אחד האתגרים הגדולים ביותר בטיול בסין הוא ללא ספק השפה. בשפות רבות הביטוי "זה סינית בשבילי" מתאר מצב בו השומע אינו מבין דבר, וזה לא מפתיע – השפה הסינית נחשבת לאחת השפות הקשות ביותר ללמידה, והיא שונה מאוד מהשפות המוכרות לנו. הזרות של השפה הזו, בצירוף עם אוכלוסייה בעלת רמת אנגלית נמוכה ברובה מאשר ביעדים תיירותיים אחרים, הפכו להיות החשש המרכזי ביותר של תיירים מטיול בסין.

בעוד למטיילים אחדים הקשיים הלוגיסטיים שיוצר מכשול השפה הם גורם מרתיע ומלחיץ, עבור אחרים דווקא הזרות הזאת היא אחד ממוקדי המשיכה של סין. כארץ שהכל בה שונה ומיוחד – כולל השפה – סין מסקרנת ומסעירה את דמיונם של רבים. מעבר לכך, תחושת הסיפוק שב"לשרוד" בסין למרות הכל ואפילו ללמוד על הדרך מילה או שתיים בסינית – היא מטרה בפני עצמה.

בין אם אתם חוששים ומחפשים כבר מעכשיו פתרונות לקשיי השפה ובין אם אתם רק מחכים להתמודדות עם האתגרים הסיניים, מומלץ ביותר ללמוד לפחות כמה מילים בסיסיות בסינית. כדי לעזור לכם במשימה, אספנו 10 ביטויים שימושיים ופשוטים (יחסית כמובן) שיהפכו את החיים שלכם בסין לקלים הרבה יותר. לפני הטיול מומלץ להוריד ולהדפיס את המילון עברית-סינית שלנו. 

 א

1. ני חאו = שלום

המילה הבסיסית לשלום בסינית היא, כפי שאולי כבר שמעתם: ני חאו (nǐ hǎo, 你好), ומשמעותה המילולית היא "אתה טוב". אך בסינית כמו בסינית, גם להגיד שלום זה לא עניין של מה בכך. למעשה, בינם לבין עצמם הסינים ישתמשו לעיתים בברכות שלום אחרות, אך זוהי הברכה הבסיסית והידועה מכולן – לכן בשביל המטייל המזדמן זה בהחלט מספיק. אם תרצו להגדיל לעשות, תוכלו גם לשאול לשלום האדם שאתם מברכים: ני חאו מה? (?nǐ hǎo ma?, 你好吗). אל תתפלאו אם הסינים בתמורה יפצחו בקריאות התפעלות על הסינית המשובחת שלכם.

ועוד סוד קטן: רמת האנגלית הירודה של מרבית הסינים אמנם ידועה לשמצה, אבל אם יש מילה באנגלית שידועה מילד ועד זקן היא כנראה – Hello.

 

2. ש'יה-ש'יה = תודה

אין כמעט תייר שחוזר מסין בלי לתפוס את המילה הסינית החמודה לתודה: ש'יה-ש'יה (xièxie, 谢谢). סינים אוהבים במיוחד לעזור לתיירים זרים, ואין דרך טובה יותר להוקיר להם תודה מאשר לברך אותם בשפתם.

תופעה תרבותית מעניינת בהקשר של אמירת תודה מתגלה בסין: בעוד בתרבות המערב ואפילו אצלנו הישראלים החצופים נהוג להגיד תודה במגוון סיטואציות חברתיות, בסין השימוש במילה תודה הוא הרבה פחות שכיח. כך למשל כמעט ולא תשמעו סינים מודים לקופאי בסופר, לנהג האוטובוס או למלצר. זה לא אומר שהסינים מנומסים פחות – למילה "תודה" יש משמעות עמוקה בשפה, והיא לא נאמרת כלאחר יד.

 

3. דוי בו צ'י = סליחה

הביטוי דוי בו צ'י (duìbùqǐ, 对不起), שתרגומו המילולי יותר קרוב ל"להיות בלתי ראוי" משמש לבקשת סליחה וללקיחת אחריות על טעות שנעשתה על ידי הדובר. יש לשים לב להשתמש בו רק במובן זה ולא כפתיחה לשאלה, כמו במשפט: "סליחה, מה השעה?".

למיטיבי לכת: למעשה, דוי בו צ'י זו מילה עם משמעות די חזקה, וסינים לרוב ישתמשו בה רק כשנעשתה טעות או הפרה חברתית רצינית. במקרים יותר קלילים ושגרתיים, למשל כשמאחרים או כשמתבלבלים, ניתן להשתמש במילה בו חאו ייסה (bù hǎo yìsi, 不好意思). במילה זו ניתן גם להשתמש כדי להסב את תשומת ליבו של מישהו כדי לשאול שאלה.

