טל ניצן

מייסדת ועורכת

רכזת אדמניסטרטיבית במכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית. למדה באוניברסיטאות ג'יאו טונג בשאנגחאי ובדז'ה-ג'יאנג בחאנגדז'ואו. בעלת תואר ראשון בלימודי אסיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית.

פסגת פיילאי ומקדש לינגיין

המקדש היפייפה של העיר חאנגדז'ואו הוא מופת לאמנות ופיסול בודהיסטי

בעמק צר בין פסגת פיילאי (Peak Flown From Afar, Fēilái fēng, 飞来峰) לפסגה הצפונית שוכן לו בנחת מקדש לינגיין (Lingyin Temple, Língyǐn sì, 灵隐寺). מדובר באחד האתרים האהובים ביותר בחאנגדז'ואו ולא בכדי – נמצאים כאן בסמיכות מקדש מעורר השראה, פסלים ותחריטים המעידים על תרבות בודהיסטית עתיקה, טבע ירוק ויפה ותצפית מצוינת אל עבר העיר והאגם המערבי. זהו אחד המקדשים היפים והמרשימים במזרח סין, ותחריטיו המיוחדים ידועים בכל סין. 

מקדש לינגיין, או "מקדש המפלט לנשמה", הוקם לראשונה לפני 1,600 שנים בתקופת שושלת ג'ין המזרחית (317-420 לספירה), על ידי נזיר הודי בשם חווי-לי. המקדש משתייך לזרם הזן (או בסינית: צ'אן, Chán, 禅), המייחס חשיבות פחותה ללימוד ומדגיש על פניה את המדיטציה ושילובה בחיי היום-יום. מתחילתו היה המקדש למרכז דתי-תרבותי חשוב באזור, ועד היום הוא מקדש פעיל ונחשב לאחד המקדשים הבודהיסטים המפורסמים ביותר בסין. בשיאו, כלל המקדש בניינים והיכלים לרוב, ואף היווה בית ללא פחות מ-3,000 נזירים. לרוע המזל המקדש ספג לאורך ההיסטוריה נזקים רבים והוא נחרב ונבנה מחדש 16 פעמים מאז הקמתו. בפעם האחרונה היו אלו המשמרות האדומים של מהפכת התרבות (1966-1976) שהחריבו חלקים נרחבים מהמקדש, אחריו עבר שיפוץ נרחב.

מקדש לינגיין - פעיל עד היום. מימין: נזיר במקדש; משמאל: מאמין משפשף את הקיר למזל טוב (צילום: טל ניצן)

מקדש לינגיין – פעיל עד היום. מימין: נזיר במקדש; משמאל: מאמין משפשף את הקיר למזל טוב (צילום: טל ניצן)

 

הכניסה למקדש – פסגת פיילאי

 

הדרך הטובה ביותר להכנס למקדש היא דרך פסגת פיילאי, או בפירוש מילולי – "פסגה שבאה בתעופה". האגדה מספרת כי כאשר הגיע לאזור הנזיר חווי-לי שהקים את מקדש לינגיין, הוא הופתע מאוד לראות במקום זה גבעת אבן גיר אשר שונה כל כך מגבעות אבן החול המאפיינות את הסביבה ומקיפות אותה מכל עבר. מכיוון שגבעה זו הזכירה לו יותר את נוף מולדתו, סבר כי היא עפה למקומה מהודו ועל כן קרא לה בשמה.

ניתן לומר שהכניסה למקדש לינגיין מפורסמת כמעט כמו המקדש עצמו: מדרונות הפסגה משובצים בכ-300 פסלים ותחריטים של בודהות המתוארכים מן המאה ה-10 למאה ה-14 לספירה. בין הפסלים ניתן לראות לא מעט מופעים של הבודהה הצוחק, אשר המפורסם בהם הפך להיות הסמל של האזור, ואחד המראות המפורסמים ביותר של העיר חאנגדז'ואו (בתמונת השער).

פסל נוסף של הבודהה הצוחק על מדרונות הפסגה (צילום: טל ניצן)

פסל נוסף של הבודהה הצוחק על מדרונות הפסגה (צילום: טל ניצן)

(צילום: טל ניצן)

(צילום: טל ניצן)

מלבד החשיבות ההיסטורית של הגבעה והפסלים בה, פסגת פיילאי הינה מקום מקסים לטיול קצר בטבע. אם אינכם קצרים בזמן, מחכים לכם שבילים ארוכים המתפתלים בין עצים מיוחדים וצמחייה פראית.

