גווילין ויאנגשואו – אטרקציות

נהר הלי (Lí jiāng, 漓江) הוא נהר רחב ידיים הזורם מן ההרים שמצפון לגווילין דרך העיר עצמה וממשיך אל העיירות ש'ינגפינג ויאנגשואו. לאורך 83 הקילומטרים של הנהר בין גווילין ליאנגשואו, נשקפים משני צידי הנהר נופי גבעות הקארסט המחודדות האופייניות לאזור כולו, אשר זכו לשירי הלל בתרבות הסינית והפכו לאחד מן הנופים המפורסמים ביותר בעולם כולו. חלק זה של הנהר אף הפך עם השנים לנתיב שיט תיירותי, שמהווה את אחת האטרקציות הפופולאריות ביותר בגווילין ויאנגשואו. משך השיט בין גווילין ויאנגשואו הוא כ-4-5 שעות, אך קיימת אופציה קצרה יותר גם של שיט ברפסודות במבוק בין הכפר יאנגדי (Yángdī, 杨堤) לש'ינגפינג, האורך בין שעה לשעתיים.

פגודות השמש והירח (Sun Pagoda, Rì tǎ, 日塔; Moon Pagoda, Yuè tǎ, 月塔) הן שתי פגודות הידועות גם בשם הפגודות התואמות, וניצבות על מימיו של אגם הפיר (Shān hú, 杉湖) שבמרכז העיר, ומחוברות זו לזו בתעלה תת ימית שקופה. פגודת השמש היא פגודת הברונזה הגבוהה בעולם, ותשע קומותיה מתנשאות לגובה של 41 מטרים. בנוסף, מדובר באחת הפגודות היחידות בעולם שיש בתוכן מעלית. בלילה לובש האזור אווירה קסומה, כשהפגודות מוארות האחת באור צהוב וחברתה באור לבן שמשתקפים במימי האגם. מחזה זה העניק להם שם נוסף – פגודת הזהב ופגודת הכסף.

גבעת חדק הפיל (Elephant Trunk Hill, Xiàngbí shān, 象鼻山) שהפכה לאחד מסמליה של גווילין ניצבת על הגדה המערבית של נהר לי (כ-2 קילומטר מגבעת פובו), והיא בעלת צורה של פיל השותה ממימי הנהר. על פסגת הגבעה ניצבת פגודה מתקופת שושלת מינג (1368-1644) ועליה מסופרת אגדה (לפי אחת הגרסאות שלה): לפני שנים רבות החליט קיסר השמיים לכבוש את הארץ רכוב על גבי פיל. הפיל חלה כתוצאה מהעבודה הקשה והקיסר נטש אותו, אך החקלאים בכפרי האזור טיפלו בו עד שהבריא. כהכרת תודה החליט הפיל לעזוב את הקיסר ולהישאר לעזור לאיכרים לחרוש את שדותיהם. הקיסר כעס כל כך על הפיל שהוא תקע את חרבו בגבו, וכך הפך הפיל לאבן והחרב לפגודה. הקשת שבין החדק של הפיל לרגליו נקראת "מערת ירח המים" (Shuǐyùe dòng, 水月洞), על שם צורתה העגולה שמשתקפת במים ויוצרת שני ירחים – מראה מיוחד מאוד בעיקר בלילה כאשר מאירים את המערה. על הגבעה מערה נוספת, שלעיתים מכונה העין של הפיל וממנה ניתן להשקיף על נופו של הנהר.

שעות פתיחה: אפריל-אוקטובר: 6:00-21:30. נובמבר-מרץ: 7:00-21:30.