 

4. דז'ה גה / נה גה = הזה / ההוא

מי שאינו יודע לדבר בסינית ולא מבין סינית, יימצא את הביטויים האלו שימושיים ביותר: דז'ה גה (zhè ge, 这个), פירושו "הזה", ונה גה (nà ge, 那个) או ניי גה  (nèi ge, 那个), פירושם "ההוא". בשתי מילות הקסם האלו שתשמעו בכל מקום בסין ניתן להשתמש כל הזמן: כשאתם רוצים לקנות פריט כלשהו, כשאתם רוצים להזמין מנה מסוימת ועוד ועוד מקרים – רק תצביעו על מה שאתם רוצים בשילוב אחת המילים הללו, והסינים כבר יעשו את השאר.

קניות בסין. להתמקח בסינית (צילום: טל ניצן)

 

5. דוואו שאו צ'יאן? = כמה זה עולה?

ישראלים אוהבים לעשות שופינג, ועוד יותר – להתמקח. ואיך תוכלו להתמקח בסין בלי לשאול קודם את המחיר של המוצר? אז בשביל זה אנחנו כאן. דוואו שאו צ'יאן (duōshǎo qián, 多少钱) -הוא ביטוי המפתח שעליכם לדעת, ומשמעותו המילולית היא "כמה כסף". רק נזכיר כאן שלמרות שהתמקחות היא ספורט לאומי בישראל, ושבשווקים בסין משתפים פעולה עם המשחק לרוב, כדאי גם להיות עם האצבע על הדופק ולשים לב שאתם לא חוצים את גבול הטעם הטוב.

 

6. בו לה = לא חריף

כאן מדובר כבר בעניין של חיים ומוות, טוב נו – כמעט. האוכל בסין עשוי להיות חריף להחריד באזורים מסויימים של סין, ובראשם – סצ'ואן. אז תתרגלו ותשננו את המילה הקריטית הבאה: בו לה (bù là, 不辣) = לא חריף. זה לא תמיד יעזור, לא כי הסינים רוצים להתעלל בכם, אלא כי לפעמים הם לא יבינו, ולפעמים הם יעשו משהו שלדעתם הוא לא חריף, אבל לטעמכם כן. ובכל זאת ברוב מוחלט של המקרים גם מי שאין לו אפילו טיפה ידע בסינית – יצליח לומר את הביטוי הזה, ולגרום לסינים להבין את רצונו.

אוכל בסין. עשוי להיות חריף מאוד (צילום: טל ניצן)

 

7. דא ביאו = להדליק מונה

נהגי מוניות מורשים בסין הם לרוב הוגנים מאוד ויפעילו את המונה בעצמם, כפי שהם מחויבים לפי החוק לעשות. אך ידוע כי בשדות תעופה ובתחנות רכבת יושבות לעיתים מוניות לא חוקיות, שעשויות לדרוש מחיר שערורייתי מראש או "לשכוח" להדליק מונה. לכן, במידה ונראה לכם שהנהג לא משתף פעולה –  פשוט אמרו דה ביאו (dǎ biǎo, 打表), ואם זה לא עוזר עברו לפנטומימה והצביעו על המונה בהחלטיות. במקרה ואין במונית מונה, מומלץ לא לעלות כלל על המונית – כפי שמוסבר בפירוט כאן.

 

8. צה-סוואו = שרותים

אז תרגלתם כבר את הכריעה שלכם, לקראת שרותי הבול-פגיעה הסינים, ועכשיו כל שנותר לכם לעשות הוא למצוא את השירותים. אין הרבה ביטויים שקריטיים ללמוד בסינית כמו הביטוי הזה, כי מה לעשות – אתם תצטרכו ללכת לשרותים בשלב זה או אחר בטיול שלכם בסין. לפעמים תוכלו למצוא את השרותים בעצמכם או לפי השלטים (וכן, גם בסין משתמשים בסמל הבינלאומי לשרותים), אבל מדי פעם תתקשו למצוא אותם, ואז כדאי מאוד שתדעו איך לשאול. בנוסף, זה כמובן שימושי במיוחד כשאתם רוצים שאוטובוס יעצור לכם לשרותים באמצע נסיעה ארוכה. אז המילה הקלה ביותר לשרותים בסין היא צה-סוואו (cèsuǒ, 厕所) ואם אתם רוצים להגדיל לעשות, שאלו: צה-סוואו דזאי נאלי? (cèsuǒ zài nǎlǐ, 厕所在哪里) = איפה השרותים?

