (Chenresig). כל אלו מגובים בהליכה בגבהים מסחררים (4,000-5,000 מטר מעל פני הים) ובמפגש עם טיבטים מקסימים.

שמורת יאדינג. התגלתה למערב לראשונה ב-1931 (צילום: יובל ירושלמי) 

שמורת יאדינג. התגלתה למערב לראשונה ב-1931 (צילום: יובל ירושלמי)          

 

הגעה לשמורת יאדינג

 

על מנת להגיע לשמורה צריך תחילה להגיע לעיירה דאוצ'נג (Dàochéng, 稻城) שבדרום-מערב מחוז סצ'ואן. דאוצ׳נג, שעד לפני שנים מעטות היתה מקום מאובק ושכוח אל, עברה בשנים האחרונות מתיחת פנים עם כבישים ובתים חדשים. בעבר שימשה העיירה כנקודת סחר מרכזית על דרך התה והסוסים העתיקה, אך כיום עיקר העניין בה הוא כנקודת מעבר לכיוון שמורת יאדינג.

לדאוצ׳נג ניתן להגיע באוטובוס ישיר מצ׳נגדו (פעם ביום-22 שעות), מקאנדינג (כמה פעמים ביום 10-12 שעות) וואן או אוטובוס מליטאנג (5-6 שעות כמה פעמים ביום) או משנגרילה שבמחוז יונאן (וואנים ואוטובוסים 8-10 שעות פעם ביום בשעות הבוקר). דרך הגעה נוספת היא בטיסה ישירה מצ׳נגדו אל שדה התעופה המקומי (yàdīng dàochéng, 亚丁稻城). זהו שדה התעופה הגבוה ביותר בעולם, בגובה 4400 מטר מעל פני הים, והוא נמצא בערך שעה נסיעה מדאוצ׳נג. ההגעה בטיסה או אוטובוס ישיר מצ׳נגדו אינם מומלצים למי שלא התאקלם לגובה קודם לכן.

מדאוצ׳נג או משדה התעופה ניתן לאתר נהג ואן פרטי, אשר יסיע אתכם לכניסת השמורה שבעיירה ריווה/שנגרילה – לא להתבלבל עם שנגרילה שבמחוז יונאן. המחיר אמור לעמוד על 50 יואן – עמדו על המקח. אוטובוסים לא סדירים במיוחד יוצאים מדאוצ׳נג ישירות לשנגרילה.

שנגרילה נמצאת בגובה 2900 ובה מבחר גדול של מלונות ומסעדות. במעלה העיירה נמצא מרכז המבקרים ושם גם קונים את כרטיסי הכניסה ושאטל לשמורה. הכניסה עולה 150 יואן לאדם והשאטל הלוך וחזור עולה 120 יואן (אין דרך אחרת להכנס לשמורה). הקפידו לבקש מהקופאיות מפה של המסלול, אבל קחו בחשבון שהיא כללית מאוד מאחר ולא קיימת מפה מפורטת. השמורה לא מציעה הדרכה.

הנסיעה בשאטל אורכת 45-60 דקות בנוף מרהיב עד שמגיעים לכפר יאדינג(亚丁)שממוקם בגובה 4100 מטר מעל פני הים וממנו מתחילים את הטיול בשמורה. השאטל הראשון יוצא משנגרילה כבר ב-6 בבוקר והאחרון חוזר מיאדינג ב-18:30. מומלץ לישון בכפר, אך למי שיש זמן מוגבל לטייל השמורה – או חושש לישון בגובה רב – ניתן גם לצאת משנגרילה ליאדינג מוקדם בבוקר ולחזור בערב. לשאטל יש שלוש נקודות עצירה בתוך הכפר בהלוך. בחזור יש לעלות מנקודת העליה (השניה) שבמרכז הכפר.

