ההר הצהוב (חואנגשאן)

"כשתחזור מחמשת ההרים הקדושים לא תרצה לראות אף הר, אך כשתחזור מההר הצהוב לא תרצה לראות אף הר קדוש"…

זהו המשפט הידוע ביותר בקרב הסינים לתיאור ההר הצהוב (או בסינית – חואנג שאן, Huáng Shān, 黄山), אחד ההרים המפורסמים והנחשבים בכל סין. הסינים לא מפסיקים לפאר את יופיו המשכר של ההר, שנראה כנלקח מציור סיני קלאסי. אכן, נופו של ההר הצהוב – מצוקי האבן הלבנים הדרמטיים והאינסופיים מוקפים ים עננים סמיך ועליהם עצי מחטים הנראים כתלויים באוויר – ימלאו באושר כל אוהב טבע באשר הוא. 

מצוקי אבן דרמטיים בהר הצהוב (צילום: טל ניצן)

ההר הצהוב מתחבא בפינה הדרומית של הפרובינציה האלמונית אנחווי (Ānhuī, 安徽), במרחק נסיעה לא גדול מחאנגדז'ואו ומשאנגחאי. ההר נקרא על שמו של אחת הדמויות המיתולוגיות הסיניות החשובות ביותר – הקיסר הצהוב. על פי אגדה אחת, עלה הקיסר מחואנג שאן לגן עדן, ועל פי אחרת נהג לרקוח בו גלולות חיי נצח. בניגוד לאינספור קיסרים אמיתיים, הקיסר הצהוב נודע כדמות מיתולוגית בלבד, והוא נחשב לאבי העם הסיני. ייחוס ההר לקיסר הצהוב ניתן לו בשלב מאוחר יחסית, והשימוש הראשון בו מיוחס בדרך כלל למשורר המפורסם לי באי. שמו של ההר שונה רשמית רק בשנת 747 לספירה, והביא לשינוי במעמדו של ההר ולהפיכתו לאחד ההרים החשובים בסין.

ההר הצהוב (צילום: טל ניצן)

הטיול על ההר הצהוב הוא חוויה מפרכת: בעוד קיימים שני רכבלים שחוסכים חלק ניכר מההליכה, הרי שגם השימוש בשניהם יותיר לכם מספר שעות של טיפוס תלול וקשה, לרוב במדרגות גדולות מדי או קטנות מדי (לפי חלק מהטענות המספר הכולל של המדרגות בשבילי ההר מגיע ל-60,000!). בעיה נוספת היא יוקר הטיול – הלינה על ההר והאוכל בו יקרים יחסית להוסטלים ומסעדות רגילים בסין, ומי שקצר בכסף עלול לסיים את ההרפתקה עם חור בכיס של כמה מאות יואנים. קחו דברים אלו בחשבון לפני ההחלטה לנסוע להר.

ההר הצהוב: הצעת מסלול

כדי לחסוך את עלויות הלינה הגבוהות על ההר, ניתן לעשות את המסלול ביום אחד – שנו בעיירה טאנג-קואו (Tāngkǒu, 汤口), השכימו קום ועלו עם הרכבל המזרחי, לאחר מכן התחילו את הירידה כפי שהיא מפורטת בהצעת המסלול למטה. שימו לב שהצעה זו לא מומלצת מאחר ומדובר בטיול ארוך וקשה במיוחד, ובעיקר כי תפספסו את הזריחה המפורסמת על ההר.

נקודת היציאה למסלול היא מרכז התיירים של ההר הצהוב (Huáng shān yóukè jísàn zhōngxīn, 黄山游客集散中心), בו ניתן לקנות כרטיסי כניסה וכרטיסים לרכבלים השונים העולים אל ההר. לבוחרים לטפס ברגל, התחילו את היום אחרי ארוחת צהריים טובה ועלו מהשביל המזרחי המתחיל במקדש יונגו (Yúngǔ sì, 云谷寺) אל ההר. כדי להגיע לתחילתו תצטרכו לקחת אוטובוס פנימי ממרכז התיירים של ההר. זוהי הדרך הקצרה לעלות אל ההר אבל עדיין מדובר בטיפוס קצת מייגע של אלפי מדרגות האורך בין שעתיים לארבע שעות.

נופי ההר הצהוב – נראים כמו ציור סיני קלאסי (צילום: טל ניצן)

אל תתפלאו אם תשמעו סביבכם את הסינים הרבים שמכתתים רגליהם במעלה ההר מתלוננים כי הם עייפים עד מוות (Lèi de yàosǐ, 累得要死). תוך כדי העלייה גם תראו את הסבלים הסוחבים אוכל ומים (ואפילו חומרי בניין לעיתים) לפסגה, מה שמסביר את עליית המחירים השערורייתית המתרחשת במקביל לעליה אל ההר.