והכי חשוב – אל תשכחו לקחת אתכם לשרותים נייר טואלט ואלכוג'ל, שכן נייר וסבון אינם דבר שבשגרה בשרותים הסינים…

שלט הכוונה לשרותים בסין. משתמשים בסמל הבינלאומי (צילום: טל ניצן)

א

9. מאידאן = חשבון

מכירים את זה שסיימתם לאכול במסעדה ואתם מנסים לסמן שעה למלצר שאתם צריכים חשבון והוא לא רואה אתכם? עכשיו תחשבו גם שאתם לא יודעים בכלל איך מקובל לבקש חשבון. למען האמת בחלק מהמסעדות בסין נהוג בכלל לשלם לאחר ההזמנה ולפני שהמנה מגיעה, אבל בחלקן אפשר לשלם גם בסוף. במקרה האחרון אל תחכו בקוצר רוח שייגש אליכם מלצר במיוחד וישאל אתכם אם אתם רוצים חשבון – פשוט הרימו יד וצעקו "חשבון" מאידאן (mǎidān, 买单). אתם יכולים להגיד גם חאו לה (hǎo le, 好了) = סיימתי, ולהוציא את הארנק – זה כבר יעשה את העבודה.

 

10. דזואו בה = בוא נזוז/ יאללה, נזוז

אחד הביטויים החביבים ביותר על תיירים – וגם על מקומיים קצרי רוח – הוא דזואו בה (zǒu ba, 走吧), שפירושו המילולי הוא "הבה נלך", או "נזוז?". למרות התרגום העדין סך-הכל, במציאות מקבל הביטוי לעתים טון קצר-רוח או הוראתי, וניתן לשמוע הורים רבים משתמשים בו כדי להאיץ בילדיהם ללכת כבר, או על-ידי חברים המציינים בהחלטיות כי "מיצינו, בואו נזוז". לתיירים הוא שימושי במיוחד במחוזות הנידחים יותר, שם ההסעות מסרבות לצאת בזמן והנהג מחליט לשתות תה במקום לצאת לדרך. אז תוכלו לשלוף את המונח בטון שאלה ("זזים?") או בטון קובע ("יאללה זזנו!") כדי לזרז את הנהג. התגובה שלו, אגב, תהיה כנראה לצחוק ולהמשיך לשתות את התה, אבל לפחות ניסיתם.

 

11. טינג בו דונג = אני לא מבין (משמיעה)

עם כל הכבוד לביטויים השימושים שזה עתה הסברנו – סביר שתשמעו (ותשמיעו) את הביטוי הזה לא מעט. סינית היא שפה לא פשוטה ללמידה, והעיצורים והטונים הזרים שלה לא תמיד יוצאים לנו כמו שצריך. כשסיני לא יבין אתכם הוא יגיד: טינג בו דונג (tīng bù dǒng, 听不懂). אבל יותר חשוב מזה – כדאי גם לכם לשנן את הביטוי. למה אתם שואלים? ובכן, פעמים רבות כשסינים שומעים מישהו אומר ביטוי אחד או שניים בסינית הם מחליטים שהוא דובר סינית שוטפת ומתחילים לדבר בהתלהבות ובמהירות… לכם כמובן זה ישמע כמו סינית – וזאת הדרך להסביר זאת לדובר.

ועוד סוד קטן – במקרים מסוימים, לאחר שתאמרו "טינג בו דונג" יתחילו הסינים לכתוב לכם סימניות בהתלהבות. זאת מפני שהמונח מתייחס לחוסר הבנה משמיעה – מה שלא מונע מכם להבין את הקריאה. זה אולי נשמע מצחיק, אבל יש הגיון מאחורי הפעולה הזו – בעוד בסין יש מספר דיאלקטים שונים שנשמעים שונה לחלוטין זה מזה, הכתיבה (הסימניות הסיניות) זהה בכל המדינה, ולכן עבור הסינים יש סיכוי טוב יותר שתדעו לזהות את הסימניות מאשר שתבינו את הדיאלקט המקומי.

טל ניצן
תלמידת תואר שני לפוליטיקה וכלכלה סינית באוניברסיטת ג'יאו טונג בשאנגחאי. למדה סינית באוניברסיטת דז'ה-ג'יאנג בחאנגדז'ואו, ובעלת תואר ראשון בלימודי אסיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית. מתעניינת בהיסטוריה ופולקלור סינים וחולמת לטייל בסין למחייתה.

תגובות לכתבה