עם הגעתכם לכפר, תוכלו לערוך בו סיור קצר ולמצוא מקום זול ונוח להתארח בו. קחו בחשבון כי המחייה בכפרים בתוך השמורה יקרה משמעותית מיתר הכפרים הפזורים ברחבי סצ'ואן. עם זאת, ניתן למצוא הוסטל סביר בתמורה ל-60 יואן ללילה. מומלץ לערוך קניות במכולות הקטנות בדאוצ‘נג או שנגרילה טרם היציאה לדרך ולהצטייד בכמות מים מכובדת, שכן חשוב מאוד להקפיד על שתייה מרובה כשמגיעים לגבהים רציניים. לאחר מציאת מקום לינה, הקפידו להעביר את היום במנוחה מרובה, בכדי לאפשר לגוף להסתגל לגובה. כמו כן, חשוב ללמוד את המסלול לטרק, ולתכנן מראש את סדר היום טרם היציאה לדרך. 

 

מסלולי יום וחצי-יום

הסינים עשו עבודה טובה מאוד על מנת להנגיש את השמורה לקהל הרחב עם שאטלים, רכבים חשמליים, ושבילי עץ נוחים. ועדיין הפיתוח של השמורה לא פוגם ביופי ובחוויה של הנוף המרהיב. מרבית המבקרים הסינים בשמורה עושים מסלולי יום או חצי יום אל אגם הפנינה, או יום שלם אל ׳אגם החלב׳ ו׳אגם חמש הצבעים׳. המסלולים הללו נוחים מאוד ומתאימים גם לאנשים עם כושר נמוך ואפילו למשפחות עם ילדים.

תחילת שני המסלולים היא במקדש ׳צ׳ונג-גו׳ (Chōng gǔsì, 冲古寺) אליו ניתן להגיע מהכפר יאדינג עם שאטלים שלוקחים בערך 15 דקות. הנסיעה בהם כלולה בכרטיס אותו קניתם בשנגרילה. משם ישנה הליכה של כ-500 מטרים בעלייה לאזור ישיבה שנמצא כ-300 מטר מהמקדש. מכאן ניתן ללכת לכיוון אגם הפנינה או לכיוון אחו ׳לואו רונג׳ (Luo Rong Grassland) ושני האגמים.

שימו לב שהאוטובוס האחרון מתחתית המקדש חזרה לכפר יאדינג יוצא בסביבות השעה 1700.

 

ביקור באגם הפנינה

המסלול לאגם הפנינה הוא הקל והמהיר מבין השניים' וניתן לעשות אותו גם אם מתחילים בצהריים. מתחתית המקדש יוצא שביל מדרגות בנוי ממתכת אשר אורכו כ-1400 מטרים, שמגיע ממש עד אגם הפנינה היפה שבתחתית הר Chenresig. משם אפשר לעשות עיקוף של האגם בשביל עפר או ללכת לאחת משתי נקודות תצפית שמרחקן כ-500 מטר מהאגם. את הדרך חזרה ניתן לעשות בשביל עפר צר. גם כאן ההתמצאות נוחה וקלה.

ההליכה כאמור היא קלה ופשוטה ומלבד העליה במדרגות היא נוחה ומתאימה גם לאנשים בעלי כושר נמוך יחסית. מהמקדש אפשר לקחת זמן של שעתיים בקצב איטי מאוד.

 

אל ׳אחו Luo Rong׳ ׳אגם חמשת הצבעים׳ ו׳אגם הפנינה׳

אגם חמשת הצבעים (צילום: יובל ירושלמי)

מתחתית המקדש יוצאים רכבים קטנים אל אחו לואו רונג  (Lónglóng bà, 龙龙坝). הנסיעה ברכבים עולה 50 יואן לצד אחד או 80 לנסיעה הלוך וחזור ולוקחת כרבע שעה. מהנקודה בה עוצרים השאטלים יוצא שביל עץ של כ-7 קילומטרים שרץ בתוך הוואדי במקביל לכביש עליו נוסעים הרכבים אל האחו. ההליכה עליו נוחה וקלה מאוד וכמעט כולה מישורית.

אזור האחו הוא אחת מהנקודות היפות בשמורה, כאשר ממנו ניתן לראות את פסגות שלושת ההרים הקדושים ולהנות מהנחל היפה שחוצה אותו. מנקודת העצירה של הרכבים יוצא שביל עץ לכיוון הר Jampelyang. לאורך השביל יש ביתני אבן ועץ ולאורך הדרך פזורים טיבטים שמוכרים מחרוזות תפילה, מעט אוכל ובעונה גם את תולעי העשב (Chong Cao 虫草). בנוסף באמצע השביל יש אזור ממנו ניתן לקחת סוסים למי שרוצה לעלות גבוה יותר לכיוון שני האגמים.