עצי מחטים מכל עבר (צילום: טל ניצן)

העלייה הקשה מסתיימת בתחנה העליונה של הרכבל המזרחי, הנקראת גם תחנת רכס האווז הלבן (Bái'é lǐng zhàn, 白鹅岭站). את השעות שנשארו לכם עד רדת החשכה בלו בהליכה בין נקודות התצפית השונות בפסגה ואל תשכחו למצוא נקודה טובה הצופה לכיוון מערב כדי לראות בה את השקיעה – שתי נקודות מומלצות הן פסגת הענן האדום (Dānxiá fēng, 丹霞峰) ופביליון פיזור העננים (Páiyún tíng, 排云亭).

לאחר שתמצאו הוסטל סביר להעביר בו את הלילה, קומו עם שחר לראות את הזריחה. הזריחה על ההר הצהוב זכתה להיקרא "הזריחה המבורכת" – שם הולם ליופייה הנדיר של השמש כשהיא צצה מבעד לפסגות, ולתדירות הנמוכה בה אכן חוזים בזריחה הזו. הנקודה הטובה ביותר לראות את הזריחה נקראת "קוף האבן הצופה בים" (Shíhóu guān hǎi, 石猴观海), וניתנה לה בשל ים העננים הנפרש בין פסגות ההרים של רכס ההר הצהוב. אם זכיתם לראות את הזריחה המבורכת, המראה שלה לא יעזוב אתכם במהרה. אם, כמו רבים מהמטיילים, תתקלו במעטה ערפל כבד החוסם את השמש – תתנחמו בכך שרוב הסיכויים שהוא יתבהר קצת בהמשך ויעניק לכם מראה דרמטי של ההר בהמשך הדרך.  

זריחה מבורכת בהר הצהוב (צילום: טל ניצן)

מומלץ בחום להתייעץ מראש בהוסטל שלכם מתי תזרח השמש, ואם הגעתם בסוף שבוע או בחג הקדימו להגיע אל נקודת התצפית: יחד אתכם יחכו להתברך עוד סינים רבים וצלמים מקצועיים וחובבים שאולי תצטרכו להתחרות איתם על מקום טוב לראות ממנו.

אחרי הזריחה איכלו ארוחת בוקר ונוחו היטב לקראת היום הארוך שעוד לפניכם. את "הירידה" עשו דרך השביל הדרומי, וירידה זה תיאור מעט מטעה: חלק גדול מהמסלול הינו עלייה תלולה במדרגות אבן גדולות, שישאירו אתכם חסרי נשימה. למזלכם יהיו סביבכם נופים יפים שיקחו את מה שנשאר מנשימתכם.

ראשית טפסו אל פסגת הבהירות (Guan̄gmíng dǐng, 光明顶), בה תזכו לתצפית רחבה ביותר על הרכס. הפסגה הגדולה והגבוהה שתראו מימין נקראת פסגת הלוטוס (Liánhuā fēng, 莲花峰) והיא הנקודה הגבוהה ביותר ברכס המתנשאת לגובה של 1,864 מטרים.

נופים מקסימים עוד מחכים בדרך (צילום: טל ניצן)

הנוף הנשקף מפסגת הבהירות – מימין פסגת הלוטוס (צילום: טל ניצן)

משם התחילו לרדת למטה, בדרך תגיעו אל האורן המקדם את פני האורחים בברכה (Yíng kè sōng, 迎客松). ההר הצהוב התפרסם בין היתר בזכות עצי המחטים העתיקים, לחלקם ותק של מאות שנים, הנאחזים בהר האבן ב"שיניהם וציפורניהם". מפורסם מכל העצים האלו הוא האורן הזה, ועל כך יעידו הסינים הרבים שכנראה תראו עומדים בתור להצטלם עם העץ המהולל. הנקודה הזאת היא למעשה צוואר הבקבוק של ההר – הנקודה העמוסה ביותר בתיירים וטוב תעשו אם לא תתעכבו בה יתר על המידה.

המשיכו בדרככם עד שתגיעו לקראת אחר הצהריים למקדש אור הרחמים (Cíguāng gé, 慈光阁) הנמצא למרגלות ההר מדרום. משם תוכלו לתפוס אוטובוס של האתר חזרה אל מרכז התיירים של ההר.

האורן המקדם את פני האורחים בברכה (צילום: טל ניצן)

מידע שימושי

דרכי הגעה:

בטיסה – אם אתם מגיעים ישירות מיעד רחוק יותר כמו בייג'ינג או צ'נגדו ואפילו הונג-קונג (שנדז'ן) תוכלו לקחת טיסה אל נמל התעופה של העיר חואנגשאן (מסומל כ- TXN), הידועה גם בשם טונש'י (Túnxī, 屯溪). ממנו קחו קו אוטובוס מס'  19 אל תחנת האוטובוסים של טונש'י (Túnxī qìchē zhàn, 屯溪汽车站) ומשם תוכלו לקחת מיניבוס (15 יואן, שעה) עד לעיירה טאנג-קואו (Tāngkǒu, 汤口) הצמודה לכניסה להר. לחילופין, תוכלו לקחת מוניות מנמל התעופה ישירות להר במחיר של כ-200 יואן.

