סיור באגם המערבי

הסינים לא יודעים שובע מיופיו של האגם המערבי (Xī hú, 西湖). כל סיני שביקר בחאנגדז'ואו – ולמעשה גם כל סיני שלא היה לו העונג עדיין – ידע לספר לכם באריכות ובהשתפכות על ייחודו וקסמו של האגם היפייפה. עם זאת, התיירים המערבים עוד לא גילו לחלוטין את הפנינה המיוחדת הזאת, בשל חוסר ידע על האגם היפיפה לצד חסך בהבנת החשיבות ההיסטורית של המקום. 

האגם המערבי של חאנגדז’ואו הוא אגם מים מתוקים, שהיקפו כ-12 ק"מ וסביבו נמצאים מרבית אתרי התיירות של העיר. במקור משערים כי הוא היה מפרץ מים רדודים, אך כתוצאה מסחף הנהרות צ'יאן-טאנג והיאנגדזה נחסם מוצאו אל הים והוא הפך ברבות השנים לאגם. האגם נזכר תחת שמות שונים בכתבים סינים החל מהמאה ה-2 לספירה, ותחת השם הנוכחי הוזכר לראשונה בשיריו של באי ג'ו-יי, בן זמנה של שושלת טאנג (618-907 לספירה).

שרשרת של מושלים משוררים בחאנגדז'ואו עזרו לקבע את מעמדו של האגם בשירה ובספרות הסינית, והפיכת חאנגדז'ואו לעיר הבירה של סין בתקופת סונג הדרומית (1127-1279 לספירה) קיבע סופית את האגם כמקום מפלט של אריסטוקרטים ואמנים. לאורך ההיסטוריה נהרו אמני סין לאגם כדי לקבל השראה ליצירותיהם, והוא ממשיך להוות מוקד משיכה לאמנים רבים – כמו גם לתיירים – עד היום. לאחרונה הוא אף הוכר על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי בשל היותו מודל משפיע על הגינון בסין, בקוריאה וביפן.

אין-ספור סיפורי עם אופפים את האגם המערבי וכוללים סיפורים רומנטיים וטרגדיות לרוב. לאגם אף סיפור בריאה משלו אשר קיבל צורות שונות ומגוונות. אחת הגרסאות מספרת כי לפני שנים רבות דרקון הג'ייד (אבן איחד) ועוף החול הזהוב מצאו פיסת אבן ג'ייד לבנה וטהורה בארץ הפיות שסביב נהר הכסף בשמיים (שביל החלב). בעבודה קשה הם הצליחו להפוך את האבן לכדור מושלם שבכל מקום שהוא הגיע אליו צמחו מיד עצים ירוקים ופרחים מלבלבים. כאשר השמועה על הכדור הגיעה לאוזניה של הקיסרית השמיימית היא חשקה בכדור וציוותה על לוחמיה להשיגו. במהלך הקרב על הכדור, הוא נשמט וכשנגע באדמה הפך לאגם המערבי הצלול כקריסטל, ועל ההרים סביבו צמחו מיד עצים ופרחים.

הסינים לא יודעים שובע מיופיו של האגם המערבי (צילום: טל ניצן)

כפי ששמו של האגם מסגיר, הוא נמצא בחלקה המערבי של העיר, כשרוב האתרים התיירותיים האחרים של העיר נמצאים מדרום או ממערב לו. האגם תחום באמצעות ארבעה רחובות – רחוב ההר הצפוני מצפון (Běishān jiē, 北山街), רחוב ההר הדרומי מדרום וממזרח (Nánshān jiē, 南山街), טיילת חובין ממזרח (Húbīn lù, 湖滨路) ורחוב יאנג-גונג ממערב (Yánggōng dī, 杨公堤). מלבד זאת חוצים אותו שני שבילים – האחד נקרא טיילת סו-די (Sūdī, 苏堤) שחוצה את האגם מדרום לצפון וקרויה על שם המשורר ומושל העיר בעבר סו דונגפו שהורה על בנייתה; והשני נקרא טיילת באי-די (Báidī, 白堤), שיוצאת מהפינה הצפון מזרחית של האגם לכיוון אי גבעת ההתבודדות (Gūshān, 孤山), וקרויה על שם באי ג'ו-יי שהוזכר קודם לכן. להתמצאות קלה, מומלץ ביותר להיעזר במפות התיירות שתוכלו למצוא בכל פינה בעיר.