שביל העץ ממשיך בערך כקילומטר וחצי ואז הופך לשביל עפר הררי שהופך קשה ותלול יותר להליכה. מכאן גם מתחיל טרק ה׳קורה׳. ההליכה מסוף שביל העץ אל אגם החלב (Niúnǎi hǎi, 牛奶海) ששוכן בגובה של 4,480 מטר הוא בערך 4 קילומטר בעליה של כ- 350 מטר מאזור האחו. ההליכה לאגם לוקחת בין שעה וחצי בקצב מהיר לשעתיים וחצי בקצב איטי. אפשרות נוספת היא לעשות את הדרך על גב סוסים (300 ל-400 יואן הלוך וחזור). הנוף מאגם החלב עוצר נשימה, כאשר מעליו מתנשאים מצוקיו של הר Jampelyang והקרחונים שלו משקים את המפלים והנחלים אשר זורמים אל האגם. מעל לאגם החלב נמצא אגם חמשת הצבעים (Wǔsè hǎi, 五色海) בגובה 4,530. ההליכה מאגם החלב אל חמשת הצבעים לוקחת כ-20 דקות לחצי שעה. שימו לב שאחרי אגם החלב הסוסים אינם ממשיכים, וכי קמפינג באזור שני האגמים אסור.

לסיכום, במידה ותרצו להשתמש ברכבים הפנימיים בשמורה הסיבוב הלוך וחזור אל אגם חמשת הצבעים כולל עצירות ומנוחה ייקח לכם בין 5 ל-9 שעות, תלוי במצבכם הגופני. במידה ותרצו לעשות את כל הדרך ברגל זה כבר סיפור אחר.

 

מסלול טיול ה"קורה"

 

זהו מסלול מעגלי הקדוש לטיבטים, וצופה אל עבר שלוש הפסגות המושלגות. תחילתו בלונג-לונג בה (Lónglóng bà, 龙龙坝), וסופו באגם הפנינה, משם חוזרים לנקודת ההתחלה ולתחנת השאטלים המחזירים את המטיילים לכפר. אורך המסלול 27 ק"מ לערך, והוא אורך לפחות 10 שעות שניתן לעשות ביום אחד מאתגר במיוחד או לפצל ליומיים רגועים יותר. מומלץ להשכים קום ולהתחיל את המסלול מוקדם, בשל אורכו וקצב ההליכה האיטי בגבהים אלו. הכינו את עצמכם להליכה מאתגרת פיזית, והיו קשובים לגופכם. במידה ותרצו להקל על ההליכה, תוכלו לבחור לטייל על גב סוס, ובמקרה כזה יתלווה אליכם טיבטי לכל אורך המסלול. כך או כך, במעלה הדרך יתחילו להתגלות בפניכם נופים מרהיבים, הכוללים ביקור בארבעה אגמים יפהפיים ובמנזר טיבטי עתיק.

מסלול ה"קורה". מסע עוצר נשימה בין הרים ואגמים קדושים (צילום: יובל ירושלמי)

מסלול ה"קורה". מסע עוצר נשימה בין הרים ואגמים קדושים (צילום: יובל ירושלמי)

מתחילת המסלול ישנו שביל מרכזי אחד וברור, המהווה את העורק הראשי של המסלול. התחנה הראשונה במסלול היא מקדש צ'ונג-גו (Chōng gǔsì, 冲古寺), הממוקם 3 קילומטרים מתחילת המסלול (כשעה הליכה). המנזר הקטן יושב בגובה 4,000 מטרים, וההערכה היא כי הוא בן כ-800 שנים. כאן גם תוכלו לזכות בנופים מרהיבים של "הר החמלה", הגבוה מבין שלושת ההרים עם 6,032 מטרים! מאה מטרים מהמקדש תראו בקתת עץ קטנה, בה ניתן לקנות כרטיסים לרכבת חשמלית שתיקח אתכם לערבות הדשא של לואו-רונג (Luòrińg niúchǎng, 洛绒牛场), בנסיעה שעולה 50 יואן (80 יואן הלוך-חזור). לחלופין ניתן לעשות את ששת הקילומטרים האלו ברגל, בהליכה על דרך סלולה שצפויה לקחת כשעתיים הליכה.