ברכבת – תחנת הרכבת של העיר מקבלת רכבות ממגוון יעדים בכללם שאנגחאי, בייג'ינג והונג-קונג (שנדז'ן). ביציאה מתחנת הרכבת תוכלו לקחת מיניבוס (15 יואן, שעה) עד לעיירה טאנג-קואו (Tāngkǒu, 汤口) הצמודה לכניסה להר

באוטובוס – מספר אוטובוסים ישירים (100 יואן, 3.5 שעות) יוצאים עד שעות אחר הצהריים מתחנת האוטובוסים המערבית (Qìchē xī zhàn, 汽车西站) של העיר חאנגדז'ואו אל עבר ההר הצהוב. בנוסף יוצאים מאותה התחנה אוטובוסים סדירים (70-90 יואן, 3 שעות) לעיר חואנג שאן, הידועה גם בשם טונש'י (Túnxī, 屯溪). מהתחנה אליה תגיעו תוכלו לקחת מיניבוס (15 יואן, שעה) עד לעיירה טאנג-קואו (Tāngkǒu, 汤口) הצמודה לכניסה להר. גם משאנגחאי יוצאים מספר אוטובוסים ישירים (150 יואן, 6.5 שעות) במשך היום מתחנת האוטובוסים הדרומית (Chángtú kèyùn nán zhàn, 长途客运南站) של העיר אל ההר הצהוב, ואוטובוסים (130 יואן, 6 שעות) רבים נוספים מגיעים אל טונש'י.

מחיר כניסה: מרץ-נובמבר: 230 יואן; דצמבר-פברואר: 150 יואן. כרטיס כיוון אחד לרכבל: מרץ-נובמבר: 80-90 יואן; דצמבר-פברואר: 65-75 יואן.

שעות פתיחה: האתר פתוח כל היום ואפשר לישון בתחומו, אך השערים פתוחים בין 6:00-16:30.

עונה: השבילים הטובים והבטוחים של ההר מאפשרים גישה אליו במשך כל עונות השנה. אך בחורף חלק מהאזורים בו עשויים להיסגר לתחזוקה או בשל שלג כבד. הבאים בחורף יצטרכו להצטייד גם בבגדים חמים ביותר ובמגפיים מתאימות להליכה על שבילים חלקלקים מכוסי קרח. הקיץ הוא עונת השיא אך גם העונה הגשומה – אל תוותרו על מעיל גשם! בסתיו ובאביב התכוננו להפרש טמפרטורות משמעותי בין היום ללילה והביאו בגדים חמים.

מזג האוויר על ההר הפכפך ובלתי צפוי – גם אם למרגלות ההר השמש זורחת, ייתכן שעל הפסגה מחכה לכם גשם וערפל כבד. אפשר להתייעץ עם תושבי טונש'י, שלחלקם קשרים עם אנשים הנמצאים על ההר ויכולים לומר מה מצב מזג האוויר הנוכחי – אבל אל תופתעו אם גם תחזית זו תשתנה עד שתגיעו למעלה. 

לינה: הלינה על ההר יקרה מאוד (מחיר למיטה בדורמס עשוי להתחיל מ-200 יואן) ורוב החדרים לא באיכות טובה, נוסף על כך מקומות הלינה נתפסים במהירות ומומלץ להזמין מראש מקום. אך אם אתם נחושים בדעתכם לראות את הזריחה המהוללת של ההר הצהוב תוכלו למצוא מספר מלונות באזור תחנת הרכבל העליונה של הרכבל המזרחי, למשל מלון שה-לין (Shilin Hotel, Shīlín dà jiǔdiàn, 狮林大酒店), בעל המיקום המצוין. מחירים שפויים יותר תוכלו למצוא למרגלות ההר בעיירה טאנג-קואו, ואם תרצו לחסוך באמת כדאי לישון בטונש'י.

אוכל: האוכל על פסגת ההר יקר מאוד – מומלץ להצטייד מראש במנות חמות וחטיפים, ולאכול ארוחה טובה במרכז התיירים של ההר הצהוב או בטאנג-קואו לפני העלייה ובחזרתכם. גם מחיר המים הולך ועולה ככל שמטפסים, קחו עמכם כמה מים שתוכלו לשאת.

אזור ההר הצהוב נמצאים הכפרים העתיקים חונגצון (Hóngcūn, 宏村) וש'ידי (Xīdì, 西递) אשר זכו להכרה כאתרי מורשת עולמית של אונסק"ו בזכות שימור סגנון התיישבות בלתי עירוני שנעלם ברובו מנופיה של סין – מומלץ לשלב ביקור גם בהם.