פסגת היופי המבודד (Solitary Beauty Peak, Dúxiù fēng, 独秀峰) היא גבעה המזדקרת בדרמטיות מעל מרכז העיר גווילין, וגובהה עולה על 150 מטרים. לפסגה ניתן לטפס באמצעות 306 מדרגות, ולהנות מן התצפית שהיא מציעה על נופה של העיר והאזור הכפרי סביבה (כמו גבעת המשי המקופל וגבעת פובו הנשקפות ממנה). למרגלות הגבעה שוכנת עירו של נסיך ג'ינגג'יאנג, ארמון מתחילת שושלת מינג (1368-1644). בסמוך אליה נמצאת עירו של נסיך ג'ינגג'יאנג (Jingjiang Prince City, Jìngjiāng wángchéng, 靖江王城) – ארמון שהיה שייך לג'ו יואנג'אנג, קרוב משפחתו של קיסר מינג הראשון, שהוכרז כנסיך העיר ג'ינגג'יאנג והוא נבנה עוד לפני העיר האסורה בבייג'ינג. מחיר הכניסה המשותף לגבעה ולעיר לא נמוך בכלל יחסית לאתר הקטן, אבל מבנים אחרים מעירו של הנסיך ג'ינגג'יאנג ניתן לראות גם בחינם כי הם משמשים כקמפוס של אוניברסיטת נורמל גואנגש'י (Guǎngxī shīfàn dàxué, 广西师范大学).

שעות פתיחה: אפריל-נובמבר: 8:00-17:00; דצמבר-מרץ: 8:30-16:30.

גבעת פובו (Fubo Hill, Fúbō shān, 伏波山), הנישאת לגובה של 213 מטרים, ניצבת בצפון מזרח העיר על הגדה המערבית של נהר לי (כ-2 קילומטר מגבעת חדק הפיל), וכמו פסגת היופי המבודד וגבעת המשי המקופל הנשקפות ממנה, מספקת גם היא נקודת תצפית מעולה על העיר. כאשר גלי הנהר פוגשים את הגבעה הם נסוגים לאחור ועל כך ניתן לה שמה שמשמעותו בסינית – להכניע גלים. מספרים גם כי הגבעה קרויה על שמו של גנרל פובו, בן שושלת חאן (206 לפסה"נ-220 לספירה), שירה במלחמה חץ מראש הגבעה ועד לעיירה יאנגשואו הסמוכה. בגבעה שוכנת מערת הפנינה שהוחזרה (Huánzhū dòng, 还珠洞), בתוכה שוכנת אבן שתלויה מהתקרה וכמעט נוגעת ברצפה, עליה מסופר כי שם בדק הגנרל פובו את חרבו ובכך חתך את האבן שהייתה במקור עמוד המחובר בשני קצותיו. בנוסף נמצאת בגבעה "מערת 1,000 הבודהות" ובתוכה, למעשה רק 239 פסלים של בודהות מתקופת שושלת טאנג (618-907 לספירה).

שעות פתיחה: 7:00-18:30.

גבעת המשי המקופל (Folded Brocade Hill, Diécǎi shān, 叠彩山) היא אחת האטרקציות הפופולריות ביותר בגווילין, והיא ממוקמת בצפון-מזרח העיר על הגדה המערבית של נהר לי. כמו גבעת פובו ופסגת היופי המבודד הנשקפות ממנה, גם היא נחשבת לנקודת תצפית טובה על מרחבי העיר. שמה המשונה של הגבעה (אפילו יחסית לשמות סינים אחרים) ניתן לה על שום דמיון תצורות האבן שלה, הנערמות שכבה אחר שכבה, לבד מקופל. בערך במחצית הדרך לפסגת הגבעה נמצאת "מערת הרוח" שנקראת על שם הרוח הקרירה הנושבת בה כל ימות השנה. בתוך המערה תוכלו למצוא כ-90 פסלים של בודהות מתקופת השושלות טאנג (618-907 לספירה) וסונג (960-1279 לספירה), כמו גם כתובות רבות בסינית משושלות אלו ויורשותיהן.

שעות פתיחה: אפריל-נובמבר: 6:00-18:30; דצמבר-מרץ: 7:00-18:00.