נקודות עניין מסביב לאגם המערבי

1. טיילת חובין – הטיילת היא הגבול המזרחי של האגם, והיא נראית "עירונית" יותר מחלקיו האחרים. הטיילת צמודה לרחוב חובין ומקבילה לרחוב יאן-אן עמוס חנויות המותגים. בצמוד לטיילת (ממול לגן העירוני מס' 3, sān gōngyuán, 三公园) יש מזרקה על גבי האגם ובה מתקיים כל ערב מופע אור-קולי שנמשך כרבע שעה, ולטענת המקומיים כולל מעל ל-400 זרמי מים. המופע מומלץ ביותר למשפחות עם ילדים אך ממש לא רק להן, וכדאי לברר מראש במלון באיזה שעות הוא מתקיים ולהגיע לפני הזמן כי המקום מתמלא במהירות. בנוסף, ברחוב חובין יש סניף של מסעדת "הבית של סבתא" (Wàipójiā, 外婆家), אולי המסעדה הידועה ביותר בחאנגדז’ואו, שמציעה אוכל טעים מאוד וכן את המאכלים הייחודיים של העיר (אם כי יש האומרים שלא מאוד אותנטיים) במחירים סבירים בהחלט, אבל לעתים התור אליה עשוי להיות ארוך.

הגעה: מדרום – קווי אוטובוס מס' 4, 7, 12, 25, 42, 51, 59, 60, 102, 271, 287, 291, ו-514 לתחנת הגן העירוני מס' 1 (yī gōngyuán, 一公园). מצפון –  קווי אוטובוס מס' 7, 10, 16, 25, 27,49, 51, 103 ו-118 לתחנת שער צ'יאן-טאנג (qiántáng ménwài, 钱塘门外).

מופע המזרקות בטיילת חובין (צילום: טל ניצן)

2. דרום מזרח האגם – השביל הנמתח מהפינה הדרום מזרחית של האגם וממשיך צפונה לאורך מזרח האגם עד לאמצעו בערך הוא אחד האזורים היפים ביותר בסביבה. השביל הוא אחד המקומות הטובים ביותר לראות בהם את הפריחה האביבית בעיר, וכן את פריחת הלוטוס בקיץ ולאורכו משובצים גשרים ופביליונים רבים המוסיפים לנוף המקסים. בעונת התיירות, בלילות נדלקים הפנסים והבניינים מוארים באורות לבנים-צהובים המשתקפים במי האגם, מחזה שלא כדאי לפספס.

הגעה: מדרום – קווי אוטובוס מס' 4, 6, 31, 51, 52, 87 ו-334, וקווי התיירים 游2 ו-游6 לתחנת הגשר הארוך (chángqiáo, 长桥). מצפון – קווי אוטובוס מס' 4, 7, 12, 25, 42, 51, 59, 60, 102, 271, 287, 291, ו-514 לתחנת הגן העירוני מס' 1 (yī gōngyuán, 一公园).

גשר סיני קלאסי במזרח האגם (צילום: טל ניצן)

3. טיילת סו-די – כאמור הטיילת חוצה את האגם מדרום לצפון, ובנוסף גם מחלקת את האגם לשניים – האגם המערבי גופא ו"האגם המערבי הפנימי" (Xīlǐ hú, 西里湖). התוצאה היא שלאורך הטיילת נשקפים מימיו הרגועים של האגם מימין ומשמאל ומשרים אווירה רגועה ונעימה. מלבד זאת, לאורך הטיילת נטועים עצי ערבה ענקיים והיא רצופת גשרים בסגנון סיני וכן פינות ישיבה רבות, ההופכים אותה למקום מושלם לבלות אחר צהריים שלווים או לעשות טיול לילי (בעונת התיירות סביבת האגם מוארת עד לשעות הלילה).

הגעה: מדרום – קווי אוטובוס מס' 4, 31, 51, 52, 87, 315, 334, B514 ו-822, וקווי התיירים 游2 ו-游6 לתחנת הטיילת (Sūdī, 苏堤). מצפון – קווי אוטובוס מס' 7, 15, 27, 28, וקווי התיירות 1游, 2游, 3游, 4游,  5游 לתחנת מקדש יוא'ה פיי (Yuèmiào, 岳庙).

מבט מטיילת סו-די בלילה (צילום: נוגה פייגה)

4. האי ש'יאו-יינג (Xiǎoyíng, 小瀛) – האי המלאכותי הזה הוא שביל רחב המקיף ארבע בריכות גדולות. משפתו הדרום-מערבית של האי אפשר לראות את "שלוש הבריכות המשקפות את הירח" (sān tán yìn yuè, 三潭印月), שהן בעצם שלוש פגודות סיניות מיניאטוריות שנחות על מי האגם ובליל פסטיבל אמצע הסתיו כשמדליקים בכל אחת מהם נר, השתקפות האור על מי האגם יוצרת מחזה מרהיב. גם ביום יש לפגודות שנבנו לפני יותר מ-800 שנים קסם רב, והן מפורסמות בכל רחבי סין ואף מחוץ לה, מכיוון שזכו להופיע על גב שטרות הכסף של יואן אחד. אם תרצו להתרשם מהעמודים מקרוב מומלץ לקחת שיט, ומומלץ אפילו יותר לקחת סירה פרטית שתיקח אתכם הכי קרוב שאפשר.

הגעה: סירות גדולות וקטנות יוצאות אל האי מהקצוות של טיילת סו-די מדרום או מצפון.

שלוש הבריכות המשקפות את הירח (צילום: טל ניצן)

5. גבעת ההתבודדות – מסופר על משורר בשם לין בו שחי בתקופת שושלת סונג הצפונית (960-1127) בגבעה ובילה את זמנו בגידול עצי שזיף ועגורים. מכיוון שבחר בחיי פרישות ומעולם לא התחתן נקרא המקום גבעת ההתבודדות. הגבעה, המחוברת ליבשה באמצעות טיילת באי-די, היא אמנם הפסגה הכי נמוכה בסביבת האגם אך היא האי הכי גדול בו, וזהו גם האי היחיד שאיננו מלאכותי. מן הגבעה נשקף נוף האגם וההרים שסביבו, אך מכיוון שזוהי נקודה נמוכה יחסית זו היא לא התצפית הטובה ביותר על האגם. ובכל זאת, על האי יש כמה דברים ששווה לראות –במרכז הגבעה נמצא פארק דז'ונגשאן (Zhōngshān gōngyuán, 中山公园) הנעים, בפסגתה נמצא מקום מושבה של אגודת החותמות העתיקה ש'ילינג (Xīlíng yìnshè, 西泠印社). אך מעל הכל, למרגלות הגבעה מכיוון מערב נמצא גשר ש'ילינג (Xīlíng qiáo, 西泠桥), ממנו תוכלו לצפות בשקיעה מהפנטת ברקע של טיילת סו-די.

הגעה: ממזרח – קווי אוטובוס 7, 27K, 27, 51, 52, 81K, 118, 850K, וקווי התיירים 9游 ו- 10游 לתחנת גה-לינג (gélǐng, 葛岭), לכו לאורך האגם (כשהוא נמצא מצד ימין שלכם), עד ל"גשר השבור" (duàn qiáo, 断桥), חצו אותו ולכו לאורך טיילת באי-די עד לגבעה. ממערב – קווי אוטובוס מס' 7, 15, 27, 28, וקווי התיירות 1游, 2游, 3游, 4游,  5游 לתחנת מקדש יוא'ה פיי (Yuèmiào, 岳庙), עברו את המקדש ולכו לאורך האגם (כאשר הוא מצד ימין שלכם) עד שתראו את גשר ש'ילינג גשר, חצו אותו לכיוון הגבעה.

שקיעה מגשר ש'ילינג (צילום: טל ניצן)

6. תצפית מלמעלה על האגם – אין ספק שאחת הדרכים הטובות ביותר להתרשם מהאגם המערבי היא במבט מלמעלה, ויש שתי נקודות סביב לאגם שהן גבוהות מספיק כדי להתאים למשימה. הנקודה הראשונה נמצאת מדרום לאגם ברחוב ההר הדרומי והיא הקומה העליונה של פגודת לייפנג (Léifēng tǎ, 雷峰塔), ממנה ניתן להשקיף על האגם כולו. זוהי נקודה מצוינת לתצפית והפגודה בעצמה היא אתר מעניין, אך חשוב לזכור שהכניסה אליה היא בתשלום (40 יואן), היא מוגבלת בשעות פתיחה מסוימות ויש בה הרבה אנשים יחסית (במיוחד בסופי שבוע). אם זה פחות מתאים לכם ניתן לבחור בנקודה השנייה אשר נמצאת מצפון לאגם, מעל רחוב ההר הצפוני, והיא הר באו-שה (Bǎoshí shān, 宝石山), אותו תוכלו לזהות לפי פגודת באוצ'ו (Bǎochù tǎ, 保俶塔), פגודת אבן מרשימה הניצבת על פסגתו ונראית למרחוק. היתרון הגדול של התצפית מן ההר הוא שזהו לא אתר סגור ולכן הכניסה היא חינם וגם ניתן להגיע אליו בכל שעה – למשל בזמן הזריחה. על ההר עצים רבים אשר חוסמים במרביתו את הנוף לאגם, אך ניצבת עליו אבן ענקית שאם תטפסו עליה יתגלה לכם האגם כולו פרוס לרגלי ההר.

הגעה: לפגודת לייפנג – קווי אוטובוס 4K, 504K, 514K, 808K, 822, וקווי התיירים 1游, 2游, 6游, 7游 ו-9游 לתחנת מקדש ג'ינג (Jìng sì, 净寺). לפגודת באוצ'ו – קווי אוטובוס 7, 27K, 27, 51, 52, 81K, 118, 850K, וקווי התיירים 9游 ו- 10游 לתחנת גה-לינג (gélǐng, 葛岭).

תצפית מפגודת לייפנג (צילום: טל ניצן)

במידת האפשר, הימנעו מהגעה לאזור האגם בסופי שבוע ובחגים הלאומיים – בתור אחד האתרים הפופולאריים ביותר בסין הוא עשוי להיות צפוף, בלשון המעטה.