בשעות העבודה שלו, ישראל מאיו עובד כמנכ"ל חברת סולתם, מותג כלי הבישול. בזמנו הפנוי הוא צלם המבקש לתפוס רגעים אנושיים יוצאי דופן. הכתבה הבאה נולדה מתוך ביקוריו המקצועיים במפעלים סינים קטנים בהם המכונה טרם החליפה את האדם.
מפעלים קטנים של תעשייה מסורתית
בניגוד למפעלים והקונצרנים הגדולים, התעשיות המסורתיות בסין מורכבות בעיקר מ"מפעלונים" זעירים שמתוחזקים על ידי משפחות, או מפעלים פרטיים של כמה עשרות עובדים. מפעלים מסוג זה נמצאים בערים הקטנות יותר בסין או בכפרים סביבן, ומייצרים פחות בעזרת מכונות, אלא בעיקר באמצעות כוח אדם מיומן ומוכשר.
(צילום: ישראל מאיו)
בשל סגנון החיים והעבודה הזה, טבעי לראות הן משפחות שלמות שמרוכזות בעשייה והן ילדים שפשוט גדלים בתוך התעשייה המסורתית ומסתובבים "בין הרגליים", במיוחד כאשר יש חופש מבית הספר. בדומה לכך, אפשר לראות גם גברים ונשים בגיל הפנסיה, סבתות וסבים, עובדות ועובדים קשה.
(צילום: ישראל מאיו)
(צילום: ישראל מאיו)
נשים במפעל
במדינות מערביות הורגלנו לסוגים שונים של עבודות אשר מתחלקות מגדרית בין נשים לגברים, אך בסין הדבר שונה ונשים פשוט עושות הכול. נשים עובדות בסין שוות הן בכוחן והן בזכויותיהן לגברים, והן אוחזות בכל תפקיד אפשרי במפעל. כמובן חלקן של הנשים משתנה מתעשייה לתעשייה, אך בכל המפעלים בהם ביקרתי כמות הנשים שווה ולפעמים גדולה מכמות הגברים.
(צילום: ישראל מאיו)
(צילום: ישראל מאיו)
מנקודת מבט מערבית, מרתק לראות אישה שסוחבת משאות כבדים בכוח רב או עובדת תחת מכונה שעות רבות, כאשר גבר שעומד לצידה לא ינקוף אצבע. אגב, במפעלים המשפחתיים האישה לרוב אחראית על הכסף, וכנראה תדע על כל תנועה כספית של המפעל. הגברים, בחלקם הגדול, מחזיקים "סטיפת שטרות" שקיבלו מהאישה.
(צילום: ישראל מאיו)
(צילום: ישראל מאיו)
(צילום: ישראל מאיו)
הפסקת צהריים
שנת צהריים הינה ברירת מחדל בכל מקום עבודה בסין. בשעה 12:00 האורות במפעלים נכבים והעובדים הולכים לאכול כ- 10 דקות בשקט ראוי להערצה. לאר מכן מניחים את הראש לשינה קלה, בשולחן העבודה או באזור העבודה שלהם. הם פשוט תופסים פינה ונרדמים לחצי שעה, וזה יכול להיות בכל מקום אפשרי .
(צילום: ישראל מאיו)
(צילום: ישראל מאיו)
(צילום: ישראל מאיו)
מקומה של תעשייה מסורתית בסין המודרנית
בתעשיות המסורתיות של סין הועסקו אמנים רבים, אנשים בעלי כישרון רב ויכולת יצירה מרשימה. בתחילת דרכה היצרנית, סין ביססה את התעשייה שלה על העיקרון של גמישות בייצור במקביל למאות מיליונים של ידיים עובדות במחירים זולים.
כיום, סין עוברת תהליך דומה לתהליך שעברו מדינות אסייתיות נוספות לפניה כמו יפן, הונג קונג, טאיוואן וקוריאה הדרומית. מדינות אלו המירו את תהליכי הייצור שנעשו בעזרת כמויות גדולות של פועלים במפעלים ממוכנים אשר מוזילים את תהליך הייצור, תוך צמצום כוח האדם שעלותו נעשית גבוהה יותר על ציר הזמן.
(צילום: ישראל מאיו)
(צילום: ישראל מאיו)
תהליך זה עובר עכשיו על סין, אך סין כמו סין היא מדינה גדולה בהרבה לעומת שכנותיה ליבשת. לכן, התהליך הזה של מעבר מעבודת כפיים אל שימוש הולך וגובר בתעשייה ממוכנת ייקח זמן רב יותר מהזמן שלקח במדינות האסייתיות האחרות, בהן חל שינוי משמעותי תוך מספר שנים בלבד.
מה עתידן של התעשיות המסורתיות, אשר דורשות גמישות וכור ייצור אנושי רב? כנראה כי בסופו של יום יעברו למדינה אחרת, עם כוח אדם זול שרוצה לקדם את כלכלתה ולקטוף את התואר "רצפת הייצור של העולם".
(צילום: ישראל מאיו)
(צילום: ישראל מאיו)