מערת חליל הרועים (Reed Flute Cave, Lúdí yán, 芦笛岩) היא אטרקציה פופולרית ביותר בגווילין, הקרויה על שם הקנים הירוקים הגדלים מחוץ לה ושימשו בעבר להכנת חלילים. מדובר במערת אבן גיר, בת למעלה מ-180 מיליון שנים, המלאה בנטיפים תלויים וניצבים וכן בתצורות אבן שונות ומשונות שכולם יחד יוצרים מראה מרתק. כפי שמעידות כתובות שונות במערה, שהעתיקה בהן מתוארכת למאה ה-8 לספירה (תקופת שושלת טאנג), המערה הייתה ידועה לסינים לאורך ההיסטוריה, אך ברבות השנים היא נשכחה ונתגלתה מחדש בשנת 1940 על ידי קבוצת פליטים שברחו לאזור מאימת הצבא היפני במלחמת העולם השנייה. בסין כנראה חשבו שנפלאות הטבע אינן מספיק מרשימות כשלעצמן והחליטו להוסיף למערה תאורה צבעונית מלאכותית מכל עבר שלדעת רבים הופכת את האווירה במקום לתיירותית מדי.

הגעה:  המערה נמצאת כחמישה קילומטרים מגווילין. קווי אוטובוס 3 ו-213 מגיעים למערה, אך מומלץ בחום לחסוך זמן ולקחת מונית מהעיר למערה (כ-20 יואן לנסיעה בממוצע).
מחיר כניסה: 120 יואן.
שעות פתיחה: אפריל-נובמבר: 13:00-18:00 ,7:30-12:00; דצמבר-מרץ: 13:00-17:30 ,8:00-12:00.

לקריאה נוספת לחצו כאן.

טראסות האורז לונגג'י (Longji Rice Terraces, Lóngjí tītián, 龙脊梯田) נמצאות במחוז לונגשנג הכפרי המשתייך לגווילין (מרחק של כ-100 קילומטר מהעיר עצמה), וחלקן נבנו כבר לפני 650 שנה. הטראסות שואבות את שמן מצורתן המדורגת, שזיכתה אותן בשם לונגג'י (מילולית: גב או שידרת הדרקון). לטראסות ולהרי הסביבה נוף מיוחד וקסום אשר משתנה בהתאם לעונות השנה – באביב הטראסות מוצפות מים (ולעיתים ערפילים מכסים את האזור), בקיץ הגבעות מוריקות, בסתיו מזהיבות ובחורף הן מתכסות מעטה שלג לבנבן. מלבד הטראסות המחוז כולו הוא מקום מעניין ביותר בזכות המגוון האתני הרחב שלו שכולל את מיעוטי דונג, מיאו, יאו (שנשותיו ידועות כ"ארוכות השיער") ודז'ואנג.

הרחוב המערבי (West Street, Xījiē, 西街) הוא הרחוב העתיק ביותר ביאנגשואו, בעל מעל ל-1,400 שנות היסטוריה, הפך למרכז החיים התיירותי של המקום. מדובר ברחוב באורך 517 מטרים, עמוס חנויות המוכרות מיני מזכרות וחטיפים, אשר ריצוף השיש שלו מהווה דוגמה קלאסית לרחובות בדרום סין. המקום ידוע גם "כרחוב הזרים" או "הכפר הגלובלי" על שם כמות המטיילים הזרים הפוקדים אותו, מגוון המסעדות המערביות הפתוחות בו ובליל הלשונות שנשמע בו. רבים מההוסטלים ומהמסעדות של יאנגשואו מרוכזים באזור זה, וסביר להניח שתעבירו פה מספר שעות בשיטוטים בין אם תרצו ובין אם לא, אך אם אתם מחפשים שקט ושלווה דעו שניתן גם למצוא מקומות לינה הרחק מההמולה של מרכז העיירה.

