סין הינה, לפי כל אמת מידה, מדינה בטוחה לטיול. הפשיעה נגד תיירים נדירה למדי, וכך גם הטרדות מיניות והערות בעלות מימד מיני כלפי נשים מטיילות. היחס כלפי התיירים המערביים נוטה להיות חם ואוהד במיוחד, ועל אף מחסום השפה מרבית הסינים ייצאו מגדרם כדי לעזור לתייר במצוקה – לעיתים תוך בזבוז זמן וכסף מצדם. עם זאת, כמו בכל מקום אחר בעולם, גם ביעדים תיירותיים בסין מסתובבים נוכלים אשר מחפשים להונות את התיירים המבולבלים.

לפני שאתם שמים שכפ"ץ ונכנסים לכוננות מלחמה, דעו כי הרמאים הסינים לא מאוד יצירתיים ומקוריים ומרבית ההונאות מתרכזות לכמה סוגים קבועים. כדי שתהיו מוכנים מראש ולא תיפלו בפח, לפניכם 5 ההונאות הנפוצות ביותר בסין.

 

טיולי הקניות

חנויות בסין. צילום אילוסטרציה (צילום: טל ניצן)

חנויות בסין. צילום אילוסטרציה (צילום: טל ניצן)

איפה זה קורה? נפוץ במיוחד בבייג'ינג, אך קורה בעוד אזורים תיירותיים.

כל מי שמגיע לבייג'ינג בפעם הראשונה, רוצה כמובן לבקר בחומה הגדולה. אך מכיוון שמדובר על פי רוב בימי הטיול הראשונים בסין, תיירים רבים חוששים לעשות זאת באופן עצמאי. כמעט כל בית הארחה או מלון בעיר מציע סיור כלשהו לחומה, אבל המחירים של אלו עשויים להיות גבוהים במיוחד. ואז, כשהתעייפתם מלנסות לתקשר עם אנגלית רצוצה, צדות עיניכם סוכנות טיולים מקומית עם מחירי טיול מצחיקים – 180 יואן (מאה שקל) לטיול יום לחומה, לקברי מינג וגם לאיצטדיון האולימפי, הכל כלול! הייתכן?

למרבה הצער, במקרה זה הפתגם: "מה שלא עולה כסף, לא שווה כסף" הוא התיאור המדויק ביותר. הסיורים הזולים האלו הם למעשה מלכודות תיירים מתוחכמות – כן, הם ייקחו אתכם לאתרים הרשומים, אך "על הדרך" יעצור האוטובוס גם בשלל חנויות. העצירות הללו מוסוות בביקור תיירותי כביכול, ומתוארות לפעמים כביקור ב"בית תה" או ב"מפעל לעיבוד ג'ייד", אבל למעשה כל מטרת העצירה היא ללחוץ על התיירים לרכוש כמה שיותר. החנויות האלו אמנם מספקות חוויה מסויימת מבחינה תרבותית, אך המחירים בהן אסטרונומיים והמדריכים דואגים שתבלו בהן זמן ארוך. זמן זה נלקח על חשבון זמני הביקור באתרים, וכך סיורים רבים יגבילו אתכם בשעה קצרה בלבד לראות את החומה הגדולה תמורת שעתיים בחנות תה.

איך אני מתגונן? אל תצאו לשום טיול מאורגן בלי לברר אם אתם עוצרים בכל מיני "מפעלים" וכמה זמן ייתנו לכם בכל אתר. אל תחשבו שאם הטיול יקר יותר או מאורגן דרך מלון זה אומר שהוא נקי משופינג – הרבה מלונות משלבים כוחות עם הסוכנויות הזולות ולוקחים עמלה לעצמם. אם אתם רוצים ללכת על בטוח, קחו סיור עם "ליאו הוסטל" (פרטים על ההוסטל כאן).

 

שטרות מזויפים

שטרות 100 יואן. הכי הרבה זיופים (צילום: טל ניצן)
שטרות 100 יואן. הכי הרבה זיופים (צילום: טל ניצן)

איפה זה קורה? בכל סין.

שטרות מזויפים נפוצים למדי בסין, ובמיוחד שכיחים זיופים של השטר הגדול ביותר – שטר 100 יואן. מבקרים טריים במדינה הם כמובן מטרה קלה להפצת שטרות אלו, מפני שהם אינם מכירים היטב את מראה השטרות. השטרות המזויפים לא יופיעו במשיכה בכספומט או בהחלפת כספים בבנק, אז כיצד מגיעים השטרות המזויפים אל התיירים? ובכן, לנוכלים בסין יש טריק מיוחד של החלפת שטרות – הם יחליפו לכם את השטר במהירות בלי שתשימו לב. דמיינו לעצמכם שאתם משלמים בשטר של 100 יואן למוכר בחנות או לנהג מונית. המוכרים לוקחים מכם את הכסף וכהרף עין, בלי ששמתם לב, מחליפים בשטר אחר ומחזירים לכם באומרם שהשטר מזויף. במצב זה הרמאי הרוויח 100 יואן ואתם קיבלתם שטר מזויף, ועוד תצטרכו לשלם שוב על העסקה שביקשתם לעשות מלכתחילה. לא נעים.

איך אני מתגונן? קשה להתגונן מפני הסיטואציה הזאת, אך במידה וזה קורה נסו לשמור על קור רוח וטענו בתוקף כי השטר אינו מזוייף וששילמתם כבר. אם המוכר או נהג המונית ממשיכים להתווכח, אמרו להם שאתם מתקשרים למשטרה ושזו תטפל בעניין. שימו לב – בסין יש טענות כי שטרות מזוייפים ניתנים לעיתים גם אצל מחליפי כספים לא רשמיים. אם יש לכם דולרים שאתם רוצים להמיר, גשו לבנק ולא לחלפן.

 

סטודנטים לאמנות

גלריה בסין. צילום אילוסטרציה (צילום: טל ניצן)

גלריה בסין. צילום אילוסטרציה (צילום: טל ניצן)

איפה זה קורה? בעיקר באתרים התיירותיים של בייג'ינג ושאנגחאי

על פי רוב סינים הם נחמדים וחברותיים, אבל חברותיות יתר היא סיבה לחשוד בסין, ובמיוחד באתרי התיירות המפורסמים של הערים הגדולות. אתם נמצאים באזור העיר האסורה בבייג'ינג או כיכר העם בשאנגחאי, כאשר פתאום ניגשים אליכם סיני או סינית דוברי אנגלית (לפעמים גם בזוגות) ופותחים בשיחה. הם מציגים עצמם כסטודנטים לאמנות, שרוצים לקחת אתכם לגלריית אמנות מגניבה שבדיוק נפתחה. נשמע כמו חוויה תרבותית מיוחדת לא? אז התשובה היא שלא בדיוק. זהו תסריט הפתיחה של אחת ההונאות הידועות לשמצה בסין, שמפילות עשרות, אם לא מאות תיירים בשנה. ה"סטודנטים" החברותיים יגררו אתכם לגלריה לאמנות, שם הם יוציאו מכם מאות יואנים בכוח. זה יכול לקרות בצורת שכנוע עקשני לקנות אמנות חסרת ערך במחירים שערורייתיים, או בגביית "דמי כניסה" לגלריה בדיעבד. כך או כך מדובר בחוויה לא נעימה ואף מלחיצה, שמשאירה לתיירים רבים טעם חמוץ בפה.

איך אני מתגונן? תרמית זו נפוצה במיוחד בעיר האסורה בבייג'ינג, שם תופסים הרמאים תיירים שרק הגיעו לסין. אם ניגשים אליכם צעירים כאלו סרבו בתוקף ללכת והתרחקו משם, גם אם יש להם תגי זיהוי ונראה כאילו הם עובדים רשמיים. אם כבר נפלתם לתרמית אין הרבה מה לעשות, ואתם יכולים לנסות לאיים בטלפון למשטרה או פשוט לקפל את הזנב ולשלם את הכסף.

 

טקס התה

טקס תה בסין. צילום אילוסטרציה (צילום: טל ניצן)

טקס תה בסין. צילום אילוסטרציה (צילום: טל ניצן)

איפה זה קורה? נפוץ במיוחד באתרים התיירותיים של בייג'ינג ושאנגחאי

בדומה להונאה הקודמת, גם במקרה זה יפנו אליכם צעירים סינים חביבים באנגלית המציגים את עצמם כסטודנטים או מבקשים שתצטלמו איתם. בהמשך ינסו לפתח שיחה וימליצו לכם על בית תה בו תוכלו לראות את טקס התה הסיני המסורתי. בבית התה יערכו לכם הדגמה של הטקס ויתנו לכם לטעום סוגי תה שונים, כאשר בסוף גם ינסו לשכנע אתכם לקנות – עד כאן לא מאוד נורא. הצרה מגיעה כשמסתבר בסוף שיש חשבון מנופח לשלם על הטעימות, ואתם לא הוזמנתם לטעום על חשבון הברון כי אם מצופים לשלם על הכל.

איך אני מתגונן? בדומה לפוסט הקודם, סרבו בתקיפות לצעירים המנסים למשוך אתכם למקומות מפוקפקים. חנויות תה בסין אמורות להציג בפניכם את הטקס ולערוך את הטעימות בחינם, ללא כל חובת קנייה או תשלום על הטקס.

 

מוניות שחורות

מונית רשמית בסין. צילום אילוסטרציה (צילום: טל ניצן)

מונית רשמית בסין. צילום אילוסטרציה (צילום: טל ניצן)

איפה זה קורה? בכל סין, אך נפוץ במיוחד בתחנות הרכבת ושדות התעופה

המוניות השחורות בסין הם מכה של ממש, והנהגים שלהן יודעים בדיוק איפה לתפוס אתכם – כשאתם מגיעים סחוטים מנסיעה ארוכה לתחנת הרכבת בלילה או נוחתים עצבניים אחרי טיסת לילה. בנקודות אלו בדיוק יחכו נהגי מוניות בלתי-מורשות וינסו לפתות אתכם לעלות על מכוניותיהם – במחירים "הגיוניים" של עשרות ואף מאות יואנים. למוניות השחורות אין מונה והן מנצלות את זה שתיירים אינם בקיאים בקיאים בעלויות המקום. משתעלו עליהן הן ייתנו מחיר שערורייתי מראש ולעיתים אף יאמרו את המחיר המטורף רק כשתגיעו ליעד. חלק מהנהגים אף מגדילים לעשות ומציבים מונה מזויף שבדיעבד יתברר כי אינו עובד. והדובדבן שבקצפת – לעיתים אחרי כל זה יתברר גם שהמונית לא הורידה אתכם היכן שביקשתם, או שהיא תדהר הלאה עם הציוד שלכם לפני שהספקתם להתאפס.

איך אני מתגונן? בשדות התעופה הגדולים חפשו את התור המסודר למוניות, שם יש סדרנים שמונעים מהרמאים לאסוף נוסעים. במקומות אחרים, אם יש ספק אין ספק: אם המונית נראית קצת יותר מדי חבוטה, הלוחית קצת חשודה, אין שם ברור של חברת מוניות על הגג ועל צד המונית – פשוט אל תעלו. בנוסף, לעולם אל תעלו אם הנהג לא מוכן להפעיל מונה. עוד סממן הוא שנהג הפונה אליכם ומנסה למשוך אתכם, ככל הנראה לא שייך לאף חברה רשמית – חפשו את הנהגים שחונים באופן מסודר ומחכים או תפסו מונית נוסעת מהרחוב. לבסוף, ידע זה כוח – במפה של TravelChina.co.il תחת "מידע שימושי" תמצאו עלויות התחלתיות של מוניות באתרים המרכזיים בסין, כך שלא תופתעו מהמספר שצץ על המונה.

טל ניצן
תלמידת תואר שני לפוליטיקה וכלכלה סינית באוניברסיטת ג'יאו טונג בשאנגחאי. למדה סינית באוניברסיטת דז'ה-ג'יאנג בחאנגדז'ואו, ובעלת תואר ראשון בלימודי אסיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית. מתעניינת בהיסטוריה ופולקלור סינים וחולמת לטייל בסין למחייתה.

תגובות לכתבה