אגם חמש הצבעים (צילום: יובל ירושלמי)

אגם החלב (צילום: יובל ירושלמי)

מערבות הדשא תתחיל עלייה לא פשוטה בת כשלוש שעות, שבסופה תגיעו לאגם הראשון – אגם החלב (Niúnǎi hǎi, 牛奶海). לאחר עליה קצרה בת כ-20 דקות נוספת תראו שלט המכווין לעבר אגם חמשת הצבעים (Wǔsè hǎi, 五色海), הנחשב בעיני רבים ליפה מבין אגמי האזור. אם הגעתם עד לכאן – היו גאים, גובה האגם הוא 4,800 מטר! המשיכו לטפס עוד קצת כדי שתוכלו לצפות על שני האגמים היפים מלמעלה.

אגם חמשת הצבעים (צילום: יובל ירושלמי)

אגם חמשת הצבעים (צילום: יובל ירושלמי)

מראש הגבעה המשיכו בקו ישר כמה מאות מטרים עד שתגיעו למזלג דרכים. חשוב מאוד בשלב זה לפנות ימינה (צפונה), אז תתחילו בירידה מתונה וקלה יחסית. הנוף יהפוך למדברי ומושלג בפסגות, תופעה הנוצרת כתוצאה מדלילות החמצן המשפיעה על כמות הצמחייה וסוגיה. עם זאת, ייתכן ותתקלו בבעלי חיים הרועים בשטח, אז נקטו במשנה זהירות. משמאלכם תראו את האגם השלישי, שזכה לשם העממי "אגם הצפרדע". בקטע זה ההליכה הופכת קלה יותר, ולאחר כשני קילומטרים תראו בקתה נטושה עשויה מאבנים. שימו לב: זהו המקום היחידי בשמורה בו ניתן לערוך קמפינג, אז במידה ואתם רוצים לפצל את המסלול ליומיים מומלץ להישאר פה ללילה. עם זאת, חובה להצטייד מראש בציוד חזק ועמיד מפני קרה קיצונית בלילות, שכן לא קיימים מקומות להשכרת ציוד שכזה. מומלץ לוודא בקופות האם מומלץ ללון בשטח השמורה נכון לתקופה בה מבקרים, ולוודא את המיקום המדוייק של השטח המותר ללינה.

המסע לפס. הצמחייה נהיית דלילה והדרך נהיית קשה (צילום: יובל ירושלמי)

המסע לפס. הצמחייה נהיית דלילה והדרך נהיית קשה (צילום: יובל ירושלמי)

הפס הגבוה ביותר (צילום: יובל ירושלמי)

נקודת תצפית מהדרך על הפסגות המושלגות (צילום: יובל ירושלמי)

אגם הצפרדע (צילום: יובל ירושלמי)

אגם הצפרדע (צילום: יובל ירושלמי)

מכאן ההליכה נהיית קלה יותר, אך אל תתרגשו – נותרה כברת דרך אל עבר העלייה לפס הגבוה ביותר במסלול (בגובה מוערך של כ-5,000 מטרים). לאחר כשעה של הליכה מתונה תזהו את הפס בגלל העלייה הדרמטית שתהיה מולכם, וכן הודות להמוני דגלי התפילה הצבעוניים המקשטים אותו. העלייה אולי תידמה לכם קצרה במבט ראשון, אך היא עקלקלה מאוד ולכן ארוכה יותר מכפי שמצטיירת להיות. משך ההליכה עד לפס: כשעתיים-שלוש.

בירידה מהפס (צילום: יובל ירושלמי)

בירידה מהפס (צילום: יובל ירושלמי)

מן הפס ניתן להשקיף על חלקו הצבעוני של המסלול, ומעכשיו אתם יכולים להירגע – הגעתם לירידה ארוכה ומשחררת, שמתפתלת בין יערות ופריחה ססגונית. סוף המסלול מסומן במבנה זוהר של דגלי תפילה, אך המשיכו ללכת עוד כחצי שעה – אז תגיעו לאגם הפנינה (Zhēnzhū hǎi, 珍珠海) המדהים. לצד האגם נמצאת תחנת השאטל הסופית, המסמלת את סיומו של המסלול.