פארק יאנגשואו (Yangshuo Park, Yángshuò gōngyuán, 阳朔公园) הוא המקום הכי טוב בתחומי העיירה להתחמק קצת מהאווירה התיירותית של הרחוב המערבי. זהו פארק סיני טיפוסי, אליו באים הסינים המקומיים המבוגרים כדי לשחק קלפים ומה-ג'ונג, לרקוד ולתרגל טאיצ'י, והילדים כדי לרוץ ולשחק בגן השעשועים שהוצב למענם. מלבד זאת, הפארק מכיל מספר גבעות, שכיאה לסין ניתנו להן שמות ציוריים המתארים את צורתן כביכול, ובהן גבעת האיש (Xīlǎng shān, 西朗山) שהזכירה לסינים גבר הקד קידה לנערה הצעירה והביישנית, גבעת האישה (Xiǎogū shān, 小姑山). בנוסף, יש שביל המטפס לפסגתה של אחת הגבעות המאפשרות תצפית על העיירה כולה.

רושם האחות ליו (Impression Liu Sanjie, Yìnxiàng Liúsānjiě, 印象刘三姐) הוא מופע יוצא מן הכלל המשלב מעל 600 שחקנים ורקדנים בתלבושות מיעוטי הדז'ואנג, מיאו ויאו החיים באזור יחד עם מוזיקה ואורות על רקע הנוף המהפנט של יאנגשואו. ההשראה למופע היא אגדה עתיקה של מיעוט הדז'ואנג, אודות האחות היפה לבית ליו בעלת הקול המלאכי (שהייתה גם הבסיס לסרט בשם דומה מ-1961), אך הוא לא ממש מתרכז בפרטי הסיפור אלא מנסה להתרכז ברשמים והתחושות העולים מהחיים באזור. את המופע ביים הבמאי הידוע והמוערך דז'אנג יי-מו, שעל סרטיו המוכרים נמנים "גיבור", "מחול הפגיונות המעופפים", וכן היה אמון על ביום טקס פתיחת אולימפיאדת בייג'ינג 2008.

בעת הירח (Moon Hill, Yùliang shān, 月亮山), הנישאת לגובה 380 מטר, בולטת בצורתה המשולשת בין הגבעות הסובבות את יאנגשואו, והיא הפכה לאחד הסמלים של האזור. במרכז הגבעה קשת טבעית עגולה, המזכירה ירח, ומזוויות שונות הירח מקבל צורה שונה – של סהר, חצי ירח או ירח מלא. ניתן להשקיף על הגבעה מרחוק ולהתרשם מצורתה, אך אפשר גם לטפס אל הקשת או לפסגת הגבעה תמורת תשלום כניסה סמלי, ולהשקיף על הנוף המהפנט של יאנגשואו – גבעות על גבי גבעות בשלל צורות וצבעים אשר הולכים ונמוגים אל תוך האופק. גבעת הירח גם התפרסמה כאחד מאתרי טיפוס ההרים הפופולאריים באזור.

עץ הבניאן הענק (Big Banyan, Dà rońshù, 大榕树) הוא עץ פיקוס ההודי ענק ואיתן, שנשתל כבר בתקופת שושלת סוי (581-618 לספירה), שרד מאות שנים של גשם ורוח והאריך שנים לא פחות מיאנגשואו עצמה. כיום העץ מגיע לגובה של 17 מטר ורוחב של לא פחות מ-7 מטרים, המשתקפים במראה קסום על פני מי הנחל הזורם לצדו. העץ כיכב בסרט סיני בשם "האחות השלישית ליו" The Third Sister Liu, Liúsānjiě, 刘三姐), שמבוסס על אותה אגדה עליה מבוסס גם המופע "רושם האחות השלישית ליו". בסרט מצהירה האחות על אהבתה לבחיר ליבה תחת מטרייתו של עץ הבניאן. הסיפור הרומנטי מוסיף לקסמו של המקום ומושך זוגות סינים צעירים רבים להגיע לעץ ולבקש משאלות אהבה.