לשורשים ולענפים חיים משל עצמם (צילום: טל ניצן)

לשורשים ולענפים חיים משל עצמם (צילום: טל ניצן)

(צילום: טל ניצן)

(צילום: טל ניצן)

מקדש לינגיין

 

מקדש לינגיין מתבלט מבין מקדשים רבים בסין בזכות גודלו – כ-90,000 מטר רבוע – וכן בזכות גודלם ופארם של היכליו. בעוצמה של גודל המקדש תבחינו כבר מההיכל הראשון שתראו – היכל מלכי השמיים (Tiānwáng diàn, 天王殿). אפילו שמדובר רק בהיכל הכניסה, שלו חשיבות פחותה מההיכלים הפנימיים של המקדש, זהו היכל בעל גובה וחזות מרשימה בהרבה מאשר היכלים ראשיים במקדשים אחרים בסין. הפסל המרכזי בהיכל זה הוא של בודהה הצוחק – מוטיב חוזר במקדש ובפסגת פיילאי.

הבודהה הצוחק בהיכל מלכי השמיים (צילום: טל ניצן)

הבודהה הצוחק בהיכל מלכי השמיים (צילום: טל ניצן)

הבודהה הצוחק הינה דמות של גבר קירח שמנמן וחביב למראה מן הפולקלור הסיני, המופיע לרוב עם חיוך רחב וצוחק אשר העניק לו את כינויו. שם אחר לבודהה הצוחק הוא בו-דאי (Bùdài, 布袋), שמשמעותו "שק בד" והוא מתייחס לשק הבד שמחזיקה הדמות ברבים מפסליה. הבודהה הצוחק נפוץ מאוד בסין והוא מוערץ בזכות שמחת החיים שלו, על פי מסורות מסוימות נהוג לשפשף את בטנו למזל טוב.

ההיכל המרכזי של המקדש (צילום: טל ניצן)

ההיכל המרכזי של המקדש (צילום: טל ניצן)

ככל שתיכנסו אל פנים המקדש ותטפסו במעלה הגבעה על צלעה הוא נבנה, תמצאו עוד ועוד היכלים ופסלים מרשימים ומעניינים. אך האובייקט החשוב ביותר בתחומי המקדש הוא ללא צל של ספק פסלו המוזהב הענק של בודהה שקיאמוני היושב בתוך ההיכל המרכזי של המקדש (Dàxióng bǎodiàn, 大雄宝殿), הבודהה המקורי והדמות המרכזית בבודהיזם על עקרונותיה נוסדה הדת.

משמאל: בודהה שקיאמוני (צילום: טל ניצן)

משמאל: בודהה שקיאמוני (צילום: טל ניצן)

מלבד לפסלים הרבים, מהווה המקדש מפגן מרהיב של אמנות, המעטרת כל מטר פנוי במתחם המקדש היפייפה. מקירות מצויירים ומגולפים ועד חלונות מפוסלים, גגות מעוטרי חיות ונוקשי דלתות מעוצבים – כל פינה במקדש חושפת אמנות סינית מרתקת. 

דמויות ועיטורים מושקעים מקשטים כל חלקה במקדש (צילום: טל ניצן)

דמויות ועיטורים מושקעים מקשטים כל חלקה במקדש (צילום: טל ניצן)

(צילום: טל ניצן)

(צילום: טל ניצן)

(צילום: טל ניצן)

(צילום: טל ניצן)

(צילום: טל ניצן)

(צילום: טל ניצן)

הפסגה הצפונית

 

הנקודה הכי גבוהה בעיר חאנגדז'ואו מרובת הגבעות הינה הפסגה הצפונית (Northern Peak, Běi gāofēng, 北高峰), הנישאת לגובה 355 מטר ונמצאת ממש בסמוך למקדש לינגיין ולפסגת פיילאי. בפסגה ישנו מקדש קטן, אך חשוב מכך יש בה נקודת תצפית החולשת על נופם של העיר ואזור האגם המערבי. בהנחה ותגיעו ביום עם ראות טובה, מומלץ בהחלט להקדיש את הזמן ולהעפיל לפסגה, הנחשבת לאחת מנקודות התצפית הטובות ביותר בעיר. לפסגה ניתן להגיע בעזרת הרכבל העולה אליה ב-7 דקות.

מחלון הרכבל נשקפים מטעי התה של האזור (צילום: סרפין טולט)

מחלון הרכבל נשקפים מטעי התה של האזור (צילום: סרפין טולט)

הנוף מהפסגה הצפונית (צילום: סרפין טולט)

הנוף מהפסגה הצפונית (צילום: סרפין טולט)

מידע שימושי

 

הגעהמהאגם המערבי קחו את קו התיירים 游2 או את קו K7 לתחנת לינגיין (Língyǐn, 灵隐).

מחיר כניסה מקדש לינגיין: 30 יואן; פסגת פיילאי: 45 יואן; הפסגה הצפונית: חינם, רכבל – 40 יואן הלוך חזור.

שעות פתיחה: מקדש לינגיין ופסגת פיילאי 7:00-18:00, אך מכירת כרטיסים עשויה להסתיים עוד לפני כן; הפסגה הצפונית: 8:00-17:00.

 

טל ניצן
 
רכזת אדמניסטרטיבית במכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית. למדה באוניברסיטאות ג'יאו טונג בשאנגחאי ובדז'ה-ג'יאנג בחאנגדז'ואו. בעלת תואר ראשון בלימודי אסיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית.