רבקונג (טונגרן)

תמיד חלמתם לראות את טיבט אבל הטיול ללהסה מסובך, מתוכנן או יקר מדי? לפי תושבי העיירה רבקונג (Rebkong, རེབ་གོང), או בשמה הסיני- טונגרן (Tóngrén, 同仁), רק זרים חושבים שטיבט נמצאת אי שם על פסגות ההימלאיה. למעשה גם בסין ישנם מחוזות טיבטים אוטונומיים שבהם חיים את התרבות והמסורת הטיבטית במלוא הדרה. אם תשאלו את המקומיים ברבקונג, הם יגידו שהם חיים בטיבט – לא בסין – ושהעיירה שלהם היא ליבה הפועם של טיבט.

רבקונג היא עיירה טיבטית בינונית בגודלה הנמצאת כ-200 ק"מ דרומה משינינג (Xīníng, 西宁), עיר הבירה של מחוז צ'ינגחאי (Qīnghǎi, 青海) במערב סין. זו עיירה מפותחת ומודרנית שניתן למצוא בה מסעדות, מלונות וחנויות רבות של בגדי טיולים וספורט, ויחד עם זאת, היא נחשבת למרכז של השכלה ואמנות טיבטית, ובמיוחד של הטנקה – אמנות הציור הטיבטית המסורתית.

ילדים טיבטים ברבקונג (צילום: ירדן מאירוביץ')

המקומיים אוהבים לספר שהעיירה היא גם מרכז של אקטיביזם חברתי, בייחוד של טיבטים צעירים, המנסים לשמר ואף לחזק מסורות טיבטיות וכן את השימוש בשפה הטיבטית, אל מול תהליך סיניזציה מתמשך המתרחש באיזור. נראה שבכך הם ממשיכים מסורת ארוכת שנים, שכן רבקונג, כמו רובו של מחוז צ'ינגחאי, הייתה בעבר חלק ממחוז אמדו – אחד משלושת המחוזות המסורתיים של הממלכה הטיבטית, שהיה ידוע כבית הגידול של מרבית המנהיגים הרוחניים והחכמים הטיבטים.

מעבר לכך, רבקונג שוכנת במיקום יפהפה בעמק בגובה של 2500 מ' מעל פני הים, בקצה הרמה הטיבטית, כשלצידה זורם נהר לונגוו (Lóngwù, 隆务) – יובל של הנהר הצהוב. סביב העיירה מתנשאים הרים ושטחי מרעה נרחבים המשמשים את רועי הצאן הטיבטים, כך שהיא מהווה בסיס מעולה לטיולי טבע באיזור בתולי ולא מתוייר. לא רבים מגיעים למחוז צ'ינגחאי ולרבקונג בפרט, וגם אלו המחליטים לבקר בעיירה לרוב עוצרים בה ליום-יומיים בלבד כדי לראות את ציורי הטנקה המפורסמים. עם זאת, מדובר בפנינה חבויה ומקסימה המציעה הצצה ייחודית לתרבות הטיבטית וכן מגוון של טיולי טבע יפהפיים ונגישים, ואפשר בקלות לבלות בה מספר ימים.

ציורי הטנקה המפורסמים של רבקונג (צילום: טל ניצן)

אמנות ומסורת טיבטית

מנזר רונגוו 

מנזר רונגוו (Rongwo Gonchen Monastery, בסינית: Lóngwù sì, 隆务寺) בנוי על מורדת ה“הר המערבי" (Xī shān, 西山)' בקצה הדרום-מערבי של העיירה. המנזר נבנה כבר בשנת 1301 והורחב משמעותית בתקופת שושלת מינג (1368-1644), אך למעשה המבנים שרואים כיום נבנו בשנות ה-80 של המאה ה-20 לאחר שהמנזר המקורי נחרב במהלך מהפכת התרבות (1966-1976). אך לעומת מקדשים אחרים בסין ששוחזרו ואיבדו מקסמם, במנזר רונגוו יש עדיין אווירה עתיקה וחגיגית. אפשר ללכת לאיבוד במשך שעות בין הסמטאות של הקומפלקס הגדול, המורכב ממקדשים, בתי מגורים של שבע מאות הנזירים שחיים במנזר, שלושה מוסדות אקדמיים שונים, היכלי תפילה ועוד. מהחלק העליון של המנזר ניתן להשקיף על העיירה.

תצפית על העיירה ממעלה מנזר רונגוו (צילום: טל ניצן)

אם תתכננו את הזמן בהתאם, תוכלו לראות בכל יום בשעה 18:30 את טקס הדיון של הנזירים, שבו הם מציגים את עיקרי התאולוגיה הבודהיסטית שנלמדו באותו היום. בנוסף, אלו הרוצים לבצע קורה (הקפה של אתר טיבטי קדוש, כחלק מטקס דתי, עלייה לרגל וכו') יכולים להצטרף למקומיים המקיפים את המנזר בעודם שרים מנטרות ומסובבים את מאות גלגלי התפילה הצבעוניים.

הכניסה למנזר נמצאת מול כיכר גדולה עם פסל זהוב במרכזה, שבה ניתן לראות את זקני העיירה בלבוש המסורתי יושבים, מתפללים ולעיתים עורכים טקסים דתיים שונים. כמו כן, בדרך למנזר ניתן לעבור בשוק שבו ניתן למצוא מזכרות טיבטיות שונות וכן ירקות, פירות ודוכני אוכל שונים.

דרכי הגעה: המנזר נמצא ברחוב דה-חה-לונג דרום (Déhélóng nán lù, 得合隆南路)
שעות פתיחה: 8:00-19:00.
כניסה: כרטיס רגיל – 60 יואן; כרטיס סטודנט/ילד/אזרח ותיק – 30 יואן (לא תמיד מבקשים תשלום).

זקני העיירה מתפללים בכיכר (צילום: טל ניצן)

מנזר ווטון

מנזר ווטון (מנזר ווטון (Sengeshong , בסינית: Wútún sì, 吾屯寺) נמצא בכפר וווטון הידוע כ"כפר הטנקה" – כפר יפה ושקט שמתגוררים בו אמנים רבים ושווה לשוטט בו כחלק מהביקור במנזר. המנזר (שגם הוא משוחזר) מהווה דוגמה מעניינת לארכיטקטורה טיבטית מודרנית. הוא מחולק למנזר תחתון (Sengeshong Yagotsang, בסינית: Wútún xià sì, 吾屯下寺) ומנזר עליון (Sengeshong Magotsang, בסינית: Wútún shàng sì, 吾屯上寺), כשבכל אחד מהם ישנם מקדשים מעוטרים בציורי טנקה מרהיבים, אולמות תפילה, חצרות וחדרי סטודיו של האמנים. עבודות הטנקה מתארות אלמנטים שונים מהעולם הבודהיסטי – אגדות, סיפורים היסטוריים, דמויות מהפנתאון הבודהיסטי ועוד. הציורים נעשים בעבודת יד איטית ומדוקדקת שמהווה סוג של מדיטציה לאמן, וכשרואים ציור של אמן טנקה מנוסה קשה להאמין שהפרטים הקטנים והמדויקים להפליא האלו נעשו ביד אדם. ואכן לתוך היצירות משקיעים האמנים עבודה כה רבה עד כי מסופר על אדם שהציע לרכוש ציור טנקה גדול מימדים מאחד המאסטרים הידועים במקום בסכום של מיליון דולר, אך המאסטר סירב משום שהיצירה מושלמת בעיניו והוא לעולם לא יוכל ליצור שוב דבר כזה.

המקדשים והבניינים הצבעוניים של ווטון (צילום: ירדן מאירוביץ')

סטופות טיבטיות בווטון (צילום: ירדן מאירוביץ')

בכניסה לכפר, ליד הכביש הראשי, נמצאת האקדמיה ללימודי אמנות הטנקה, אליה מגיעים צעירים מכל רחבי סין, על מנת ללמוד מהמאסטרים הגדולים ביותר כיצד להפוך לאמני טנקה בעצמם. הסטודנטים עשויים להציע לערוך לכם סיור (לפעמים אף ללא תשלום), וכך תוכלו ללמוד על תהליך העבודה הארוך והקפדני, הכולל גם את הכנת הצבעים עצמם. לחילופין תוכלו להיכנס ולהציץ בגלריות הפזורות בכפר, בהן לעיתים קרובות יושבים ועובדים האמנים.

דרכי הגעה: הכפר ווטון (Wútún cūn, 吾屯村) נמצא כ-7 ק"מ צפונית לרבקונג. מיניבוסים יוצאים מהעיירה לכיוון המנזר בין השעות 8:00-17:30 (כ-20 דקות, 7 יואן). ניתן גם לקחת מונית, ללכת ברגל (כשעה וחצי הליכה) או לתפוס טרמפים (שימו לב, לעיתים נהגי הרכב יבקשו תשלום ולכן חשוב להבהיר מראש אם לא מעוניינים לשלם).
שעות פתיחה: 8:00-17:00. 
מחיר כניסה: המנזר התחתון – 30 יואן. המנזר העליון – חינם, מלבד לאולם שהכניסה אליו עולה 30 יואן (לא תמיד מבקשים תשלום).

אמני הטנקה בווטון (צילום: טל ניצן)

מויזאון האמנות של רבקונג 

אם נשאר לכם קצת זמן מומלץ מאוד להגיע למוזיאון האמנות של רבקונג (Règòng yìshù bówùguǎn, 热贡艺术博物馆) הנמצא במרכז העיירה, והוא כמובן אופציה מצוינת ליום סגריר וגשום. במוזיאון תמצאו ציורי טנקה רבים לצד צורות נוספות ומגוונות של אמנות טיבטית ובכללן ,תלבושות ומסיכות טיבטיות ססגוניות וחפצי קודש בודהיסטים מהודרים. 

דרכי הגעה: כתובת המוזיאון היא Règòng lù 52 hào, 热贡路52号
שעות פתיחה: 
מחיר כניסה: חינם.

מוזיאון האמנות של רבקונג. תלבושות טקסיות ססגוניות (צילום: טל ניצן)

מוזיאון האמנות של רבקונג. מנדלה עשויה חול (צילום: טל ניצן)

טיולי טבע

בשונה ממקומות אחרים בסין, באיזור רבקונג אין פארקים מסודרים והטבע הוא בתולי ופתוח לקהל הרחב, כך שזה מקום אידיאלי לשוטטות בנופים מרהיבים הכוללים הרים נישאים, עמקים שנחלים מתפתלים בהם, שטחי מרעה עצומים, וכפרים ומנזרים משובצים ביניהם. באביב תוכלו ליהנות מערבות עשב ירוקות ופרחים צבעוניים, ואילו בסתיו האיזור נצבע בצבעי השלכת.

בסתיו נצבע האזור צבעי שלכת (צילום: ירדן מאירוביץ')

מרבקונג מערבה

ניתן לעלות באחד השבילים היוצאים מהחלק האחורי של מנזר רונגוו ומטפסים על הגבעות שממערב לעיירה. בתחילת הטיפוס ממרכז העיירה תעברו דרך העיר העתיקה שנראית כפרית מאוד ומומלץ לבקר בה בלי קשר לטיפוסי הרים. לא תמיד יש שבילים מסומנים על הגבעות, אך הן לא תלולות מאוד ולאורך הדרך רואים את העיירה כך שקל לשמור על כיוון ההליכה. אם מטפסים מספיק גבוה מגיעים לשטחי מרעה גדולים שמהם נשקף נוף נפלא על העיירה. ישנו גם כביש סלול שעולה לגבעות, וניתן ללכת לאורכו אך הוא מתפתל ולכן ארוך יותר מטיפוס "דוך".

ערבות דשא נפרשות עד לאופק. הגבעות המערביות (צילום: ירדן מאירוביץ')

מרבקונג מזרחה

טיול יום נעים אפשר לעשות בפארק הלאומי מאיש'יו (Màixiù guójiā sēnlín gōngyuán, 麦秀国家森林公园), הנמצא מדרום לרבקונג, בין 15 דקות לשעה נסיעה מהעיירה. הפארק הוא למעשה איזור נרחב בין עמק רבקונג לבין הפאס שבדרך לכפר דזה-קו (Zékù, 泽库), והוא כולל יערות, גבעות מתנשאות לצד קניונים ונהרות, שטחי מרעה עם פריחה צבעונית, נוודים טיבטים ויאקים בחודשי הקיץ, ומנזרים שצצים פה ושם וקירותיהם צובעים באדום-לבן את הנוף המרשים. למרות שלכאורה מדובר בפארק לאומי, הטבע הוא פראי ולא נגוע, אין דקים מעץ ולא גובים תשלום בכניסה. מצד שני, אין במקום מרכז מידע או מתקנים כלשהם למבקרים, וגם אין מפות מסודרות – לכן חשוב לטייל באיזור בזהירות ובאחריות, ומומלץ לעשות מסלולי הלוך-חזור ולא לנסות לבנות מסלול מעגלי.

אופציה נוחה לטיול יום יפהפה היא ג'אנגלונג (Janglung། , בסינית: Jianglong, 江龙) – עמק הנמצא בסך הכל 5-10 דקות נסיעה מרבקונג. ניתן להגיע באוטובוס הנוסע מרבקונג דרומה, לקחת מונית או לתפוס טרמפ. מהכביש הראשי יש לחצות את הנהר הגדול לכיוון מזרח ולאחר מספר דקות מגיעים לכפר מקסים, שממנו מתחילים לצעוד מזרחה לאורך הנחל. בתור התחלה, לא רחוק מהכפר ישנם שני מנזרים שמהם נשקף נוף יפה של העמק ומומלץ לבקר בהם. משם אפשר להמשיך לצעוד בשבילי עפר שונים, חלקם עולים במתינות בתוך העמק וחלקם מטפסים על ההרים שמסביב, עוברים בערבות העשב הפתוחות ואף ממשיכים מזרחה עד למחוז גאנסו הסמוך (בטרק לא פשוט של מספר ימים). כל שביל שתבחרו בו יפגיש אתכם עם נופים משגעים ומקומיים ידידותיים ביותר.

מידע נוסף על טיולי יום באיזור ניתן למצוא באתר הזה (באנגלית).

תצפית יפה על העמק. ג'אנגלונג (צילום: ירדן מאירוביץ')

מידע שימושי

דרכי הגעה: מש'ינינג – אוטובוסים (כ-3 שעות, 40 יואן) יוצאים בכל חצי שעה, בין השעות 7:30-17:30, מתחנת האוטובוס שמול תחנת הרכבת המזרחית (Xīníng kèyùn zhōngxīn, 西宁客运中心). מש'יאחה (夏河, Xiàhé) בגאנסו –  אוטובוס (כ-3 שעות, 35 יואן) אחד ביום יוצא מתחנת האוטובוס המרכזית ב-7:30 בבוקר. בין אם מגיעים לרבקונג מצפון או מדרום, הנסיעה יפהפיה ועוברת בין גבעות ועמקים ירוקים, נהרות מתפתלים ושטחי מרעה מנוקדים בבעלי חיים מלחכים עשב, מומלץ להישאר ערים!

שפה: רבים מתושבי העיירה הטיבטים לא מדברים מנדרינית ואף לא קוראים סימניות סיניות, כך שלהראות כתובות בסינית כנראה לא יועיל וגם הסינית שהתאמנתם עליה בטיול עד כה לא ממש…

לינה: בטונגרן אין ממש הוסטלים במובן המערבי של המילה. ישנם לא מעט בתי הארחה ומלונות ברמות שונות אך הם יקרים יחסית, וקשה להאמין שהצוות שלהם יהיה דובר אנגלית. עם זאת, יש בעיירה אופציה מצוינת ב-Airbnb – לינה בדירה ביתית ומרווחת של בחור טיבטי מקסים שחי בקנדה הרבה שנים ודובר אנגלית מצוינת. זו האופציה הכי זולה (כ-20 דולר ללילה לחדר זוגי) ובעיקר הזדמנות נהדרת ללמוד מהמארח על חייהם של הטיבטים בסין ובכלל, ולקבל המלצות מעולות לאיזור. לעמוד של הדירה לחצו כאן.

אוכל: 75% מתושבי רבקונג הם טיבטים ואילו השאר הם בני חאן או חווי (המיעוט האתני המוסלמי). בעקבות כך האוכל בעיירה מגוון מאוד – עשרות בתי תה טיבטיים, מסעדות של בני חווי שמתמחות בנודלס טרי עם בשר ורוטב חריף, דוכני מאפים מאודים במגוון צורות וטעמים, יוגורט יאק טרי שנמכר בצנצנות בכל רחבי העיר ובמיוחד באיזור השווקים, ועוד. ברחוב ש'יה-צ'יונג דרום (Xiàqióng nán lù, 夏琼南路) ממול לבית הספר יש מסעדה קטנה שמגישה לחמניות מאודות ממולאות (באודזה) ומרק וונטון מדהימים.

הכתבת בעלת בלוג הטיולים "אני רוצה תמיד עיניים".