אגם הפנינה. מסמל את סיומו של המסלול (צילום: יובל ירושלמי)

אגם הפנינה. מסמל את סיומו של המסלול (צילום: יובל ירושלמי)

tipanda_small

1. אל תקלו ראש בגבהים של המסלול הזה – מחלת גבהים משפיעה על כל אחד באופן שונה, אך היא מסוכנת מאוד ומטיילים מתים ממנה מדי שנה. הקפידו על שתייה מרובה ואכילה נכונה לאורך המסלול. היו קשובים לגוף שלכם, ובמידה וצצים כאבי ראש עזים, בחילות והקאות, יש לרדת בגובה בהקדם האפשרי. זכרו שהבריאות קודמת להכל, וכי ניתן יהיה לשוב לטייל גם ביום למחרת.

2. התחילו את הטרק מוקדם, מחשש שתרד עליכם החשכה בעודכם מטיילים. זוהי שמורה לא מאוד מפותחת, ולכן לא יהיה למי לפנות לעזרה. לישון בשמורה זה גם פתרון טוב שיאפשר בנוסף צפייה בזריחה על הפסגה הגבוהה ביותר – חוויה מרגשת ביותר.

3. הצטיידו בבגדים חמים מאוד, שכן הלילה בשמורה עשוי להיות קפוא במיוחד, גם בקיץ!

 

מידע שימושי

 

הגעה: לבעלי קיבה חזקה ניתן לקחת אוטובוס מתחנת השער הדרומי החדש בצ'נגדו (Xīnnánmén qìchēzhàn, 新南门汽车站) לדאוצ'נג, שעוזב פעם ביום ב-10 בבוקר (כ-22 שעות, 240 יואן) – האוטובוס עוצר ללילה בקאנגדינג שם תצטרכו לארגן לינה לעצמכם. לחלופין ניתן לטוס מצ'נגדו לדאוצ'נג, עם טיסות הנערכות כל יום ולעיתים מספר פעמים ביום (שעה, 600-700 יואן). ההמלצה היא כמובן לשלב את השמורה עם מסע אל הדלת האחורית, המחברת בין יונאן וסצ'ואן ועוברת בטריטוריות הטיבטיות באזור: מקאנגדינג – אוטובוס (11 שעות, 150 יואן) יוצא ב-6:00 בבוקר; מליטאנג – מיני-ואנים (3 שעות, 300-400 יואן ל-7 אנשים) יוצאים מחוץ לתחנת האוטובוסים; ומשאנגרי-לה – אוטובוס (10 שעות, 100 יואן) יוצא ב-7:00.
מדאוצ'נג תוכלו כאמור לקחת מיני-ואן לכפר ריווה/שאנגרילה (Rìwǎ, 日瓦 / xiānggélǐlā 香格里拉) השוכן למרגלות השמורה.

מחיר כניסה: מחיר הכניסה לשמורה 270 יואן (150 יואן לכניסה + 120 יואן לשאטל). 200 יואן לבעלי כרטיס סטודנט. הכרטיס תקף לשלושה ימים בלבד, כך שיש לנהל היטב את השהות בשמורה.

עונה מומלצת: עונות מומלצות לטיול בשמורה הינן סוף אפריל עד אמצע יוני, ותחילת ספטמבר עד אמצע אוקטובר. שימו לב כי במידה והינכם עתידים לטייל בשמורה בתקופות של חגים בסין, עשויים לאזול הכרטיסים לשמורה. במידה וזה קורה רכשו כרטיסים ליום למחרת, וחזרו עם הוואן לכפר ריווה/שאנגרילה.

 

המערכת מודה ליובל לוי, מקים חברת "לשם ובחזרה – טיולי בוטיק לסין", על סיוע בעריכת הכתבה.

יובל ירושלמי
 
גרה בבאר-שבע ולומדת פסיכו-ביולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. בעלת הרבה אהבה לאסיה בכלל, ולסין בפרט. שמחה על ההזדמנות לחלוק את הידע, התמונות וההרגשה של סין עם כולם.