שעות פתיחה: 7:00-18:30.

העיירה הקטנה באי-שה (Báishā, 白沙) השוכנת בעמק נחל יולונג, ידועה בסין בגידולי התפוז הסיני, ועציה מניבים מספר גדול של פירות בכל שנה וגם מעניקים לעיירה את יופייה. האווירה בה נחשבת פחות מוצלחת מכמה מהכפרים האחרים באזור, אך בקרבתה נמצא גשר יולונג (Yulong bridge, Yùlóng qiáo, 遇龙桥), גשר אבן בן כ-400 שנים, שנבנה בתקופת שושלת מינג (1368-1644). האגדות הסיניות מספרות על סטודנט שהיה צריך להגיע לבירה לשם בחינה, אך לא יכול היה לחצות את הנחל בשל שיטפון, בעודו מבכה את אכזבתו הופיעה בתו של דרקון והפכה עצמה לגשר כדי לעזור לסטודנט המסכן. מלבד הגשר, שווה לבקר בשוק של העיירה שנפתח רק מספר פעמים בכל חודש (בתאריכים 1, 4, 7, 11, 14, 17 וכו'), ורואה מעט תיירים יחסית – זהו בעצם אותו השוק שניתן למצוא גם בעיירה פו-לי בתאריכים אחרים משום שהוא עובר מעיירה לעיירה באזור.

שעות פתיחה: כל היום.

מומלץ לשלב עם ביקור בכפר העתיק ג'יוש'יאן הסמוך.

הכפר העתיק ג'יוש'יאן (Jiuxian Village, Jìuxiàn gǔcūn, 旧县古村), נמצא במוך לעיירה באי-שה, עומד על תילו בעמק נחל יולונג כבר כמה מאות שנים, והוא אחד הכפרים הבודדים באזור יאנגשואו שמשלב אחוזות הבנויות באבן אפורה ובתים מלבנות בוץ. מסביב לכפר חלקות רבות לגידול אורז בתוכן פוסעים לאיטם תאואי מים. אם אתם מחפשים חוויה אותנטית של כפר בסין, זהו המקום להגיע אליו, שכן המסחור והתיירות פסחו על הכפר לעת עתה, והזמן כמו עמד בו מלכת.

שעות פתיחה: כל היום.

במאות הראשונות לספירה הייתה ש'ינגפינג (Xìngpíng, 兴评) מרכז האזור, עד שהוקמה יאנגשואו במאה ה-6, והיום היא ידועה בעיקר בשל הנוף עוצר הנשימה המקיף אותה. ש'ינגפינג ניצבת למרגלות גבעת חמשת האצבעות (Wǔzhǐ shān, 五指山), ולמרות ואולי דווקא בגלל שהיא לא נקייה ומסודרת כמו חברתה יאנגשואו, יש בה קסם וחן אותנטיים. כעשר דקות הליכה מש'ינגפינג נמצאת הנקודה בה נגלה הנוף המופיע על השטר של 20 יואן – אם תצביעו למקומיים על השטר, הם כבר יכווינו אתכם בדרך הנכונה. ש'ינגפינג גם נודעה בזכות גבעת לאו-דז'אי המפורסמת (Lǎozhài shān, 老寨山), שלאחר טיפוס קצר אחר מעייף, מתגלה ממנה אחד הנופים המרהיבים והפוטוגניים ביותר ביאנגשואו. בנוסף, במעלה הנהר נמצא כפר הדייגים (Yúcūn, 渔村), אשר נודע מן הסתם בזכות מלאכת הדיג שלו. מה שלא מובן מאליו, הוא השיטה בה משתמשים דייגי הכפר, המערבת ציפורי קורמורן – הדייגים ששטים ברפסודות על פני הנהר כורכים טבעת סביב צוואר הציפור ומשלחים אותה לדוג עבורם. הטבעת מונעת מן הציפור לבלוע את הדגים הגדולים יותר, ולכן הציפור מחזירה את הדגים הגדולים לדייג ובתמורה מקבלת דג קטן שהיא יכולה לבלוע.

