היגיינה בסין

מים

למרות מאמצים עילאיים לשפר את איכות המים, המים הזורמים בברזים בסין עדיין לא ראויים לשתייה, גם אם לא רעילים לחלוטין. מומלץ לא לשתות בכוונה מים מהברז ולהימנע ממקומות שעשויים למכור לכם קרח מהמים האלו. במרבית המסעדות יגישו לכם מים חמים שהורתחו, והם לרוב בטוחים לשתייה. במהלך היום מומלץ להצטייד בבקבוקי מים מינראליים מהסופר – אלו ניתנים להשגה בכל מכולת, ומחיריהם נמוכים מאוד (כמה עשרות אגורות עד שקלים בודדים). מומלץ גם לצחצח שיניים עם מים מינראליים או מים שהורתחו מראש, אך אם תשכחו כמה פעמים לא יקרה כלום.

בתי שימוש

אין דרך יפה לומר זאת: השירותים הציבוריים בסין פשוט איומים. מרביתם סובלים מרמת היגיינה נמוכה עד בלתי קיימת, ובחלקם אין אפילו דלתות. השירותים בכל המדינה הם מסוג "בול פגיעה" – חרסינה על הרצפה (או לחלופין, חור באדמה), הדורשים לכרוע באי נוחות. במקרים הקיצוניים יותר תמצאו גם שירותים מסוג "תעלה"- תעלה אחת ארוכה מתחת לתאים בה צריך לעשות את הצרכים. המקומיים מאמינים כי שתי השיטות האלו היגייניות בהרבה מהאסלה המערבית. אתם תוכלו לשפוט בעצמכם את האמירה המפוקפקת הזאת. בכל מקרה הצטיידו בנייר טואלט וג'ל חיטוי לכל מקום אליו תלכו. למרבה המזל, ברובן המוחלט של האכסניות והמלונות תמצאו אסלה מערבית סטנדרטית ונקייה, וכך גם במוזיאונים, באתרי תיירות מרכזיים ובחלק מהמסעדות המכובדות יותר. במקרים מסוימים גם במקומות בהן יש שירותי בול פגיעה, יהיה בצד תא לנכים ובו אסלה מערבית. בשירותים ברמה גבוהה יותר תמצאו גם נייר טואלט וסבון. למי שסובל מבעיות עיכול כרוניות או חרד למצב השירותים, כדאי שתבחנו היטב את המסלול שלכם: טיולים בהרים, באזורים הכפריים ובטריטוריות הטיבטיות עשויים להציב בפניכם בעיה. בעוד ברכבות החדשות יותר יש אסלה מערבית (גם אם לא נקייה במיוחד), בנסיעות ארוכות באוטובוסים יעצרו הנהגים לרוב בצדי הדרך, בתאים מאולתרים ומטונפים למדי. מה שתוכלו לעשות זה לבחור לשלם עוד קצת באכסניות ולישון בחדרים עם שרותים צמודים, ולחפש במהלך היום אכסניות ומלונות שיתנו להשתמש בשירותים שלהן, או לחלופין – נקודות טבע מבודדות.