תחת שמות שונים, העיירה פו-לי (Fúlì, 福利) שבראשית הייתה רק כפר, מתקיימת על גדות נהר לי כבר מעל ל-1000 שנים, החל בשושלת טאנג (618-907). פו-לי מחולקת לשניים – מצד אחד העיר החדשה המתפתחת בצמוד לכביש הראשי; ומצד שני העיר העתיקה הפונה לנהר לי, שרבים מבתי האבן שלה נשמרו ולכן היא מהווה מקום מרתק לטייל בו. בנוסף ניתן להתרשם מהמלאכות בהן עוסקים תושבי פו-לי, כמו דייג והכנת יין אורז, ובעיקר: ציור על מניפות. פו-לי נחשבת ל"בית של ציורי המניפות" ולאחד המקומות הכי טובים בסין לרכוש אותן, כמו גם ציורי נוף של גבעות הקארסט הסובבות את גווילין ויאנגשואו. שווה לבקר גם בשוק של העיירה שנפתח רק מספר פעמים בכל חודש (בתאריכים 2, 5, 8, 12, 15, 18 וכו'), ורואה מעט תיירים יחסית – זהו בעצם אותו השוק שניתן למצוא גם בעיירה באי-שה בתאריכים אחרים משום שהוא עובר מעיירה לעיירה באזור.

שעות פתיחה: כל היום.

 מכל פינה, ובוודאי מכל גבעה ביאנגשואו נשקף נופן המשכר של גבעות הקארסט כרקע לנהרות והנחלים ולכפרים של הסביבה. אבל אולי אחת הגבעות המוצלחות ביותר לצילום הנוף הזה, היא גבעת ש'יאנג-גונג (Xianggong Hill, Xiànggōng shān, 相公山) ששוכנת על החוף המערבי של נהר לי. צלמים וחובבי צילום רבים מגיעים לכאן עם שחר או לעת ערב בשעת שקיעת השמש כדי לתפוס את התמונה המושלמת שתייצג את האווירה והנוף הייחודי של יאנגשואו.

שעות פתיחה: כל היום.

מקבץ הכפרים צ'נגיאנג (Chéngyáng, 程阳), שוכן מצפון לגווילין ומשתייך למחוז האוטונומי של מיעוט הדונג, סאן-ג'יאנג (Sānjiāng, 三江). האטרקציה המרכזית באזור היא גשר הרוח והמים בצ'נג-יאנג (Chéngyáng qiǎo, 程阳桥), גשר עץ מרשים זה, שחוצה את נהר לינגש'י ואורכו כ-65 מטרים, נבנה ב-1912 בטכניקה הייחודית לבני המיעוטים דונג ומיאו, ולמרבה ההפתעה בבנייתו לא נעשה שימוש ולו במסמר אחד! גשרים שנבנו בטכניקה כזו, נקראים גשרי רוח ומים, והגשר בצ'נג-יאנג הוא שנשמר בצורה הטובה ביותר. האזור הכפרי צ'נג-יאנג, הופך בהדרגה ליעד אהוב על תרמילאים – באזור יש 8 כפרים מסורתיים של מיעוט הדונג הגרים בבתי כלונסאות מקסימים, מוקפים בנוף פסטורלי של גבעות וגלגלי מים. במרכזו של כל כפר יש מגדל תוף, מגדלים אלו נבנו גם הם ללא מסמרים ומהווים את המרכז התרבותי של כל כפר, המפורסם שבהם נמצא בכפר מה-פאנג (Mǎpàng gǔlóu, 马胖鼓楼).